ספר חדש: הטכנולוגיה לא עושה כלום בכדי לגשר על פערים חברתיים
בעבר, תיאוריות חברתיות טענו שפערים חברתיים נובעים בין היתר מגישה למידע. על פי תפישות אלו, בעולם המערבי כיום, שבו קיימת נגישות אבסולטית כמעט מוחלטת למידע על ידי סמארטפונים המחוברים לרשת האינטרנט, הפערים החברתיים חייבים להצטמצם. ספר אמריקני חדש שיצא לאור בשנה שעברה מפריח את התקווה הזו.
לדברי רוברט פוטנאהם (Robert Putnam) והספר "הילדים שלנו: מותו של החלום האמריקני", האינטרנט עשה מעט מאוד אם בכלל בכדי לשפר את יכולת מימוש הפוטנציאל של ילדים הגדלים בעוני באמריקה. גם הרשתות החברתיות והסמארטפונים לא תורמים לשיפור המצב.
מחקרו של פוטנאהם בודק מדוע הפער בין ילדים עשירים ועניים זינק מאז שנות ה-50 בארה"ב. כמו כן המחקר בודק כיצד ההבדלים במבנה המשפחתי, הגיאוגרפי והחברתי מחריפים את הבעיה.
על פי מחקרו של פוטנאהם "גם לילדים העניים יש סמארטפונים, אך השימוש של הילדים בסמארטפון הינו שונה בתכלית בין ילדים עשירים לילדים עניים. ילדים עניים נוטים להשתמש בסמארטפון בצורה מטופשת אשר אינה באשמתם, זאת בעוד ילדים ממעמד סוציו אקונומי גבוה ישתמשו בסמארטפון בכדי למצוא עבודות, השכלה, הדרכה פוליטית וחברתית, בריאות ואקטואליה ופחות למטרה בידורית".
- המגפה השקטה - תרופות נגד דיכאון נמכרות במעל 20 מיליארד דולר, והשוק צומח
- הציוץ שהקפיץ את בלייד ריינג׳ר ב-10%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי פוטנאהם, "זה לא שילדים עשירים יושבים בבית מול הסמארטפון וצופים בהרצאות של הרווארד. אם כי רשתות חברתיות מייצגות נאמנה את המצב ובעקבות הקשרים החברתיים החזקים שיש לילדים עשירים הם מצליחים לקבל עזרה והדרכה טובה יותר לקדם את ההשכלה שלהם והקריירה העתידית שלהם".
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
