תם, מה הוא שואל, אין יותר בעיות כלכליות?
מי שצפה במסכי הבורסה בתקופה האחרונה היה עלול לחשוב כי הוא במהלך תקופה אחרת, מבול של תשקיפי מדף הציף את רצף הדיווחים.
רק לפני מספר ימים שלל הכותרות עסקו בקרן מנוף, שמהותה מחזור החזרי קופונים איגרות החוב. אגב, לשואלים לאן היא נעלמה, אז בכוונת האוצר להשיק עד סוף חודש אפריל שורת קרנות מנוף שינהלו כל אחת 1.2 מיליארד שקל מכספי המוסדיים והמדינה.
רגע, עיקר המשבר לא היה מחנק האשראי? עיקר המשבר לא היה בעיית החזרי החובות? המשבר לא חשף בפנינו שורת ארוכה של אגרות חוב ללא נכסים המגבים אותם? אז נאמר משהו על שינוי קריטריונים לגיוס, לא?!
קרנות ההשקעה אמורות לעסוק במחזור חוב ובניהולו, והן ישקיעו בחברות ישראליות שעיקר פעילותן בישראל ומרבית עובדיהם מועסקים בארץ, באמצעות גוף מנהל מתמחה שאינו מוסדי ואינו מנהל כספי ציבור.
לפתע, יחד עם גל העליות הראשון בשווקים, בעודנו מנתחים נתוני מאקרו כלכלים, האם זה תיקון לגל הירידות או שמא שינוי כיוון? שלל החברות הישראליות נעמדות בתור בכניסה לראשות לניירות ערך, ומגישות תשקיף מדף לאישורם. תשקיף זה תקף לשנתיים, הוא מאפשר מרגע שאושר ליישם את הגיוס בתוך 24 שעות, בדרך זו החברה מכינה את עצמה לבחירת העיתוי המתאים.
בין רשימת הדורשים לאישור תשקיף מדף לאחרונה, ניתן למצוא את חברת שטראוס שמתכוונת לגייס כבר אחרי חג הפסח, קרדן אן וי, מבני תעשיה, גב ים, אי די בי, כיל ישרמקו וסלקום. מלירסון ומכתשים ביצעו גיוס שנרשמו בו עודפי ביקוש. העודפים נובעים בעיקר מכך שלמוסדיים יש נזילות רבה.
מה עומד מאחורי ההכנות הללו?
ניתן לאפיין את סוגית העיתוי, ראשית "התאוששות השוק", שנית סביבת הריבית הנמוכה שכעת במשק מטיבה עימם, בנוסף חברות רבות סבלו מהורדת דירוג באופן מהותי, מה שמאפשר לחברות שמדורגת ליהנות מכך. סידור מבנה ההון, ראשית ההנפקות יעזרו לחברות לשמור על יחס של חוב נטו להון עצמי.
עוד חוזר הניגון...
חברות, האינטרס משותף! עליכן להיות מוכנות לרגולציה במיטבה. המוסדיים לא ימהרו להשקיע את כספי לקוחותיהם, על קרני הצבי, לחזור על הטעות השקעה בחברות ממונפות.
הדרישות כעת חדשות ומחמירות, שיעבוד לא רק לבנקים. ראיה לכך שזו הדרך הנוחה לביטחון השקעתי, תשובה ולבייב "העדיפו" להחזיר הלוואות לבנקים במדד פלוס 4-5 אחוז לעומת 30 אחוז באיגרות החוב שלהם. בכדי לא לקבל תשובה שלילית בבקשות עתידות להלוואות.
יש לציין שהמוסדיים ממתינים להקשחת עמדות בהנפקות, וכסנונית ראשונה היה משרד האוצר אשר אסר על גופים מוסדיים להשקיע באגרת חוב, מבלי שקיבלו את מלוא המידע על איגרת החוב של החברה המנפיקה, שטר הנאמנות וכל מסמך נלווה אליהם, וזאת לפחות חמישה ימי עסקים לפני מועד ההשקעה.
לסיכום, קופת המזומנים הדשנה של קופות הגמל וקרנות הפנסיה קורצת לבעלי החברות שמעוניינים שוב להנפיק לנו איגרות חוב במחירים מפולפלים, עלינו כמנהלי השקעות מוטלת החובה לא ליפול בפח הזה ולברור את השקעתנו בפרמטרים כלכלים מובהקים ולדרוש בטחונות הולמים עבור כספי הפנסיה של כולנו.
מאת: נתי לייזר - אנליסט בפורמולה שוקי הון
קק"ל (לע"מ)איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?
הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית
אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול.
ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.
מי זאת קק"ל?
מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.
היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.
- עיריית פתח תקווה תיאלץ לרכוש קרקעות עבור בעלי נכסים בעיר
- כך סיבכו רמ"י וקק"ל פרויקט תמ"א 38 בבניין מסוכן בבת ים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.
"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?
רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?
התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש.
תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור.
בשורה התחתונה, רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים.
כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות?
העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.
- רומן זדורוב יקבל מהמדינה פיצוי של 17 מיליון שקל
- רומן זדורוב למשטרה: החזירו לי את טבעת הנישואין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.
