לקראת ההחלטה של פישר: הריבית צפויה להישאר ללא שינוי חודש שלישי ברציפות

רוב הכלכלנים בשוק צופים שהנגיד יותר את הריבית ללא שינוי ברקע לירידה בציפיות האינפלציה ולאחר שמחירי הדיור רשמו ירידה בשני המדדים האחרונים
יונתן גורודישר |

יום לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, הכלכלנים בשוק מעריכים כי הנגיד פשר יחליט להותיר את שיעורה ללא שינוי ברמה של 2%. נזכיר כי עברו 3 חודשים מאז שבנק ישראל העלה בפעם האחרונה את הריבית. עם זאת, ההערכה היא שבנק ישראל יאלץ להמשיך לנקוט במדיניות ממוקדת לצינון מחירי הדיור.

"בנק ישראל אינו מעוניין לעלות מחר את ריבית ינואר", כך מעריך אמיר כהנוביץ' מכלל פיננסים. לדבריו, פישר ימנע מהעלאת ריבית בעיקר לאור התחזקות השקל בתקופה האחרונה ולאור משבר החוב באירופה ברקע לאזהרת הורגת הדירוג לספרד על ידי מודי'ס. בנוסף, כהנוביץ' מזכיר את ההתמתנות בציפיות האינפציה.

באשר ללחצים מכיוון שוק הנדל"ן, כהנוביץ' מציין שבנק ישראל יכול לנוח מעט בגזרה זו לאור תוכנית האוצר, הכוללת העלאת מס רכישה ופטור מוקדם ממס שבח.

גם במיטב, כלכלן הראשי רון אייכל מעריך "כי לבנק ישראל יהיה קשה להצדיק העלאת ריבית". אייכל מדגיש את מדד המחירים לצרכן האחרון שפורסם, אז נרשמה עלייה מתונה של 0.1%, מעט פחות מהצפוי. בנוסף, מציין כי סעיף הדיור רשם ירידה בני המדדים האחרונים.

עם זאת, בלידר בית השקעות, האסטרטג הראשי רפי גוזלן מעניק סיכוי של 50% להעלאת ריבית, כאשר בין הסיבות התומכות במהלך מציין את ההערכות להאצה בקצב האינפלציה, עליית מחירי הסחורות והצפי לעלייה במחירי המזון, החשש מבועה בשוק הנדל"ן והעובדה שציפיות האינפלציה עדיין גבוהות, למרות הירידה באחרונה.

"מרבית הנתונים הכלכליים תומכים בהעלאת הריבית בסוף החודש. יחד עם זאת, הפוקוס המתמשך של הבנק סביב נושא שער החליפין ורגיעה לכאורה במישור האינפלציוני (מדד נובמבר וירידה בציפיות) מובילים להפחתה ניכרת בהסתברות להעלאת הריבית", מסכם גוזלן.

אריה טל, מנהל המחקר אלומות ספרינט: "גורמים מנוגדים יקשו על בנק ישראל בהחלטת הריבית מחר.

אריה טל מנהל המחקר אלומות ספרינט מציין כי "גורמים מנוגדים יקשו על בנק ישראל בהחלטת הריבית מחר". טל מציין כי בין הסיבות התומכות להעלאה נמצאת העובדה שרמת הריבית הנוכחית היא כ-0.8% ומטרתו העיקרית של בנק ישראל היא להחזיר את הריבית לרמה נורמאלית שתשקף ריבית ריאלית חיובית של לפחות 2%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.