יחימוביץ': "תשובה וחבריו בקמפיין אלים ומאיים, מלווה בסילוף קשה של המציאות"

ח"כ מאשימה את שותפויות הגז בניצול מניפולטיבי של הסכם רכישת הגז עם EMG: "הם יודעים אין קשר בין הכוונה להעלת המיסוי להחלטה של החברה לישראל"
יונתן גורודישר |

ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) יוצאת היום להגנתו של פרופ' ששינסקי ומאשימה את חברות חיפושי הגז ואת יצחק תשובה באופן אישי בניהול "קמפיין אלים מהול בהפחדות ואיומים" תוך סילוף עובדות. לדברי יחימוביץ', חברות הגז השתמשו בהחלטת החברה לישראל לרכוש גז ממצרים לצרכיהם, למרות שהדבר היה מתוכנן ויודע מראש. "תשובה וחבריו בשותפויות הגז מנהלים קמפיין אלים ומהול בהפחדות ובאיומים", כתבה יחימוביץ' במכתב חריף, "ויוצרים פאניקה מזויפת ומניפולטיבית, תוך שהם מסלפים עובדות בכוונה תחילה". יחימוביץ' קראה לראש הממשלה בנימין נתניהו להעניק גיבוי לשר האוצר יובל שטייניץ ולפרופ' איתן ששינסקי היושב בראשות הוועדה לבחינת התמלוגים והמיסוי בשוק חיפושי הנפט והגז. לדברי יחימוביץ', לא רק הקמפיין שמנהלות שותפויות הגז הוא "אלים ומאיים", אלא גם "מלווה בסילופים קשים של המציאות, כדי להטיל פחד ומורא על שר האוצר", כאשר מטרתם היא להשארת המצב הקיים כל כנו, בו "ישולשלו לכיסיהן כל רווחי אוצרות הטבע השייכים למדינה ולאזרחיה, שעה שהציבור יזכה לכמה פירורים". במכתב התייחסה יחימוביץ' למודעות שפורסמו אתמול בעיתונים כנגד שטייניץ בשל פעילותו בתחום חיפושי הגז: "יש לשים לב לעובדה כי יצחק תשובה שוב אינו מתנער מהמודעות המכוערות והאנונימיות נגד שר האוצר ואינו מגנה אותן, כשם שלא התנער מהקמפיין האלים נגד שישינסקי, ועד שיעשה זאת יש קושי להניח כי אינו קשור אליהן". יממה לאחר שאיגוד חיפושי הגז איים בתביעת פרופ' ששינסקי על שהשווה בין החברות לברני מאדוף ולאחר ששינסקי מיהר להתנצל על דבריו, יחימוביץ' יצאה להגנתו של יו"ר הוועדה וכינתה את האיומים לתבוע אותו "איומים מופרכים". באשר להודעת חברה לישראל כי הגיעה להסכם לרכישת גז מ-EMG המצרית, יחימוביץ' ציינה כי "שותפויות הגז מייצרות פאניקה באופן מזויף ומניפולטיבי סביב החלטתה של החברה לישראל... תשובה וחבריו יודעים היטב כי אין קשר בין הכוונה להעלות את המיסוי על אוצרות הגז ובין ההחלטה של החברה לישראל; הם גם יודעים היטב כי החברה לישראל התכוונה מלכתחילה לרכוש חצי מהגז שלה בישראל וחצי ממצרים". יחימוביץ' הוסיפה כי "לתשובה מחכה חוזה ודאי של לפחות 10 מיליארד דולר עם חברת החשמל, וכ- 4 מיליארד דולר עם העסקים האחרים של משפחת עופר, כך שאין חשש לעתידו הכלכלי או לעתידו של הקידוח ב'תמר'. אם הם חושבים שקידוח תמר כל כך לא משתלם כלכלית, הם מוזמנים להחזיר את הזיכיון למדינה, אשר תפצה אותם על ההוצאות הישירות בגין הקידוח עד כה". חברת הכנסת קראה לראש הממשלה להתערב ולהודיע על תמיכה לשטייניץ וששינסקי, אך עם זאת הטילה בספק שמסקנות הוועדה אכן ייושמו לבסוף, זאת בשל היות נתניהו "לחיץ, מתמקד בכיבוי שריפות מיידי ומתקשה לגבש מדיניות ארוכת טווח לטובת אזרחי המדינה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.