הכלכלן הראשי של לאומי: מדינות מזרח אירופה עלולות לסבול מאירוע דובאי

גיל בפמן: "מדינות נוספות שלגביהן עלתה מידת הדאגה לאחרונה כוללות את מקסיקו, רוסיה, טורקיה, יוון וארגנטינה. סך החשיפה של בנקים אירופאים לדובאי נאמד בכ-40 מיליארד דולר"
קובי ישעיהו |

בעקבות הסערה שגרמה הודעת דובאי ביום חמישי מפרסם היום הכלכלן הראשי של בנק לאומי, גיל בפמן, סקירה קצרה על ההתרחשויות וצפי לעתיד להתרחש בעתיד הקרוב.

מדובר, אומר בפמן, באירוע שלילי מאוד לדובאי הצפוי להיות בעל משמעויות מתמשכות בשוק האשראי העולמיים. "במצב שבו לא ניתן יהיה לארגן את החוב מחדש והדברים יגיעו לכדי שמיטת חובות, מידת הנגישות של איזור המפרץ כולו לשוקי האשראי העולמיים עלול להיפגע. יש בכך משמעויות מדאיגות אף מעבר למידת היציבות הכלכלית של איחוד נסיכויות המפרץ הכוללת את שבע הנסיכויות".

התגובה הראשונית בשווקים של מדינות המפרץ הייתה שלילית מאוד, אך בהמשך החלו המשקיעים להבחין בין הקשיים הספציפיים של דובאי לבין האתגרים הכלכליים של שאר מדינות המפרץ. בראש ובראשונה מדובר בתלות גדולה של הסקטור הפרטי במקורות מימון מהעולם לשם המשך פיתוח של השווקים המקומיים והכלכלה המקומית. מדובר ביתרת חוב אשר גדלה מכ-75 מיליארד דולר ב-2005 לכ-300 מיליארד דולר מאז 2008.

התמורות הגדולות ממכירת נפט זרמו בעיקר לצבירת יתרות מטבע חוץ של הממשלות ולהקמת קרנות ממשלתיות שעיקר עיסוקן הוא השקעה מוץ לגבולות המפרץ, כלומר כספים אלו לא הושקעו בכלכלות המקומיות. המשמעות היא, מציין בפמן, שבמידה ומידת הנכונות של משקיעי העולם להמשיך ולהלוות כסף למדינות המפרץ תקטן בעקבות משבר דובאי, תהיה לכך השפעה שלילית על הצמיחה בכל איזור המפרץ ולכך עשויות להיות השלכות גם על שווקים נוספים.

במבט רחב עוד יותר, האירוע בדובאי מצטרף לרשימה ארוכה יחסית של מדינות המצויות עדיין במצב של "לחץ" פיננסי. לחצים אלו עלולים ללכת ולהתגבר במידה והעלייה ברתיעה מסיכונים בקרב משקיעי השווקים המתעוררים תימשך וכן בעקבות ההערכה שבמהלך השנה הקרובה מידת ההרחבה התקציבית בקרב מדינות רבות העולם תצטרך להתחיל לרדת ולחזור לרמות נורמאליות.

מדינות מזרח אירופה, מקסיקו, רוסיה, טורקיה, יוון וארגנטינה עלולות לסבול

"המדינות המתעוררות העלולות לסבול מן העלייה במידת הסלקטיביות של המשקיעים כוללות חלק ממדינות מזרח אירופה, ובפרט המדינות הבלטיות, המצויות עדיין במצב עניינים מדאיג".

מדינות נוספות שלגביהן עלתה מידת הדאגה לאחרונה כוללות את מקסיקו, לה הופחת דירוג האשראי לאחרונה. בסין מדובר בדאגה גוברת לגבי סקטור הבנקאות ומידת הלימות ההון שלו. במידה ומשבר דובאי לא יירגע במהירות, קיים חשש גם לגבי מידת היציבות בשווקים של רוסיה, טורקיה וארגנטינה, זאת בדומה לאפיזודות קודמות שהיו במדינות אלו. גם יוון נמצאת ברשימת המדינות המצויות תחת איום.

לגבי מידת ההפתעה על ההודעה אומר בפמן כי בתקופה האחרונה, השווקים הפיננסיים היו "בטוחים" שממשלת דובאי, שהצליחה רק לאחרונה לגייס בהצלחה כ-2 מיליארד דולר ממשקיעים זרים, תגבה את ההתחייבויות של החברות המובילות באמירות.

"חוסר הנכונות לפרוס רשת בטחון להצלת פירעון האג"ח ב-14 לדצמבר 2009 של Nakheel מעלה ספקות ותהיות לגבי יכולתה ורצונה של אמירות דובאי לשרת את חובה ומעלה שאלות קשות לגבי היציבות הכלכלית של איחוד אמירויות המפרץ והמדינות השכנות".

במבט רחב יותר, לאמירות דובאי חוב חיצוני בהיקף של כ-80 מיליארד דולר. מבחינת התזרים, לאמירות דובאי ולחברות מעין-ממשלתיות שלה יש פירעון חובות בהיקף של כ-11 מיליארד דולר בשנת 2010 וכ-16 מיליארד דולר בשנת 2011. עם היקף כה גדול של חובות העומדים לפירעון ומימון מחדש, השווקים הפיננסיים ציפו להתנהגות טובה יותר של ממשלת דובאי, אשר עלולה למצוא את עצמה בקשיים רבים בהמשך.

"בין הבנקים החשופים ביותר לדובאי נמנים Standard Chartered וגם HSBC. סך החשיפה של בנקים אירופאים לדובאי נאמד בכ-40 מיליארד דולר. ישנה מידה רבה של חשיפה גם של משקיעים מדרום אפריקה שהיו פעילים מאוד בדובאי".

המאמר עלה לאוויר היום באתר הבלוגים של בנק לאומי בכתובת:

http://www.leumiblog.co.il/dubai_crisis

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.  

עודד מקלר
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיון

״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״

הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עודד מקלר IBI

הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.

21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.

יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.

אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?

כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.