תשובה וחבריו מנסים למנף את הכישלון - אסור ליפול בפח הזה

אמנון פורטוגלי |

הפרופגנדה של תאגידי הגז עלתה מדרגה ועכשיו היא תולה את כישלונה העסקי לממש את מכתבי הכוונות ולסגור עסקה עם חברות מקבוצת החברה לישראל בועדת ששינסקי. כך אנו קוראים כי: "כניסתה של ועדת ששינסקי.... והמלצות לעלות את המיסוי על תגליות הגז הטבעי הקיימות....יצרו חוסר וודאות עסקית שמנעה מהשותפות לחתום על חוזה אספקה מחייבים בצל העובדה שאינה יכולה לדעת איך יראה הפרויקט מהבחינה העסקית, לסגור את המימון לפרויקט ולקבוע מחיר מכירה לגז". הייתי מצפה שהכתב יבדוק טענות אלו. בניגוד לטענות ול'עובדות' אלו, אין שום בעיה לדעת איך יראה הפרויקט מהבחינה העסקית אם המלצות ועדת ששינסקי יתקבלו במלואן, ולקבוע מחיר מכירה לגז. ואכן, על פי הודעות כי"ל ובתי הזיקוק, שותפות תמר הייתה במו"מ איתן, ללא קשר ל"חוסר הוודאות העסקית והמימונית שנוצרה בעקבות המלצות וועדת ששינסקי", ופשוט הפסידה את העסקה. שותפות תמר נחלה כשלון צורב במו"מ על מכירת הגז, ונראה שההצעה של EMG הייתה זולה/טובה יותר. ככל הנראה השותפים בתמר הבינו זאת כבר לפני שבוע וניסו לערב את הממשלה דרך שר התשתיות לנדאו, שמיהר לכתוב מכתבים לראש הממשלה. עכשיו מנסה השותפות להטיל את האשמה על ועדת ששינסקי. ביו השאר, בטענות על "חוסר הוודאות העסקית והמימונית שנוצרה בעקבות המלצות וועדת ששינסקי", ולמנף את הכישלון במשא ומתן למכירת הגז להישג במאבקה בועדת ששינסקי. הטיעונים האלו של שותפויות הגז הם טיעוני סרק. לפי פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה וחבר ועדת ששינסקי, "עצם זה שהוועדה הציגה את המסקנות רק שיפר את הוודאות בענף, ולא הפחית אותה". לגבי המימון, גורמים בנקאיים בכירים אומרים כי המלצות ששינסקי לא השפיעו ולהערכתם גם לא ישפיעו על מימון הפרויקט. הסיבה לכך היא שאחד המדדים החשובים אותו בודקים הבנקים לצורך נתינת הלוואות ואשראים, המודד את יכולת של חברה להחזיר הלוואות, והנכלל לעיתים בהסכם ההלוואה, מבוסס על הרווח לפני הוצאות מימון, מסים, פחת והפחתות - EBITDA. מדד זה לא נפגע ממסקנות ועדת ששינסקי. אין כל בעיה לקבל מימון בהיקף של 3 מיליארד דולר לפרויקט שיש לו הכנסות נקיות (לפני ריבית, מס, ופחת) של כ-30 מיליארד דולר - גם אם יתקבלו המלצות ועדת ששינסקי במלואן. לדברי פרופ' קנדל: "אפשר לסגור פיננסית את פרויקט פיתוח תמר כבר היום". יתרה מזאת, הממשלה הציעה לעזור במימון פרויקט תמר, אלא שתאגידי הגז אינם מעוניינים בהצעות הממשלתיות הנדיבות ומאיימות על המדינה באי חתימת הסכם לאספקת גז עם לקוחות ישראלים. מטרתם הגלויה בקמפיין ההפחדה הנוכחי היא שמסקנות ועדת ששינסקי לא יחולו על 'תמר'. השותפים הישראלים בתמר לא סוגרים את מימון הפרויקט, לא מאשרים את תוכנית הפיתוח של הפרויקט, טוענים שאינם מקדמים משא ומתן עם הלקוחות, מאיימים בעצירת הפרויקט ונוקטים בפעולות נוספות כאמצעי לחץ על הממשלה, ושר התשתיות נופל בפח ותומך בתאגידי האנרגיה. אני מציע ללנדאו ולממשלה לפעול ולא לכתוב מכתבים. החוק מסמיך את שר התשתיות לחייב בעל חזקה לספק את הגז הדרוש לצרכי המשק. כל מה שהוא צריך לעשות זה להודיע לשותפים שהם פועלים בניגוד לחזקה שנתנה להם, לקחת מהשותפים את שטר החזקה בתמר, כאשר המדינה, לפנים משורת הדין - תחזיר להם את כל השקעותיהם בצרוף ריבית ביד נדיבה. בדרך זו לנדאו והממשלה יבטיחו וישיגו את מבוקשם - שמאגר תמר יפותח בזמן. בסיכומו של דבר השותפים בתמר אינם אלא משקיעים פיננסיים, ואת כישורי המכירה שלהם ראינו זה עתה. את הפעילויות המקצועיות בתחום הקידוח וההפקה עושה השותף המפעיל את השותפות. הממשלה תוכל בקלות רבה לממן את הפרויקט במקום השותפים הנוכחיים. מאת: אמנון פורטוגלי, פורום פעולה אזרחית

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.