מרכז אדוה: שכר הבכירים בחברות ת"א 25 הוכפל בתוך עשור ל-9.13 מיליון שקל
המשק הישראלי נפגע פחות ממדינות אחרות בזמן המשבר הכלכלי העולמי, אך עם זאת הפערים הכלכליים-חברתיים המשיכו לגדול, כך עולה מהדו"ח השנתי "תמונת מצב חברתית" שפרסם היום (א') מרכז אדוה.
הדו"ח, המתייחס ברובו לשנת 2009 ולעשור האחרון, מציין כי חלוקת העושר איננה שיוויונית ומיטבה יותר עם העשירונים העליונים. לפי הדו"ח, בשנת 2009 הירידה בהכנסה הממוצעת של ארבעת העשירונים התחתונים הייתה בשיעור גבוה יותר מאשר בשני העשירונים העליונים.
לפי הדו"ח, במהלך העשור האחרון, חלקם של ארבעת העשירונים הנמוכים בעוגת ההכנסות הלאומית ירדה מ-17% ל-16.3%, בעוד שחלקו של העשירון העליון גדל מ-28% ל-28.5%.
הכנסה חודשית ממוצעת ברוטו של משקי בית שבראשם שכיר, 2008-2009
באשר לפערים המגדריים, בשנת 2009 עמד השכר הממוצע לנשים על 6,280 שקל, כ-66% מהשכר החודשי של גברים. מדובר בשיפור בהשוואה לשנת 2008, אז עמד השיעור על 63.1%, אך עם זאת הדבר נובע מכך ששכר הגברים ירד באותה שנה בעוד ששכר הנשים נותר ללא שינוי.
בעניין שכר הבכירים מציין הדו"ח כי עלות השכר של מנהל בכיר בחברה ציבורית החברה במדד ת"א 25 ירד ב-6% בממוצע ל-9.13 מיליון שקל, או 761 אלף שקל, פי 94 מהשכר הממוצע במשק. בין השנים 2000 ל-2009 שכר הבכירים בחברות מדד ת"א 25 הוכפל מ-4.81 מיליון שקל. למרות הירידה בשכר הבכירים בחברות הגדולות, במהלך 2009 נרשם גידול בשכר הבכירים בחברות הכלולות במדד ת"א 75. לפי הדו"ח, עלות השכר הממוצעת בחברות מדד ת"א 100 רשמה עלייה 11% ל-5.93 מיליון שקל בממוצע לעומת 2008.
הדו"ח מעיד על אי-שיווין חריף בחינוך ובהשכלה הגבוהה, גם עם מדובר בשיפור מסויים. פי הדו"ח, בשנת 2009 עלה שיעור הזכאות לבגרות מ-44.4% ל-46.1%, המעיד על כך ש-54% מהתלמידים לא זכו לתעודת בגרות עם סיום התיכון.
בהתפלגות לפי יישובים, מוצאים מידה גדולה של אי שוויון: בעוד שביישובים המבוססים שיעור הזכאות לבגרות עמד על 66%, בעיירות הפיתוח נרשמת ירידה מתמשכת מ-54.2% בשנת 2004 ל-47.3% בשנה שעברה ובישובים הערביים נרשמה ירידה מ-42.2% ב-2004 ל-34.4% ב-2009.
שיעור הסטודנטים היהודיים המבוססים בגילאי 29-20 שלמדו לתואר ראשון באוניברסיטה בשנת 2008 עמד על 10.1%, כפול משיעור הערבים שעמד על 4.8%. בעיירות הפיתוח, השיעור עמד על 6.0%.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
