העלייה המהירה באינפלציה גורמת לחילוקי דעות בבנקים המרכזיים בעולם
המשמעות היא שבנק ישראל יוכל להתמהמה יותר עם העלאת הריבית, בין השאר מכיוון שמספר המובטלים בישראל שינה כיוון והחל לטפס. מספר המשרות הפנויות בשיא - אך מדובר בענפים שונים מאלה של המובטלים
הקשר בשנה האחרונה בין העליה בציפיות האינפלציה לעליה בציפיות הריבית לא היה לינארי. נראה שכל עוד העליה בציפיות האינפלציה נעה סביב מרכז יעד האינפלציה, שאלת העלאת הריבית הקצרה לא היתה משמעותית. אך הגל החדש של עליית מחירי האנרגיה דחפה את ציפיות האינפלציה לטווחים הארוכים מעבר למרכז יעדי הבנקים והחלו לסדוק את טענותיהם לכך שהאינפלציה "זמנית". ציפיות האינפלציה ל-10 שנים בארה"ב למשל עלו בימים האחרונים לראשונה מזה שנים מעל 2.5%, ונכנסו לשכונה של ה-3%.
הבנקים המרכזיים בעולם מתפצלים - הבנק המרכזי באוסטרליה אמר אתמול כי הוא מחוייב לשמור על תנאים הפיננסים תומכים ביותר כדי להבטיח חזרה לתעסוקה מלאה. לעומתו הבנק המרכזי באנגליה בדרכו להעלאת ריבית. הנגיד הבריטי, ביילי, אמר השבוע כי האינפלציה תמשך זמן רב יותר מכפי שהוערך, ושהעליה בציפיות האינפלציה בשוק מעלות את החשש והדאגה. בחלוקה הזאת די ברור שלבנק ישראל יש יכולת להיות סבלני יותר (אינפלציה נמוכה יחסית) אך גם סיבה:
שיעור האבטלה בישראל קפץ במחצית השניה של ספטמבר בכמעט אחוז, ל-5.7% לעומת 4.8% במחצית הראשונה של החודש, כך שמספר המובטלים עלה בכמעט 40 אלף איש בשבועיים (ל-240 אלף). ההסבר העיקרי לקפיצה היה שינוי הגדרה של רובם מכאלה שלא מחפשים עבודה מסיבות שקשורות בקורונה לכאלה שחזרו לחפש עבודה ולא מוצאים. הנתון המפתיע עשוי אולי ללמד שגם הנסקרים שהמשיכו להעיד על עצמם שלא עבדו בגלל הקורונה ולא חיפשו עבודה יכנסו גם הם בהמשך לקבוצת ה'מובטלים', מה שעשוי להעלות את שיעורם נכון להיום ל-7.9%. אומנם מספר המשרות הפנויות בישראל ממשיך לשבור שיאים, כשהגיע ל-137 אלף, ונראה ששוק העבודה מהודק, אך אלה ברובן בענפים שונים מאלה של המובטלים, מה שמסבך יותר את החלטת בנק ישראל, ולוחץ עליו להמתין עד לחזרת המשק לשווי משקל. או במילים אחרות - עדיף משרה אחת ביד משתיים לא נגישות על העץ.
ובבריטניה? כמעט חצי סבורים שהבנק המרכזי בדרך לעשות טעות
סבירות עולה לטעות מדיניות מוניטרית - 45% מהמשיבים לסקר החודשי האחרון של דוייטש'ה בנק חושבים שהבנק בבריטניה בדרך לעשות טעות מדיניות, כש- 45% ענו שהם חושבים שהבנק עלול להיות "ניצי" מדי, זאת לעומת 20% שחשבו שהם עשויים להיות "יוניים" מדי, 20% שחשבו שהם יבינו נכון את התנאים ו -16% שלא בטוחים. שוק ההון מצידו מתמחר שהעלאת ריבית תחנוק את הכלכלה אך לא בטווח הזמן המיידי, אלא החל מעוד חמש שנים, כששיפוע עקום התשואות בטווח של 5-30 שנה ממשיך להתמוטט בצורה דרמטית. הסבר אפשרי לציפיות להאטה בטווחים הללו הוא הגעה לפדיון של חובות שנלקחו בשנה האחרונה בעולם בריביות אולטרה נמוכות ויצטרכו להיפדות או להתגלגל החל מבממוצע בעוד ארבע שנים. אם בעבר בנקים מרכזיים היו צריכים "לשחק" במשולש של אינפלציה - צמיחה - וריבית, כעת מצטרפת לשיקולים צלע רביעית, של חובות עתק.
- הישג לפאוול או תעודת עניות לפד?
- הריבית לא תשתנה היום, אבל מה כן עשוי להשתנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות שלבנק ישראל יש את הסיבות (אבטלה) והיכולת (אינפלציה בטווח) להמתין עם העלאת ריבית, עדיין, ככל שהשוק יגלם העלאות משמעותיות הלחץ יהיה גדול עד מחייב. התנגשות של בנק ישראל בשוק ללא העלאה עלולה להוביל לבריחת הון, זעזועים בשער החליפין, והחמרה באינפלציה המקומית. כך שהשוק לא רק "ממליץ" אלא יכול גם "לכפות". מצד שני השוק גם יודע לשנות את דעתו, ומהר... מה שלהערכתנו לבסוף יקרה.
- 2.לבנק ישראל איכפת רק מהבנקים שגורמים למחירי דירות ושכירות הזויים הבנק נכנע לאינטרסנטים בנדל"ן ופועל נגד העם , כמו כן הבנק לא עושהנכלום על מנת להעלות את שער הדולר לכיוון 4 ש:ל לפחות. (ל"ת)ההנק לא של על עם ישראל 19/10/2021 15:16הגב לתגובה זו
- 1.שי 19/10/2021 13:42הגב לתגובה זוובבנק ישראל טומנים את הראש בחול ומדקלמים "הכל ורוד ופורח"

״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.

״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.