לוסקין רתח מזעם: "אנשים השקיעו בסיכוי של 1 למיליון, עכשיו ששינסקי אומר להם קחו 20 שקל ולכו הביתה"
ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה היום, לבקשתו של ח"כ כרמל שאמה-הכהן, דיון דחוף בשאלת סיוע המדינה למימון קידוח הגז תמר. ח"כ שאמה-הכהן הסביר כי הדיון נדרש על רקע הטענות של בעלי הזכויות בקידוח תמר לפיהן מסקנות הביניים של ועדת ששינסקי פוגעות ביכולת שלהם לקבל מימון מהבנקים.
"הדבר מתנגש עם האינטרס של שני הצדדים", הסביר ח"כ שאמה-הכהן שגם ניהל את הדיון. "האינטרס של היזמים להרוויח והאינטרס של המדינה לקבל את הגז כמה שיותר מהר".
סגן נשיא חברת נובל אנרג'י השותפה בקידוח תמר, לוסון פרימן, אמר לחברי הוועדה כי "הפיתוח של תמר הוא מורכב וקשה הוא כולל קדיחה של 5 בארות בעומק של 5,000 מטר והתקנת מערכת פיתוח תת ימית בעומק של 1,700 מטר באמצעות ורובוטים תת ימיים".
פרימן הוסיף כי הצרכנים הישראלים כבר חסכו, בעזרת הגז ממאגר מרי בי, פליטת גזי חממה שמקבילים להשבתה של כל כלי הרכב במדינה למשך שנה וחצי ועוד 4.8 מיליארד דולר בהוצאות חשמל. "אם מחשיבים גם את זה יוצא שהחלק האמיתי של המדינה היה 80% והחלק של היזמים 20%", אמר. לדבריו, נובל הפסידה מהשקעותיה בישראל מאז 1998 ועד היום כ-42 מיליון דולר, כאשר כל הכספים שנובל הרוויחה הושקעו חזרה בישראל.
מנכ"ל דלק אנרגיה, גדעון תדמור, אמר כי "מסקנות הביניים של ועדת ששינסקי הפתיעו אותנו. בחלומות הכי גרועים שלנו לא חשבנו שאלו יהיו המסקנות. אנחנו משקיעים 3 מיליון דולר ביום ולא מסוגלים להציג מודל עסקי, לכן אנחנו תקועים".
ח"כ שאמה-הכהן שאל את תדמור מה יקרה בהנחה שמסקנות הביניים של ועדת ששינסקי יתקבלו כמסקנות הסופיות וכיצד זה יבוא לידי ביטוי בקידוח תמר. תדמור השיב כי "אני לא רואה איך הפרויקט הזה מתקדם אם מסקנות ששיינסקי יתקבלו ככתבן וכלשונן".
נציג משרד התשתיות, יעקב מימרן, החבר בוועדת ששינסקי אמר כי במשרד לא רואים אופציה שהפרויקט לא יקום. לדבריו, הוועדה הקימה תת וועדה שתוודא שהמודל המוצע הוא מאושש, או שאם צריך יבוצעו בו תיקונים. לדבריו, תת הוועדה תסיים את עבודתה בעוד כשבוע.
טוביה לוסקין, הגיאולוג של גבעות, אמר כי "חפשתי בכל העולם משקיעים ל'מגד', פני אחד לא הצלחתי לגייס. בישראל באו משקיעים פרטיים, השקיעו את כל החסכונות שלהם בסיכוי של אחד למיליון, מצאו תגלית נפט ועכשיו בא ששינסקי ואומר להם - קחו 20 שקל ולכו הביתה".
רכז התשתיות באגף התקציבים באוצר, אודי אדירי, דחה את הטענות שוועדת ששינסקי פעלה שלא בהתאם לכתב המינוי שלה. "לא שמעתי פה שפרויקט תמר לא ניתן למימון", אמר. "אמנם יש פגיעה ברווחיות, אבל אם לא כן מסקנות ששינסקי היו ריקות מתוכן".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
