הזדמנויות בזבל - העלייה בפופולאריות של החוב הספקולטיבי

רונן קפלוטו, מנהל השקעות במגדל קרנות נאמנות, כותב על אפשרות ההשקעה באג"ח המדורגות בדירוג נמוך בשביל ללכת עם ולהרגיש בלי
רונן קפלוטו | (4)

בימים שבהם מתערערים יחסי סיכון - סיכוי מסורתיים ופרמיית הסיכון על חובות ממשלתיים רבים עולה בד בבד עם הורדת הדירוג שלהם, יש לבחון מחדש את יחסינו למה שמכונה חוב ספקולטיבי או "אג"ח זבל" בשפת השוק.

אג"ח המדורגות BB+ ומטה הפכו בשנים האחרונות לאחד ממכשירי החוב הנפוצים ביותר בשוק האמריקני. מדובר כמובן, באפיק השקעה שמתאים בעיקר למי שרוצים ללכת עם ולהרגיש בלי. ללכת עם יחס סיכוי - סיכון גבוה ולהרגיש בלי, כי זה בכל זאת חוב ולא אקוויטי.

הפופולריות שצבר אפיק ההשקעה המדובר בקרב המשקיעים בארה"ב הביאה לכך, שבמחצית הראשונה של 2011 הונפק חוב ספקולטיבי בסך כולל של 133 מיליארד דולר. קרוב לשיא שנקבע טרם המשבר, בימים העליזים של 2007.

מתברר ששוק ההנפקות, לאחר הזעזוע של 2008-9, היה צמא למכשירי חוב לא ממשלתיים. הרמה הנמוכה שאליה הגיעה הריבית חסרת הסיכון הביאה לכך שמחיר גיוס החוב היה מהנמוכים ביותר שנרשמו בהיסטוריה הכלכלית. כמובן שעבור החברות העסקיות, מדובר בגן עדן של תנאי מימון, והן ניצלו את ההזדמנות להאריך את החוב הקיים ולעבותו.

מה שכן, ההבדל החשוב בין גל ההנפקות הנוכחי לקודם, הוא שדירוגן הממוצע של ההנפקות השנה נמוך ממה שהיה בימי השיא. עד כדי כך, שכשליש מההנפקות בעת הנוכחית מדורגות נמוך מ-B מינוס. זה בסדר, אם לוקחים בחשבון שתהליך ההקלה המוניטארית יימשך, ורמת הריביות הנמוכה במשק האמריקני והאירופי צפויה להישמר. מנגד, אם בעיות החוב הריבוני ימשיכו להאפיל על המשך הצמיחה בשווקים, אמון הצרכנים וסנטימנט המשקיעים ייווצר וקטור שלילי ליכולת החזר החוב של חברות תעשייתיות, במיוחד של אלו הממונפות יותר.

על מנת להבין את יחסי הסיכון - סיכוי באפיק הזה, ניקח לדוגמה את אחד המכשירים הנפוצים להשקעה באג"ח קונצרני ספקולטיבי אמריקני - תעודת הסל JNK. התעודה מפוזרת היטב, כיוון שהיא מושקעת במגוון רחב של כ-200 אג"ח, ברמות דירוג שונות. דמי הניהול של התעודה עומדים על שיעור של 0.5%, המח"מ 4.4 שנים והתשואה הגלומה הינה 8.3% לשנה.

אם כן, ננסה להבין מה משפיע על שיעור חדלות הפירעון של החברות. מכאן גם על התמחור (מרווח הסיכון) של התעודה הזו (ודומותיה):

ראשית כאמור, מצב המאקרו. שיעור האבטלה, שיעור צמיחת התוצר, מחירי הדיור, מחזור העסקים, ושיעור הריבית חסרת הסיכון - כל הנתונים משפיעים באופן ישיר על תפקודן של הפירמות ועל יכולת החזר החוב שלהן. על ידי כך הפירמות משפיעות באופן ישיר על תמחור החוב חסר הסיכון ועל המרווח בינו לבין תשואת החוב המסוכן.

שנית, יש לקחת בחשבון את סביבת האשראי בה אנו פועלים. במילים אחרות, האם אנו צפויים לראות בעתיד הקרוב יותר מקרים של חדלות פירעון או פחות? יותר הורדות דירוג ותחזיות להורדות דירוג או פחות? כמו כן יש לקחת בחשבון את הצפי שלנו למחירי ביטוח החוב בשוק ה- CDS.

האלמנט השלישי שמשפיע הוא סביבת המיקרו. איך יראו רווחי החברות? האם הן ממשיכות להתייעל? בהתאם לכך, כיצד תראה ההתמודדות עם נטל החוב ביחס להכנסה? אין לשכוח כמובן, מאחר שלמדנו כבר ששוק ההון רגיש יותר מכל לסנטימנט המשקיעים. מחירה של התעודה ייגזר מהרעב של המשקיעים לסיכון ומהתשובה לשאלה, האם השוק צועד ליציבות יחסית או שרמת התנודתיות בנכסי הסיכון צפויה לעלות?

התשואה המתקבלת מהשקעה באג"ח זבל וגובה המרווח המתקבל ביחס לאג"ח הממשלתי, הינם נגזרת של כל הגורמים האלה. כעת, שכל משקיע ישאל את עצמו אילו תשובות הוא נותן לשאלות אלה? וימקם את עצמו על מפת הסיכון אותו ירצה לקחת על עצמו. על פניו, התקופה הקרובה אינה מתאימה להגדלת הסיכון, כיוון שרוב התשובות לשאלות שנשאלו קודם אינן מבשרות טוב.

עם זאת, מי שחושב שיש סיכוי סביר שכלכלת העולם תתאושש בטווח הקרוב ומוכן לקחת על עצמו סיכון מסוים, יכול בהחלט להחליף את החשיפה המנייתית שלו. רגישותה עלתה והתנודתיות בה גבוהה בחשיפה חיובית לשווקים דרך מכשירי חוב כמו תעודת הסל שנתתי כדוגמה. בנוסף היא מאפשרת ללכת עם ולהרגיש בלי - סוד קסמו של החוב הקונצרני הספקולטיבי.

*הכותב הוא בעל רישיון ניהול השקעות, המועסק בחברה לניהול קרנות נאמנות. יובהר כי לכותב ו/או לחברה שבה הוא מועסק ו/או לחברות קשורות אליה עשוי להיות עניין אישי ו/או החזקות בניירות ערך ו/או בנכסים פיננסיים ו/או באפיקי ההשקעה המוזכרים בכתבה. אין הכתוב מהווה ייעוץ/שיווק להשקעות ו/או למס והוא אינו בא להחליף את שיקול הדעת העצמאי של הקורא ו/או מתן ייעוץ מקצועי, לרבות ייעוץ מקצועי על ידי יועץ/משווק השקעות מוסמך, בהתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של הקורא.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    צודק מאוד. (ל"ת)
    אהבתי 06/09/2011 21:26
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אאורה קונה בחזרה את האגחים בשוק.לשים לב (ל"ת)
    משקיע 05/09/2011 19:51
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אפשר לעקוב אחרי האגח של ישאל.לדעתי אטרקטיבי. (ל"ת)
    אנליסט 05/09/2011 18:28
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    thank you but I think i stay on the side line (ל"ת)
    benny 05/09/2011 18:19
    הגב לתגובה זו
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

אייל גפני; קרדיט: אוהד רומנואייל גפני; קרדיט: אוהד רומנו
שאלה - תשובה

"ריבית של 5.5% בפיקדון בוואן זירו, זה אמיתי?"

ההצעה של וואן זירו לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 5.5% לשנה נראית לא אמיתית - כולם מציעים בקושי 4%, אז איך וואן זירו נותן 1.5% יותר מהאחרים; כולם מחפשים את הקאץ', לא בטוח שהפעם מסדרים אתכם    

צלי אהרון |

בנק וואן זירו, בבעלותו של אמנון שעשוע ובניהולו של אייל גפני, מציע ללקוחות חדשים פיקדון שקלי בריבית קבועה של 5.5% לשנה. זה נשמע "חלום" למשקיעים הסולידיים, ביחס לריבית על פיקדונות שקליים במקומות אחרים. אתם לא תקבלו מעל 4% בבנקים הגדולים, אלא אם אתם לקוחות מאוד גדולים וחשובים. בממוצע תקבלו כ-3.8%, וזה עוד לפני החלטת הריבית הקרובה בסוף החודש. 

הבנק פרסם כי הוא מציע ריבית של 5.5% לשנה עד סכום של 100 אלף שקל ללקוח - "זו הריבית הגבוהה ביותר במערכת הבנקאית", הסבירו בוואן זירו, "לקוחות המעוניינים בפיקדון זה לא נדרשים לעזוב את הבנק שלהם כיום, ויוכלו לפתוח פקדון וליהנות מהריבית הגבוהה, לצד המשך פעילות בבנק הקודם שלהם".

אנחנו כבר יודעים ש"אין ארוחות חינם". ובמקביל לשאלות שעולות על הפיקדונות והפיקדון הספציפי הזה - "זה אמיתי?" הרמנו טלפון למוקד. דיברנו עם נועם. חיפשנו את הקאץ'. מסתבר שיש צורך לפתוח חשבון. "אי אפשר בלי חשבון", היא אמרה, "יש שלושה מסלולים של חשבונות - "שניים עם דמי ניהול ואחד פטור מדמי ניהול, אבל אם יש ניירות ערך או מט"ח יהיו עמלות". 

אני רוצה רק את הפיקדון - להעביר 100 אלף שקל ולקבל עוד שנה 105,500 שקלים. מה הכי זול, איזה מסלול?

"הזירו. אתה לא משלם עמלות בכלל"

את בטוחה, כן

"כן, זה חשבון ללא עמלות". 


בקיצור, אם אתם רוצים לקבל תשואה בטוחה של 5.5% בשנה שהיא מעל הבנקים האחרים, הרבה מעל האחרים. יש לכם פתרון. רגע, אין דבר כזה בלי סיכון. גם פיקדון בבנק לאומי ופועלים עם סיכון במידה והבנקים יקרסו, אבל ברור שזו סבירות אפסית. האם וואן זירו מסוכן? לא. יש את המפקח על הבנקים שבודק בשוטף, הוא אמור להיות תעודת הביטוח של הציבור.

  

אבל, משהו המשיך להטריד אותנו. בנקם לא אוהבים להפסיד. נכון, וואן זירו רוצה לקוחות במיוחד על רקע התחרות החזקה והכניסה של בנק אש, ועדיין - הוא רוצה להפסיד 1.5% על כל לקוח? מה הוא מלכ"ר? צלצלנו ושאלנו - התשואה הזו היא כאשר מעבירים פעילות ומשכורת או בכל מצב?

"בכל מצב. אפשר להעביר רק את הכסף, ולקבל 5.5% במסלול זירו". 


 בריבית קבועה, נכון? לא משתנה

"בריבית קבועה"