תם, מה הוא שואל, אין יותר בעיות כלכליות?
מי שצפה במסכי הבורסה בתקופה האחרונה היה עלול לחשוב כי הוא במהלך תקופה אחרת, מבול של תשקיפי מדף הציף את רצף הדיווחים.
רק לפני מספר ימים שלל הכותרות עסקו בקרן מנוף, שמהותה מחזור החזרי קופונים איגרות החוב. אגב, לשואלים לאן היא נעלמה, אז בכוונת האוצר להשיק עד סוף חודש אפריל שורת קרנות מנוף שינהלו כל אחת 1.2 מיליארד שקל מכספי המוסדיים והמדינה.
רגע, עיקר המשבר לא היה מחנק האשראי? עיקר המשבר לא היה בעיית החזרי החובות? המשבר לא חשף בפנינו שורת ארוכה של אגרות חוב ללא נכסים המגבים אותם? אז נאמר משהו על שינוי קריטריונים לגיוס, לא?!
קרנות ההשקעה אמורות לעסוק במחזור חוב ובניהולו, והן ישקיעו בחברות ישראליות שעיקר פעילותן בישראל ומרבית עובדיהם מועסקים בארץ, באמצעות גוף מנהל מתמחה שאינו מוסדי ואינו מנהל כספי ציבור.
לפתע, יחד עם גל העליות הראשון בשווקים, בעודנו מנתחים נתוני מאקרו כלכלים, האם זה תיקון לגל הירידות או שמא שינוי כיוון? שלל החברות הישראליות נעמדות בתור בכניסה לראשות לניירות ערך, ומגישות תשקיף מדף לאישורם. תשקיף זה תקף לשנתיים, הוא מאפשר מרגע שאושר ליישם את הגיוס בתוך 24 שעות, בדרך זו החברה מכינה את עצמה לבחירת העיתוי המתאים.
בין רשימת הדורשים לאישור תשקיף מדף לאחרונה, ניתן למצוא את חברת שטראוס שמתכוונת לגייס כבר אחרי חג הפסח, קרדן אן וי, מבני תעשיה, גב ים, אי די בי, כיל ישרמקו וסלקום. מלירסון ומכתשים ביצעו גיוס שנרשמו בו עודפי ביקוש. העודפים נובעים בעיקר מכך שלמוסדיים יש נזילות רבה.
מה עומד מאחורי ההכנות הללו?
ניתן לאפיין את סוגית העיתוי, ראשית "התאוששות השוק", שנית סביבת הריבית הנמוכה שכעת במשק מטיבה עימם, בנוסף חברות רבות סבלו מהורדת דירוג באופן מהותי, מה שמאפשר לחברות שמדורגת ליהנות מכך. סידור מבנה ההון, ראשית ההנפקות יעזרו לחברות לשמור על יחס של חוב נטו להון עצמי.
עוד חוזר הניגון...
חברות, האינטרס משותף! עליכן להיות מוכנות לרגולציה במיטבה. המוסדיים לא ימהרו להשקיע את כספי לקוחותיהם, על קרני הצבי, לחזור על הטעות השקעה בחברות ממונפות.
הדרישות כעת חדשות ומחמירות, שיעבוד לא רק לבנקים. ראיה לכך שזו הדרך הנוחה לביטחון השקעתי, תשובה ולבייב "העדיפו" להחזיר הלוואות לבנקים במדד פלוס 4-5 אחוז לעומת 30 אחוז באיגרות החוב שלהם. בכדי לא לקבל תשובה שלילית בבקשות עתידות להלוואות.
יש לציין שהמוסדיים ממתינים להקשחת עמדות בהנפקות, וכסנונית ראשונה היה משרד האוצר אשר אסר על גופים מוסדיים להשקיע באגרת חוב, מבלי שקיבלו את מלוא המידע על איגרת החוב של החברה המנפיקה, שטר הנאמנות וכל מסמך נלווה אליהם, וזאת לפחות חמישה ימי עסקים לפני מועד ההשקעה.
לסיכום, קופת המזומנים הדשנה של קופות הגמל וקרנות הפנסיה קורצת לבעלי החברות שמעוניינים שוב להנפיק לנו איגרות חוב במחירים מפולפלים, עלינו כמנהלי השקעות מוטלת החובה לא ליפול בפח הזה ולברור את השקעתנו בפרמטרים כלכלים מובהקים ולדרוש בטחונות הולמים עבור כספי הפנסיה של כולנו.
מאת: נתי לייזר - אנליסט בפורמולה שוקי הון
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
