תחזיות שנתיות - כדאי לקחת בעירבון מוגבל

כדאי לקחת בעירבון מוגבל את התחזיות הכלכליות השנתיות הממלאות כל ערוץ תקשורת בימים אלו
רונן מנחם |

כבכל סוף שנה, מתמלאים העיתונים והאתרים הכלכליים בתחזיות של מוסדות ובתי השקעות לגבי ההתפתחויות הצפויות בכלכלה ובשווקים הפיננסיים בארץ ובעולם. לגבי השווקים ניתן להבין את הצורך בתחזיות שנתיות: - הן משמשות לאסטרטגיה השיווקית של בתי ההשקעות, המסכמים ומפרסמים את ביצועיהם השנתיים - יש תופעות שקשורות להתנהגות המשקיעים, כגון אפקט דצמבר/ינואר ושיקולי מס, שלעיתים משנות לגמרי מספרים של שנה שלמה. אולם, לגבי ביצועי המשק והכלכלה, תחזיות שנתיות בעייתיות, שכן אין כל חשיבות לכך שמסתיימת שנה קלנדארית מבחינתם. על מנת להראות זאת, נתבונן בלוח הבא, הלקוח מאתר OECD ומפרט מתי החלו המחזורים הכלכליים הנוכחיים (משיא לשפל ולהפך) במדינות נבחרות. תאריכים בהם החלו/הסתיימו מחזורים כלכליים בעשור האחרון (המקור: אתר OECD) ניתן להבחין ש: רוב המחזורים לא החלו, או הסתיימו, בתחילת שנה. השפל האחרון, לדוגמא, הסתיים כנראה ברוב המדינות באמצע 2009; מחזורים רבים נמשכו מספר שנים. מה עולה מכך? מחזורים כלכליים לא נקבעים בשנים קלנדאריות; הם לא משתנים כל שנה. כתוצאה: פרסום תחזיות כלכליות בתחילת כל שנה מאולץ, לא הכרחי ובהחלט ייתכן שלא יפגע; התחזיות נוטות לשקף מגמות שהיו בשנים קודמות קשה לאתר תפניות כלכליות; בתקופות של פוסט משברים כלכליים, יש שינויים חדים ותכופים וקשה להסתמך על המגמות הללו. זה קושי שילווה אותנו בשנים הבאות. מדוע בכל זאת יוצאות תחזיות כאלו? כי כך מקובל; כי בכל זאת צריך לנמק ולהסביר תחזיות לשווקים הפיננסיים. בשורה התחתונה, לפחות בכל הקשור לתחזיות כלכליות, כדאי לקחת את התחזיות השנתיות בעירבון מוגבל ולהיות ערים למגבלותיהן האינהרנטיות. אני מציע לעקוב היטב אחר האינדיקאטורים והאיתותים הכלכליים ולפרסם תחזיות כשמסתמנת תפנית ולא דווקא בסופי שנים. נכתב על ידי רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.

מוחמד בן סלמאן
צילום: U.S. Department of State

הברית המתחדשת: מוחמד בן סלמאן וטראמפ בדרך למפגש היסטורי בנובמבר

מעסקאות של מאות מיליארדים ועד נורמליזציה עם ישראל - כל הפרטים על המפגש שישנה את המזרח התיכון

אדיר בן עמי |

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן צפוי להיפגש עם הנשיא דונלד טראמפ בוושינגטון בנובמבר הקרוב, במסגרת מה שהופך למפגש דיפלומטי מרכזי השנה. אם המפגש יתקיים כמתוכנן, תהיה זו הפעם הראשונה מאז 2018 בה יתקבל בן סלמאן בבית הלבן באופן רשמי - מאז פרשת רצח העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י שהשפיעה על מעמדו הבינלאומי.


הפגישה המתוכננת מהווה המשך למגעים שהחלו כבר בינואר השנה, כאשר בן סלמאן היה המנהיג הזר הראשון שקיים שיחה עם טראמפ לאחר כניסתו לתפקיד. השיחה אותתה על סדר העדיפויות החדש של הממשל הנוכחי ביחסים עם הממלכה.


מיליארדים על השולחן

הביקור הקרוב בוושינגטון נקשר ישירות לפסגה שהתקיימה בריאד במאי האחרון. טראמפ, שהיה מלווה ביותר מ-30 מנהיגים עסקיים מתאגידים אמריקאיים מובילים, הצהיר על חתימת עסקאות בשווי של טריליון דולר. הבית הלבן תיקן מאוחר יותר את הנתון לכ-600 מיליארד דולר.


במהלך אותו ביקור במאי הוכרזו שיתופי פעולה בתחום הבינה המלאכותית, כולל אספקת שבבים מחברות אנבידיה ו-AMD לחברת AI הסעודית Humain עבור פרויקט מרכז נתונים. הודעות אלו הביאו לעלייה של 6.4% במניית אנבידיה.


בן סלמאן הציג בפני טראמפ במהלך שיחתם בינואר תכנית להרחבת ההשקעות הסעודיות בארה"ב ל-600 מיליארד דולר במהלך ארבע השנים הבאות, עם אפשרות להרחבה נוספת בהתאם להזדמנויות שיתגלו. ההשקעות המתוכננות מתמקדות במספר תחומים מרכזיים: בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי עם שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה אמריקאיות מובילות, אנרגיה מתחדשת כולל פרויקטי אנרגיה סולארית ורוח בהיקפים נרחבים, תעשיות ביטחוניות עם עסקאות נשק והגנה, ותשתיות חכמות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות.