ראיון

"מיני-פנטהאוז במרכז פ"ת נמכר ב-1.6 מ' שקל, ובת"א ב-4 מ' שקל - זה לא יתכן"

מנכ"ליות 'מגדלים' בראיון ל-Bizportal. על יעדים להשקעה ועל פרויקטים שטרם נראו. "התקשורת יכולה להמשיך לצעוק ואנחנו נמשיך למכור דירות"
לירן סהר |

בראיון ל-Bizportal חני הורביץ ועו"ד קרן בן דוד, מנכ"ליות מגדלים מסתכלות קדימה לעבר 2011, רומזות על התכניות לעתיד ומבהירות כי אין למהר להספיד את קבוצות הרכישה.

חברת מגדלים דיווחה ביום ה' על רכישת אופציה במגרש בעלות של 40 מיליון שקל בגוש הגדול בתל אביב בקו ראשון לים, עליו יוקמו 22 יחידות דיור.

היזם חנן מור אמר בשבוע שעבר כי זו לא תקופה לסיכונים מיותרים, את לא חוששת שרכישת קרקע במחירים הנוכחיים היא פעולה מסוכנת?

קרן: "אנחנו מתכוונות לממש את אופציית הרכישה לפני 1 בינואר, המועד בו יוחל מע"מ על כל מגרש שנקנה על ידי קבוצת רכישה שיש לה מארגן בתשלום, אנחנו למעשה מנצלות מקלט מס חוקי כדי לחסוך כ- 290 אלף שקל בממוצע ליחידת קרקע, הפנטהאוז הכי יקר בפרויקט יימכר בכ-13.5 מיליון שקל, כ- 30 אלף שקל למ"ר דירת 3 חדרים תמכר בכ- 2.3 מיליון שקל ו- 4 חדרים בכ- 3.2 מיליון שקל".

הקשחת תנאי האשראי לקבוצות הרכישה והטלת המע"מ לא פוגעת קשות בקבוצות הרכישה?

חני: "בכל העסקאות שביצענו שילמנו מע"מ על הקרקע, היתרון שלנו ימשיך להיות החסכון ברווח היזמי שמשולם לקבלנים, עלויות אלה הן אדירות. החברות היזמיות החלו לחקות את קבוצות הרכישה במכירה של 300 דירות בשלוש שעות , הבינו מהו כוח קנייה, ששווה למכור במחיר אטרקטיבית כי חוסכים בעלויות".

אבל בכל זאת, אתן יודעות לומר את מחירה ההתחילתי של דירה, אבל המחיר הסופי עשוי אף להיות גבוה ממחירה של דירה מקבלן

חני: "זה ממש לא נכון, בספטמבר 2009 מכרנו 82 דירות 4 חודשים בקבוצת רכישה באם המושבות בפתח תקווה, שידרגנו מספר דברים בבניין ובדצמבר 2010 מחירה הסופי של דירה בקומה ה-9 היה 980 אלף שקל, בעוד בבניין ליד אפריקה מכרה דירה זהה ב- 1.3 מיליון שקל, בשני הפרויקטים החברה המבצעת הייתה אלקטרה נדל"ן, אולם אצלנו הדייר קובע ובזכות הכוח של הקבוצה ניתן להשיג מחירים יותר אטרקטיביים וגם בשנה הבאה ניתן יהיה להמשיך לראות זאת".

לדעתכן התקשורת עושה עוול לקבוצות הרכישה?

קרן: "הלוביסטים של הקבלנים שהסתובבו בכנסת ללא ספק עשו לנו עוול, אבל התקשורת יכולה להמשיך לצעוק ואנחנו נמשיך למכור דירות זולות יותר עבור זוגות צעירים, הלקוחות משווים בין מה שכתוב בעיתונים לבין המציאות בשטח ומחליטים".

אתן לא חוששות שפרויקט דוגמת מגדלי הצעירים שמקימה הקבוצה המתחרה ייכשל ויפגע באמינותן של כלל קבוצות הרכישה? נאמר שמרבית הרוכשים כלל לא הבינו מהי מהותה של קבוצת הרכישה ולא קראו את החוזה

קרן: "כל קבוצת רכישה שתפגע תשפיע על כל השוק הזה, אני מאמינה בהצלחת פרויקט מגדלי הצעירים ובטוחה שהמשתתפים קראו והבינו את הסכמי השיתוף. אני מפרגנת לקבוצת חג'ג' שעושה עבודה רצינית. חייבים להבין שקבוצת רכישה היא סוג של פיזור סיכונים, ניתן בכל רגע להחליף את ספקי השירותים ולבחור את הטובים ביותר".

תשקלו שיתוף פעולה עם חברות יזמיות בפרויקטים עתידיים?

"חן ואיתי גינדי מאוד דומים לקבוצת רכישה בפעילותם, לא נפסול שיתוף פעולה איתם בהמשך".

תכניות לעתיד? תשקלו כניסה למקומות חדשים?

קרן: "היינו בשמחה נכנסות לאשקלון, לאשדוד ולנתניה, ראש עיריית חיפה הציע לנו עסקה, אנחנו בוחנות פרויקטים בהיקפים גדולים בהרבה ממה שנראה עד כה, כולל שכונה שלמה הכוללת את כל השירותים הנחוצים. כמו כן, נכנס בזמן הקרוב לפעילות בתחום התמ"א 38 בתל אביב ואנחנו בוחנות קבוצות רכישה עבור הציבור החרדי".

מה תהיה מגמת מחירי הדירות ב-2011?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.