ולדמן מדבר על וולטייר: "זו הייתה הבחירה הטובה ביותר, והיה בה גם צד ציוני"
לאורך השנתיים האחרונות הכתובת הייתה כבר על הקיר, אולם אתמול ניתן האות הרשמי - מלאנוקס רוכשת את וולטייר לפי שווי של 218 מיליון דולר. זמן קצר לאחר הפרסום, איל ולדמן נשיא ומנכ"ל מלאנוקס מדבר עם Bizportal על הסיבות לרכישה, הכוונות לעתיד, הדרך למיליארד ועל משקלה של אורקל בהליך קבלת ההחלטות.
עסקת ענק נחתמה אמש בתעשיית השבבים הישראלית. מלאנוקס, העוסקת בפיתוח ייצור ושיווק שבבים לתעשיית האינפיניבנד, הודיעה כי היא רוכשת 100% ממניות חברת וולטייר תמורת 8.75 דולר למניה, או לחלופין תמורת 218 מיליון דולר. הצעת הרכש של מלאנוקס משקפת פרמיה של 36% על מחיר השוק של וולטייר, טרם פרסום הידיעה.
בנטרול המזומן בקופתה של וולטייר עומד שווי העסקה על 176 מיליון דולר שישולמו במזומן. העסקה הייתה מתבקשת ודובר על אפשרות שכזו לאורך השנים האחרונות, בטענה כי אין הצדקה בשוק הישראלי לקיומן של שתי חברות אשר פונות לפלח די דומה של לקוחות.
ולדמן, 48, שהחל את דרכו באינטל ומשם עבר לגלילאו עד שהקים את מלאנוקס, מפגין נינוחות ומאמין שמיזוג החברות יניב פרי כבר בדו"חות של שנת הכספים 2011. הראיון נערך מיד לאחר מסיבת העיתונאים שערכו וולטייר ומלאנוקס, יום לאחר פרסום העסקה.
חברת מלאנוקס מתמחה בפיתוח מוצרי תקשורת מבוססי מוליכים למחצה בתקן אינפיניבנד (InfiniBand), המותקנים במרכזי הנתונים של ארגונים ומיועדים לקשר בין שרתי מחשב למערכות אחסון ולסייע בהעברת נתונים.
חברת וולטייר, ספקית מובילה של פתרונות תשתית תקשורת ורשתות מחשבים למרכזי נתונים ומידע, הונפקה ביולי 2007 במחיר של 9 דולר למניה. במסגרת ההנפקה גייסה החברה 52 מיליון דולר.
עיתוי העסקה מעלה סימני שאלה רבים. הרבה מאוד זמן דיברו על האפשרות שמלאנוקס תרכוש את וולטייר. בסופו של דבר מלאנוקס מחליטה לעשות זאת בזמן שמניית וולטייר נסחרת ברמות המחירים הגבוהות ביותר שראתה החברה, כ-6.5 דולר, גבוה בכ-50% ממחירה ביולי האחרון.
האם קיימת תחושת פספוס על כך שלא ביצעתם את הרכישה מספר חודשים מוקדם יותר?
"אין לזה תשובה חד משמעית ואין משמעות מיוחדת לעיתוי הנוכחי. קשה מאוד לתזמן את הדברים האלו. התהליך התחיל בשלב מסויים ונעשה רציני יותר ככל שחלפו הימים. גם המניה של מלאנוקס וגם המניה של וולטייר ראו זמנים טובים יותר, אך בסופו של דבר אני לא חושב שהדברים נעשו באיחור."
לפני כשנתיים היו הערכות שמלאנוקס תרכוש את חברת הסטארט-אפ הישראלית קופרגייט. המשקיעים לא כל כך אהבו את הרעיון, מניית מלאנוקס הגיבה בצלילה של 17% והחברה נאלצה לספק הסברים למשקיעים. בסופו של דבר, במלאנוקס ירדו מהעסקה ואפשרו לקופת המזומנים להתנפח עוד יותר.
נכון לסוף הרבעון השלישי של 2010 הצטברו בקופת המזומנים שלכם כ-234 מיליון דולר. האם הרכישה של וולטייר בוצעה בעקבות הלחץ של המשקיעים לעשות משהו עם הכספים שנאגרו בקופת המזומנים?
"מלאנוקס לא פועלת מתוך לחץ. העסקה הזו הגיונית מאוד ולראיה הלקוחות שלנו וגם הלקוחות של וולטייר, גם ה-OEM וגם הלקוחות הסופיים - כולם דחפו אותנו לבצע את העסקה. אנחנו פועלים מתוך ראייה אסטרטגית שנכונה לשתי החברות."
בהקשר לקופת המזומנים וולדמן אמר כי "גם לאחר העסקה ישארו בקופה כ-45 מיליון ד', אשר יחד עם כ-40 מיליון ד' שקיימים בקופתה של וולטייר, יספקו לנו קופה כוללת של כ-80 מיליון. עם זה אנו יכולים להרגיש בנוח".
דיברת לאחרונה המון על כך שמלאנוקס תמשיך להציג צמיחה אורגנית, אך מנגד חסרה לה צמיחה שמקורה ברכישה של חברות נוספות. האם הרכישה של וולטייר מספקת את המענה המלא לצורך או שמא מתוכננות רכישות נוספות?
"הרכישה הנוכחית בעיקר מבהירה מה אנחנו צריכים בכדי ללכת קדימה. אנו נמשיך להסתכל על טכנולוגיות נוספות שאפשר לצרף אל תוך החברה המאוחדת. זו לא רכישה חד פעמית."
במהלך מסיבת העיתונאים הצהיר ולדמן כי מלאנוקס שמה לעצמה ליעד להגיע למחזור מכירות שנתי בסך מיליארדי דולרים. נזכיר כי כעת סך המכירות הכולל של שתי החברות ב-12 החודשים האחרונים מסתכם ל-217 מיליון דולר בלבד. כנשאל ולדמן מתי להערכתו הוא צופה שהחברה תגיע ליעד המיליארד ד', הוא סרב לענות ואמר רק כי "זה יקרה בעתיד הטוב."
גם בנוגע למצבת העובדים של שתי החברות, ולדמן לא נתן אינדיקציה מדוייקת. כשנשאל מה היקף הפיטורים המתוכנן בעקבות המיזוג, ענה כי "אין כרגע מספרים. ההנהלות הולכות להתאחד ולפעול במשותף."
עוד סימן שאלה מתעורר בנוגע להכנסות של החברה המאוחדת. קיימת חפיפה של 10 מיליון דולר, אשר משקפים את השורה העליונה שתופסת וולטייר בדו"ח השנתי של מלאנוקס.
מתי וכיצד יצליחו החברות להגיע לידי סינרגיה?
האיחוד מורגש החל מהיום. אנו נראה את הסינרגיה בדו"חות של 2012 ואולי אפילו מוקדם יותר. בינתיים החברות ירוצו בנפרד, אך האינטגרציה בין החברות תושלם תוך רבעון או שניים. ה'קלוזינג' צפוי להתבצע ב-7 לפברואר 2011.
באותו הקשר הוסיף ולדמן כי שווקי היעד לא משתנים. אנו פשוט מתכוונים להגדיל את נתח השוק בכל אחד מהשווקים הקיימים."
האם היה חשוב לך להתרחב על ידי רכישה של חברה ישראלית, או שחיפשתם גם בשווקים בחו"ל?
"הסתכלנו גם על חברות בחו"ל אך אנו חושבים שזו הבחירה הטובה ביותר עבורינו כעת. יש פה גם היבט ציוני כמובן".
רוני קנט, יו"ר ומנכ"ל וולטייר התייחס גם כן להיבט הציוני והוסיף כי "היה חשוב להשלים את העסקה בישראל. יש יותר מידי חברות סטארט-אפ בישראל וכשמסתכלים על המספרים, רק מעטות מהן הצליחו לצאת לשוק בהצלחה". קנת סיכם ואמר ש"צריך ליצור חברות גדולות ולא עוד חברות סטארט-אפ."
יש לך כוונה להפוך את מלאנוקס לחברה רחבה יותר שחולשת על מספר תחומים נוספים בתעשיית השבבים והופכת להיות חברת ענק רוחבית כגון מארוול וברדוקום?
"הכיוון הוא להתרחב ורטיקלית ולא רוחבית. יתכן ובעתיד נתמקד בטכנולוגיות רוחביות, אך לא כעת. היעד הוא לבנות חברה גדולה רווחית ומצליחה ונעשה מה שצריך על מנת להגיע למטרה."
ולדמן סרב לספק פרטים רבים על מעורבותה אורקל, שהגדילה לאחרונה את אחזוקתיה במלאנוקס לשיעור של 10.2%, בהליך קבלת ההחלטות בחברה. כנשאל האם אורקל הייתה בעובי הקורה וגם לה היה חלק בהחלטה לרכוש את וולטייר, ענה כי "באורקל ידעו מתי שהם היו צריכים לדעת."
לאחרונה צצו הערכות שהגדלת שיעור האחזקות של אורקל במלאנוקס הינה רק צעד ראשון בדרך להשתלטות על החברה. האם הרכישה של וולטייר מורידה את עניין הרכישה מהפרק?
"לא. אך מה שחשוב לאורקל זה לשמור על נתח של כ-10%. לארי אליסון, מנכ"ל אורקל, אמר לציבור המשקיעים וגם לי באופן אישי שאורקל לא מתכוונת להגדיל את אחזקתה במלאנוקס ואנו נמצאים ביחסים מאוד טובים בנושא הזה."

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
