תשובה וחבריו מנסים למנף את הכישלון - אסור ליפול בפח הזה

אמנון פורטוגלי |

הפרופגנדה של תאגידי הגז עלתה מדרגה ועכשיו היא תולה את כישלונה העסקי לממש את מכתבי הכוונות ולסגור עסקה עם חברות מקבוצת החברה לישראל בועדת ששינסקי.

כך אנו קוראים כי: "כניסתה של ועדת ששינסקי.... והמלצות לעלות את המיסוי על תגליות הגז הטבעי הקיימות....יצרו חוסר וודאות עסקית שמנעה מהשותפות לחתום על חוזה אספקה מחייבים בצל העובדה שאינה יכולה לדעת איך יראה הפרויקט מהבחינה העסקית, לסגור את המימון לפרויקט ולקבוע מחיר מכירה לגז". הייתי מצפה שהכתב יבדוק טענות אלו. בניגוד לטענות ול'עובדות' אלו, אין שום בעיה לדעת איך יראה הפרויקט מהבחינה העסקית אם המלצות ועדת ששינסקי יתקבלו במלואן, ולקבוע מחיר מכירה לגז. ואכן, על פי הודעות כי"ל ובתי הזיקוק, שותפות תמר הייתה במו"מ איתן, ללא קשר ל"חוסר הוודאות העסקית והמימונית שנוצרה בעקבות המלצות וועדת ששינסקי", ופשוט הפסידה את העסקה.

שותפות תמר נחלה כשלון צורב במו"מ על מכירת הגז, ונראה שההצעה של EMG הייתה זולה/טובה יותר. ככל הנראה השותפים בתמר הבינו זאת כבר לפני שבוע וניסו לערב את הממשלה דרך שר התשתיות לנדאו, שמיהר לכתוב מכתבים לראש הממשלה. עכשיו מנסה השותפות להטיל את האשמה על ועדת ששינסקי. ביו השאר, בטענות על "חוסר הוודאות העסקית והמימונית שנוצרה בעקבות המלצות וועדת ששינסקי", ולמנף את הכישלון במשא ומתן למכירת הגז להישג במאבקה בועדת ששינסקי.

הטיעונים האלו של שותפויות הגז הם טיעוני סרק. לפי פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה וחבר ועדת ששינסקי, "עצם זה שהוועדה הציגה את המסקנות רק שיפר את הוודאות בענף, ולא הפחית אותה". לגבי המימון, גורמים בנקאיים בכירים אומרים כי המלצות ששינסקי לא השפיעו ולהערכתם גם לא ישפיעו על מימון הפרויקט.

הסיבה לכך היא שאחד המדדים החשובים אותו בודקים הבנקים לצורך נתינת הלוואות ואשראים, המודד את יכולת של חברה להחזיר הלוואות, והנכלל לעיתים בהסכם ההלוואה, מבוסס על הרווח לפני הוצאות מימון, מסים, פחת והפחתות - EBITDA. מדד זה לא נפגע ממסקנות ועדת ששינסקי. אין כל בעיה לקבל מימון בהיקף של 3 מיליארד דולר לפרויקט שיש לו הכנסות נקיות (לפני ריבית, מס, ופחת) של כ-30 מיליארד דולר - גם אם יתקבלו המלצות ועדת ששינסקי במלואן. לדברי פרופ' קנדל: "אפשר לסגור פיננסית את פרויקט פיתוח תמר כבר היום".

יתרה מזאת, הממשלה הציעה לעזור במימון פרויקט תמר, אלא שתאגידי הגז אינם מעוניינים בהצעות הממשלתיות הנדיבות ומאיימות על המדינה באי חתימת הסכם לאספקת גז עם לקוחות ישראלים. מטרתם הגלויה בקמפיין ההפחדה הנוכחי היא שמסקנות ועדת ששינסקי לא יחולו על 'תמר'.

השותפים הישראלים בתמר לא סוגרים את מימון הפרויקט, לא מאשרים את תוכנית הפיתוח של הפרויקט, טוענים שאינם מקדמים משא ומתן עם הלקוחות, מאיימים בעצירת הפרויקט ונוקטים בפעולות נוספות כאמצעי לחץ על הממשלה, ושר התשתיות נופל בפח ותומך בתאגידי האנרגיה.

אני מציע ללנדאו ולממשלה לפעול ולא לכתוב מכתבים. החוק מסמיך את שר התשתיות לחייב בעל חזקה לספק את הגז הדרוש לצרכי המשק. כל מה שהוא צריך לעשות זה להודיע לשותפים שהם פועלים בניגוד לחזקה שנתנה להם, לקחת מהשותפים את שטר החזקה בתמר, כאשר המדינה, לפנים משורת הדין - תחזיר להם את כל השקעותיהם בצרוף ריבית ביד נדיבה.

בדרך זו לנדאו והממשלה יבטיחו וישיגו את מבוקשם - שמאגר תמר יפותח בזמן. בסיכומו של דבר השותפים בתמר אינם אלא משקיעים פיננסיים, ואת כישורי המכירה שלהם ראינו זה עתה. את הפעילויות המקצועיות בתחום הקידוח וההפקה עושה השותף המפעיל את השותפות. הממשלה תוכל בקלות רבה לממן את הפרויקט במקום השותפים הנוכחיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופמת״א, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.