המשא ומתן על המכסים בין ארצות הברית ליפן התחיל אתמול. זה מבחן גדול לממשל טראמפ עם השפעה גדולה על השווקים הפיננסים. הצלחה תסמן לשווקים שהממשל יודע לסגור עסקאות לטובת ארה"ב ושהבעיה שנותרה, ואי אפשר לזלזל בה, היא ענקית - היא מלחמת הסחר עם סין. כישלון יסמן שמלחמת הסחר היא רק בתחילת הדרך, ואנחנו צפויים למלחמת התשה ממושכת. כל אמירה מהמו"מ תרים או תפיל את השווקים, זה המו"מ הראשון וכנראה החשוב ביותר גם כי יפן היא מעצמה כלכלית וגם כי הוא יגזור את הדרך לשאר המשאים ומתנים בין הממשל לבין מדינות אחרות.

טראמפ כבר אמר אתמול שהוא מצפה להתקדמות גדולה והוסיף "אני מקווה שנצליח להגיע להסדר שיהיה נהדר ליפן ולארה"ב". יפן, שמתמודדת עם מכסים כבדים על יצוא המכוניות, הפלדה והאלומיניום שלה, מבקשת להגיע להסכם שיקל עליה בתוך 90 יום, תוך שהיא ממנפת את מעמדה כמשקיעה זרה מרכזית בארה"ב.  יפן יודעת שההסכם מולה הוא חשוב, הוא יהיה מודל עבור מדינות אחרות והיא יודעת שיש לה נקודת לחץ מול ארה"ב. סיכוי סביר שתהיה התגמשות אמריקאית ופשרה, כשעצם השיחות הוא הבנה של היפנים שהם יצטרכו "לתת משהו" לארה"ב בשל הגירעון של הסחר של ארה"ב מולם, השאלה היא מה יהיה ה"משהו הזה" ויש הרבה מאוד אפשרויות - זה יכול להיות השקעות, הקמת מפעלים בארה"ב, התחייבות לרכישות חוזרות ועוד. ברגע שטראמפ יראו מודל שבבסיסו ירידה בגירעון הם כנראה יתקדמו לפתרון. 

מאזן הסחר בין ארה"ב ליפן

מאזן הסחר בין ארה"ב ליפן הוא הבסיס המרכזי במשא ומתן, כאשר ארה"ב מבקשת לצמצם את הגירעון המסחרי שלה. לפי נתוני משרד האוצר היפני, במהלך השנה הפיסקלית שהסתיימה במרץ 2025, יפן רשמה עודף סחר של 9 טריליון ין (63 מיליארד דולר) מול ארה"ב, עלייה משמעותית לעומת השנים הקודמות. לעומת זאת, יפן סבלה מגירעון סחר גלובלי של 5.2 טריליון ין (37 מיליארד דולר), זו השנה הרביעית ברציפות של גירעונות.

יצוא יפני לארה"ב: היצוא הכולל של יפן לארה"ב ב-2024 הסתכם ב-148.2 מיליארד דולר, עלייה של 5.9% לעומת 2023. המגזרים המובילים כוללים: מכוניות וחלקי חילוף: מהווים כ-28% מהיצוא, בשווי כ-41.5 מיליארד דולר. חברות כמו טויוטה והונדה תלויות מאוד בשוק האמריקאי;  שבבים ורכיבים אלקטרוניים: כ-15% מהיצוא, בשווי כ-22.2 מיליארד דולר; מכונות תעשייתיות: כ-10% מהיצוא, כולל ציוד לייצור מוליכים למחצה; מוצרי צריכה: כגון מוצרי אלקטרוניקה (סוני, פנסוניק) וצעצועים, תורמים כ-8% מהיצוא. 

• טראמפ ושי נפגשו - "מקווה שחתימת הסכם סחר תתרחש בקרוב מאוד"
• ניסאן ומרצדס מזהירות: משבר שבבים חדש ישתק את תעשיית הרכב העולמית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

יבוא יפני מארה"ב: היבוא מארה"ב ליפן הסתכם ב-79.7 מיליארד דולר ב-2024, מה שיוצר גירעון סחר של 68.5 מיליארד דולר עבור ארה"ב. המוצרים המרכזיים כוללים: מוצרים חקלאיים: כ-25% מהיבוא, בשווי כ-19.9 מיליארד דולר, כולל תירס, חיטה, סויה ובשר בקר; מטוסים וציוד תעופה: כ-15% מהיבוא, בעיקר מטוסים של בואינג, בשווי כ-12 מיליארד דולר; גז טבעי נוזלי (LNG): כ-10% מהיבוא, בשווי כ-8 מיליארד דולר, כאשר יפן היא יבואנית משמעותית של אנרגיה מארה"ב; תרופות וציוד רפואי: כ-8% מהיבוא, כולל מוצרים של חברות כמו פייזר וג'ונסון אנד ג'ונסון.

טראמפ כבר הדגיש את החשיבות שהוא רואה באספקת אנרגיה לעולם, והרחבת ייצוא האנרגיה מארה"ב יכול לסגור חלק משמעותי מהפער.  הפער במרץ אגב עמד על כ-4 מיליארד דולר. הגירעון מושפע מפרמטרים כלכליים נוספים. ין חלש טוב ליצואנים יפנים ורע ליצואנים מארה"ב ליפן. הדולר נחלש בעולם וגם מול הין מאז הכרזת טראמפ וזה בפני עצמו כבר מקטין את הגירעון באופן טבעי. 

מדוע יפן היא הראשונה בשולחן הדיונים?

המשא ומתן נפתח על רקע מדיניות המכסים הנוקשה של ממשל טראמפ, שמטילה תעריפים גבוהים על יבוא ממדינות רבות, כולל בעלות ברית. יפן חווה מכס של 24% על יצוא הסחורות שלה לארה"ב (שהופחת זמנית ל-10% למשך 90 יום), וכן מכסים של 25% על מכוניות, פלדה ואלומיניום. מכסים אלה, שנכנסו לתוקף במרץ, פוגעים במיוחד בתעשיית הרכב היפנית, שמהווה כשליש מהיצוא לארה"ב.

• טראמפ מאלץ את ענקיות הפארמה להוריד מחירים בתמורה לשקט ממכסים
• בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, הדגיש כי יפן קיבלה עדיפות משום שהייתה בין הראשונות שהביעו נכונות לשתף פעולה. מנקודת מבטה של יפן, מדובר בצעד הכרחי: כבעלת ברית צבאית ואסטרטגית מרכזית של ארה"ב באזור אסיה-פסיפיק, יפן תלויה ביחסים כלכליים יציבים. ראש ממשלת יפן, שיגרו אישיבה, הודיע כי יבקר בארה"ב "בזמן המתאים ביותר" כדי לקדם את הדיונים, והדגיש כי השיחות הראשוניות היו "גלויות ובונות".

התקדמות ראשונית: טראמפ נכנס לשיחות

במהלך מפתיע, הנשיא טראמפ הצטרף אישית לשיחות הראשוניות בוושינגטון, לצד בסנט ושר המסחר הווארד לוטניק. טראמפ כתב ב-Truth Social: "כבוד גדול לפגוש את המשלחת היפנית בנושא סחר. התקדמות גדולה" הוא תיאר את השיחות כצעד לקראת הסכם שיהיה "נהדר ליפן ולארה"ב". השיחות הובלו מצד יפן על ידי שר ההתחדשות הכלכלית, ריוסאי אקאזווה, שציין כי נושאי מטבע לא נדונו בשלב זה, אך הכחיש כי יפן מוכנה להתפשר בקלות.

אקאזווה,, תיאר את החוויה כ"מורטת עצבים", אך הביע אופטימיות זהירה לגבי האפשרות להגיע להסכם בתוך 90 הימים. ממשלת יפן הקימה צוות של 37 נציגים ממשרדים שונים, בראשות אקאזווה ומזכיר הקבינט יושימאסה היייאשי, כדי לנהל את המשא ומתן ולבקש הקלות ממכסים.

האתגרים: מכסים, מטבעות וחששות כלכליים

המכסים שהטיל טראמפ מעוררים דאגה ביפן, שבה הכלכלה תלויה ביצוא. הבנק המרכזי ביפן הזהיר כי המכסים עלולים להפחית עד 0.8% מהצמיחה הכלכלית של המדינה, במיוחד לאור הפגיעה בתעשיית הרכב. טראמפ האשים את יפן בהחלשת הין באופן מכוון כדי לשפר את התחרותיות של היצוא, טענה שטוקיו מכחישה. אקאזווה הבהיר כי סוגיות מטבע צריכות להידון בין שרי האוצר, ולא במסגרת המשא ומתן על מכסים.

ראש האופוזיציה היפנית, יושיהיקו נודה, הזהיר כי ארה"ב עשויה ללחוץ על יפן לחזור על הסכם דומה להסכם פלאזה מ-1985, שבו הסכימו מדינות להחליש את הדולר, מה שהוביל לעלייה חדה בערך הין. אישיבה הדגיש כי יפן לא תמהר להתפשר על אינטרסים לאומיים, וציין כי עליה להבין את "ההיגיון והרגשות" מאחורי עמדותיו של טראמפ. הוא שלל הטלת מכסים נגדיים על ארה"ב והתנגד להגשת תלונה לארגון הסחר העולמי (WTO), תוך דגש על משא ומתן דו-צדדי.

אנליסטים מעריכים כי יפן עשויה לשקול ויתורים מפתיעים, כמו הגדלת יבוא אורז אמריקאי, במיוחד לאור מחסור באורז ביפן שדחף את המחירים כלפי מעלה. עם זאת, האורז הוא סמל תרבותי ביפן, ופתיחת השוק עשויה לעורר התנגדות פוליטית פנימית.

הזדמנויות: השקעות וברית אסטרטגית

יפן מחזיקה בכמה יתרונות במשא ומתן. היא המשקיעה הזרה הגדולה ביותר בארה"ב, עם השקעות של חברות יפניות שתורמות ליצירת כ-900,000 מקומות עבודה בארה"ב, לפי נתוני משרד המסחר האמריקאי. יפן גם מחזיקה כ-1.1 טריליון דולר באגרות חוב של האוצר האמריקאי, מה שמעניק לה השפעה פיננסית משמעותית. עם זאת, שר האוצר היפני, קאטסונובו קאטו, שלל שימוש באחזקות אלה כקלף מיקוח, והדגיש כי הן מיועדות להתערבויות בשוק המט"ח.

טאקשי נינאמי, יועץ כלכלי בכיר לאישיבה, אמר כי יפן תדגיש את תרומתה לכלכלה האמריקאית, תוך שמירה על אחזקותיה באגרות החוב, מתוך הבנה שטראמפ רגיש לתנודות בשוק האג"ח. הברית הצבאית בין המדינות היא גורם נוסף: טראמפ ציין כי יפן היא "בעלת ברית צבאית וכלכלית חשובה", והציע כי הדיונים עשויים לכלול גם את עלויות אירוח הכוחות האמריקאיים ביפן. השקעות יפניות פוטנציאליות בפרויקט גז במיליארדי דולרים באלסקה עשויות לשמש כקלף מיקוח.

השפעה גלובלית: מודל למדינות אחרות?

המשא ומתן עם יפן נתפס כמבחן למדיניות הסחר של טראמפ, שזוכה לביקורת מצד כלכלנים, מנכ"לים, מומחי שווקים ומנהלי קרנות גידור שטענו כי המכסים עלולים להוביל למיתון גלובלי. ארגון הסחר העולמי (WTO) חתך את תחזית הצמיחה של הסחר העולמי לשנת 2025, והזהיר כי המכסים עלולים לגרום לירידה של 0.2% בנפח הסחר, ואף ל-1.5% במקרה של הסלמה.

הצלחת המשא ומתן עם יפן עשויה לשמש מודל ותבנית למדינות אחרות, כמו דרום קוריאה ואיטליה, שמתכוננות לשיחות דומות. בסנט ציין כי כ-100 מדינות פנו לממשל טראמפ לבקש משא ומתן, מה שמעיד על הלחץ הגלובלי להגיע להסכמים. עם זאת, ביפן טוענים כלכלנים ופרשנים מקומיים כי דרישות אמריקאיות בנושאי חקלאות או תקנות רכב עלולות להפוך את השיחות ל"מורכבות ומאתגרות".

אז ההתחלה נשמעת חיובית גם בזכות מעורבות ישירה של טראמפ, אבל אף אחד לא יודע באמת איך זה יתקדם. כולם רוצים להתפשר, אנחנו לא יודעים מה הקווים האדומים של כל מדינה. אנחנו כן יודעים שלממשל מאוד חשוב להגיע להסדר, גם כדי להציג ניצחון ומודל מול המדינות האחרות וגם ובעיקר כדי לבודד את סין שהיא מבחינתו הבעיה הגדולה. אם וכאשר ייחתם הסכם עם יפן שיסלול דרך להסכמים נוספים, הרי שאז היכולת של סין בזירה הבינלאומית תפחת דרמטית והיא תצטרך להגיע לפשרות מול ארה"ב או בעצם להמשיך כמו שקורה בימים האחרונים בסוג של נתק מסחרי עם ארה"ב (למעט המוצרים שטראמפ הפחית את המכס שלהם - סמארטפונים ומחשבים). חשוב בהקשר זה להדגיש כי ממשל סין זוכה לתמיכה גדולה בבית, וזה מתבטא בקנייה של מוצרים סיניים במקום מוצרים מארה"ב. במילים אחרות, הסינים שמרגישים פגועים מבחינתם שלא בצדק, לא רואים במכסים רק מלחמת סחר, זו מלחמה על הכבוד והגאווה שלהם מה שהופך את כל העניין להרבה יותר מורכב.

יפן, שמביאה לשולחן השקעות משמעותיות, עודף סחר של 63 מיליארד דולר, וברית אסטרטגית, נחושה להגן על האינטרסים שלה, תוך שהיא נמנעת ממכסים נגדיים או צעדים דרמטיים כמו מכירת אגרות חוב אמריקאיות. ארה"ב, לעומת זאת, שואפת לצמצם את גירעון הסחר שלה ולהגביר את היצוא, במיוחד בתחום החקלאות והאנרגיה.

התוצאה תשפיע לא רק על היחסים הכלכליים בין שתי המדינות, אלא גם על הסדר הסחר העולמי כולו. כפי שדווח ב-Bloomberg, "העולם כולו צופה" – וה-90 ימים הקרובים יהיו קריטיים לעיצוב עתיד הסחר הגלובלי. עם יצוא יפני של מכוניות ושבבים מול יבוא אמריקאי של תוצרת חקלאית וגז, המשא ומתן הזה הוא לא רק על מספרים, אלא על עתיד הברית האסטרטגית בין שתי המדינות