תם, מה הוא שואל, אין יותר בעיות כלכליות?
מי שצפה במסכי הבורסה בתקופה האחרונה היה עלול לחשוב כי הוא במהלך תקופה אחרת, מבול של תשקיפי מדף הציף את רצף הדיווחים.
רק לפני מספר ימים שלל הכותרות עסקו בקרן מנוף, שמהותה מחזור החזרי קופונים איגרות החוב. אגב, לשואלים לאן היא נעלמה, אז בכוונת האוצר להשיק עד סוף חודש אפריל שורת קרנות מנוף שינהלו כל אחת 1.2 מיליארד שקל מכספי המוסדיים והמדינה.
רגע, עיקר המשבר לא היה מחנק האשראי? עיקר המשבר לא היה בעיית החזרי החובות? המשבר לא חשף בפנינו שורת ארוכה של אגרות חוב ללא נכסים המגבים אותם? אז נאמר משהו על שינוי קריטריונים לגיוס, לא?!
קרנות ההשקעה אמורות לעסוק במחזור חוב ובניהולו, והן ישקיעו בחברות ישראליות שעיקר פעילותן בישראל ומרבית עובדיהם מועסקים בארץ, באמצעות גוף מנהל מתמחה שאינו מוסדי ואינו מנהל כספי ציבור.
לפתע, יחד עם גל העליות הראשון בשווקים, בעודנו מנתחים נתוני מאקרו כלכלים, האם זה תיקון לגל הירידות או שמא שינוי כיוון? שלל החברות הישראליות נעמדות בתור בכניסה לראשות לניירות ערך, ומגישות תשקיף מדף לאישורם. תשקיף זה תקף לשנתיים, הוא מאפשר מרגע שאושר ליישם את הגיוס בתוך 24 שעות, בדרך זו החברה מכינה את עצמה לבחירת העיתוי המתאים.
בין רשימת הדורשים לאישור תשקיף מדף לאחרונה, ניתן למצוא את חברת שטראוס שמתכוונת לגייס כבר אחרי חג הפסח, קרדן אן וי, מבני תעשיה, גב ים, אי די בי, כיל ישרמקו וסלקום. מלירסון ומכתשים ביצעו גיוס שנרשמו בו עודפי ביקוש. העודפים נובעים בעיקר מכך שלמוסדיים יש נזילות רבה.
מה עומד מאחורי ההכנות הללו?
ניתן לאפיין את סוגית העיתוי, ראשית "התאוששות השוק", שנית סביבת הריבית הנמוכה שכעת במשק מטיבה עימם, בנוסף חברות רבות סבלו מהורדת דירוג באופן מהותי, מה שמאפשר לחברות שמדורגת ליהנות מכך. סידור מבנה ההון, ראשית ההנפקות יעזרו לחברות לשמור על יחס של חוב נטו להון עצמי.
עוד חוזר הניגון...
חברות, האינטרס משותף! עליכן להיות מוכנות לרגולציה במיטבה. המוסדיים לא ימהרו להשקיע את כספי לקוחותיהם, על קרני הצבי, לחזור על הטעות השקעה בחברות ממונפות.
הדרישות כעת חדשות ומחמירות, שיעבוד לא רק לבנקים. ראיה לכך שזו הדרך הנוחה לביטחון השקעתי, תשובה ולבייב "העדיפו" להחזיר הלוואות לבנקים במדד פלוס 4-5 אחוז לעומת 30 אחוז באיגרות החוב שלהם. בכדי לא לקבל תשובה שלילית בבקשות עתידות להלוואות.
יש לציין שהמוסדיים ממתינים להקשחת עמדות בהנפקות, וכסנונית ראשונה היה משרד האוצר אשר אסר על גופים מוסדיים להשקיע באגרת חוב, מבלי שקיבלו את מלוא המידע על איגרת החוב של החברה המנפיקה, שטר הנאמנות וכל מסמך נלווה אליהם, וזאת לפחות חמישה ימי עסקים לפני מועד ההשקעה.
לסיכום, קופת המזומנים הדשנה של קופות הגמל וקרנות הפנסיה קורצת לבעלי החברות שמעוניינים שוב להנפיק לנו איגרות חוב במחירים מפולפלים, עלינו כמנהלי השקעות מוטלת החובה לא ליפול בפח הזה ולברור את השקעתנו בפרמטרים כלכלים מובהקים ולדרוש בטחונות הולמים עבור כספי הפנסיה של כולנו.
מאת: נתי לייזר - אנליסט בפורמולה שוקי הון
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
