העקשן האחרון, נכנע או לא נכנע? על הבנק המרכזי של יפן ולאן הולכת כלכלת יפן
הבנק המרכזי של יפן הודיע לאחרונה שהוא ממשיך לדבוק במדיניות מרחיבה, לפיה שער הריבית המקומי לעשר שנים ימשיך להיות אפס, אלא שהבנק יאפשר סטייה של עד חצי אחוז. יש בכך ידיעה משמעותית מאד המעידה שהעקשן האחרון, נוכח האינפלציה הגואה בארצות המפותחות, מראה סימני כניעה. בואו נבין את משמעות הידיעה.
משולש המטרות של מעצבי מדיניות מוניטרית, דהיינו, אינפלציה, שער חליפין וצמיחה, מכריח את מקבלי ההחלטות לקבוע על איזה צלע קודקוד של משולש זה הם נמצאים. מקובל לחשוב שאם מעצבי המדיניות בוחרים בצלע מסוימת, למשל בין אינפלציה לשער החליפין, אזי מתחייב ויתור על הקודקוד ממול, דהיינו, צמיחה. לעומת זאת, בחירה בקודקוד המשולש מעידה על מלחמת חורמה באותו משתנה תוך ויתור על שני המשתנים האחרים. לדוגמא, בחירה ביעד האינפלציה עלולה לגרור פגיעה ביצוא המוצרים מאותה מדינה וכן על שיעור הצמיחה הכולל.
הבנק האמריקאי בחר בקודקוד המשולש המצביע על נושא האינפלציה. הבנק היפני בחר בקודקוד המצביע על נושא הצמיחה. בבחירות אלו קיים ויתור ברור על השגת מטרות בצלעות האחרות. כך למשל, הבנק האמריקאי החליט לוותר על נושא הצמיחה בהינתן ששערו של הדולר התחזק מאד בשנה האחרונה, ואילו הבנק היפני בהינתן ששיעור האינפלציה ביפן הנו "רק" 3.7% ויתר על נושא שער החליפין ואכן שערו של הין פוחת לאחרונה באופן משמעותי. בתקופות רגועות יותר, מדיניות הבנקים המרכזיים נמצאת במרכזה של הצלע, דהיינו מדיניות מאוזנת לגבי שתי מטרות תוך ויתור על המטרה השלישית. לאחרונה אנחנו עדים לתזוזה לכוון הקודקוד, דהיינו התמקדות במטרה אחת תוך ויתור על מטרה שלישית.
כדי לדבוק בקודקוד הצמיחה נקט הבנק היפני במדיניות מרחיבה (קיבוע הריבית ברמת אפס) דבר המחייב את הבנק לקנות כמות גדולה של אגרות חוב ממשלתיות כדי שהתשואה לא תעלה מעל האפס. במקביל בכוונת מעצבי המדיניות להעלות את "אינפלציית המטרה" העומדת היום על 2% ובכך ל"העלים" את בעיית האינפלציה, הנושא המטריד כל כך את הבנק האמריקאי. פרוש הדבר שבמקום לממן את תקציב המדינה הפיסקלי על ידי הנפקת חוב, הבנק היפני מממן את תקציב המדינה על ידי הרחבה מוניטרית מסיבית, פעולה המכונה "הדפסת כסף". מובן שלמדיניות זו יש גבול, שכן פעולה זו תביא בשלב מסוים ללחצים אינפלציוניים. מן הראוי לציין כי הפעם האחרונה בה נקט בנק מרכזי במדיניות מרחיבה קיצונית מעין זו לאורך זמן הייתה ב- 1942 בעת מלחמת העולם השנייה כאשר הבנק האמריקאי קיבע את הריבית ברמת נמוכה מאוד. מדיניות זו שכונתה Interest rates pegging, הייתה בעלת השפעה שלילית לטווח ארוך, שהמריצה בעקיפין את "תוכנית מרשל" לסיוע לאירופה והביאה ל"הצפה" של דולרים אמריקאים באירופה עד סוף שנות החמישים במאה הקודמת.
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרבית הארצות המפותחות נוקטות במדיניות מוניטרית דומה לאמריקאית (האיחוד האירופאי מעלה גם הוא את שערי הריבית). מדיניותו של הבנק המרכזי הישראלי הססנית יותר, עם סימנים שהבנק נמצא על הצלע של אינפלציה ושער החליפין. הבנק היפני מראה סימנים של שינוי מדיניות ונכונות להתייחס למתרחש סביבו. שינוי מדיניות זו עשויה להיות בעלי השפעה ניכרת.
ראשית, אם אכן ייכנע הבנק היפני למדיניות המוסכמת בעולם המערבי, היין היפני יתחזק באופן ניכר. היצוא היפני, שהוא מהותי מאד במגוון המוצרים הנצרכים בעולם המפותח, יתייקר באופן ניכר. כתגובת נגד, שערי בריבית שמדינות אחרות יעלו ואכן שערי הריבית במדינות מפותחות עלו אתמול בתגובה לידיעה. מאידך, האטרקטיביות של אגרות חוב יפניות תעלה ותמשוך משקיעים ואילו הבנק היפני יוכל להפנות משאבים לרכישת אגרות חוב ממשלתיות זרות, לאחר שבשנים האחרונות פעילות זו הייתה בלתי משמעותית.
מה המשמעות לאדם הממוצע? במקרה ואכן הבנק היפני יחדל מהמדיניות הנוכחית של הרחבה מוניטרית קיצונית, ההשפעה המידית תהיה ניכרת. כיום מחירי מוצרים יפניים, כגון מכוניות ומוצרי אלקטרוניים, או תיירות ביפן, זולים באופן יחסי למחירם הרגיל. מחירים אלו יתייקרו באופן ניכר שכן שער החליפין היפני יתחזק באופן ניכר. ההשפעה על שערי הריבית בעולם תהיה אולי מינורית, אך היא תהיה בכוון הלא רצוי, דהיינו עליית שערי ריבית והתייקרות הכסף ללווים.
- 2.מבין2 04/01/2023 09:35הגב לתגובה זוכשהריבית שם שלילית.. מה עם מניות יפניות? אתם אומרים שכשהמטבע עולה זה רע לייצואנים
- 1.ואת כל ״החוכמה״ הארוכה הזאת ,כתב פרופסור. (ל"ת)04/01/2023 07:14הגב לתגובה זו
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה
למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים
אנבידיה מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93% נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.
התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.
היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.
במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.
- המתחרה של אנבידיה חושפת שבבי AI חדשים והפער בין סין לארה"ב מצטמצם
- האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.
בינה מלאכותית ארצות הבריתלקראת 2026: שוק המניות האמריקאי בין התלהבות מה־AI לחשש מתנודתיות
ריכוז העליות במניות טכנולוגיה, פחד מהחמצה מול חשש מבועה והמעבר לאסטרטגיות מבוססות תנודתיות מציבים את וול סטריט בפני שנה של חוסר ודאות וניהול סיכונים מוגבר
שוק המניות האמריקאי בדרך לסיים שנה נוספת שבה הבינה המלאכותית ממשיכה להכתיב את סדר היום, אך לקראת 2026 מתחדדת תחושת חוסר הנוחות בקרב משקיעים. העליות החדות במניות טכנולוגיה מרכזיות יצרו רווחים משמעותיים, אך גם חוסר ודאות גובר לגבי היציבות של המגמה והיכולת שלה להמשיך באותו קצב.
במהלך השנה וחצי האחרונות ימי מסחר של ירידות חזקות התחלפו לא אחת בתיקונים מהירים כלפי מעלה. הדינמיקה הזו הפכה את ניהול הסיכון לאתגר מרכזי, במיוחד עבור מי שנמצא חשיפה גבוהה למניות שמזוהות עם מהפכת ה־AI. ריכוז העליות בקבוצה מצומצמת של מניות תרם ליציבות יחסית במדדים הכלליים, אך במקביל הגדיל את הפגיעות של השוק כולו לזעזועים נקודתיים בענף השבבים, החומרה או תשתיות המחשוב.
במילים אחרות, שוק המניות האמריקאי אינו מתנהל כיום כתנועה אחידה של “סיכון מול סולידיות”, אלא כסדרה של רוטציות פנימיות. סקטורים מסוימים נהנים מתיאבון משקיעים גבוה, בעוד אחרים מדשדשים או נסוגים, גם כאשר המדדים עצמם נראים יציבים יחסית. התוצאה היא ירידה מתמשכת במידת הקורלציה בין מניות שונות, תופעה שמקטינה את התנודתיות הנמדדת במדדים כמו ה־VIX. עם זאת, אותה ירידה בקורלציה עלולה דווקא להגביר את עוצמת התגובה כאשר מתרחש אירוע חיצוני משמעותי, בין אם כלכלי, פיננסי או גיאו־פוליטי.
בנוסף, סקרי משקיעים שנערכו לאחרונה מצביעים על כך שהחשש מבועה בשוק המניות תופס מקום מרכזי בשיח. אך במקביל, רבים מהמשקיעים מתקשים לצמצם חשיפה מחשש להחמצת המשך העליות, תופעה שמזינה תנודתיות גם כאשר אין שינוי מהותי בנתוני המאקרו.
- איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
- טראמפ מאשר לאנבידיה למכור שבבי H200 לסין תמורת 25% מההכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש של חוסר יציבות מתמשך
אסטרטגים בשוק מעריכים כי אם אכן נוצרה בועה סביב ה־AI, היא אינה צפויה להסתיים בתנועה חדה אחת. במקום זאת, ייתכן תרחיש של חוסר יציבות מתמשך: ירידות חדות יחסית שיתוקנו במהירות, כל עוד המשקיעים מאמינים שהשקעות ההון בתשתיות טכנולוגיות טרם מיצו את עצמן. על רקע זה, גוברת ההתעניינות באסטרטגיות השקעה שמבוססות על תנודתיות ולא על כיוון השוק. עבור משקיעים מוסדיים, תנודתיות הפכה לכלי בפני עצמו, כזה שמאפשר התמודדות עם חוסר הוודאות מבלי להמר במפורש על המשך העליות או על תיקון עמוק.
