פיטורי אישה בהריון אינם כדין אף אם לא השלימה 6 חודשי עבודה מלאים
העובדות
-----------
מספר ימים לאחר שהודיעה אלה גרינברג-נחשון (להלן:"העובדת"), עורכת דין בהכשרתה, על היותה בהריון, פנתה אליה חברת פרופורציה פי אם (להלן:"המעסיקה") שם עבדה והודיעה לה, כי היא מעוניינת לסיים את העסקתה עקב אי התאמה לתפקיד, לחילופין הציעה לה לעבוד בתפקיד מוקדנית. המעסיקה טענה, כי העובדת נענתה להצעה בחיוב משום שניסתה להאריך את תקופת העסקתה ל-6 חודשים במטרה לקבל חסינות מפני פיטורים.
לעובדת ניתן מכתב פיטורים ראשון שכלל הודעה מוקדמת ובו מועד סיום יחסי עובד מעביד חל יום אחד בלבד לפני שמלאו לעובדת 6 חודשי העסקה. מספר ימים לאחר מכן, נמסר לה מכתב פיטורים מתוקן עם ויתור על עבודה בפועל והקדמת מועד סיום יחסי עובד מעביד ב-6 ימים.
פסק הדין
------------
בית הדין לא קיבל את גרסת המעסיקה, לפיה העובדת פוטרה עקב אי התאמה לתפקיד, שכן לא הוכח פוזיטיבית, כי ביסוד ההחלטה לפטר את העובדת עמד שיקול נוסף מלבד השיקול הפסול אשר יסודו בהריון. נקבע, כי העובדת פוטרה עקב הריונה, תוך הפרת הוראות סעיף 2(א)(5) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (להלן:"חוק שוויון הזדמנויות").
לגבי ההצעה לעבור לתפקיד אחר, בית הדין ציין, כי מדובר בהצעה תמוהה נוכח הפער התעסוקתי והכלכלי בין התפקידים. בנסיבות בהן לעובדת, עורכת דין בהכשרתה, אשר התקבלה לעבודה כרכזת שירות וייעוץ משפטי הוצע לעבוד כמוקדנית, תפקיד אשר אינו הולם את כישוריה והכשרתה, אין לייחס למעסיקה רצון אמיתי ממשי להמשיך ולהעסיק את העובדת.
זאת ועוד נקבע, כי טענת המעסיקה שהעובדת לא השלימה שישה חודשי העסקה מלאים שעה שחסר יום אחד בלבד להשלמת התקופה הנדרשת לקבלת היתר לפיטורי עובדת בהיריון מהממונה על עבודת נשים, הנה טענה חסרת תום לב המעידה על ניסיון להתחמק מקבלת ההיתר העובדת ולעקוף את הוראות חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן:"חוק עבודת נשים").
אין חולק, כי מעסיק רשאי לוותר על עבודה בפועל בתקופת ההודעה המוקדמת, אך האופן בו הדברים נעשו במקרה דנן מלמד, כי הוויתור על העבודה לא נבע ממניעים "תמימים וכשרים" אלא ההיפך.
בית הדין ציין, כי בהתחשב בכך שההיריון היווה שיקול מרכזי בהחלטת הפיטורים, העובדת זכאית לפיצוי הן מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה והן מכוח חוק עבודת נשים.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
