גיוס ענק לגב-ים: הנפיקה אג"ח בהיקף של 433 מיליון שקל
חברת גב ים, מקבוצת נכסים ובנין IDB, השלימה אתמול (ד') בהצלחה גיוס בהיקף של כ- 433 מיליון שקל. החברה ביקשה לגייס במכרז המוסדי עד כ- 400 מיליון שקל ערך נקוב (כ- 400-500 מליון שקל), כאשר בפועל התקבלו ביקושים בסך של כ- 1.15 מיליארד שקל.
במסגרת הגיוס למוסדיים תרחיב החברה את סדרה ה' בעלת מח"מ של 4.5 שנים בסכום של כ- 107 מיליון שקל ובריבית של 2.97% צמוד, ואת סדרה ז' בעלת מח"מ של 3.95 שנים, בסכום של כ- 326 מיליון שקל ובריבית של כ- 6.1% שיקלי.
את הגיוס הובילו החתמים: כלל פיננסים חיתום, לידר הנפקות, אפסילון חיתום, פועלים אי.בי.איי חיתום וברק קפיטל חיתום.
יצוין כי החברה פרסמה את דוחותיה השנתיים בראשית החודש ורשמה יציבות עם גידול של 3% בהכנסות מהשכרת מבנים אשר הסתכמו ב-302.5 מיליון שקל, לעומת 293.5 ב-2009. הרווח הנקי הסתכם בכ-231.5 מיליון שקל, זאת לעומת כ-286.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. יצויין כי הרווח הנקי ב-2009 כלל הכנסה חד פעמית בסך 80 מליון שקל עקב שינוי חקיקתי של שיעורי מס הכנסה. בנטרול הכנסה חד פעמית זו, גדל הרווח הנקי בתקופת הדוח בסך של 49 מליון שקל לעומת אשתקד.
רפי ביסקר, יו"ר דירקטוריון חברת גב-ים, אמר עם פרסום הדוחות כי "ב- 2010 הושקעו כ- 188 מיליון שקל בהקמה וברכישת נכסים מניבים ועתודות קרקע באזורי ביקוש, אשר יהוו מנועי צמיחה של החברה בשנים הבאות. החברה ממשיכה לראות בתחום הבניה למגורים מנוע צמיחה נוסף, ולראיה יצאה החודש בשיווק ובניה של פרוייקט "רמת הנשיא", שכונה של כ- 1,060 יחידות דיור בחיפה. דירקטוריון החברה החליט על חלוקת דיבידנד בסך 108 מיליון שקל".
- 1.גיסנו 24/03/2011 11:14הגב לתגובה זוהמלצה לכל המשקיעים ובמיוחד לעמך ישראל שאוהב נדלן במקום לקנות דירות: כחו את כספכם מינוף מהבנק בריבית של פריים (הבנק נותן הלוואות כאלה למי שיש לו כסף) השקיעו את הכסף בגב ים, קבלו דבידנד של , קבלו יציבות ואיתנות וחשיפה לנדלן מניב ואיכותי, שלמו לבנק %5 ריבית ואתם מסודרים. מידי פעם כמובן יש תחנות יציאה במחירים נוחים. כמובן שאני מיישם את האמור לעיל וכל מה שצריך כדי לעשות 15% בשנה זה יוזמה ו ס ב ל נ ו ת ב ה צ ל ח ה
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
