פיטורי אישה בהריון אינם כדין אף אם לא השלימה 6 חודשי עבודה מלאים
העובדות
-----------
מספר ימים לאחר שהודיעה אלה גרינברג-נחשון (להלן:"העובדת"), עורכת דין בהכשרתה, על היותה בהריון, פנתה אליה חברת פרופורציה פי אם (להלן:"המעסיקה") שם עבדה והודיעה לה, כי היא מעוניינת לסיים את העסקתה עקב אי התאמה לתפקיד, לחילופין הציעה לה לעבוד בתפקיד מוקדנית. המעסיקה טענה, כי העובדת נענתה להצעה בחיוב משום שניסתה להאריך את תקופת העסקתה ל-6 חודשים במטרה לקבל חסינות מפני פיטורים.
לעובדת ניתן מכתב פיטורים ראשון שכלל הודעה מוקדמת ובו מועד סיום יחסי עובד מעביד חל יום אחד בלבד לפני שמלאו לעובדת 6 חודשי העסקה. מספר ימים לאחר מכן, נמסר לה מכתב פיטורים מתוקן עם ויתור על עבודה בפועל והקדמת מועד סיום יחסי עובד מעביד ב-6 ימים.
פסק הדין
------------
בית הדין לא קיבל את גרסת המעסיקה, לפיה העובדת פוטרה עקב אי התאמה לתפקיד, שכן לא הוכח פוזיטיבית, כי ביסוד ההחלטה לפטר את העובדת עמד שיקול נוסף מלבד השיקול הפסול אשר יסודו בהריון. נקבע, כי העובדת פוטרה עקב הריונה, תוך הפרת הוראות סעיף 2(א)(5) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (להלן:"חוק שוויון הזדמנויות").
לגבי ההצעה לעבור לתפקיד אחר, בית הדין ציין, כי מדובר בהצעה תמוהה נוכח הפער התעסוקתי והכלכלי בין התפקידים. בנסיבות בהן לעובדת, עורכת דין בהכשרתה, אשר התקבלה לעבודה כרכזת שירות וייעוץ משפטי הוצע לעבוד כמוקדנית, תפקיד אשר אינו הולם את כישוריה והכשרתה, אין לייחס למעסיקה רצון אמיתי ממשי להמשיך ולהעסיק את העובדת.
זאת ועוד נקבע, כי טענת המעסיקה שהעובדת לא השלימה שישה חודשי העסקה מלאים שעה שחסר יום אחד בלבד להשלמת התקופה הנדרשת לקבלת היתר לפיטורי עובדת בהיריון מהממונה על עבודת נשים, הנה טענה חסרת תום לב המעידה על ניסיון להתחמק מקבלת ההיתר העובדת ולעקוף את הוראות חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן:"חוק עבודת נשים").
אין חולק, כי מעסיק רשאי לוותר על עבודה בפועל בתקופת ההודעה המוקדמת, אך האופן בו הדברים נעשו במקרה דנן מלמד, כי הוויתור על העבודה לא נבע ממניעים "תמימים וכשרים" אלא ההיפך.
בית הדין ציין, כי בהתחשב בכך שההיריון היווה שיקול מרכזי בהחלטת הפיטורים, העובדת זכאית לפיצוי הן מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה והן מכוח חוק עבודת נשים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
בית חולים של רשת מדיקה, קרדיט: עמית גרוןרשת בתי החולים החדשה "מדיקה" תחל עבודתה ב-2026
ארבעה מרכזים רפואיים חדשים מתחילים לפעול רשמית כרשת אחת תחת השם "מדיקה", בין בעלי הרשת: קופות החולים לאומית ומאוחדת
רשת מדיקה (MEDICA), רשת מרכזים רפואיים חדשה מתחילה את פעילותה עם תחילת שנת 2026 ותהווה תחרות לרשת אסותא הקיימת זה מכבר. הרשת צמחה מאיחוד של ארבעה מרכזים רפואיים מובילים בישראל: בית החולים מדיקה ת״א, מדיקה רפאל, בית החולים אלישע בחיפה ו-RMC בעפולה, לצד מעבדות מדיקה דואגנוסטיק.
מהלך איחוד המרכזים לידי רשת אחת, יצר גוף רפואי רחב היקף בעל השפעה מערכתית, המתמקד בשיפור זמינות השירותים, הרחבת הפריסה הגאוגרפית והנגשת רפואה מתקדמת בפריסה גאוגרפית רחבה בישראל.
בראש הרשת עומד ד”ר שלמה ישראלית, תושב חיפה, המכהן כמנכ”ל רשת מדיקה אחד הגופים המשמעותיים והצומחים במערכת הבריאות הפרטית בישראל. בתפקידו הקודם שימש כמנכ”ל בית החולים אלישע.
ברשת ערוכים גם למצבי חירום כך שחדרי הניתוח בבתי החולים מדיקה אלישע ורפאל הוכשרו בהתאם לתקני מיגון מחמירים, ומאפשרים המשך פעילות רפואית גם בתקופות של מלחמה וירי טילים.
- "ברגע שהרובוט יוכל לקפוץ בלילה ולצנתר במקומי אני הראשון להסכים"
- נותר נכה עקב ניתוח גב רשלני - וזה הפיצוי שיקבל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במהלך אירועי הירי מאיראן ובמסגרת מבצע "עם כלביא", הובילה הרשת מהלך חירום מהיר שהוגדר כתקדימי: ניתוחים דחופים הועברו בתוך שעות לחדרי ניתוח ממוגנים בבתי החולים אלישע ורפאל פעולה שהבטיחה את רציפות הטיפול והצילה חיי מנותחים. שיתוף הפעולה שנוצר בין הגופים הרפואיים נחשב לחסר תקדים בתולדות מערכת הבריאות בישראל.
