פדרל ריזרב
צילום: federal reserve

פרוטוקולי הפד: מספר העלאות של 0.5% ומעבר ממדיניות ניטרלית למחמירה

המשתתפים בישיבת הפד שהתקיימה לפני 3 שבועות המשיכו להביע דאגה מפני האינפלציה, שהוזכרה 60 פעם בפרוטוקולים, ומחויבים ונחושים לנקוט באמצעים הנחוצים להחזיר את יציבות המחירים - העלאת ריבית וצמצום המאזן
גיא טל | (1)

הפרוטוקולים של ישיבת הפד בנוגע להחלטת הריבית התפרסמו כנהוג שלושה שבועות לאחר הישיבה עצמה. מיד לאחר הפרסום נחלשו הירידות בוול סטריט, אולם מאז התהפכה המגמה והעליות חזרו להתחזק ואף חצו את רף ה-2% במדד הנאסד"ק, לאחר מכן הם חזרו להחלש לאזור ה-1.5%. 

באותה ישיבה שהתקיימה לפני שלושה שבועות הוחלט על העלאת ריבית של 0.5% לראשונה מאז שנת 2000 לנוכח האינפלציה שבינתיים מסרבת לרדת. הנתון האחרון שפורסם ביחס לחודש אפריל הצביע על עליית מדד המחירים לצרכן ב-8.3% בשיעור השנתי, מה שמעמיד את שיעור האינפלציה באזורים בהם לא ביקר כבר ארבעה עשורים. המילה "אינפלציה" הופיעה בפרוטוקולים 60 פעם, והיא מהווה את הדאגה המרכזית של בכירי הפד. 

מספר נקודות חשובות עולות מהפרוטוקולים. רוב המשתתפים מעריכים כי העלאה של חצי אחוז "תהיה ראויה גם בפגישות הבאות", כשהמשמעות היא העלאת ריבית חדה ומתמשכת יותר ממה שצפו עד כה בשוק. 

עוד נרשמו התבטאויות בעד מעבר מ-"מדיניות ניטרלית" ל-"מדיניות מחמירה".  בשוק צפו עד כה שהריבית תהיה באזור 2.5% עד 2.75% בסוף השנה, מה שרבים מחשיבים כ"שיעור ריבית ניטרלי". ההתבטאויות האלו רומזות, שוב, על העלאה חדה יותר של הריבית, שתגיע ככל הנראה לשיעורים גבוהים יותר. 

עוד נכתב בפרוטקול: "כל המשתתפים אישרו מחדש את המחויבות החזקה והנחושה שלהם לנקוט בצעדים ההכרחיים לשחזר את יציבות המחירים. למטרה זו, המשתתפים הסכימו שהוועדה צריכה לשנות במהירות את העמדה של המדיניות המוניטרית לעבר מצב נייטרלי באמצעות שני דברים: העלאת טווח היעד של שיעורי הריבית של קרנות הפד וצמצום המאזן של הפד". 

בנוגע למאזן, התוכנית היא לצמצם אותו באופן הדרגתי בסכום שיגיע ל-95 מיליארד דולר עד אוגוסט, כולל 60 מיליארד באגרות חוב ו-35 מיליארד במשכנתאות. 

בכירי הפד הביעו דאגה שסיכוני האינפלציה מוטים כלפי מעל וגוברים על החשש מפני האטה כלכלית לנוכח המלחמה באוקראינה ושאר גורמי החוסר וודאות. משתתפי הפגישה הסכימו שהתחזית הכלכלית סובלת מאי ודאות גדולה ושהחלטת המדיניות צריכה להיות תלויה בהתפתחויות וממוקדת בהחזרת האינפלציה לתחום היעד של עד 2% יחד עם שמירה על שוק עבודה חזק. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שלום ריבת ביי ביי נדלן (: (ל"ת)
    מה נעשה עם מליון ממשכנתא ? חחח 26/05/2022 00:58
    הגב לתגובה זו
טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.

טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.