10 הנפקות האג"ח האחרונות אומרות הכל: שינוי הכיוון החל
לפני מספר שבועות הבאתי תיאור באחד ממאמריי למצב ה"רותח" בשוק הנפקות אגרות-החוב. הדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, כאשר חברות שונות הנפיקו אגרות-חוב לגופים מוסדיים ולציבור ואלה זכו לביקושים גדולים; ובנוסף שיעור הריבית שנקבע במכרז לציבור היה נמוך משמעותית משיעור ריבית המקסימום שקבעו החברות.
לאחר המכרז, כאשר החלו אגרות-החוב להיסחר בבורסה הן המשיכו לעלות (במרבית המקרים) וכך נהנו החתמים, הציבור והגופים המוסדיים שרכשו אג"ח בהנפקה - מרווחי הון מהירים, לשמחת כולם כמובן...
תופעה זו של קביעת שיעור ריבית במכרז הנמוך באופן משמעותי משיעור ריבית המינימום העידה על ביקושים גדולים מאוד של הגופים המוסדיים והציבור להנפקות האג"ח. הציבור מאס בריביות הנמוכות הניתנות בפיקדונות הבנקאיים וחיפש אלטרנטיבה למדדי התל בונד הנמצאים ברמות שיא ומציעים תשואה נמוכה מאוד לפידיון, והדבר עודד את החברות לגייס כספים בבורסה בתשואות נמוכות.
בחודש נובמבר חל שינוי חד במגמה זו, כאשר מבין עשר הנפקות אג"ח לגופים המוסדיים ולציבור נסגרו שש הנפקות בשיעור הריבית המקסימאלי או קרוב אליו בעשירית האחוז, ואילו ארבע הנפקות נסגרו בשיעור ריבית נמוך באופן משמעותי מריבית המקסימום. הפעם אף נוצרו - בחלק מהמקרים - הפסדי הון לחתמים, לציבור ולגופים המוסדיים שהשתתפו בהנפקות.
מדוע השתנתה המגמה?
- המחיר הגבוה והתשואות הנמוכות במדדי התל בונד מובילים למכירת אגרות-חוב קונצרניות (הגופים המוסדיים הם המוכרים העיקריים) והדבר מקרין לשלילה על שוק הנפקות אגרות-החוב;
- ריבית המקסימום אותן מציעות החברות נתפשת במקרים רבים על-ידי הגופים המוסדיים ככזו שאיננה משקפת נכונה את הסיכון הכרוך בהחזקה באג"ח ולכן גופים אלו נמנעים מכניסה להנפקות. הדבר מוביל לביקושים נמוכים יותר להנפקות וסגירת המכרז הציבורי בריבית המקסימום;
- קיימת ציפייה בשוק ההון למימוש בשוק אג"ח הקונצרניות. מימוש זה עשוי להגיע בתקופה הקרובה על רקע עליית תשואת אג"ח הממשלתיות בארה"ב וכן עליית הריבית במשק הישראלי.
כמו כן, אנו שומעים בזמן האחרון מנהלי השקעות בגופים מוסדיים המגדילים את יתרת המזומן על חשבון אג"ח הקונצרניות וכן מצהירים על מניעה מהשתתפות בהנפקות של אג"ח קונצרניות חדשות.
זו עשויה להיות, במידה רבה, נבואה המגשימה את עצמה. עם זאת יש להבין כי אותם גופים מעדיפים לקנות אג"ח לאחר התיקון המתבקש.
כיצד כדאי לפעול כרגע?
בחודשים האחרונים שבתי וציינתי שלהערכתי מדדי אגרות-החוב הקונצרניות והממשלתיות עומדים בפני מימוש רווחים. החולשה הפוקדת את שוק הנפקות האג"ח בהחלט מהווה איתות שאנו בפתחה של מגמת מימוש רווחים באג"ח הקונצרניות, ולכן אני שב וממליץ להגדיל את מרכיב המזומן בתיק או לחלופין לרכוש קרן כספית וזאת על-ידי הקטנת החשיפה לאג"ח הקונצרניות. כמו-כן אני ממליץ להימנע מכניסה להנפקות אג"ח עד אשר התמונה תתבהר.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות המעניק ייעוץ השקעות מקצועי ואובייקטיבי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים. סיון ליימן בעל ניסיון של מעל ל- 11 שנים בשוק ההון והוא בוגר תואר שני של הקריה האקדמית, קרית-אונו
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
