קליין נפרד: האינפלציה צפויה להגיע השנה ל-1%-2.5%

הערכת בנק ישראל היא, כי עמידה בתחום יעד יציבות המחירים ב-12 החודשים הקרובים, תחייב העלאת ריבית מסוימת, שמידתה תלויה, בין היתר, בהתפתחות הריביות בעולם
שי פאוזנר |

ההשפעה של הפחתות הריבית המצטברות במהלך השנתיים האחרונות, והרמה הנמוכה של הריבית הריאלית לטווח קצר השוררת כיום במשק, צפויות לפעול לעליית האינפלציה במהלך שנת 2005. כך עולה מההערכות המוצגות (ב') בדוח האינפלציה ל-2004 שהגיש בנק ישראל לממשלה, לכנסת ולציבור - במסגרת המעקב התקופתי אחר התפתחות האינפלציה והעמידה ביעדי האינפלציה שקובעת הממשלה. מדובר למעשה בדוח החשוב האחרון שהוכן בבנק בתוקפת כהונתו של הנגיד הפורש, דוד קליין.

הדוח נועד, אומרים בבנק ישראל, להגביר את השקיפות של המדיניות המקרו-כלכלית. השקיפות של המדיניות הפיסקלית והמוניטרית חשובה להגדלת הוודאות במשק ? של פרטים ועסקים, ישראלים וזרים ? ותורמת לתפקודם התקין וליציבותם של השווקים ושל המשק בכללותו.

לפי הדוח, ההערכות האינפלציה לשנה הקרובה לפי שוק ההון, העולות מהערכות החזאים ומסקר החברות של בנק ישראל, גורסות כי האינפלציה צפויה לעלות לתחום שבין 1 ל-2.5 אחוזים. הערכת בנק ישראל היא, כי עמידה בתחום יעד יציבות המחירים ב-12 החודשים הקרובים תחייב העלאת ריבית מסוימת, שמידתה תלויה, בין היתר, בהתפתחות הריביות בעולם.

לאחר שבמחצית הראשונה של 2004 המשיך בנק ישראל בתהליך הפחתת הריבית עד לחודש אפריל, הופסק התהליך, ועד נובמבר עמדה הריבית על 4.1%. זאת, על רקע עליית המחירים ברבעון השני של השנה, אינדיקטורים שלפיהם האינפלציה הצפויה נמצאת בתחום יעד יציבות המחירים, וחשש מהשפעת הצטמצמות פער הריביות מול ארה"ב על שוק המט"ח - לנוכח העלאות הריבית שם.

בבנק ישראל מזכירים היום, כי עם הצטברות נתונים שהעידו על האטת קצב הצמיחה החל מהרביע השלישי של השנה, על ייסוף הולך וגובר של השקל מול הדולר, על רקע היחלשות הדולר בעולם, ועל ירידת התשואות לטווח הארוך ? הפחית בנק ישראל את הריבית הקצרה לחודשים דצמבר, ינואר ופברואר. רמתה של ריבית בנק ישראל בסוף פברואר היא 3.5%.

ברקע להתפתחות המחירים מזכירים בבנק ישראל - כי מדד המחירים לצרכן עלה ב-2004 ב-1.2%, בגבול התחתון של יעד יציבות המחירים, וזאת לאחר ירידה של 1.9% ב-2003 - כי מדיניות הריבית הייתה המדיניות התקציבית של הממשלה האחראית שיושמה ב-2004, והתבטאה בצמצום ההוצאה הציבורית ובגירעון נמוך משמעותית מאשר אשתקד, ואף נמוך מעט מתקרת היעד שנקבע לשנה זו.

ההתאמה בין המדיניות התקציבית המצמצמת למדיניות הריבית המרחיבה, אומרים בבנק - תמכה באמון הציבור במדיניות המקרו-כלכלית ואפשרה את המשך הורדות הריבית, תוך שמירה על יציבות המחירים. ברקע ההתפתחויות עמדו הצמיחה העולמית, שהובילה לצמיחה מקומית מואצת והרגיעה הביטחונית-פוליטית שנרשמה במשך השנה. כל אלה יצרו יציבות בשווקים הפיננסיים, אשר נתמכה גם ברפורמות שיושמו בשנים האחרונות, וביניהן הסרת תקרת המק"ם והגמשת רצועת שער החליפין.

עוד ציינו היום בבנק ישראל, כי העלייה המתונה של המחירים במשך בשנת 2004 כולה וירידתם במחצית השנייה, הושפעו מתוואי התפתחות של שער החליפין ? פיחות של השקל לעומת הדולר במחצית הראשונה, שתרם לעליית המחירים, וייסוף במחצית השנייה, שהוביל לירידתם. כמו כן, מציינים בבנק, לא נרשמו לחצי מחירים מצד הפעילות, למרות הצמיחה המשקית המואצת, מפני עודף כושר ייצור במשק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

חנן פרידמן, בן 54, הוא המנכ"ל הוותיק מבין ראשי הבנקים הגדולים. בתחילת הדרך דוד ברודט מתאר אותו כאחד המבריקים שפגש וכמנהל שמוצא פתרונות מהר כשנושאים מגיעים לשולחן. הוא חד והוא מהיר והוא לא מפחד. אולי כאמור בגלל שהוא לא נולד וצמח במערכת הבנקאית, הוא הגיע מתחום הביטוח והוא יזם מהלכים שהוכחו כנכונים לטובת בעלי המניות. התייעלות מהירה, מיקוד בהייטק ובנייה של זרוע השקעות יצרו לו תשואה עודפת על פני האחרים. 

במספרים לאומי מציג בתשעת החודשים הראשונים רווח של 7.71 מיליארד שקל. ברבעון השלישי הבנק מציג תשואה על ההון של 16.3%. יחס היעילות יורד ל-27% לעומת מעל 31% בתקופה המקבילה אשתקד, מה שמצביע על שיפור במבנה ההוצאות. במקביל יחס ה NPL עומד על 0.41%, בין הנמוכים במערכת גם אחרי אי ודאות גיאופוליטית ופגיעה בפעילות בחלק מהענפים.

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

במהלך הכהונה שלו שווי הבנק עולה, והשנה לאומי חוצה לראשונה שווי של 100 מיליארד שקל. לפי הערכות בשוק, השווי של לאומי בתקופת הכהונה שלו גדל פי שלושה. בסביבת העבודה שלו מתארים קצב גבוה וניהול ענייני עם מעט סמול טוק, ודרישה לעמידה ביעדים בקצב מהיר, גישה שמתחברת גם להרגלים האישיים שלו כמי שמקפיד על ריצות למרחקים ארוכים.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

חנן פרידמן, בן 54, הוא המנכ"ל הוותיק מבין ראשי הבנקים הגדולים. בתחילת הדרך דוד ברודט מתאר אותו כאחד המבריקים שפגש וכמנהל שמוצא פתרונות מהר כשנושאים מגיעים לשולחן. הוא חד והוא מהיר והוא לא מפחד. אולי כאמור בגלל שהוא לא נולד וצמח במערכת הבנקאית, הוא הגיע מתחום הביטוח והוא יזם מהלכים שהוכחו כנכונים לטובת בעלי המניות. התייעלות מהירה, מיקוד בהייטק ובנייה של זרוע השקעות יצרו לו תשואה עודפת על פני האחרים. 

במספרים לאומי מציג בתשעת החודשים הראשונים רווח של 7.71 מיליארד שקל. ברבעון השלישי הבנק מציג תשואה על ההון של 16.3%. יחס היעילות יורד ל-27% לעומת מעל 31% בתקופה המקבילה אשתקד, מה שמצביע על שיפור במבנה ההוצאות. במקביל יחס ה NPL עומד על 0.41%, בין הנמוכים במערכת גם אחרי אי ודאות גיאופוליטית ופגיעה בפעילות בחלק מהענפים.

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

במהלך הכהונה שלו שווי הבנק עולה, והשנה לאומי חוצה לראשונה שווי של 100 מיליארד שקל. לפי הערכות בשוק, השווי של לאומי בתקופת הכהונה שלו גדל פי שלושה. בסביבת העבודה שלו מתארים קצב גבוה וניהול ענייני עם מעט סמול טוק, ודרישה לעמידה ביעדים בקצב מהיר, גישה שמתחברת גם להרגלים האישיים שלו כמי שמקפיד על ריצות למרחקים ארוכים.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.