הסדר החוב החדש של טאו: החוב הקיים יומר לשתי סדרות של 248 מיליון שקל
חברת טאו של אילן בן דב פרסמה היום את מתווה הסדר החוב מול מחזיקי האג"ח. ההסדר נחתם בין החברה לבין נציגות מחזיקי האג"ח שלהם חייבת החברה מאות מיליוני שקלים. ההסדר החדש מגיע לאחר שנציגות האג"ח דחתה את הצעתו של בן דב שהוגשה למחזיקים בחודש אוקטובר.
במסגרת ההסדר החדש סוכמו בין הצדדים מספר נושאים עקרוניים. איגרות החוב הקיימות היום מסדרה ב' וג' יוחלפו בשתי סדרות חדשות מסדרה ד' בהיקף של 170 מיליון שקל וסדרה ה' בהיקף של 78 מיליון שקל.
סדרה ד' תשולם בחמישה תשלומים שנתיים שווים לאחר שלוש שנות גרייס. הריבית תעמוד ותישא ריבית שנתית של 4.5% לשנה במהלך תקופת הגרייס. לאחר מכן, יועלה שיעור הריבית לרמה של 5.5%.
סדרה ה' הינה סדרה להמרה אשר תיפרע בתוך שבע שנים ותישא ריבית שנתית של 2% בלבד. איגרות החוב ניתנות להמרה ל-40% מהמניות של חברת טאו וההמרה תתבצע לפי שווי של 120 מיליון שקל לחברת טאו.
הסדר החוב שגובש יכלול גם מרכיב של מזומן. חברת טאו תשלם למחזיקים 30 מיליון שקל. 10 מיליון שקל ישולמו במועד ביצוע ההסדר ו-20 מיליון שקל ישולמו עד ה-2 באפריל 2012.
בעל השליטה בחברה אילן בן דב צפוי להכניס את היד לכיס ולהעביר לחברת טאו נכסים שבבעלותו. בן דב צפוי להעביר לידי החברה 6 מיליון מניות של סאני, חברת האם של פרטנר. מתוך המניות, 5 מיליון מניות ישמשו לביטחונות עבור מחזיקי החוב. בן דב התחייב גם להשקיע בחברה כ-20 מיליון שקל כנגד הקצאת מניות. סכום זה ישמש את החברה אך ורק לצורך פירעון תשלומי הריבית למחזיקי האג"ח.
במקביל, בן דב המחזיק ב-105 מיליון איגרות חוב של החברה מסדרה ב' ימיר את החזקותיו למניות על פי תנאי ההמרה שייקבעו במסגרת ההסדר. כמו כן, גם יתרת החוב של חברת הבת כלפיו בעקבות ערבות שנתן בהיקף של 10 מיליון שקל יומרו למניות.
עבור מחזיקי האג"ח כאמור ניתן שעבוד של 5 מיליון מניות של סאני. שוויין של המניות כיום עומד על כ-50 מיליון שקל. כמו כן שעבוד נוסף יינתן למחזיקי האג"ח בגין החזקות של החברה בחברת מטעי הדר ונכס נוסף בחברה קפריסאית המחזיקה בקרקע חקלאית ברומניה.
עורך דינו של בן דב העביר תגובה להסדר המוצע: "התבקשתי על ידי מר אילן בן דב להודיעכם כי, לאחר עיון ראשוני בטיוטת המסמך, שנמסרה לו לראשונה רק בסוף השבוע, מתעוררות מספר הסתייגויות וכן נראה כי הוא איננו מתייחס למספר נושאים מהותיים. יחד עם זאת, בכוונת מר בן דב להעביר לכם את התייחסותו לאחר שיבחן לעומק את המסמך ואת משמעויותיו".
- 13.אזרח פגוע 12/12/2011 12:59הגב לתגובה זוהאיריך ללכת לכלא על גניבת כספים. הוא לווה כספים מהציבור במטרה לא להחזיר. גם אחרי ההסדר אין לו כל כוונה להחזיר אגורה שחוקה אחת. צריך להפשיט אותו מכל נכסיו ולהלבישו בגד כתום. בעוד כמה חודשים ניזרי מפנה מקום בתא של קצב.
- 12.אחד העם. 12/12/2011 09:22הגב לתגובה זואיפה אתם כרמל שאמה זהבה גלאון.
- 11.זהירות!! 12/12/2011 07:59הגב לתגובה זופעם קראתי שאילן בן דב רימה אלמנה ועשק אנשים פשוטים מן היישוב!! אני מבטיח לכם שלא תזכו לראות את פרעון החובות!!
- 10.שלומי 12/12/2011 07:58הגב לתגובה זולא צריך שום הסדר! פשוט תחזירו אתה ואנשיך את המשכורות המנופחות ואת הבונוסים שמשכתם תוך ניצול מעמדכם כבעלי שליטה!
- 9.יעקב 11/12/2011 21:48הגב לתגובה זופועלים במאות מל?נים של כספי הציבור בשיטת מצליח. לא לתת להם הלוואות נוספות עד שיפרעו חובם עד השקל האחרון
- 8.יעקב 11/12/2011 21:46הגב לתגובה זואסור לתת הלוואות לחברות בשליטת בן דב עד שיחזיר את כל חובותיו. להטיל חרם עלמוסדיים שיתנו הלוואות לבן וכמובן לאייקון השני תשובה שמתכוון לגזול מקרנות הפנסיה של העובדים סכום עתק של 1.0 מיליארד שח
- 7.טטיקון 11/12/2011 21:32הגב לתגובה זומי המוסדיים (יש להם שמות?)השותפים לשוד הציבור?ללא בושה בוזזים מיליונים
- 6.ירבוע 11/12/2011 20:31הגב לתגובה זופעם ראשונה שאני רואה דבר כזה
- 5.דני 11/12/2011 19:02הגב לתגובה זואין בכלל סחירות שם
- 4.הוא עוד בוחן אם אפשר להשחיל להם יותר עמוק (ל"ת)אנלייזר 11/12/2011 14:55הגב לתגובה זו
- 3.אורח לרגע 11/12/2011 14:04הגב לתגובה זואילן בן דב מבקש לעשות תספורת של 99% לסדרה ד' ו- ה' בהתאמה.
- 2.תשובה ובן דוב 11/12/2011 13:17הגב לתגובה זו2 עשירים לא ישרים אשר אוהבים לחגוג על חשבון הפראיירים שמאמינים להם
- 1.ינתי פרזי 11/12/2011 10:43הגב לתגובה זורצית לעשות תספורת למשקיעים? תקבל קירקוף. זה הדין של מהמרים שכמותך
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
