המקדח מתחמם: קידוח "שחר" של גינקו יחל ברבעון השני; פוטנציאל - 260 מיליון חביות

הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז הדרום אישרה את ביצוע הקידוח בים המלח. גינקו מתכננת להכניס משקיעים בשיעור של 50% מהרשיון
אריאל אטיאס | (13)

חברת גינקו, שפועלת כיום להתמזג לתוך השלד הבורסאי אוריאלי, קיבלה את אישור הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז הדרום לביצוע קידוח הנפט "שחר 1" בים המלח. חברת גינקו מחזיקה ב-100% מזכויות ההשתתפות ברשיון שחר המשתרע על שטח של כ-389,000 דונם דרומית לצומת הערבה בשולי בקע ים המלח. הקידוח מתוכנן לעומק של כ-3,300 מטר בעלות של כ-9 מיליון דולר. כקבלן הקידוח צפויה לשמש חברת לפידות. כהכנות לביצוע הקידוח גינקו הזמינה שתי חוות דעת על כמות הנפט בשטח הרשיון, הראשונה של חברת היעוץ סימקו פטרוליום מאנגליה שהעריכה את כמות הנפט בטווח של בין 9 ל-138 מיליון חביות בשכבת המטרה העיקרית בקידוח והשנייה של ד"ר חיים פליגלמן, המעריכה את כמות הנפט הניתנת להפקה ב-260 מיליון חביות, זאת ללא התחשבות במקדמי הסיכון. ד"ר חיים פליגלמן משמש כיועץ בהנדסת נפט לתאגידים וחברות ובין היתר משמש כיועץ לחברת אבנר במאגרי הגז בים. בחוות דעתו מציין ד"ר פליגלמן כי בפרוספקט שחר ישנן שתי מטרות קידוח: שכבת חצבה ושכבת עמורה תחתון המורכבות בעיקר מאבן חול נקבובית. פירוט הנתונים מצביע על 983 מיליון חביות בשכבת חצבה מזה 197 מיליון חביות הניתנות להפקה ו-317 מיליון חביות בשכבת עמורה תחתון מזה 63 מיליון חביות הניתנות להפקה. גינקו מסרה היום כי לאחרונה פנו אליה מספר חברות וקבוצות משקיעים בהצעה להשתתף בהשקעה ברשיון "שחר". חברת חיפושי הנפט מתכננת להקצות עד 50% מהרשיון למשקיעים, בכפוף לאישור הממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות הלאומיות. חברת גינקו בעלת רשיון שחר נמצאת בהליך מתקדם לקראת מיזוג עם חברת אוריאלי הנסחרת בבורסה, לאחר שבשבוע שעבר על הסכם המיזוג עם בעלי השליטה באוריאלי.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    הנוגס 31/01/2011 12:47
    הגב לתגובה זו
    הוא כרגע מעכל את הארוחות הכבדות שניתנו לו, עוד מעט הוא יסיים לעכל ויתפנה לרשיונות הנוספים!
  • 11.
    קונה מוכר 31/01/2011 12:29
    הגב לתגובה זו
    אהה זה יוצא לא שווה...טוב אולי שטייניץ ירצה להשקיע...יאללה תיסגרו את הבסטה...אולי מישהו במדינה המושחתת הזאת יתפקח מתישהו ואז יהיה כדאי להשקיע
  • 10.
    זרח עד סוף2011 150אגורותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת (ל"ת)
    גולן 31/01/2011 12:16
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    זרח יהש הצפי ל150אגורות מינימום (ל"ת)
    גולן 31/01/2011 12:14
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    הצפי בקידוח גוליבר מליארד חביות נפט בר הפקה (ל"ת)
    ניב 31/01/2011 12:13
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    בצוק תמרור 5 יש 250מליון חביות נפט במאגר (ל"ת)
    ניב 31/01/2011 12:12
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ניקי 31/01/2011 12:12
    הגב לתגובה זו
    הנה, ביזפורטל מחמם שוב את הגיזרה. מספר המפסידים עדיין לא מספק את האתר. אז קדימה פראיירים. יש שם פוטנציאל של מיליוני חביות. קדימה קנו.תירבחו ותסעדו...
  • 5.
    הגאולג המחובד העריך 6.6מליון חביות בצוק תמרור (ל"ת)
    דני משקיע 31/01/2011 12:06
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ניב אלרוב 31/01/2011 11:46
    הגב לתגובה זו
    עיניו של קרמין נוצצות כשהוא מדבר על " גוליבר" : " השטח בין הים ליבשה מעניין. בעבר כבר קדחו בעתלית ובקיסריה ולא מצאו כלום, אבל אף פעם לא ניסו לקדוח במים הרדודים. בעיניי, המבחן האמיתי לפוטנציאל של גוליבר זה כמות הפניות אלינו מאז שקיבלנו את הרישיון. גופים רבים מישראל ומחו" ל מתעניינים ופונים אלינו בחודש האחרון - הם רוצים להשקיע בגוליבר" . לדברי קרמין, זרח התקשרה עם המכון הגיאופיסי לצורך ביצוע הבדיקות בהיתר. בשלב הראשון, שיימשך כשלושה חודשים ועלותו מוערכת ב-100 אלף דולר, יוקם בסיס נתונים שיכלול את כל החומר הקיים. בשלב השני, שיתחיל בקיץ הקרוב, יפוענח החומר בצורה ראשונית ויוגדרו מטרות לקדיחה בכדי להעריך את האזורים.
  • יש לך קישור למה שכתבת? (ל"ת)
    עדי .א. 31/01/2011 12:37
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    נפט שחור והרבה 31/01/2011 11:40
    הגב לתגובה זו
    עיניו של קרמין נוצצות כשהוא מדבר על " גוליבר" : " השטח בין הים ליבשה מעניין. בעבר כבר קדחו בעתלית ובקיסריה ולא מצאו כלום, אבל אף פעם לא ניסו לקדוח במים הרדודים. בעיניי, המבחן האמיתי לפוטנציאל של גוליבר זה כמות הפניות אלינו מאז שקיבלנו את הרישיון. גופים רבים מישראל ומחו" ל מתעניינים ופונים אלינו בחודש האחרון - הם רוצים להשקיע בגוליבר" . לדברי קרמין, זרח התקשרה עם המכון הגיאופיסי לצורך ביצוע הבדיקות בהיתר. בשלב הראשון, שיימשך כשלושה חודשים ועלותו מוערכת ב-100 אלף דולר, יוקם בסיס נתונים שיכלול את כל החומר הקיים. בשלב השני, שיתחיל בקיץ הקרוב, יפוענח החומר בצורה ראשונית ויוגדרו מטרות לקדיחה בכדי להעריך את האזורים.
  • 2.
    מתקרבת 31/01/2011 11:33
    הגב לתגובה זו
    אפשר מפה מסודרת? מישהו? תודה!! אור ואהבה
  • 1.
    זרח יהש תפציץ היום 35% שימו לב (ל"ת)
    אופיר 31/01/2011 11:32
    הגב לתגובה זו
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




אינפלציה מדד מחירים סופרמרקט
צילום: תמר מצפי
מדד המחירים

מדד המחירים ביולי - מה הצפי והאם הריבית תרד?

לקראת מדד יולי שיתפרסם מחר: כמה ישפיע שכר הדירה ואיך זה ישפיע על החלטת הריבית בשבוע הבא?

תמיר חכמוף |

מחר בשעה 14:00 יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש יולי, נתון שצפוי להמשיך לרכז תשומת לב מצד המשקיעים ובכלל הציבור הרחב שהמדד משפיע עליו באופן ישיר - המחירים בסופר, הריבית על ההלוואות, ההצמדה על הלוואות, משכנתאות ועוד. המדד גם משפיע על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב יביא לדחייה של הורדת הריבית.   

בחודשים האחרונים נרשמה מגמת ירידה ביריבת, אבל בחודשיים האחרונים היא עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%. הצפי כעת הוא לעלייה חודשית של 0.3%-0.5%, בהובלת סעיפי השכירות, הנופש והטיסות, כאשר חלק מההשפעה יקוזז על ידי ירידות עונתיות בלבוש ובהנעלה.

מה צופים האנליסטים

קונסנזוס התחזיות הוא כ-0.4%. בלידר שוקי הון מצביעים על צפי של כ-0.4%, עם אפשרות ל-0.3%, כאשר עיקר הדחיפה כלפי מעלה מגיעה מסעיפי נופש, טיסות ודיור, מול ירידה עונתית בלבוש והנעלה. לגישתם,  במידה והמדד יהיה בטווח 0.3%-0.4%, הקצב השנתי יתכנס לכ-3.1%, אם כי לגישת כל הכלכלנים, קצב האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים יירד משמעותית. במיטב מציבים את תחזית יולי על 0.5% וממשיכים לראות, אינפלציה של 2.3% ב-12 החודשים הקרובים.

בצד התורמים לעלייה במדד יולי, מחירי השכירות (סעיף הדיור), נופש בישראל וטיסות לחו״ל, סעיפים עונתיים מובהקים. האנליסטים מדגישים כי אלה צפויים להוביל את המדד, כשחלק מההשפעה תקוזז על ידי ירידות בהלבשה ובירקות. בצד המאקרו הרחב: סקרי עסקים מצביעים על ירידה בשיעור החברות שמתכוונות לייקר מחירים, מה שתומך בהאטה הדרגתית באינפלציה בהמשך המחצית. עם זאת, צריך להדגיש כי תיתכן הפתעה מבחינה זו שכן מחירי הדירות יורדים כבר מספר חודשים וזה אמור להוביל לקיפאון או לירידה בקצב העלייה בשכר הדירה. אלא שבהמשך לכך שאלפי משפחות נותרו בלי דירה בעקבות המלחמה ונאלצו אחרי טווח מסויים לחזור לשוק כשוכרים, אלא שאז נוצרו עודפי ביקוש גדולים והמשכירים ניצלו זאת לעליית מחירים משמעותית מאוד. באזורי הפגיעה נרשמו עליות משמעותיות בשכר הדירה וזה ישפיע על מדד שכר הדירה, אם כי, זה הורגש בהדרגה, ולאחר שהמפונים חזרו מבתי המלון. 

ומכאן, שמצד אחד השכר דירה בכיוון מטה, אבל יש קפיצה של מחירים במקומות מסוימים בגלל המלחמה, השאלה איך הלמ"ס ימדוד את הקפיצה הזו.