ההשפעה של הפחתות הריבית המצטברות במהלך השנתיים האחרונות, והרמה הנמוכה של הריבית הריאלית לטווח קצר השוררת כיום במשק, צפויות לפעול לעליית האינפלציה במהלך שנת 2005. כך עולה מההערכות המוצגות (ב') בדוח האינפלציה ל-2004 שהגיש בנק ישראל לממשלה, לכנסת ולציבור - במסגרת המעקב התקופתי אחר התפתחות האינפלציה והעמידה ביעדי האינפלציה שקובעת הממשלה. מדובר למעשה בדוח החשוב האחרון שהוכן בבנק בתוקפת כהונתו של הנגיד הפורש, דוד קליין.

הדוח נועד, אומרים בבנק ישראל, להגביר את השקיפות של המדיניות המקרו-כלכלית. השקיפות של המדיניות הפיסקלית והמוניטרית חשובה להגדלת הוודאות במשק ? של פרטים ועסקים, ישראלים וזרים ? ותורמת לתפקודם התקין וליציבותם של השווקים ושל המשק בכללותו.

לפי הדוח, ההערכות האינפלציה לשנה הקרובה לפי שוק ההון, העולות מהערכות החזאים ומסקר החברות של בנק ישראל, גורסות כי האינפלציה צפויה לעלות לתחום שבין 1 ל-2.5 אחוזים. הערכת בנק ישראל היא, כי עמידה בתחום יעד יציבות המחירים ב-12 החודשים הקרובים תחייב העלאת ריבית מסוימת, שמידתה תלויה, בין היתר, בהתפתחות הריביות בעולם.

לאחר שבמחצית הראשונה של 2004 המשיך בנק ישראל בתהליך הפחתת הריבית עד לחודש אפריל, הופסק התהליך, ועד נובמבר עמדה הריבית על 4.1%. זאת, על רקע עליית המחירים ברבעון השני של השנה, אינדיקטורים שלפיהם האינפלציה הצפויה נמצאת בתחום יעד יציבות המחירים, וחשש מהשפעת הצטמצמות פער הריביות מול ארה"ב על שוק המט"ח - לנוכח העלאות הריבית שם.

בבנק ישראל מזכירים היום, כי עם הצטברות נתונים שהעידו על האטת קצב הצמיחה החל מהרביע השלישי של השנה, על ייסוף הולך וגובר של השקל מול הדולר, על רקע היחלשות הדולר בעולם, ועל ירידת התשואות לטווח הארוך ? הפחית בנק ישראל את הריבית הקצרה לחודשים דצמבר, ינואר ופברואר. רמתה של ריבית בנק ישראל בסוף פברואר היא 3.5%.

ברקע להתפתחות המחירים מזכירים בבנק ישראל - כי מדד המחירים לצרכן עלה ב-2004 ב-1.2%, בגבול התחתון של יעד יציבות המחירים, וזאת לאחר ירידה של 1.9% ב-2003 - כי מדיניות הריבית הייתה המדיניות התקציבית של הממשלה האחראית שיושמה ב-2004, והתבטאה בצמצום ההוצאה הציבורית ובגירעון נמוך משמעותית מאשר אשתקד, ואף נמוך מעט מתקרת היעד שנקבע לשנה זו.

ההתאמה בין המדיניות התקציבית המצמצמת למדיניות הריבית המרחיבה, אומרים בבנק - תמכה באמון הציבור במדיניות המקרו-כלכלית ואפשרה את המשך הורדות הריבית, תוך שמירה על יציבות המחירים. ברקע ההתפתחויות עמדו הצמיחה העולמית, שהובילה לצמיחה מקומית מואצת והרגיעה הביטחונית-פוליטית שנרשמה במשך השנה. כל אלה יצרו יציבות בשווקים הפיננסיים, אשר נתמכה גם ברפורמות שיושמו בשנים האחרונות, וביניהן הסרת תקרת המק"ם והגמשת רצועת שער החליפין.

עוד ציינו היום בבנק ישראל, כי העלייה המתונה של המחירים במשך בשנת 2004 כולה וירידתם במחצית השנייה, הושפעו מתוואי התפתחות של שער החליפין ? פיחות של השקל לעומת הדולר במחצית הראשונה, שתרם לעליית המחירים, וייסוף במחצית השנייה, שהוביל לירידתם. כמו כן, מציינים בבנק, לא נרשמו לחצי מחירים מצד הפעילות, למרות הצמיחה המשקית המואצת, מפני עודף כושר ייצור במשק.