אז מה חשוב יותר בבחירת קופת גמל: ניהול או דמי ניהול?

לפי פרסומים בעיתונות הכלכלית החליט בימים האחרונים האוצר להקפיא את הרפורמה בדמי הניהול בקופות הגמל. משרד האוצר מנסה לפעול להפחתת דמי הניהול באפיקי החיסכון הפנסיוני אך בשלב זה החזיר את הרפורמה המתגבשת לדיון מחדש.

הבעיה המרכזית היום באפיקי החיסכון הפנסיוני אינה דמי הניהול כי אם הניהול עצמו. נכון שהפחתת דמי הניהול תאפשר לעמיתים להרוויח קצת יותר אך לא כאן נדרש השינוי המהותי. הבעיה המרכזית היום באפיקי החיסכון לטווח ארוך היא הניהול בטווח קצר. תופעת הניהול בטווח הקצר של נכסים לטווח ארוך היא תופעה ידועה בעולם וקשורה לסלידה מהפסדים קצרת רואי (myopic loss aversion).

מחקרים שנעשו על משקיעים בארה"ב לאורך שנים גילו כי למרות התשואה העודפת בשוק המניות לארוך זמן משקיעים מעדיפים להשקיע באג"ח ממשלתי גם באפיקי ההשקעה לטווח ארוך. התופעה מוסברת על ידי הסלידה מהפסדים קצרת רואי שעל פיה אם לטווח הארוך התשואה בשוק המניות תהיה חיובית עדיין המשקיעים חשופים להפסדים בטווח הקצר וזה גורם להם לבחור באפיקים בהם לא יחוו את חווית ההפסד. תופעה זו אינה רלוונטית רק למשקיע הפרטי וגם מנהלי ההשקעות סובלים ממנה.

פעולותיו של משרד האוצר והרפורמות שנעשו בתחום זה רק הגבירו את הבעיה במקום להפחית אותה בדרכים הבאות:

(1) עד לא מזמן פרסם משרד האוצר ב"גמל נט" תשואות רבעוניות של קופות הגמל מה שאפשר למשקיעים להשוות את התשואות בין הקופות השונות. פרסום התשואות יצר אצל מנהלי ההשקעות מוטיבציה להראות תשואות ברמה של רבעון וכמובן לנקוט באסטרטגיות השקעה לטווח הקצר. כעת הפרסום הוא ברמה שנתית אך עדיין העמיתים מקבלים דוחות כל רבעון ופרסומים בעיתונות הכלכלית כן משווים בין הקופות השונות בטווח של רבעון ולעיתים של חודש. על מנת למנוע את הבעיה היה צריך משרד האוצר להפחית את המידע שמקבלים העמיתים בטווח הקצר ואפילו לוותר על הדיווח הרבעוני.

(2) אפשרות לניוד בין קופה אחת לאחרת יוצרת גם היא תחרות בטווח הקצר. מכיוון שמנהל ההשקעות יודע שלקוחותיו יכולים לעזוב את הקופה מתי שירצו הוא נדרש להראות ביצועים בטווחים קצרים ולא יכול לנקוט באסטרטגית השקעה שתשתלם לעמיתים בטווח הארוך. אם בכל זאת ינקוט באסטרטגיה ארוכת טווח הוא עלול למצוא עצמו ללא עמיתים. על מנת למנוע את הבעיה היה צריך משרד האוצר לאפשר מעבר אחת לחמש שנים ולא באופן רציף.

(3) גם הבונוסים שמקבלים מנהלי ההשקעות יוצרים מוטיבציה להראות תשואות בטווח הקצר. מנהלי ההשקעות מקבלים את המענקים והבונוסים על פי הביצועיים השנתיים ולא על פי ביצועים ארוכי טווח. נדרש למצוא מנגנון בונוסים שייתן למנהלי ההשקעות מוטיבציה לטווח הארוך. למשל יכול משרד האוצר לדרוש כי מנהלי ההשקעות יקבלו סוג של אופציות כמו שמקבלים מנכ"לים ואותן יוכלו לממש רק אחרי 3-5 שנים. שווי האופציות יהיה תלוי בתשואה שישיגו בקופות אותן הם מנהלים.

לסיכום, כדאי שמשרד האוצר יפעל בצורה אגרסיבית יותר לשיפור הניהול של קופות הגמל ולא בהכרח להפחת דמי הניהול. יצירת סביבה שתיצור תחרות בטווח האורך תשפר לכולנו את המצב שנגיע לגיל הפנסיה.

ד"ר טל שביט, מומחה למימון ופסיכולוגיה של משקיעים המכהן כראש המחלקה למימון, בבית הספר למינהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למינהל

*** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.