פיטורי אישה בהריון אינם כדין אף אם לא השלימה 6 חודשי עבודה מלאים
העובדות
-----------
מספר ימים לאחר שהודיעה אלה גרינברג-נחשון (להלן:"העובדת"), עורכת דין בהכשרתה, על היותה בהריון, פנתה אליה חברת פרופורציה פי אם (להלן:"המעסיקה") שם עבדה והודיעה לה, כי היא מעוניינת לסיים את העסקתה עקב אי התאמה לתפקיד, לחילופין הציעה לה לעבוד בתפקיד מוקדנית. המעסיקה טענה, כי העובדת נענתה להצעה בחיוב משום שניסתה להאריך את תקופת העסקתה ל-6 חודשים במטרה לקבל חסינות מפני פיטורים.
לעובדת ניתן מכתב פיטורים ראשון שכלל הודעה מוקדמת ובו מועד סיום יחסי עובד מעביד חל יום אחד בלבד לפני שמלאו לעובדת 6 חודשי העסקה. מספר ימים לאחר מכן, נמסר לה מכתב פיטורים מתוקן עם ויתור על עבודה בפועל והקדמת מועד סיום יחסי עובד מעביד ב-6 ימים.
פסק הדין
------------
בית הדין לא קיבל את גרסת המעסיקה, לפיה העובדת פוטרה עקב אי התאמה לתפקיד, שכן לא הוכח פוזיטיבית, כי ביסוד ההחלטה לפטר את העובדת עמד שיקול נוסף מלבד השיקול הפסול אשר יסודו בהריון. נקבע, כי העובדת פוטרה עקב הריונה, תוך הפרת הוראות סעיף 2(א)(5) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (להלן:"חוק שוויון הזדמנויות").
לגבי ההצעה לעבור לתפקיד אחר, בית הדין ציין, כי מדובר בהצעה תמוהה נוכח הפער התעסוקתי והכלכלי בין התפקידים. בנסיבות בהן לעובדת, עורכת דין בהכשרתה, אשר התקבלה לעבודה כרכזת שירות וייעוץ משפטי הוצע לעבוד כמוקדנית, תפקיד אשר אינו הולם את כישוריה והכשרתה, אין לייחס למעסיקה רצון אמיתי ממשי להמשיך ולהעסיק את העובדת.
זאת ועוד נקבע, כי טענת המעסיקה שהעובדת לא השלימה שישה חודשי העסקה מלאים שעה שחסר יום אחד בלבד להשלמת התקופה הנדרשת לקבלת היתר לפיטורי עובדת בהיריון מהממונה על עבודת נשים, הנה טענה חסרת תום לב המעידה על ניסיון להתחמק מקבלת ההיתר העובדת ולעקוף את הוראות חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן:"חוק עבודת נשים").
אין חולק, כי מעסיק רשאי לוותר על עבודה בפועל בתקופת ההודעה המוקדמת, אך האופן בו הדברים נעשו במקרה דנן מלמד, כי הוויתור על העבודה לא נבע ממניעים "תמימים וכשרים" אלא ההיפך.
בית הדין ציין, כי בהתחשב בכך שההיריון היווה שיקול מרכזי בהחלטת הפיטורים, העובדת זכאית לפיצוי הן מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה והן מכוח חוק עבודת נשים.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.

גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
אוכלוסיית ישראל גדלה ב-1.1%, בדומה לגידול ב-2024 כאשר לפי הלמ"ס הירידה בקצב גידול האוכלוסייה נובע מעלייה במספר המהגרים מישראל לחו"ל
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל נאמדת כיום בכ-10.178 מיליון תושבים כאשר 7.771 מהתושבים הם יהודים, המהווים 76.3% מהאוכלוסייה בעוד האוכלוסיה הערבית מונה כ-2.147 מיליון איש המהווים כ-21.1% מהאוכלוסייה ו-260 אלף איש הם זרים, נוצרים שאינם ערבים, המהווים כ-2.6% מהאוכלוסייה.
עוד לפי הדוח, בסוף שנת 2025 אוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-112 אלף נפש, אחוז גידול של 1.1% בלבד. האוכלוסייה גדלה בכ-132 אלף תושבים מגידול טבעי (לידות פחות פטירות), כאשר במהלך השנה נולדו כ-182 אלף תינוקות (כ-76% לאימהות יהודיות ואחרות וכ-24% לאימהות ערביות). כמו כן, במהלך שנת 2025 נפטרו כ-50 אלף תושבים, מספר הנמוך בכ-2,000 ממספר הנפטרים בשנת 2024. מספר הפטירות כולל כ-510 חיילי צה"ל שנהרגו במלחמה, כאשר עיקרם נפל במהלך שנת 2024. עם זאת, בשיעור הפטירות ב-2025 חל שינוי קטן לעומת 2024, 5.3 ל-1,000 תושבים ב-2024 לעומת 5.2 ל-1,000 תושבים השנה.

- אוכלוסיית ישראל עלתה ל-10.09 מיליון: נתוני הלמ"ס לרגל יום העצמאות
- ישראל על סף 10 מיליון תושבים, וגם - הבורסה מאז תחילת המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים
ב-2025 עזבו את ישראל כ-69.3 אלף איש בעוד ש-19 אלף ישראלים בלבד חזרו לישראל, כך לפי נתוני הלמ"ס. נתונים אלו הופכים את מאזן ההגירה הבין-לאומית לשלילי ועומד על כ-20 אלף. מאזן הישראלים המהגרים מישראל בסוף 2025 הוא שלילי ועומד על 50.3- אלף. מספר העולים החדשים עומד על 24.6 אלף, מספר הנמוך בכ-8 אלף מהשנה הקודמת ומספר המגיעים באיחוד משפחות עומד על 5.5 אלף , שגם הוא מספר הנמוך מהשנה הקודמת בכ-2500 איש.
