בחו"ל הכסף כן גדל על העצים - אג"חים בדירוג השקעה
רובנו גדלנו בצל האקסיומה שכסף לא גדל על העצים. אמת שמתערערת בימים אלו, בהם מדפסות הכסף בבנקים המרכזים בעולם מחליפות ראשי דיו בקצב מסחרר ובשוק האג"ח העולמי יש מספיק כסף לכל דורש, בתנאי שיש ברשותו תשקיף וחתם.
העובדות מדברות בעד עצמן:
- קצב ההנפקות של אג"ח קונצרניות בעולם עומד היום ברמה גבוהה יותר מזו של סוף 2007, תקופת שיא מבחינת גיוס כסף זול ואופוריה בשווקים.
- קצב ההנפקות של אג"ח זבל בשוק הקונצרני עומד היום על יותר מפי 2 מקצב ההנפקות בשנת 2007.
- תשואות האג"חים נמצאות ברמתן הנמוכה ביותר מאז ומעולם.
- מח"מ ההנפקות הממוצע כיום הינו מהארוכים ביותר ב-20 השנים האחרונות.
אג"חים בדירוג השקעה נסחרות היום בתשואות ומרווחים מאוד נמוכים מבחינה היסטורית, וכמובן נהנות מנזילות גבוהה ומהתיאבון הנמוך לסיכון בשווקים. חלק ניכר מהחברות שמנפיקות היום מנצלות את הכסף הזול בשוק האג"ח על מנת לבצע פדיון מוקדם באג"חים בריבית גבוהה ולגייס הון בריבית נמוכה לטווחים ארוכים.
חברות רבות בדירוג השקעה מנצלות את המצב להורדת שיעורי המינוף שלהן ולשפר את איתנותן הפיננסית הודות לכסף הקל בשווקים. מי שמשקיע בחברות האלה צריך לקחת בחשבון כי במחירים אלו לא נותר מקום רב לרווחי הון, לכל היותר יוכל ליהנות מזחילה בתשואה גבוהה במקצת מתשואות האג"ח הממשלתיות.
בגזרת האג"חים שאינן בדירוג השקעה המצב שונה. גם באג"חים האלו התשואות נמצאות בשפל של כל הזמנים, אך למרווחים שלהן מתשואות האג"ח הממשלתיות יש עוד כברת דרך לעבור על מנת להגיע לשפל. בממוצע מרווחי האג"חים האלו נעים סביב 600 נ"ב, כלומר מרווח של 6% מעל האג"ח הממשלתית. בשנת 2007 תיאבון השווקים לסיכון הביא את אותם מרווחים לשפל של עד 250 נ"ב.
נתון נוסף שנותן לנו פרספקטיבה היסטורית ביחס למחירי האג"ח הוא המרווח בין אג"חים שאינן בדירוג השקעה לאלה שבדירוג השקעה. אותו מרווח עומד היום ברמה של 325 נ"ב בעוד שבשנת 2007 עמד על 200 נ"ב.
גם חברות שאינן בדירוג השקעה מנצלות את הכסף הזול ומנפחות את מאזניהן. אולם, בניגוד לחברות בדירוג השקעה קיים מתאם גבוה מאוד בין מצב השוק לכמות ההנפקות של אותן אג"חים. מכאן שכל הרעה בשווקים תסגור במהירות את הצוהר של הכסף הקל ותותיר את החברות עם קשיים במחזור חוב - עורק החיים העיקרי של חלק גדול מהחברות האלו.
לסיכום, ניתן לומר כי משקיע המעוניין לשפר במעט את התשואה על האג"ח הממשלתית שברשותו ימצא לכך מענה בדמות אג"חים בדירוג השקעה. משקיע שמעוניין לנסות ולגרוף רווחי הון מהשקעה באג"חים זרות, ייאלץ לפנות לאג"חים שאינן בדירוג השקעה. ייתכן שבטווח הקצר זו השקעה שתצליח אך בטווח הארוך חברות כאלה צפויות לקשיים תזרימיים, ומשקיע בהן חשוף להפסדי הון.
- 1.זיסר קונה, אג"חי אלביט הדמיה עולים ויעלו עוד. (ל"ת)אגחיסט 14/11/2012 12:39הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
