השכר הממוצע לאדריכלים אשתקד - 8,200 ש'

משרד האדריכלים הגדול בישראל הוא משרד - א.ב. תכנון - המעסיק 60 עובדים מקצועיים. 10 המשרדים הגדולים במדינה מעסיקים 307 עובדים מקצועיים
שי פאוזנר |

משרד האדריכלים הגדול בישראל הוא משרד - א.ב. תכנון - המעסיק 60 עובדים מקצועיים. כך עולה מדרוג דנס 100 של 30 משרדי האדריכלים הגדולים בישראל שערכה חברת D&B - דן אנד ברסטריט ישראל. דרוג דנס 100 מדרג את המשרדים על פי גודלם, תוך התייחסות למספר העובדים המקצועיים, מספר השותפים ומספר העובדים הכלליים של כל משרד.

במקום השני מדורג משרד מור אדריכלים המעסיק 40 עובדים מקצועיים, במקום השלישי משרד א. אדלר אדריכלים המעסיק 32 עובדים מקצועיים, במקום הרביעי משה צור אדריכלים עם 28 עובדים מקצועיים, ובמקום החמישי דגן מושלי ארכיטקטים, אף הוא עם 28 עובדים מקצועיים. עוד בעשיריה הראשונה של המשרדים הגדולים, ברעלי לויצקי כסיף, במקום השישי,

לרמן אדריכלים, במקום השביעי, יסקי ושות' אדריכלים, זרחי אדריכלים ופלג אדריכלים במקומות השמיני עד העשירי בהתאמה.

על פי נתוני הדירוג, בכל עשרת המשרדים הגדולים מועסקים למעלה מ-20 עובדים מקצועיים, כאשר יחדיו הם מעסיקים 307 עובדים מקצועיים. בסיכום הנתונים עולה, כי 30 משרדי האדריכלים הגדולים בישראל מעסיקים 738 עובדים מתוכם 610 עובדים מקצועיים.

מספר השותפים הרב ביותר נספר במשרד יעד אדריכלים, הממוקם במקום ה-20 וכולל 5 שותפים, ואחריו משרד כנען אדריכלים הממוקם במקום ה-21 עם 4 שותפים ומשרד פרי אדריכלות והנדסה, במקום ה-24 , אף הוא עם 4 שותפים.

במקום ה-22 בדרוג, המשרד הותיק ביותר בצמרת, יעקב רכטר- אמנון רכטר שהוקם ב-1950. אחריו, מזור פירשט אדריכלים שהוקם בשנת 1964 (מקום 16) ומשרד יסקי ושות אדריכלים ומתכנני ערים שהוקם בשנת 1965 (מקום 8).

השוואה לדרוג משרדי האדריכלים הגדולים שערכה דן אנד ברדסטריט לפני שנתיים מעלה מגמה של צמצום במספר העובדים במשרדים הגדולים . בעוד שלפני שנתיים מספר המשרדים בהם הועסקו למעלה מ-40 עובדים מקצועיים עמד על חמישה משרדים, הרי שכיום רק משרד אחד, א.ב. תכנון, מעסיק למעלה מ-40 עובדים.

מסקירה כללית על הענף שערכו כלכלני דן אנד ברדסטריט , בסיוע איגוד האדריכלים העצמאיים, עולה כי בארץ פועלים כ- 7500 אדריכלים רשומים. השכר הממוצע למשרת שכיר במקצועות האדריכלות וההנדסה עמד בשנת 2004 על כ-8200 ש' בממוצע לעומת שכר ממוצע במשק לשכיר הנאמד בכ-7000 ש' .

הענף הושפע בשנים האחרונות מהמיתון בענף הבנייה ובמשק כולו ומהירידה במספר התחלות הבנייה, הן בתחום המגורים והן בתחומים אחרים ( מבני ציבור וכו'...), וכן ממגמה הולכת וגוברת של העדפת רכישת דירות יד שנייה על פני דירות חדשות מקבלנים.

אמנם, המגמה של העדפה דירות יד שנייה הביאה לגידול בשוק השיפוצים, אך ענף האדריכלים כמעט ולא הושפע מהגידול בשוק זה. מאז שנת 2000 נמצא מספר התחלות הבנייה במשק במגמת ירידה מכ-46,000 יח"ד בשנת 2000 לכ-30,000 יח"ד בשנת 2003 ולכ- 27,000 יח"ד ב- 2004. בשל הגידול במספר העסקאות בדירות יד שנייה גדל סך כל עסקאות המכר בכ-11% בשנת 2004 ועמד על ממוצע חודשי של כ-8000 עסקאות מדי חודש.

לדברי, האדריכלית יעל קינסקי, יו"ר איגוד האדריכלים העצמאיים , הארגון היציג של משרדי האדריכלים בישראל, המיתון בענף הבנייה בשנים האחרונות גרם לירידה חדה בהיקף הפעילות של האדריכלים, שיצרה תחרות גדולה על כל פרויקט. כתוצאה מהתחרות אנו עדים לכרסום מתמשך ברווחיות של העוסקים בענף שאף הוליד תופעה של קבלת מכרזים במחירי הפסד כך שהעלויות התכנון עולות על התשומות שמשקיע משרד האדריכלים בתכנון. יש לזכור, אומרת קינסקי, שהמשמעות של קבלת מכרזים תכנוניים במחירי הפסד משמעה גם פגיעה באיכות התכנון של הפרויקט עד כדי גרימת נזק למזמין העבודה, וישנם מסמכים ומחקרים המבססים עובדה זו.

המצב בענף גרם למספר מגמות מקבילות, בקרב המשרדים הקטנים קיימת מגמה של סגירת משרדים , בקרב המשרדים הבינוניים והגדולים רואים מגמה של התייעלות וצמצום במספר העובדים המקצועיים או לחילופין כניסה או הרחבת תחומי פעילות מקבילים כמו מתכננים כוללים השוכרים את היועצים תחת מטרייתם, עיצוב פנים, ניהול פרויקטים, תכנון ערים וכיוצ"ב.

מגמה נוספת שתלך ותגבר בשנים הקרובות, להערכתה של קינסקי, הרחבת הפעילות של משרדי האדריכלים הגדולים בחו"ל. לדבריה כבר עתה קיים גידול במספר המשרדים שפועלים בחו"ל, ועד סוף שנת 2005 כ-30 משרדים ישראלים נוספים צפויים להתחיל בפעילות בחו"ל. הפעילות בחו"ל של אדריכלים מתאפשרת או דרך יזמים מקומיים שמעדיפים לקחת איתם את האדריכל הישראלי לפרויקטים שהם בונים בחו"ל , אך גם מפנייה עצמאית של אדריכלים מקומיים המתקשרים עם יזמים חיצוניים.

קינסקי מסרה עוד, כי לאור התופעה, איגוד האדריכלים העצמאיים מתכון להקים בקרוב פורום שתפקידו יהיה לסייע לאדריכלים ישראלים להשתלב בעבודה בחו"ל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל

עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; צוות עבודה ממליץ על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום

אחרי עבודה של חודשים הצוות המשותף לאוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך מציג מתווה לעדכון מודל העמלות בניהול חשבונות ניירות ערך, כדי לנסות ולשפר את השקיפות, ולתת למשקיעים יכולת להשוות בין נותני השירותים וככה להגביר את התחרות בשוק ההון

מנדי הניג |

כשאתם קונים או מוכרים מניה, קרן נאמנות או אג"ח, תמיד מופיעה שורת עמלה. היא מחויבת אוטומטית, נכנסת אל הדו"ח החודשי, והרבה פעמים נבלעת בין אינספור סעיפים קטנים. אבל בינינו, מי באמת עוצר ומבין על מה בדיוק נגבית כל עמלה, מה ההבדל בין עמלת קנייה, דמי ניהול, דמי משמרת או עמלות עקיפות, ואיך בכלל אפשר להשוות בין הבנקים לחברי הבורסה האחרים? המבנה שאנחנו מכירים נבנה שכבה על שכבה לאורך שנים, והפך למשהו שרק יועצים או רואי חשבון יכולים לפענח. עבור רוב המשקיעים, במיוחד הקטנים, זה כמו מסך עשן: אתה יודע שאתה משלם, אבל לא באמת יודע על מה.

סוף סוף מי שהיה במשך שנים אחראי לבלגן הזה מנה לעשות בו סדר. האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך, שלושת הרגולטורים פועלים ביחד במטרה לשפר את אחד הנושאים המעורפלים של שוק ההון שזה השקיפות והיכולת של המשקיעים הקטנים להבין את המחיר של השירות עליו הם משלמים. הם מפרסמים דוח הביניים שהוא לא רק הצהרה שהם פועלים בנושא אלא גם מציעים מתווה מעשי: מודל עמלות חדש, פשוט ושקוף, שבו הלקוח מבין בדיוק כמה עולה לו השירות, יכול להשוות בין הצעות מתחרות, ובסופו של דבר גם לבחור בצורה מושכלת יותר. המהלך הזה הוא ניסיון ליישר קו עם מגמות בינלאומיות בבורסות בעולם, אבל גם במקביל ינסה לבנות את האמון אצל ציבור המשקיעים.

כדי לטפל בנושא, הוקם צוות עבודה משותף הכולל את משרד האוצר, הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל ורשות ניירות ערך. הרכב הצוות נועד לאפשר הסתכלות רוחבית על כלל פעילות שוק ההון, ולייצר מתווה שיוכל לחול על מגוון הגופים הפועלים בתחום. במסגרת עבודתו, הצוות בחן את מבנה העמלות הקיים, ערך דיונים עם בנקים, חברי בורסה שאינם בנקים, מנהלי קרנות נאמנות, בעלי רישיון ייעוץ ושיווק השקעות וכן נציגי ציבור, וקיים שיח עם רשות התחרות.


דוח הביניים שפורסם כעת מרכז את המסקנות הראשוניות ומציג מתווה מוצע למודל עמלות חדש. הדגש הוא על קביעת מנגנון פשוט וברור של גביית עמלות, חיזוק הקשר בין השירות לבין התשלום עליו, והעברת חלק ניכר מהעמלות למסלול ישיר שבו הלקוח משלם לגוף שמספק את השירות במקום מודלים עקיפים שמבוססים על עמלות מהיצרן. בנוסף, הדוח מתייחס לצורך בהגנה על לקוחות בעלי תיקי השקעות קטנים, יצירת אחידות בין מוצרים פיננסיים דומים, ושמירה על הקרנות הכספיות כמוצר חלופי לפיקדונות קצרי טווח.


המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי מסר: "דוח הביניים מהווה שלב נוסף וחשוב בעבודת הצוות והוא כולל המלצות למודל עמלות חדש פשוט ושקוף, שישפר את יכולת ההשוואה של הלקוחות בפעילותם בשוק ההון ויתרום לתחרות בין השחקנים השונים בשוק. במסגרת עבודת הצוות נבחנו לעומק היתרונות והחסרונות של המודל המוצע במטרה לגבש פתרון מאוזן לטובת הלקוחות. פרויקט זה הוא בהלימה ישירה ליעדים ששם לעצמו הפיקוח על הבנקים של קידום הוגנות כלפי הלקוח וחיזוק התחרות".