חברות הטיפול בפצעים ובכוויות יוצרות אפסייד בכת"ב
בעשור האחרון בכלל ובשנים האחרונות בפרט מתרחשת התקדמות מסחררת בתחום הטיפול בפצעים וכוויות. התחבושות הישנות מפנות את מקומן לחבישות, וטיפולים מתקדמים אשר מאיצים את תהליך הריפוי, משפרים את תוצאות התהליך הרפואי ובהתאם, מאפשרים קיצור והוזלה של תהליך הטיפול.
מעבר להתקדמות הטבעית של עולם המדע וההתפתחויות בתחום הביוטכנולוגיה, העלייה בתוחלת החיים המחישה את הצורך בטיפולים יעילים יותר בפצעים מורכבים וכרוניים, עקב עלייה במספר החולים הכללי ובאחוז החולים אשר סובלים ממספר פתולוגיות במקביל כדוגמת סוכרת, השמנה, מחלות כלי דם, ומגבלות תנועה (היוצרות פצעי לחץ).
תעשיית הביומד הישראלית לא נפקדת גם מחזית זו, ומיוצגת בכבוד ע"י מספר חברות. כתבה זו תסקור את פעילותן של מדיוונד ופוליהיל, שתיהן חברות פורטפוליו של כלל תעשיות ביוטכנולוגיה.
מדיוונד (55% אחזקה של כלל ביוטכנו) פיתחה תרופה לטיפול בכוויות מדרגה שניה ושלישית המכילה אנזימים פרוטאוליטים (מפרקי חלבונים) המופקים מגבעול האננס. התרופה של מדיוונד, הנקראת NexoBridTM (לשעבר Debrase) מפרקת במהירות את רקמת העור המתה באזור הכוויה ללא פגיעה ברקמה הבריאה, ובכך מורידה את הסיכון לזיהום הפצע ו"מכינה" אותו להמשך הטיפול הרפואי. טיפול זה מהווה אלטרנטיבה זולה ומהירה לפרוצדורות הקיימות הכוללות הסרת הרקמה המתה ע"י הליך כירורגי או ע"י הטרייה של הפצע המאפשרת את פרוק הרקמה דרך תהליכים טבעיים בגוף ולוקחת זמן רב.
באוקטובר 2010, מספר חודשים לאחר שסיימה בהצלחה את השלב השלישי בניסוי הקליני עם NexoBridTM, הגישה מדיוונד את התרופה לאישור בהליך מרכזי מול רשות התרופות האירופית (EMA). הליך זה, הצפוי להסתיים במהלך הרבעון האחרון של 2011, יאפשר למדיוונד לקבל אישור שיווק בכל מדינות האיחוד האירופי. במקביל הודיעה מדיוונד כי תתחיל השנה ניסוי קליני שלב 3 נוסף במתווה מאושר ע"י ה-FDA על מנת לקבל אישור שיווק בארה"ב. אישורי שיווק באירופה וארה"ב, שווקים בהם יש לה מעמד של תרופת יתום, יפתחו בפני מדיוונד שוק של מאות מיליוני דולרים בשנה.
במידה ומדיוונד תקבל את אישור השיווק של NexoBridTM מה-EMA, טבע תקבל את הזכות הבלעדית לשיווק התרופה באיחוד האירופי. עוד על מדיוונד וטבע בהמשך.
פוליהיל (41% אחזקה של כת"ב) פונה לתחום הרחב של טיפול בפצעים. המוצר של פוליהיל, אשר שמו זהה לשם החברה, מורכב ממיקרוספרות (כדוריות זעירות) טעונות במטען שלילי התומכות בשלבים השונים של ריפוי הפצע ע"י שפעול תאים שונים הנחוצים לתהליך זה. כך, תהליך ההחלמה והתיקון של הרקמה הפגועה מתקצר ומתייעל עקב פעילות מוגברת של תאים של המערכת החיסונית, פיברובלסטים (תאים מייצרים קולגן) ותאי עור. שפעול זה של התאים הנחוצים לריפוי. הפצע חשוב במיוחד במקרים של פצעים כרוניים, שם תהליך תיקון הנזק ע"י תאים אלה לקוי במקרים רבים. לראיה, בטיפולים הסטנדרטים הנהוגים כיום, רק 25-50% מהפצעים הכרוניים הנפוצים (כיבים סוכרתיים, כיבים ורידיים ופצעי לחץ) נרפאים לחלוטין לאחר כ-20 שבועות של טיפול.
לפוליהיל אישור שיווק למוצר באירופה, וכמו ה- NexoBridTM של מדיוונד, גם אותו תשווק טבע באירופה - פעילות האמורה להתחיל ברבעון זה. שוק ריפוי הפצעים הכרוניים אליו פונה פוליהיל הינו שוק ענק - מעל 9 מיליארד דולר, מתוכו כ-5 מיליארד דולר שייכים לתחום "ריפוי פצעים מתקדם" בו מתחרה פוליהיל. וכשמדובר בשוק כ"כ גדול, ברור לגמרי שפוליהיל לא תהיה שם לבד.
טבע ופוליהיל יאלצו להתמודד עם מוצרים רבים ומגוונים הנמכרים כיום (תחבושות מתקדמות, ג'לים, סטימולציה חשמלית ועוד), ובעתיד צפויים להצטרף לתחרות טיפולים מתקדמים עוד יותר כדוגמת טיפול בפקטורי גדילה, השתלת תאי גזע ורקמות מהונדסות. דווקא בישראל, מספר קילומטרים ממקום מושבה של פוליהיל, עובדת חברת הילעור על פיתרון דומה המבוסס על טכנולוגיה שונה. הטכנולוגיה של הילעור מבוססת על בקרה מדויקת של הפעלת ועיכוב איזופורמים שונים של האנזים Protein Kinase C (PKC), אשר משפיעה אף היא על פעילות התאים השונים המעורבים בתיקון וריפוי הרקמה הפגועה. המוצר המוביל של הילעור מיועד לטיפול בפצעים כרוניים ונמצא בשלבים מאוחרים של ניסוי קליני שלב II/III לקראת אישור FDA (צפוי להסתיים במהלך 2011).
כאמור, חברת טבע מראה עניין במוצרי הטיפול בפצעים וכוויות של פוליהיל ומדיוונד, אולם מעורבותה לא נעצרה בחתימת הסכמי שיווק עם החברות. בסוף 2010 הודיעו החברות על שיתוף פעולה משולש במסגרתו פוליהיל תהיה אחראית על פיתוח מוצרים, מדיוונד תתמקד בייצור וטבע תהיה המשווקת העולמית. לפי העסקה, אשר תתבצע בשלבים בהתאם לעמידה באבני דרך (האחרונה ביניהן היא אישור FDA לשיווק ה- NexoBridTMבארה"ב, לטבע תהיה האפשרות להחזיק ב-51% מחברת מדיוונד לפי שווי של קרוב ל-600 מיליון דולר, אשר מצידה תרכוש את פוליהיל.
מעסקה זו ניתן ללמוד שני דברים: הראשון - טבע סימנה את תחום הטיפול בפצעים וכוויות כתחום מטרה למוצרים מקוריים חדשים, בין היתר על-מנת לפצות מהירידות הצפויות בהכנסות ממכירות הקופקסון. שני - מסתמן כי כת"ב הולכת לסמן וי על שתיים מחברות הפורטפוליו שלה. להערכתי, במידה והעסקה בין שלוש החברות תצא לפועל במלואה, מניית כת"ב, שתחזיק בסיטואציה זו כ-29% ממניות מדיוונד, צפויה לעלות בכ-15-20%.
הכותב הינו ד"ר גל אופיר, שותף בכיר בחברת הייעוץ bioassociate ומומחה הביומד של Bizportal
- 7.בקוש גדול אתמול ועליה של 1% , היום המשך הבקוש (ל"ת)המוסדיים קונים 24/02/2011 09:09הגב לתגובה זו
- די פארם חברת בת , שתף עם סין (ל"ת)משקיע סיני 24/02/2011 13:15הגב לתגובה זו
- 6.coco 23/02/2011 18:06הגב לתגובה זוולא צריך את כל הדרך של הניסויים היא המלכה הבאה :)
- 5.כמה שווה כלל ביו.... 23/02/2011 13:45הגב לתגובה זויש בחברת השקעות מידע סודי האומר שכלל ביו שווה יותר מפי 3
- 4.דוקטור, או חובש 23/02/2011 12:59הגב לתגובה זוהדוקטור כתב שרק מעסקת מדייונד שווה 20% יותר, ואיפה שאר העסקאות ?? גמידע סל תוך שנה שווה פי 5 !!!!
- 3.אנליסט 23/02/2011 12:24הגב לתגובה זורק מדיוונד שווה 600 מיליון$ , כל ביו...היום נסחרת לפי 600 מיליון$, בנוסף כלל ביו.. תשאר עם אחזקה של 30% במדייונד ותהנה מרווחים שנתיים של עשרות מיליונים
- 2.ליאור שמיר 23/02/2011 12:10הגב לתגובה זולפני מספר חודשים היו פרסומים על חברה נוספת בשם אנזיסרג' בתחום הטיפול בפצעים. מה ההבדלים בין הטכנולוגיה שלה לבין האחרות? האם התקדמה בפעילות?
- 1.מה צריך יותר 23/02/2011 11:28הגב לתגובה זונו שתפרוץ את 2400 ואז ...
- כלכלן ביומד 24/02/2011 08:22הגב לתגובה זורק הרווח הון מגיע ל 350 מיליון שח=20% אפסייד, ומה קורה עם התקבולים העתידדים מאחזקה של 29% במדייונד
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מחלבה קרדיט: גרוקיבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
עם רפורמה בדרך וברקע עליית מחיר החלב ב-14% רק בשלוש השנים האחרונות, ריכזנו לכם 5 עובדות על אחד הענפים המשפיעים ביותר על הכיס שלנו
כשמדברים על יוקר המחייה, מחיר החלב הוא אחד הסוגיות הרגישות. אם בשנת 2022 מחיר ליטר חלב עמד על 6.23 שקלים, היום הוא כבר עומד על 7.11 שקלים, עלייה של 14%. מדי פעם מישהו באוצר או בממשלה מדבר על תכנית או רפורמה שתוזיל את חד המוצרים הכי בסיסיים שיש לכולנו במקרר, ולרוב התכנית היא פתיחת המשק לייבוא ולפגיעה עקיפה במחלבות הישראליות. שוק החלב הוא שוק מורכב, הוא מצד אחד מבוסס על ייצור מקומי מפוקח ומסובסד, ומצד שני נמצא תחת לחץ מתמיד מצד הצרכנים והאוצר לפתיחה לתחרות. ענף זה משמש מדד למתח המתמשך בין מדיניות להוזלת מחירים ובין שמירה על ביטחון תזונתי וחקלאות מקומית. הנה 5 עובדות שחשוב להכיר כשמדברים על שוק החלב בישראל.
1 # מבנה ריכוזי הנשלט בידי שלוש מחלבות גדולות
תנובה, שטראוס וטרה שולטות בכ-90% משוק החלב בישראל, כאשר תנובה לבדה מחזיקה ביותר ממחצית מהיקף המכירות. תנובה הוקמה עוד בימי היישוב ומחזיקה כיום בפריסה רחבה של רפתות וספקים, בעוד ששטראוס וטרה פועלות יותר בשוק הגבינות, היוגורטים והמשקאות. לצדן קיימות מחלבות קטנות יותר באופן יחסי כמו רמת הגולן, משק צוריאל ומחלבות גד, אך השפעתן על מחירי החלב ושאר מוצריו היא מצומצמת. מדובר בשוק שבו הכוח מרוכז בידי מספר מצומצם של שחקנים, דבר שמגביל את התחרות ומקשה על כניסת שחקנים חדשים.2 # רגולציה הדוקה ומחירים מפוקחים
ענף החלב מתנהל תחת פיקוח ממשלתי הדוק. המדינה היא זו שקובעת את "מחיר המטרה", שהוא הסכום שמשלמות המחלבות לרפתנים עבור ליטר חלב גולמי. המחיר נקבע לפי נוסחה הכוללת את עלות ההזנה, האנרגיה, המים והעבודה. בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בכל רכיבי העלות. התייקרות התשומות, בעיקר עקב עליית מחיר גרעיני החיטה בעולם שאיתה מזינים את הפרות, השפיעה על כלל שרשרת הערך. במקביל, עלויות השינוע והחשמל עלו, והפיקוח מתקשה להדביק את השינויים. לכן, למרות שהמדינה מנסה לשמור על יציבות, מחירי החלב לצרכן עלו בכ-14% בממוצע בשלוש השנים האחרונות.
3 # תוכניות האוצר לפתיחת השוק לייבוא
לפי הדיווחים האחרונים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי בכוונתו להוריד את יוקר המחיה דרך פתיחת שוק החלב לייבוא חופשי יותר ולבטל את המנגנון של "מחיר מטרה" והתכנון הממשלתי, הפחתת מכסים על
מוצרי חלב, בעיקר גבינות קשות וחמאה, כדי להגביר את התחרות מול המחלבות המקומיות. באוצר מעריכים כי הוזלה כזו תוכל להביא להפחתת מחירים בשוק החלב ומוצריו של עד 30%, אך עם זאת, מומחים בענף טוענים כי ההשפעה בפועל תהיה מוגבלת: החלב הוא מוצר שדורש קירור מתמיד, הובלה
ימית יקרה ואישורי כשרות, ולכן לא בהכרח משתלם כלכלית לייבא אותו.
- מחירי החלב צפויים לעלות ב-1.5%
- סמוטריץ' מאתגר את משק החלב המתוכנן: מאריך את ביטול המכס בחצי שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
4 # ייצור מקומי כמעט מלא לצד ייבוא מוגבל
כיום כ-90% ממוצרי החלב הנצרכים בישראל מיוצרים בארץ, בעוד היבוא שכן קיים מתמקד במוצרים מעובדים יותר, כמו גבינות צהובות, אבקות חלב וחמאה. המשמעות היא שהשוק המקומי כמעט עצמאי לחלוטין, והמשקים והרפתות הפרוסים ברחבי הארץ מהווים בסיס ייצור חיוני. עם זאת, התלות הגבוהה בייצור המקומי יוצרת פגיעות: כאשר הרפתנים דורשים העלאת מחיר מטרה, המדינה מתקשה לווסת את המחירים מבלי לפגוע באספקה.
