ברבעון ה-1: 102 חב' הייטק ישראליות גייסו 350 מ' ד'
חברת המחקר IVC Research Center, עורכת מידי רבעון ב-8 השנים האחרונות מחקר הסוקר את השקעות ההון סיכון וענף ההיי-טק בישראל. המחקר נעשה בשיתוף פעולה עם איגוד קרנות הון הסיכון הישראלי (IVA) וסוקר את גיוסי חברות ההיי-טק הישראליות מקרנות הון סיכון ישראליות ומגופי השקעה אחרים. המחקר זכה לשיתוף פעולה מצד 105 משקיעי הון סיכון, מתוכם 58 חברות ניהול ישראליות ו-47 משקיעים נוספים אשר רובם זרים.
מניתוח ממצאי המחקר עולה, כי 102 חברות היי-טק ישראליות גייסו 350 מיליון דולר במהלך הרבעון הראשון של שנת 2005 ממשקיעי הון סיכון זרים וישראליים. סכום זה משקף עלייה של 8% בהשוואה לסכום של 323 מיליון דולר שגויס על ידי 111 חברות ברבעון הראשון של 2004, וירידה קלה של כ-4% מהרבעון הקודם, בו גויס סכום של 366 מיליון דולר על ידי 113 חברות.
מנהלת המחקר ב-IVC, אפרת זכאי, ציינה, כי "הנתונים מעידים על יציבות בהיקף הגיוסים - החל מהרבעון הראשון של 2004, היה ממוצע גיוסי חברות ההיי-טק לרבעון גבוה מ-350 מיליון דולר. אנו מעריכים כי מגמה זו תימשך וכי היקף השקעות שנתי של 1.5 מיליארד דולר, צפוי גם השנה".
סכום הגיוס הממוצע לחברה עמד ברבעון הראשון על 3.4 מיליון דולר. עליה של 6% בהשוואה לסכום הגיוס הממוצע לחברה ברבעון הקודם ועליה של 18% בהשוואה לגיוס הממוצע לחברה ברבעון המקביל אשתקד. שישים ושמונה חברות גייסו סכום העולה על מיליון דולר, שש עשרה מתוכן גייסו בין 5-10 מיליון דולר וחמש חברות גייסו מעל ל-10 מיליון דולר.
פעילות קרנות הון סיכון ישראליות
המחקר מצביע על עליה בהשקעותיהן של הקרנות הישראליות בחברות ההיי-טק הישראליות. 731 מיליון דולר הושקעו על ידי הקרנות ברבעון הראשון של 2005. סכום זה, גבוה בכ-10% מהסכומים שהושקעו על ידן ברבעון הראשון והרביעי של 2004. חלקן היחסי של הקרנות הישראליות מהיקף הגיוסים של החברות הישראליות עלה ל-49%. שאר הכסף, הגיע ממשקיעים שאינם קרנות הון סיכון ישראליות - רובם זרים.
חלקן של השקעות ה-First של הקרנות הישראליות ברבעון הראשון של השנה עמד על 50% בהשוואה ל-44% אחוזים ברבעון הראשון של 2004. ממוצע השקעות ה-First של הקרנות הישראליות היה 2.7 מיליון דולר וממוצע השקעות ה-Follow-on שלהן היה 700 אלף דולר.
פעילות קרנות ישראליות בחברות זרות
פעילותן של הקרנות הישראליות מחוץ לישראל ממשיכה, מראה המחקר שערכו בחבברת IVC. קרנות ישראליות השקיעו ברבעון הראשון של השנה 37 מיליון דולר באחת עשרה חברות זרות זאת בהשוואה ל-24 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2004 ו-82 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2004. חמש מתוך אחת עשרה ההשקעות האלה היו השקעות First.
מבחינת התפלגות גיוסי החברות לפי תחום עולה, כי תחום התקשורת הוביל בהיקף גיוסי חברות ברבעון הראשון של 2005. שלושים ואחת חברות תקשורת גייסו 120 מיליון דולר, 34% מסך ההון שגויס בהשוואה ל-33% ברבעון הראשון של 2004 ו-21% שגויסו ברבעון הקודם. סקטור התוכנה היה השני בגודלו והיווה 30% מהיקף הגיוסים. את המקום השלישי תפס סקטור מדעי החיים. עשרים ואחת חברות מתחום מדעי החיים גייסו הרבעון סכום של 87 מיליון דולר בהשוואה ל-60 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד (19%) וסכום של 130 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2004 (35%). על אף הירידה בהיקף ההון שגויס הרבעון לעומת הסכום הגבוה ברבעון הקודם הצליחו חברות מדעי החיים לגייס 25% מהיקף ההון. סכום הגיוס של חברות מדעי החיים כולל סבב גיוס גדול של למעלה מ-30 מיליון דולר.
גיוסי החברות לפי שלבים
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב
ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.
בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.
הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית?
מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%
יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב.
- ה-CPI של אוגוסט: הקריאה השנתית תואמת לצפי, אבל הקצב החודשי מפתיע ללמעלה
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש. לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".
בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
הממוצעים שפרסם בנק ישראל משקפים פערים חדים בין הריביות שהציבור מקבל לבין אלה שהוא משלם: 1.1% על עו"ש בזכות מול 12.1% על חובה, פערים גדולים בין הריבית על הפיקדונות והריבית על ההלוואות, ובנוסף גם פערים של עשרות אחוזים בריביות אשראי בין גופים שונים
הצרכן הישראלי מחכה בכליון עיניים להורדת הריבית, שלא ירדה מינואר 2024, ובנתיים, עד ההודעה הבאה של הנגיד, בנק ישראל פירסם את נתוני הריביות במשק, שמראים בבירור כיצד רוב הציבור מאבד את כספו לאור שיעורי הריבית הגבוהים.
נתחיל בעובר ושב, שבו סך יתרת משקי הבית היא 232 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה 8.4% בלבד נושא ריבית, וגם זו נמוכה, היות והממוצע עומד על 1.1% בלבד. אם נשווה את הריבית לעובר ושב בחובה, נראה תמונה הפוכה עם ריבית ממוצעת של 12.1%. זהו הפרש של יותר מפי 10. מבחינת הריבית שתקבלו על יתרת עו"ש, בנק מסד מוביל עם 3.2%, לאומי ויהב עם 2% ואילו בבנק הפועלים יתנו לכם 0.2% בלבד על יתרת העו"ש. אם נסתכל על הריבית על עו"ש בחובה, לקוחות בנק לאומי ישלמו את שיעור הריבית הגבוה ביותר, 13.6%, ואחריהם גם לקוחות של בנק הפועלים ישלמו שיעור גבוה של 12.9%, דיסקונט עם 11.3% ומזרחי עם 10.1%. הבנק הזול ביותר בתחום הוא יהב, עם 9.10% בלבד.
הריבית גבוהה, אבל לא בפיקדונות
מבט על נתוני הריבית בהלוואות מראה פער עצום בין הממוצעים, היות והלוואה חוץ בנקאית אצל כאל תגבה מכם ריבית ממוצעת של כ-11.3%, בעוד שאם תעשו זאת בבנק הדיגיטלי, וואן זירו, תיגבה מכם את הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר, 6.9%, אך היקף ההלוואות שלו נמוך במיוחד. בבנקים הקטנים יותר תקבלו הלוואות בתנאים טובים ביותר, כשבנק מסד ויהב עם כ-7.9% ו-8.1%, בהתאמה. מבין הבנקים הגדולים, ממוצע ההלוואות של דיסקונט הוא הנמוך ביותר, עם 8.4% ואילו מזרחי עם הממוצע הגבוה ביותר, כ-9.5%, כך שגם בקרב הבנקים הגדולים ישנו הפרש לא קטן בכלל. מבחינת הלוואות אצל גופים חוץ בנקאיים, אצל מקס וישראכרט ההלוואה תהיה בריבית גבוהה של 10% וכ-10.7%, בהתאמה. במילים אחרות, הפערים מראים כי לקוח עלול לשלם פי 2 ריבית, בהתאם לבחירתו בגוף הפיננסי. ממוצע הריבית על ההלוואות עומד על כ-9.2%. סך ההלוואות שניתנו באוגוסט הוא 4.97 מיליארד שקל.
אם נסתכל על פיזור הריביות להלוואות נראה נתון בולט נוסף, שמראה פערים גדולים בין לקוחות אותו הגוף. בכאל, למשל, הריבית הממוצעת היא 11.3%, אך לקוחות מסוימים חווים ריביות של עד 16.7%. במרכנתיל, הטווח נע בין 6.4% ל־15.5%, ובהפועלים מ־6.6% ועד 14.7%. וכך, במקרים פרטניים שבהם הלקוחות הם בעלי פרופיל סיכון גבוה הריבית תהיה גבוהה דרמטית מלקוחות "טובים".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך הפיקדונות של משקי הבית עמד על כ-39.6 מיליארד ש"ח, והחריג הוא הבנק הדיגיטלי One Zero, שמציע ריבית קבועה של 5% בפיקדון לשנה, בעוד שהממוצע על הריבית הקבועה בפקדונות לשנה עומד על 4.2% והבנקים הגדולים ברובם נותנים תשואות נמוכות יותר, כשלאומי הוא היחיד מהבנקים הגדולים שנמצא מעל הממוצע, עם ריבית קבועה של כ-4.3%. את הריבית הקבועה הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים תקבלו בבנק הפועלים, עם 4.08% בלבד, ואילו בבנקים הקטנים המצב אף פחות טוב, כשבבנק מסד תקבלו 3.69% בלבד. וכך, גם כשמדובר בפיקדון שנתי, אנחנו רואים שרובה המוחלט של המערכת נותנת שיעור נמוך יותר מריבית הבסיס של בנק ישראל.
