המעו"ף וה-1,300: זה רק פסיכולוגיה והכותרות - הן בדרך

גיל הוד, מנכ"ל בית ההשקעות פריקו PPM מתייחס לסיטואציה הנוכחית בבורסה בת"א
גיל הוד |

מדד המעו"ף שבר שיא נוסף וחצה את רף 1300 הנקודות. לחציה שכזו יש מקדם פסיכולוגי אדיר בכך שהיא מאששת בעיני ציבור המשקיעים את הקביעה ששוק המניות נמצא במומנטום חיובי.

שיא נוסף, רף פסיכולוגי וכותרות נהדרות בעיתונאים אחרי כל אלה, שבירת הרף הפסיכולוגי של 1300 נקודות, היא ככל הנראה, אינו השיא האחרון שישבור בעתיד מדד המעו"ף שיאים נועדו להישבר ובחינה של הנתונים הפונדמנטאליים מאששת את ההנחות כי שוק המניות ימשיך להעניק למשקיעים תשואות חיוביות.

נראה כי מצבו של המשק הישראלי מעולם לא היה טוב יותר. ישראל שרדה את משבר האשראי העולמי באופן מעורר כבוד ומצב יחסים הפיננסיים נותר איתן. גילויי הגז בים התיכון, שצפויים להניב תקבולים נאים למדינה ולמשק מעניקים רוח גבית עתידית נוספת להמשך צמיחה מהירה של המשק הישראלי. בנוסף לנתוני המאקרו המעודדים, המשק עדיין עובד בסביבת ריבית נמוכה שמעודדת נדידת כספים בין האפיקים השונים מתוך כוונה להשיג תשואה טובה יותר.

בתחילת שנת 2009 "נדד" הכסף מפיקדונות ואג"ח ממשלתיות אל עבר האג"ח הקונצרניות. המעבר נבע מהירידה החדה בריבית שהובילה את הפיקדונות והאג"ח הממשלתי שנחשב כעוגן פיננסי להיות פחות אטרקטיביים מול אג"ח קונצרניות של חברות שנראו כ"גדולות מידי בכדי ליפול". מעבר הכספים המאסיבי גרם לירידת תשואות ולירידת פרמיית הסיכון של האג"ח הקונצרניות אל מול האג"ח הממשלתיות.

לאחר עליות דו ספרתיות הן במדדי התל בונד והן במדד המעו"ף, עומדים שני אפיקי ההשקעה האלה במצבים שונים. אפיק האג"ח הקונצרניות מיצה לפי שעה את פוטנציאל ההתחזקות שלו, בעוד האפיק המנייתי נותר כאופציית השקעה מעניינת שעשויה להניב תשואה גבוהה. יחד עם ציבור המשקיעים, ניתן להבחין בכך, שהגופים המוסדיים מגדילים בהדרגה את רכיב המניות בתיקי ההשקעות שלהם בצורה משמעותית.

ככל שכסף זורם אל אפיק מסוים, כך הולכת ונשחקת האלטרנטיבה וציבור המשקיעים מחפש אפיק השקעה תורן אחר. ברוב המקרים, מדובר על עליית מדרגה ברמת הסיכון הנתפש של המשקיעים. הצעד הבא שנוכל לראות בעתיד, הוא נדידה של כסף אל עבר חברות קטנות יותר אשר נסחרו עד היום בהיקפים קטנים על חשבון החברות הגדולות.

כעת, בהיעדר אלטרנטיבות בריבית פיקדונות, אג"ח ממשלתי ואג"ח קונצרני, נותר האפיק המנייתי כאפשרות השקעה מעניינת. אם בוחנים את שוק המניות הישראלי, חשוב לזכור שחברות המשלמות דיבידנד שנתי עשויות להיות אלטרנטיבת השקעה אטרקטיבית שתניב תשואה נאה לצד הסיכוי של רווחי הון במניה.

עלינו לזכור שאין משמעות עמוקה ברף מדד מעו"ף כזה או אחר ויש לעקוב אחר פרמטרים ברמת המשק ובכלל זה הריבית ועקום תשואות האג"ח. בנוסף לכך, יש לבחון את רמת הרווחיות המצרפית של החברות אשר יכולה לתת אינדיקציה טובה לגבי הכיוון שבו ייסחר מדד המעו"ף.

כאמור, ציבור המשקיעים הישראלי מצביע ברגליים, ומעביר את כספו לאפיקים תנודתיים יותר ויותר. משברים עולמיים הרוגשים עלינו מעת לעת כמו גם אירועים ביטחוניים ומדיניים בישראל עשויים בעתיד לתת את האות לעדר המשקיעים לממש את מניותיהם תנועת תיקון שצפויה להיות זמנית.

הפריצה הצפויה של רמת 1300 הנקודות אינה מפתיעה ברמת המאקרו ומעודדת טכנית את המשקיעים. בטווח הבינוני, ככל הנראה, התקשורת הכלכלית תזכה לכותרות נוספות שיגיעו בעקבות שיאים חדשים שצפויים להישבר באחד העם.

* מאת: גיל הוד, מנכ"ל בית ההשקעות פריקו PPM

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. 

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי