מחפשים עבודה? זינוק של 35% בביקוש לעובדים מקצועיים (ללא תואר)
ישראל היא אחת המדינות שיש בה הכי הרבה אקדמאיים. מסיימים פה יותר מאשר ברוב העולם, אבל האם זה עוזר לשכר? לא ממש. כלומר, לפעמים עודף תארים אקדמאים הוא לא הפתרון. באופן כללי זה טוב שיהיה לאדם תואר אקדמי, לפעמים זו אפילו דרישה של מקום העבודה (בעיקר במגזר הציבורי) אבל האם באמת עצם זה שיש תואר באמת עוזר לשכר? מחקרים מראים שאיפשהו בין התואר הראשון לשני שכבר לא. כלומר עדיף תואר על כלום אבל זה לא אומר שצריך ללמוד עוד ועוד תארים.
בכל מקרה, מה שמשפיע (לפחות בתיאוריה) על השכר הוא לא רק התואר אלא היכולות של האדם ובעיקר - החוסרים בשוק. כך למשל, בתחום ההייטק מתקבלים היום לעבודה 'ילדים' ללא תואר אקדמי, פשוט כי הם כבר צברו קילומטראז' של ניסיון, ואילו התואר לא בהכרח הכין אותם לשוק העבודה.
מה זה אומר? שגם אם אין לכם תואר אקדמי זה לא אומר שאי אפשר לקבל שכר, ואפילו שכר טוב. כך, בשנה האחרונה זינק ב-35% הביקוש ל"עובדים מקצועיים" - שזה שם יפה לעובדים שהם ללא תואר אקדמי. הביקוש הוא לאו דווקא בתחומי מלצרות או מלונאות, שנחשבים לעבודה מועדפת בניסיון להביא לשם צעירים, אלא גם תחומים מקצועיים יותר, כאלה שניתן ללמוד אותם בצורה מקצועית ללא תואר - כמו עבודות בתחום הבניה, בנאים, רצפים, טייחים, בעלי מלאכה בתחומי האלקטרוניקה, נהגים, סתתים, חותכים, מנסרים ומגלפים באבן, יוצקי בטון, עובדים בגימור בטון, עובדי שלד בתחום הבנייה ועוד.
על פי הלמ"ס, הביקוש לעובדים אלה קפץ ל-30.8 אלף עובדים בשליש השלישי של 2022, לעומת 22.9 אלף בשליש הראשון, כאשר מנגד - היחס בין ההיצע לביקוש ירד ל-1.4. כלומר פחות עובדים על כל משרה מבוקשת - מה שאמור להעלות גם את השכר בתחום.
- שוק העבודה מתייצב: ירידה באבטלה, עלייה במשרות הפנויות, אך לא בכל התחומים
- מצב עובדי ההייטק בישראל: יותר דורשי עבודה, פחות משרות ומה עם השכר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הביקוש לעובדים בתחומי המכירות והשירותים (מלצרים, עובדי מכירות, מטפלים אישיים, עובדים בשירותי אבטחה) עלה ל-48.3 אלף לעומת 43 אלף ברבעון הראשון, עליה של 12%.
- מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
- ועדת המינויים בלמה את מינוי פרוזנפר לראשות אגף התקציבים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
מנגד, דווקא הביקוש להנדסאים, טכנאים, סוכנים ועוד - נמצא בירידה, מאז הרבעון השני של השנה:

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.