המדינה תזרים 500 מ' ש' לענף הבנייה: ועדת הכספים אישרה את תכנית הסיוע של האוצר
ועדת הכספים אישרה היום (יום ג') את תכנית הסיוע של משרד האוצר לענף הבנייה, אשר תגדיל את האשראי לענף הבנייה על ידי מתן ערבויות מדינה לבנקים בהיקף כולל של 500 מיליון שקלים.
נזכיר כי, בחודש ינואר השנה פרסמו משרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון תכנית סיוע לענף הבנייה, שגובשה בשיתוף פעולה עם התאחדות הקבלנים, על מנת להקל על מחנק האשראי בענף הבנייה.
היום, לאחר כ-6 חודשים, אישרה ועדת הכספים של הכנסת את תוכנית האוצר והקבלנים יוכלו להתחיל ולהנות מהקלות במתן האשראי הבנקאי כבר בשבועות הקרובים, נמסר מהתאחדות הקבלנים.
.
על פי תכנית האוצר, בשלב הראשון תקצה המדינה סכום של כ- 200 מיליון שקלים, שיהוו ערבויות מדינה לבנקים בנותנם הלוואות לקבלנים שיבנו פרויקטים למגורים. במידת הצורך, ולאחר בחינת יישום התוכנית בשלב הראשון, תוגדל הערבות לסכום של 500 מיליון שקלים.
מנכ"ל התאחדות הקבלנים, יוסי גורדון, אומר כי התכנית של האוצר היא "תכנית חשובה שהפכה לכורח המציאות לאור מחנק האשראי בענף, שבא לידי ביטוי בירידה בהתחלות בנייה ובמחסור מסתמן בדירות חדשות". לדבריו, אישור התכנית היום "יאפשר לבנקים להגדיל את האשראי הניתן לקבלנים על מנת להכנס לפרויקטים חדשים כאשר המדינה משתתפת עם הבנק בסיכונים".
על פי בדיקה שביצעה התאחדות הקבלנים בחודש אפריל 2009, 48% מהקבלנים מתקשים בגיוס אשראי לצורך כניסה לפרויקטים חדשים.
עם זאת, מציין גורדון, כי "חלק מהדרישות לקבלת האשראי במסגרת התכנית הינן דרישות מחמירות שיקשו על הקבלנים לקבל את האשראי הנדרש ולכן סיכמנו עם האוצר כי לאחר הרצת התוכנית במשך מספר חודשים יתבצע מקצה שיפורים שמטרתו ליצור תוכנית סיוע אפקטיבית שתבוא לידי ביטוי בגידול בהתחלות הבנייה".
מנכ"ל ההתאחדות הארצית של בוני ומפתחי ישראל, שלומי בן עזרי, אמר הבוקר בדיון בוועדת הכספים כי "בערבויות שאושרו אין כדי לתת מענה למלאי המצטמצם של הדירות ולקשיי הקבלנים". לדבריו, "שוב ניתקל בתופעה כי מספר חברות גדולות הן אלו שייהנו מהסיוע בעוד כל אותם קבלנים בינוניים וקטנים לא יוכלו לבנות ולהתפרנס".
בן עזרי הוסיף כי, לטענת האוצר, הערבויות המדוברות יסיעו לבנייה של כ- 3000 יחידות דיור חדשות, אולם בסכום שאושר ניתן לסייע לכל היותר לבנייה של כ-1500 יחידות דיור בלבד. "על רקע העובדה כי בשוק הדיור צפוי מחסור של כ-30,000 יחידות דיור חדשות, הרי שהדבר דומה למתן אקמול לחולה סרטן", אומר בן עזרי, ומוסיף כי ארגונו אינו מתנגד להחלטה העקרונית בדבר הערבויות אך מטיל ספק ביכולת הערבויות לעשות "שינוי של ממש", לאור היקפן.
נזכיר כי, השבוע פרסמה התאחדות הקבלנים נתונים המראים כי למרות המשבר, בחודש מאי נרכשו בישראל 1500 דירות חדשות (
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
במסגרת המתווה הוולנטרי של בנק ישראל, מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך כנה של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנזק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית עלך הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה שהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אלייכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסדקים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים ל"שחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו ""טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עיננו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שניה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
