קיץ לוהט בשוק הנדל"ן: ביוני נרשם שיא של שנה וחצי במכירת הדירות החדשות

מדובר בדירות שנבנו במסגרת מכרזים של משרד השיכון. "נתוני המכירה ביוזמה פרטית יהוו ראי של נתוני המכירות בבניה הציבורית וישקפו ירידה בהיצע ועליה במחירים", אומר מנכ"ל התאחדות הקבלנים החדשה
עינת פז-פרנקל |

בחודש יוני נרשם שיא של שנה וחצי במכירת דירות חדשות, כך עולה מנתונים חדשים שמפרסם היום (יום ב') משרד הבינוי והשיכון. ביוני 2009, נמכרו 438 דירות על פי מכרזי משרד השיכון ("בנייה ציבורית"). השיא החודשי הקודם - 458 דירות - נרשם בחודש דצמבר 2007.

לשם השוואה, בחודשים שקדמו ליוני בשנת 2009, נמכרו: בחודש מאי, 356 דירות; באפריל, 232; במרץ, 254; בפברואר, 222; ובינואר, 144 דירות חדשות בלבד. בהשוואה לחודש יוני אשתקד, גם כן נרשם גידול משמעותי - ביוני 2008 נמכרו 325 דירות חדשות שנבנו על פי מכרזי משרד השיכון.

ערים בהן מכרזי בנייה מפורסמים על ידי משרד השיכון כוללות: אילת, אריאל, אשדוד, אשקלון, באר שבע, חיפה, ירושלים, ומודיעין. הרשימה המלאה כוללת למעלה מ-50 ערים וישובים, ומכירות הדירות בהן מהוות ברומטר לרמת המכירות הכללית בארץ, מסבירים גורמים בכירים בענף הנדל"ן ל-Bizportal.

לדברי שלומי בן עזרי, מנכ"ל התאחדות הקבלנים החדשה, "האופוריה בבורסות בעולם יחד עם נתוני המכירות בסקטור הציבורי משקפות התאוששות מהיר הוחזרה למצב של שוק של מוכרים". להערכת בן עזרי, נתוני המכירה ביוזמה פרטית יהיו "תמונת ראי של נתוני המכירות בבניה הציבורית, כאשר המגמה הכללית היא ירידה בהיצעים ועליה במחירים".

לדברי נדב ליסובסקי, סמנכ"ל השיווק בחברת ב.יאיר, מנתוני משרד השיכון עולה כי "הציבור לא רק שלא ירד מהגדר אלא נפל מהגדר". לדבריו, יוני 2009 הוא למעשה חודש שיא במכירות מאז דצמבר 2005 - למעט חריג אחד, דצמבר 2007.

נציין כי, העיר שבה נמכרו הכי הרבה דירות בחודש יוני היא מודיעין עם 115 דירות בחודש אחד לעומת 80 דירות שנמכרו במאי ו- 54 דירות באפריל. בשכונת הר חומה בירושלים נמכרו ביוני 63 דירות לעומת 45 דירות במאי ו- 23 דירות באפריל . גם בעיר כרמיאל נרשמה ביוני עלייה במכירת דירות . בעיר נמכרו 21 דירות לעומת 9 דירות במאי ו- 6 דירות באפריל. בנוסף נמכרו ביוני 17 דירות בשכונת שחמון באילת, 23 דירות באלעד, 26 דירות בבאר שבע, 37 דירות במעלה אדומים ו- 12 דירות בצור נתן.

מנכ"ל התאחדות הקבלנים, יוסי גורדון, מתייחס לנתונים ומציין כי ביוני נמשכה המגמה של חודש מאי שהתאפיינה בביקוש גבוה מאוד בדירות גם בהשוואה לתקופה טרום המשבר. "המכירות הערות מוסברות בהבנה של ציבור הרוכשים מחד כי מחירי הדירות נמצאים במגמת עלייה ובמאידך ממגמה של רכישת דירות להשקעה". אומר גורדון. "אולם, בחודש יוני קיבל השוק זריקת האצה נוספת שכן רוכשים רבים הקדימו רכישות על מנת להמנע מעליית המע"מ באחוז בתחילת חודש יולי שבא לידי ביטוי בייקור מידי של הדירות באלפי שקלים (כעשרת אלפים שקלים לדירה שמחירה מיליון שקלים)". גורדון מוסיף כי בחודש יולי נמשכת מגמת הביקושים לדירות חדשות בהתאם לעונתיות בענף.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם
ניתוח

המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

האוצר דורש בצדק שאנשי משרד הביטחון יתייעלו פנימית, בפועל הוא מקבל עוד ועוד דרישות תקציביות; אם האוצר ייכנע לתוספות התקציב הביטחוניות זה יפגע בתשתית, ברווחה, בחינוך, זה ייקח את ישראל אחורה, וגם - רמז עבה למה שצפוי במניית ארית

מנדי הניג |

תעשייה ביטחונית חזקה היא הכרח. היא מאפשרת את הקיום של המדינה  וברור שהיא עולה הרבה כסף. תקציב הביטחון ענק והוא גדל כמובן בתקופת המלחמה. הבעיה עם תקציב ביטחון ענק היא שהמקורות מצומצמים ואם הוא גדל אזי לוקחים כסף מאיתנו (מסים) וחוסכים בהוצאות על חינוך, רווחה, תשתיות ועוד. ולכן, הדבר הכי אלמנטרי ומתבקש הוא כמו בפירמה פרטית - להתייעל. במשרד הביטחון כנראה שאין אחד שלא יודע זאת נשפכים כספים על ימין ועל שמאל. 

יש חיילי מילואים שגוייסו למרות שלא היה צריך (דווקא בעורף), יש פנסיות תקציביות, יש עובדים מיותרים ויש שכבה גדולה של חיילים בסדיר ובקבע שעובדת חלקית מאוד. גם במשרד הביטחון עצמו. הבזבוזים נמשכים גם בהוצאות השוטפות, ובהצטיידות. לכן דרישה של משרד הביטחון לתוספת של 7 מיליארד שקל לא צריכה לקבל אישור אוטומטי - האם היה מכרז , האם אפשר להוזיל את העלות ובראש וראשונה - תביאו את הכסף מבפנים. תתייעלו פנימית ותחסכו מיליארדים רבים, אפילו עשרות. 

אתמול היתה מלחמה בין האוצר למשרד הביטחון - מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון. משרד האוצר אחרי תקופה ארוכה של שקט, אמר - "עד כאן". משרד הביטחון אמר את מה שהוא יודע להגיד - זה יפגע בביטחון המדינה. הוא רוצה למצוא כבר את האשמים הבאים, אבל זה לא יעזור לו - הוא אשם. הכישלון התקציבי הוא הבסיס לכישלון של ה-7 באוקטובר. צבא שמעדיף את הפנסיה התקציבית על פני גיוס מילואימניקים ושמירה על הגבולות, הוא צבא עם אג'נדה של חברת החשמל - דור א' מובחר, דור ב' דפוק. זו מתכונת לבינוניות. 

צריך צבא שיידע להעלות שכר לצעירים, שידע לתגמל בסדיר, אבל אסור שיהיו שווים יותר ושווים פחות. רבבות אנשי קבע שסחטו את המערכת עולים לכל המדינה בתקציבים נמוכים במשרדים אחרים. הסיבה שזה קרה היא שקשה לשר אוצר ובטח ובטח לחשב כללי להגיד לצבא לו. הדבר האחרון שהוא רוצה הוא שיאשימו אותו בחללים, נרצחים, פיגוע, טילים על ישראל. יהלי רוטנברג, החשב הכללי דווקא נלחם על התקציב. הוא נלחם כבר בינואר 2024 ועד היום. הגיבוי של השר היה חלקי, עכשיו, בסיום המלחמה, השר מתחבר אליו -( הרחבה מהמלחמה של החשב כבר בחילת 2024 -  החשב הכללי למנכ"ל משרד הביטחון - אין לכם תקציב בלתי מוגבל).

הסוגייה הנפיצה והקשה הזו של המלחמה על "תקציב הביטחון" מתבטאת בעקיפין בדוחות הכספיים של החברות הביטחוניות. יש לנו תעשייה ביטחונית לתפארת, ותעשייה כזו שמצילה חיים, תורמת המון לצבא לנצח במלחמה. התעשייה הביטחונית לצד הצבא הם הגורמים שניצחו בכל החזיתות בשנתיים האחרונות.