קליין נפרד: האינפלציה צפויה להגיע השנה ל-1%-2.5%
ההשפעה של הפחתות הריבית המצטברות במהלך השנתיים האחרונות, והרמה הנמוכה של הריבית הריאלית לטווח קצר השוררת כיום במשק, צפויות לפעול לעליית האינפלציה במהלך שנת 2005. כך עולה מההערכות המוצגות (ב') בדוח האינפלציה ל-2004 שהגיש בנק ישראל לממשלה, לכנסת ולציבור - במסגרת המעקב התקופתי אחר התפתחות האינפלציה והעמידה ביעדי האינפלציה שקובעת הממשלה. מדובר למעשה בדוח החשוב האחרון שהוכן בבנק בתוקפת כהונתו של הנגיד הפורש, דוד קליין.
הדוח נועד, אומרים בבנק ישראל, להגביר את השקיפות של המדיניות המקרו-כלכלית. השקיפות של המדיניות הפיסקלית והמוניטרית חשובה להגדלת הוודאות במשק ? של פרטים ועסקים, ישראלים וזרים ? ותורמת לתפקודם התקין וליציבותם של השווקים ושל המשק בכללותו.
לפי הדוח, ההערכות האינפלציה לשנה הקרובה לפי שוק ההון, העולות מהערכות החזאים ומסקר החברות של בנק ישראל, גורסות כי האינפלציה צפויה לעלות לתחום שבין 1 ל-2.5 אחוזים. הערכת בנק ישראל היא, כי עמידה בתחום יעד יציבות המחירים ב-12 החודשים הקרובים תחייב העלאת ריבית מסוימת, שמידתה תלויה, בין היתר, בהתפתחות הריביות בעולם.
לאחר שבמחצית הראשונה של 2004 המשיך בנק ישראל בתהליך הפחתת הריבית עד לחודש אפריל, הופסק התהליך, ועד נובמבר עמדה הריבית על 4.1%. זאת, על רקע עליית המחירים ברבעון השני של השנה, אינדיקטורים שלפיהם האינפלציה הצפויה נמצאת בתחום יעד יציבות המחירים, וחשש מהשפעת הצטמצמות פער הריביות מול ארה"ב על שוק המט"ח - לנוכח העלאות הריבית שם.
בבנק ישראל מזכירים היום, כי עם הצטברות נתונים שהעידו על האטת קצב הצמיחה החל מהרביע השלישי של השנה, על ייסוף הולך וגובר של השקל מול הדולר, על רקע היחלשות הדולר בעולם, ועל ירידת התשואות לטווח הארוך ? הפחית בנק ישראל את הריבית הקצרה לחודשים דצמבר, ינואר ופברואר. רמתה של ריבית בנק ישראל בסוף פברואר היא 3.5%.
ברקע להתפתחות המחירים מזכירים בבנק ישראל - כי מדד המחירים לצרכן עלה ב-2004 ב-1.2%, בגבול התחתון של יעד יציבות המחירים, וזאת לאחר ירידה של 1.9% ב-2003 - כי מדיניות הריבית הייתה המדיניות התקציבית של הממשלה האחראית שיושמה ב-2004, והתבטאה בצמצום ההוצאה הציבורית ובגירעון נמוך משמעותית מאשר אשתקד, ואף נמוך מעט מתקרת היעד שנקבע לשנה זו.
ההתאמה בין המדיניות התקציבית המצמצמת למדיניות הריבית המרחיבה, אומרים בבנק - תמכה באמון הציבור במדיניות המקרו-כלכלית ואפשרה את המשך הורדות הריבית, תוך שמירה על יציבות המחירים. ברקע ההתפתחויות עמדו הצמיחה העולמית, שהובילה לצמיחה מקומית מואצת והרגיעה הביטחונית-פוליטית שנרשמה במשך השנה. כל אלה יצרו יציבות בשווקים הפיננסיים, אשר נתמכה גם ברפורמות שיושמו בשנים האחרונות, וביניהן הסרת תקרת המק"ם והגמשת רצועת שער החליפין.
עוד ציינו היום בבנק ישראל, כי העלייה המתונה של המחירים במשך בשנת 2004 כולה וירידתם במחצית השנייה, הושפעו מתוואי התפתחות של שער החליפין ? פיחות של השקל לעומת הדולר במחצית הראשונה, שתרם לעליית המחירים, וייסוף במחצית השנייה, שהוביל לירידתם. כמו כן, מציינים בבנק, לא נרשמו לחצי מחירים מצד הפעילות, למרות הצמיחה המשקית המואצת, מפני עודף כושר ייצור במשק.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
