השקעה
צילום: John Schnobrich on Unsplash
בדיקת Bizportal

מניות הטכנולוגיה לא עוצרות - איך להיחשף לתחום?

איך זה שמניות הטכנולוגיה ממשיכות לזנק, מי הקרנות המחקות המובילות על הנאסד"ק ועל S&P טכנולוגיה - בדיקה של השנים האחרונות

מניות הטכנולוגיה זינקו אתמול בכמעט 4% למרות החשש שיהיה ערעור על תוצאות הבחירות וההכרעה תידחה ואף תוביל לקיפאון פוליטי. הסיבה היא שלשוק המניות לא באמת משנה אם ביידן או טראמפ יהיו בראש. הפקטור המשפיע ביותר הוא הריבית - ריבית אפסית מעלה את האטרקטיביות של המניות ובמיוחד את האטרקטיביות של החברות הצומחות - חברות הטכנולוגיה.

מניות הטכנולוגיה עלו משמעותית מתחילת השנה. הקורונה השפיעה עליהן רק בתחילת הדרך, ומהר מאוד המדדים של מניות הטכנולוגיה חזרו לעלות ושברו שיאים. בפועל, החברות הדיגיטליות הוכיחו שהן יודעות לצמוח ולהרוויח יותר בתקופת קורונה - הריחוק החברתי העצים את השימוש בדיגיטל והמפכה הטכנולוגית קיבלה בוסט גדול. הרי כולם יודעים שלמידה מרחוק זה העתיד, אבל יודעים את זה כבר 20 שנה וזה מתקדם בקצב צנוע. בשנה האחרונה התחום הזה התקדם כפי שלא התקדם בכל העשור האחרון. זו רק דוגמה - ענפים טכנולוגים רבים נמצאים בגאות עצומה והפכו את החברות הגדולות  לגורילות של ממש ששוות מעל 1 טריליון כשאפל מעל 2 טריליון. השורה המובילה כוללת גם את אמזון, גוגל, פייסבוק, נטפליקס וטסלה, אבל יש מאות חברות טכנולוגיות שנסחרות בעשרות מיליארדי דולרים ומעלה, לרבות נציגות ישראליות כמו נייס, צ'ק פוינט וויקס. 

האם זה יימשך? אף אחד לא יודע, אבל מה שברור הוא שאנחנו בעיצומה של מהפכה טכנולוגית שמשפיעה על חיינו במגוון של תחומים - זה גם הדיגיטל, אבל גם רכבים חשמליים, בינה מלאכותית, הדפסת תלת מימד, ריצוף גנטי, פינטק ועוד. 

יש כמה דרכים להיחשף לתחומים האלו. דרך אחת, אבל מסוכנת היא להשקיע במניות ספציפיות. דרך אחרת, מתאימה יותר לרוב המשקיעים היא להשקיע בקרנות מחקות וקרנות סל העוקבות אחרי מדדים. כאשר אתם עוקבים אחרי מדד, אתם בעצם רוכשים בעקיפין הרבה מניות שנמצאות בסל - כלומר, אתם מפוזרים על פני כמות גדולה של מניות ולא תלויים במניות ספציפיות. אתם בעצם מקבלים את הממוצע. הממוצע בשנים האחרונות ממש לא רע.  

התשואות של מניות הטכנולוגיה עולים על התשואה של המדד המרכזי בוול סטריט - S&P500. ה-S&P הוא מאבני הבניין החשובות של כל תיק השקעות. השאלה היא באיזה מינון (שיעור מסך התיק). עם זאת, בשנים האחרונות, במקביל לעליית הערך במדדי הטכנולוגיה, המשקל שלהן בתיק הכולל עלה.

נתחיל במדד המסורתי - S&P500. הדרך הנוחה להיחשף למדדים היא כאמור דרך קרנות סל וקרנות מחקות. הקרנות על ה-S&P הפכו בשנים האחרונות למאוד פופולאריות. לכל מנהלי הקרנות המחקות יש קרן על ה-S&P500. בדיקת ביזפורטל ל-3 שנים ולשנה האחרונה (הבדיקה נכונה לסוף אוקטובר 2020) מראה שכמעט כולן הצליחו לייצר תשואה דומה. את התשואה הגבוהה ביותר בשנה החולפת השיגו הקרנות של קסם והראל - 8%. במבחן של 3 שנים - הקרן של קסם בראש, עם תשואה של כ-33.2%. 

אז זה המצב במדד האמריקאי המוביל, אבל אנחנו מתמקדים הפעם במדדים על הטכנולוגיה. בדקנו את הקרנות על הנאסד"ק ועל ה-S&P טכנולוגיה. הנה הנתונים:

מדד הנאסד"ק מרכז את מניות הטכנולוגיה שהיו הנהנות העיקריות מהשפעות משבר הקורונה, אולם גם ב-S&P יש מניות טכנולוגיה מעניינות, כאשר השקעה בקרן המחקה העוקבת אחר תחום זה הציגה תשואה של כ-33% בשנה האחרונה. גם כאן, בפער צנוע על פני המתחרות, הקרן של קסם הובילה, עם תשואה של כ-33.4%.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    עמיר 05/11/2020 11:53
    הגב לתגובה זו
    אני ממליץ על ETF שנסחרים בבורסות בארה"ב במחזורים גדולים.
  • ומה העלויות לאזרח ישראל? (ל"ת)
    זמבלה 06/11/2020 09:32
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יוסי 05/11/2020 11:41
    הגב לתגובה זו
    כתבה נכונה מאד! מומלץ להשקיע ב"תמיר פישמן אקליפטוס הכלכלה הדיגיטלית" - זו עשתה רווח כ 40% ב 4 חודשים!
  • 2.
    גל טובי 05/11/2020 11:29
    הגב לתגובה זו
    גם מניות הטכנולוגיה בישראל תעלנה המון.
  • 1.
    סקטור האינטרנט בסין עשה 45%-מיגדל (ל"ת)
    מאיר 05/11/2020 10:39
    הגב לתגובה זו
  • מה שם הקרן ? (ל"ת)
    משה 05/11/2020 12:37
    הגב לתגובה זו
  • מיגדל 5128459 - בהצלחה (ל"ת)
    קבל 05/11/2020 16:35
השקעה
צילום: George Drachas on Unsplash
קרנות נאמנות

רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר

על ההבדלים בין סוגי הקרנות הכספיות השונות, ועל המנצחות והמפסידות ברבעון השלישי ומתחילת השנה בקטגוריה שממשיכה לגדול בהתמדה

גיא טל |

הלהיט הגדול ביותר בשוק הקרנות הוא ללא ספק הקרנות הכספיות שגייסו עשרות מיליארדי שקלים בשנים האחרונות, מאז שהריבית במשק עלתה לרמתה הנוכחית. חשוב לציין, עם זאת, שתחת השם "קרנות כספיות" ישנם מוצרים שונים לחלוטין. הקרנות הכספיות השקליות הן פשוט כלי השקעה נטול סיכון (כמעט) שמעניק פחות או יותר את ריבית השוק, בדרך כלל לפחות ברמות של פיקדון בנקאי, ולא פעם אף יותר, וזאת תוך כדי נזילות מרבית, כלומר ניתן למשוך את הכספים מדי יום, והכסף מגיע לחשבון תוך זמן קצר יחסית. זהו מוצר פשוט וקל להבנה שמאפשר גמישות בניהול הנזילות האישית, כך שמצד אחד כסף לא ישכב סתם כך בחשבון, ומצד שני הוא יהיה זמין לכיסוי כל צורך מיידי. לעניות דעתי זוהי הדרך הטובה ביותר לניהול עודפי מזומן שלא ידוע מתי נצטרך אותם, וכן להשקעה למי שלא רוצה לקחת שום סיכון. 

תחת הקטגוריה הזו ישנן כמה תתי קבוצות. יש קרנות שמסווגות ככספיות "ללא קונצרני", כלומר ללא השקעה באג"ח חברות שנחשב מסוכן יותר, וזאת על מנת להקטין את הסיכון עד כמה שניתן. הטרייד אוף הוא כמה עשיריות האחוז פחות בתשואה, שכן האגרות האגחיות נותנות תשואה מעט גבוהה יותר מהמקבילות הממשלתיות או מפקדונות בנקאיים. ישנן כעת שתי קרנות כאלה, והן כצפוי נמצאות בתחתית הרשימה מבחינת תשואות. לעניות דעתי מדובר ב"זהירות יתר", שכן הקרנות הרגילות הן בטוחות ברמה מספקת. 

ישנה גם "קרן מחלקת" אחת, כזו שמחלקת את הרווחים מדי חודש. זהו כלי מעניין עבור מי שרוצה להנות באופן שוטף מהרווחים, ותשואה שוטפת של כ-4% בשנה (כלומר כשליש אחוז בחודש) על הסכום שברשותו יכולה לספק לו הכנסה שמשמעותית לגביו.

כלי חדש שנוצר לאחרונה מזכיר יותר פקדון בנקאי. מדובר בכעין פקדון סגור לחודש אחד, שמאפשר את הוודאות של לדעת מראש מה תהיה התשואה המתקבלת בסוף החודש, להבדיל מקרן כספית רגילה שתלויה בביצועי השוק. הוודאות הזו מגיעה גם היא על חשבון תשואה נמוכה מעט יותר מהקרנות הרגילות, ובנוסף עם פחות נזילות. לא ניתן למשוך את הכספים מדי יום כמו בקרנות הרגילות אלא רק במועדים הקבועים מראש – כמו בפקדון בנקאי. ישנם כעת בשוק רק שתי קרנות כאלה, של מיטב ושל אלטושלר שחם.

מוצר אחר שנמצא תחת קטגוריה של "קרן כספית" אבל הוא מסוג אחר לחלוטין הוא כספית מט"חית. פה בעצם מדובר בהשקעה במטבע חוץ בתוספת ריבית מסוימת. שינוי שער החליפין מול השקל משפיע הרבה יותר על התשואה מאשר הריבית שמייצרת הקרן. כך הקרנות המט"חיות הדולריות יצאו הפסד של מעל 6% מתחילת השנה עקב היחלשות הדולר, בעוד קרנות היורו הניבו רווחים של כ-2% - 3% באותה תקופת זמן, בגלל שינוי שער החליפין מול האירו.