הפרופגנדה של תאגידי הגז עלתה מדרגה ועכשיו היא תולה את כישלונה העסקי לממש את מכתבי הכוונות ולסגור עסקה עם חברות מקבוצת החברה לישראל בועדת ששינסקי.

כך אנו קוראים כי: "כניסתה של ועדת ששינסקי.... והמלצות לעלות את המיסוי על תגליות הגז הטבעי הקיימות....יצרו חוסר וודאות עסקית שמנעה מהשותפות לחתום על חוזה אספקה מחייבים בצל העובדה שאינה יכולה לדעת איך יראה הפרויקט מהבחינה העסקית, לסגור את המימון לפרויקט ולקבוע מחיר מכירה לגז". הייתי מצפה שהכתב יבדוק טענות אלו. בניגוד לטענות ול'עובדות' אלו, אין שום בעיה לדעת איך יראה הפרויקט מהבחינה העסקית אם המלצות ועדת ששינסקי יתקבלו במלואן, ולקבוע מחיר מכירה לגז. ואכן, על פי הודעות כי"ל ובתי הזיקוק, שותפות תמר הייתה במו"מ איתן, ללא קשר ל"חוסר הוודאות העסקית והמימונית שנוצרה בעקבות המלצות וועדת ששינסקי", ופשוט הפסידה את העסקה.

שותפות תמר נחלה כשלון צורב במו"מ על מכירת הגז, ונראה שההצעה של EMG הייתה זולה/טובה יותר. ככל הנראה השותפים בתמר הבינו זאת כבר לפני שבוע וניסו לערב את הממשלה דרך שר התשתיות לנדאו, שמיהר לכתוב מכתבים לראש הממשלה. עכשיו מנסה השותפות להטיל את האשמה על ועדת ששינסקי. ביו השאר, בטענות על "חוסר הוודאות העסקית והמימונית שנוצרה בעקבות המלצות וועדת ששינסקי", ולמנף את הכישלון במשא ומתן למכירת הגז להישג במאבקה בועדת ששינסקי.

הטיעונים האלו של שותפויות הגז הם טיעוני סרק. לפי פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה וחבר ועדת ששינסקי, "עצם זה שהוועדה הציגה את המסקנות רק שיפר את הוודאות בענף, ולא הפחית אותה". לגבי המימון, גורמים בנקאיים בכירים אומרים כי המלצות ששינסקי לא השפיעו ולהערכתם גם לא ישפיעו על מימון הפרויקט.

הסיבה לכך היא שאחד המדדים החשובים אותו בודקים הבנקים לצורך נתינת הלוואות ואשראים, המודד את יכולת של חברה להחזיר הלוואות, והנכלל לעיתים בהסכם ההלוואה, מבוסס על הרווח לפני הוצאות מימון, מסים, פחת והפחתות - EBITDA. מדד זה לא נפגע ממסקנות ועדת ששינסקי. אין כל בעיה לקבל מימון בהיקף של 3 מיליארד דולר לפרויקט שיש לו הכנסות נקיות (לפני ריבית, מס, ופחת) של כ-30 מיליארד דולר - גם אם יתקבלו המלצות ועדת ששינסקי במלואן. לדברי פרופ' קנדל: "אפשר לסגור פיננסית את פרויקט פיתוח תמר כבר היום".

יתרה מזאת, הממשלה הציעה לעזור במימון פרויקט תמר, אלא שתאגידי הגז אינם מעוניינים בהצעות הממשלתיות הנדיבות ומאיימות על המדינה באי חתימת הסכם לאספקת גז עם לקוחות ישראלים. מטרתם הגלויה בקמפיין ההפחדה הנוכחי היא שמסקנות ועדת ששינסקי לא יחולו על 'תמר'.

השותפים הישראלים בתמר לא סוגרים את מימון הפרויקט, לא מאשרים את תוכנית הפיתוח של הפרויקט, טוענים שאינם מקדמים משא ומתן עם הלקוחות, מאיימים בעצירת הפרויקט ונוקטים בפעולות נוספות כאמצעי לחץ על הממשלה, ושר התשתיות נופל בפח ותומך בתאגידי האנרגיה.

אני מציע ללנדאו ולממשלה לפעול ולא לכתוב מכתבים. החוק מסמיך את שר התשתיות לחייב בעל חזקה לספק את הגז הדרוש לצרכי המשק. כל מה שהוא צריך לעשות זה להודיע לשותפים שהם פועלים בניגוד לחזקה שנתנה להם, לקחת מהשותפים את שטר החזקה בתמר, כאשר המדינה, לפנים משורת הדין - תחזיר להם את כל השקעותיהם בצרוף ריבית ביד נדיבה.

בדרך זו לנדאו והממשלה יבטיחו וישיגו את מבוקשם - שמאגר תמר יפותח בזמן. בסיכומו של דבר השותפים בתמר אינם אלא משקיעים פיננסיים, ואת כישורי המכירה שלהם ראינו זה עתה. את הפעילויות המקצועיות בתחום הקידוח וההפקה עושה השותף המפעיל את השותפות. הממשלה תוכל בקלות רבה לממן את הפרויקט במקום השותפים הנוכחיים.