סטיבן מנוצין
צילום: gettyimages

כיצד השפיעו פעולות הממשל האמריקני אמש על שוקי הכסף?

הממשל האמריקני והפד' משכו אמש קרוב ל-90 מיליארד דולר מהשוק. נתוני הריביות של הפד' הערב ממחישים שוב עד כמה שוק המימון מושפע מהתנודות החדות בקופת האוצר והירידה במאזן הפד'
עמית נעם טל | (6)

ההתפתחויות הבוקר באירופה סביב הבנק המרכזי באירופה (ECB) והדיווחים על רגיעה יחסית במאבק בין ארה"ב לסין מצליחים להסוות זאת באופן מושלם, אך אמש התרחש אירוע מעניין במיוחד בשוקי הכסף, כאשר הפד' והממשל האמריקני משכו קרוב ל-90 מיליארד דולר מהשוק. הנתונים שמפורסמים היום ממחישים עד כמה גדולה ההשפעה של פעולות הממשל האמריקני על התנהלות השווקים. 

כפי שדיווחנו בחודשים האחרונים, הממשל האמריקני יצר "כרית ביטחון" לשווקים בדמות הגדלה ניכרת של היצע הדולרים בשוק. קופת האוצר האמריקני  (TGA) עמדה ב-31.4 ברמה של 422 מיליארד דולר, וירדה לשפל של 139 מיליארד דולר ביום חמישי האחרון. הירידה החדה בקופת האוצר תורגמה לקפיצה חדה בכמעט אותו סכום ברזרבות הבנקים, כפי שעולה מהדו"ח השבועי של מאזן הפד'. העלייה החדה ברזרבות הבנקים יצרה ירידה חדה במצוקת המזומנים בשוק, וכתוצאה מכך הריבית האפקטיבית בשוק (EFFR) ירדה מרמה של 2.45% לרמה של 2.36% בלבד. 

דו"ח מאזן הפד' האחרון: רזרבות הבנקים וה-TGA מסומנים

אמש התרחש תהליך הפוך מהימים הראשונים של החודש, כאשר קופת האוצר עלתה ב-84 מיליארד דולר, ובמקביל הפד' משך בערך 6 מיליארד דולר משוק האג"ח מגובה משכנתאות (MBS). אותו הסכום יורד מרזרבות הבנקים, מה שהגדיל שוב את מצוקת הנזילות בשוק. ריבית ה-EFFR קפצה אמש ב-2 נק' בסיס לרמה של 2.38%. ריבית ה-SOFR (כלי רחב יותר של הפד' לבדיקת הריביות בשוק) עלה ב-6 נק' בסיס לרמה של 2.41%.

ריבית ה-SOFR בחודש האחרון, והשינויים בעקבות פעולות הממשל

התוצאה של הקפיצה בריבית אמש הייתה לחץ על סקטור הבנקאות, ובפרט על הבנקים הקטנים בארה"ב (שירדו עד 2%). בתזמון מושלם, רמז הבוקר מריו דראגי על השקה של סבב חדש של תוכנית רכישות, שצפויה לעלות שוב את רזרבות הבנקים. בנוסף, הדיווח של טראמפ על התקדמות בשיחות עם סין בתחילת המסחר הערב יצר "שורט סקוויז" מהיר במניות הבנקים (שנפתחו באדום הערב). מניות הבנקים "ניצלו", לפחות לעת עתה. 

ההתנהלות של היממה האחרונה מוכיחה שוב כי קיימת מצוקת נזילות במערכת הבנקאית לנוכח הגידול החד בחוב הממשלתי, ששואב כל דולר פנוי בשוק. בנוסף, ההתנהלות של התקופה האחרונה ממחישה שוב עד כמה הממשל האמריקני יכול לשחק בשווקים כרצונו. הממשל האמריקני אוגר מאז 2015 כסף רב בקופה זו, הרבה יותר ממה שהוא צריך לצורך הפעילות השוטפות, והוא דואג לשחרר כסף למערכת הבנקאית בשעת לחץ (וכף הבעיות נעלמות לטווח קצר). נזכיר כי ע"פ הפד', התפקיד של ה-TGA הוא להימנע מהפרעות משמעותיות  מהפרעות משמעותיות כמו התקפות סייבר, או אירועים מערכתיים כגון המשבר הכלכלי של 2008 (לכתבה המלאה). 

קופת האוצר האמריקני המעודכנת: מאז 2015 מהווה "שוק משני" שתפקידו לאזן בשעת הצורך את רזרבות הבנקים. תנודות של עשרות ולעיתים מאות מיליארדים תוך זמן קצר

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    לרון 19/06/2019 11:53
    הגב לתגובה זו
    ולא כמו אחרים ",לדעתנו",מה לטוקבקיסטים כי ילינו וכל משפט נבוב מן השני?
  • 4.
    האמריקאים ימכרו אגח זבל ושאר העולם יתכלה (ל"ת)
    כותב 19/06/2019 07:50
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מנהיגי העולם השתגעו (ל"ת)
    אין ספק 18/06/2019 22:49
    הגב לתגובה זו
  • לרון 19/06/2019 11:55
    הגב לתגובה זו
    שרכבת הכלכלה לא תרד מן הפסים c'est tout!
  • 2.
    דרור 18/06/2019 22:08
    הגב לתגובה זו
    איזו דרמה, הריבית עלתה מ-2.36 ל-2.38. נו באמת?:
  • 1.
    נחמה 18/06/2019 21:17
    הגב לתגובה זו
    אולי בעוד שנה אולי בעוד 10. חחח. בסוף גם בקזינו צודקים.

זו השנה ה-8 שהשורים שולטים בוול סטריט, והדבר שמסוכן יותר מהתיקון עצמו הוא חוסר המודעות

איתן יונסי |
נושאים בכתבה וול סטריט
בזמן ששוק המניות חגג בשבוע שעבר 8 שנים של עליות שערים, והינו השוק השורי ה-2 באורכו בהיסטוריה, הסיכון לתיקון בשווקים הולך וגדל. אף אחד לא יכול לדעת מתי התיקון יגיע, מה יהיה הטריגר לכך, או כמה עמוק הוא צפוי להיות, אך מה שיותר מסוכן מהתיקון עצמו הוא העובדה שישנם משקיעים רבים שאינם מודעים לסכומים שהם מסכנים. קנדריק וויקמן, מנכ"ל חברת הטכנולוגיה הפיננסית וניתוחי השקעות FinMason, אמר כי "אם מסתכלים על השוק בראייה היסטורית, חווינו בממוצע התרסקות אחת לכל 8 עד 10 שנים, עם שיעור צניחה ממוצע של כ-42%". וויקמן ציין כי על פי סקר risk tolerance, המאפיין את רמת הסיכון בתיק לצרכיו של הלקוח, משקיעים רבים אינם מודעים כלל להשפעה על תיק הנכסים שלהם במקרה ושוק המניות יספוג מכה קשה. לדבריו, רוב המשקיעים אינם מודעים לרמת הסיכון שהתיק שלהם חשוף אליו, וכתוצאה מכך הם מקבלים החלטות שגויות בתזמון הגרוע ביותר, כמו מכירת הנכסים עמוק בתוך התיקון. וויקמן טוען שזו "בעיה חמורה". לדבריו, רוב התגובות של אינדיבידואלים להפסדים שאינם צפויים גרועים בהרבה מהתגובות להפסד שנקלח בחשבון כאפשרי. לפי הסקר, רק 57% מהמשקיעים (אלה עם יועץ השקעות וגם אלה ללא) אמרו כי הם מבינים את המושג "risk tolerance". מבין אותם משקיעים, אלו שעבדו עם יועץ השקעות היו מודעים יותר כאשר 68% מהם ענו כי הם מודעים לחשיפת הסיכון בתיק הנכסים שלהם. יחד עם זאת, עבודה עם יועץ השקעות לא עזר מספיק: רק לכ-27% מהמשקיעים נאמר ע"י יועץ ההשקעות כמה הם מסכנים במידה ושוק המניות יחווה נפילה חדה, כאשר 62% מהם מאמינים כי ההפסד בתיק שלהם יהיה נמוך מהחשיפה שלהם למניות. על פי הסקר, כ-57% מהמשקיעים שעובדים עם יועצי השקעות צפויים להיכנס לפאניקה ולמכור בזמן תיקון. התרחיש הגרוע ביותר צריך להיות מובן מאליו. בניית תיקי השקעות לטווח ארוך מכתיבים שרק אחוז קטן מנכסי התיק יהיו במזומן, ולכן כ-90 עד 95 אחוזים מתיקי ההשקעות חשופים לסיכונים של ירידות בטווח הקצר. משקיעים רבים הרגישו את הכאב הזה במשבר הגדול של 2008, למרות שאלו ששמרו על קור רוח והמשיכו להחזיק בתיק הנכסים שלהם עד לרמות השפל של המשבר, זכו להחזיר את כל הפסדם ואף ליצור רווחים בזמן שמדד ה-S&P 500 עלה כ-171% מאז תחילת 2009. ברנדון קרוסו, דירקטור בחברת Edelman Financial Services אמר כי יועצי ההשקעות שממעיטים בסיכונים הפוטנציאליים עושים טעות. "ככל שהלקוחות יהיו מופתעים יותר, כך לרוב הם יהיו מאוכזבים יותר, וזה מתי שהם מתחילים להגיב באמוציות". קרוסו אמר כי הוא מעדיף לקיין דיון גלוי עם הלקוחות על הסיכון בתיקי ההשקעות שלהם. "אתה עושה לעצמך עוול אם אתה פוסח על סך". גם וויקמן ציין כי חשוב ביותר לקיים דיון גלוי ומזכיר את תקופת השפל הגדול. וויקמן אמר כי "אתה צריך לשאול את הלקוח 'במידה ושוק המניות יקרוס ב-35% האם תתלה את עצמך בארון?' " אם הלקוח עונה כן, אז זהו תפקידו של היועץ להתאים את תיק ההשקעות של הלקוח כך שיפסיד פחות במקרה שתרחיש כזה אכן יקרה. וויקמן הוסיף כי "זהו הלקוח שנוטל עליו עצמו הסיכון, לכן הוא זכאי לדעת את הסיכון שהוא לוקח, ואין דרך טובה יותר להעביר ללקוח את המשמעות מאשר לדבר איתו על מקרי קיצון".