השכר הממוצע לאדריכלים אשתקד - 8,200 ש'
משרד האדריכלים הגדול בישראל הוא משרד - א.ב. תכנון - המעסיק 60 עובדים מקצועיים. כך עולה מדרוג דנס 100 של 30 משרדי האדריכלים הגדולים בישראל שערכה חברת D&B - דן אנד ברסטריט ישראל. דרוג דנס 100 מדרג את המשרדים על פי גודלם, תוך התייחסות למספר העובדים המקצועיים, מספר השותפים ומספר העובדים הכלליים של כל משרד.
במקום השני מדורג משרד מור אדריכלים המעסיק 40 עובדים מקצועיים, במקום השלישי משרד א. אדלר אדריכלים המעסיק 32 עובדים מקצועיים, במקום הרביעי משה צור אדריכלים עם 28 עובדים מקצועיים, ובמקום החמישי דגן מושלי ארכיטקטים, אף הוא עם 28 עובדים מקצועיים. עוד בעשיריה הראשונה של המשרדים הגדולים, ברעלי לויצקי כסיף, במקום השישי, לרמן אדריכלים, במקום השביעי, יסקי ושות' אדריכלים, זרחי אדריכלים ופלג אדריכלים במקומות השמיני עד העשירי בהתאמה.
על פי נתוני הדירוג, בכל עשרת המשרדים הגדולים מועסקים למעלה מ-20 עובדים מקצועיים, כאשר יחדיו הם מעסיקים 307 עובדים מקצועיים. בסיכום הנתונים עולה, כי 30 משרדי האדריכלים הגדולים בישראל מעסיקים 738 עובדים מתוכם 610 עובדים מקצועיים.
מספר השותפים הרב ביותר נספר במשרד יעד אדריכלים, הממוקם במקום ה-20 וכולל 5 שותפים, ואחריו משרד כנען אדריכלים הממוקם במקום ה-21 עם 4 שותפים ומשרד פרי אדריכלות והנדסה, במקום ה-24 , אף הוא עם 4 שותפים.
במקום ה-22 בדרוג, המשרד הותיק ביותר בצמרת, יעקב רכטר- אמנון רכטר שהוקם ב-1950. אחריו, מזור פירשט אדריכלים שהוקם בשנת 1964 (מקום 16) ומשרד יסקי ושות אדריכלים ומתכנני ערים שהוקם בשנת 1965 (מקום 8). השוואה לדרוג משרדי האדריכלים הגדולים שערכה דן אנד ברדסטריט לפני שנתיים מעלה מגמה של צמצום במספר העובדים במשרדים הגדולים . בעוד שלפני שנתיים מספר המשרדים בהם הועסקו למעלה מ-40 עובדים מקצועיים עמד על חמישה משרדים, הרי שכיום רק משרד אחד, א.ב. תכנון, מעסיק למעלה מ-40 עובדים.
מסקירה כללית על הענף שערכו כלכלני דן אנד ברדסטריט , בסיוע איגוד האדריכלים העצמאיים, עולה כי בארץ פועלים כ- 7500 אדריכלים רשומים. השכר הממוצע למשרת שכיר במקצועות האדריכלות וההנדסה עמד בשנת 2004 על כ-8200 ש' בממוצע לעומת שכר ממוצע במשק לשכיר הנאמד בכ-7000 ש' . הענף הושפע בשנים האחרונות מהמיתון בענף הבנייה ובמשק כולו ומהירידה במספר התחלות הבנייה, הן בתחום המגורים והן בתחומים אחרים ( מבני ציבור וכו'...), וכן ממגמה הולכת וגוברת של העדפת רכישת דירות יד שנייה על פני דירות חדשות מקבלנים.
אמנם, המגמה של העדפה דירות יד שנייה הביאה לגידול בשוק השיפוצים, אך ענף האדריכלים כמעט ולא הושפע מהגידול בשוק זה. מאז שנת 2000 נמצא מספר התחלות הבנייה במשק במגמת ירידה מכ-46,000 יח"ד בשנת 2000 לכ-30,000 יח"ד בשנת 2003 ולכ- 27,000 יח"ד ב- 2004. בשל הגידול במספר העסקאות בדירות יד שנייה גדל סך כל עסקאות המכר בכ-11% בשנת 2004 ועמד על ממוצע חודשי של כ-8000 עסקאות מדי חודש.
לדברי, האדריכלית יעל קינסקי, יו"ר איגוד האדריכלים העצמאיים , הארגון היציג של משרדי האדריכלים בישראל, המיתון בענף הבנייה בשנים האחרונות גרם לירידה חדה בהיקף הפעילות של האדריכלים, שיצרה תחרות גדולה על כל פרויקט. כתוצאה מהתחרות אנו עדים לכרסום מתמשך ברווחיות של העוסקים בענף שאף הוליד תופעה של קבלת מכרזים במחירי הפסד כך שהעלויות התכנון עולות על התשומות שמשקיע משרד האדריכלים בתכנון. יש לזכור, אומרת קינסקי, שהמשמעות של קבלת מכרזים תכנוניים במחירי הפסד משמעה גם פגיעה באיכות התכנון של הפרויקט עד כדי גרימת נזק למזמין העבודה, וישנם מסמכים ומחקרים המבססים עובדה זו. המצב בענף גרם למספר מגמות מקבילות, בקרב המשרדים הקטנים קיימת מגמה של סגירת משרדים , בקרב המשרדים הבינוניים והגדולים רואים מגמה של התייעלות וצמצום במספר העובדים המקצועיים או לחילופין כניסה או הרחבת תחומי פעילות מקבילים כמו מתכננים כוללים השוכרים את היועצים תחת מטרייתם, עיצוב פנים, ניהול פרויקטים, תכנון ערים וכיוצ"ב. מגמה נוספת שתלך ותגבר בשנים הקרובות, להערכתה של קינסקי, הרחבת הפעילות של משרדי האדריכלים הגדולים בחו"ל. לדבריה כבר עתה קיים גידול במספר המשרדים שפועלים בחו"ל, ועד סוף שנת 2005 כ-30 משרדים ישראלים נוספים צפויים להתחיל בפעילות בחו"ל. הפעילות בחו"ל של אדריכלים מתאפשרת או דרך יזמים מקומיים שמעדיפים לקחת איתם את האדריכל הישראלי לפרויקטים שהם בונים בחו"ל , אך גם מפנייה עצמאית של אדריכלים מקומיים המתקשרים עם יזמים חיצוניים.
קינסקי מסרה עוד, כי לאור התופעה, איגוד האדריכלים העצמאיים מתכון להקים בקרוב פורום שתפקידו יהיה לסייע לאדריכלים ישראלים להשתלב בעבודה בחו"ל. לדבריה, משרדי האדריכלים הגדולים בישראל , מתמודדים כיום עם בעיות נוספות מלבד הירידה בהיקף העבודה בענף. לדוגמא, מאז אסון התאומים מתמודדים האדריכלים עם בעיית האחריות המקצועית ועם ההוצאות על הביטוח המקצועי. באופן מדורג ניתן לומר שההוצאות על ביטוח מקצועי גדלו פי 4, וזאת בתקופה שבה הרווחיות כאמור ירדה.
