פיטורי אישה בהריון אינם כדין אף אם לא השלימה 6 חודשי עבודה מלאים

תקציר תע"א 3404-10 אלה גרינברג - נחשון נגד פרופורציה פי אם, בבית הדין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו, ניתן ב-18.06.2013 תקציר פסק הדין מאת עו"ד נטע סלע

העובדות

-----------

מספר ימים לאחר שהודיעה אלה גרינברג-נחשון (להלן:"העובדת"), עורכת דין בהכשרתה, על היותה בהריון, פנתה אליה חברת פרופורציה פי אם (להלן:"המעסיקה") שם עבדה והודיעה לה, כי היא מעוניינת לסיים את העסקתה עקב אי התאמה לתפקיד, לחילופין הציעה לה לעבוד בתפקיד מוקדנית. המעסיקה טענה, כי העובדת נענתה להצעה בחיוב משום שניסתה להאריך את תקופת העסקתה ל-6 חודשים במטרה לקבל חסינות מפני פיטורים.

לעובדת ניתן מכתב פיטורים ראשון שכלל הודעה מוקדמת ובו מועד סיום יחסי עובד מעביד חל יום אחד בלבד לפני שמלאו לעובדת 6 חודשי העסקה. מספר ימים לאחר מכן, נמסר לה מכתב פיטורים מתוקן עם ויתור על עבודה בפועל והקדמת מועד סיום יחסי עובד מעביד ב-6 ימים.

פסק הדין

------------

בית הדין לא קיבל את גרסת המעסיקה, לפיה העובדת פוטרה עקב אי התאמה לתפקיד, שכן לא הוכח פוזיטיבית, כי ביסוד ההחלטה לפטר את העובדת עמד שיקול נוסף מלבד השיקול הפסול אשר יסודו בהריון. נקבע, כי העובדת פוטרה עקב הריונה, תוך הפרת הוראות סעיף 2(א)(5) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (להלן:"חוק שוויון הזדמנויות").

לגבי ההצעה לעבור לתפקיד אחר, בית הדין ציין, כי מדובר בהצעה תמוהה נוכח הפער התעסוקתי והכלכלי בין התפקידים. בנסיבות בהן לעובדת, עורכת דין בהכשרתה, אשר התקבלה לעבודה כרכזת שירות וייעוץ משפטי הוצע לעבוד כמוקדנית, תפקיד אשר אינו הולם את כישוריה והכשרתה, אין לייחס למעסיקה רצון אמיתי ממשי להמשיך ולהעסיק את העובדת.

זאת ועוד נקבע, כי טענת המעסיקה שהעובדת לא השלימה שישה חודשי העסקה מלאים שעה שחסר יום אחד בלבד להשלמת התקופה הנדרשת לקבלת היתר לפיטורי עובדת בהיריון מהממונה על עבודת נשים, הנה טענה חסרת תום לב המעידה על ניסיון להתחמק מקבלת ההיתר העובדת ולעקוף את הוראות חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן:"חוק עבודת נשים").

אין חולק, כי מעסיק רשאי לוותר על עבודה בפועל בתקופת ההודעה המוקדמת, אך האופן בו הדברים נעשו במקרה דנן מלמד, כי הוויתור על העבודה לא נבע ממניעים "תמימים וכשרים" אלא ההיפך.

בית הדין ציין, כי בהתחשב בכך שההיריון היווה שיקול מרכזי בהחלטת הפיטורים, העובדת זכאית לפיצוי הן מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה והן מכוח חוק עבודת נשים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.