תם, מה הוא שואל, אין יותר בעיות כלכליות?

היכונו לגל ההנפקות הבא, עוד חוזר הניגון..
נתי לייזר |

מי שצפה במסכי הבורסה בתקופה האחרונה היה עלול לחשוב כי הוא במהלך תקופה אחרת, מבול של תשקיפי מדף הציף את רצף הדיווחים.

רק לפני מספר ימים שלל הכותרות עסקו בקרן מנוף, שמהותה מחזור החזרי קופונים איגרות החוב. אגב, לשואלים לאן היא נעלמה, אז בכוונת האוצר להשיק עד סוף חודש אפריל שורת קרנות מנוף שינהלו כל אחת 1.2 מיליארד שקל מכספי המוסדיים והמדינה.

רגע, עיקר המשבר לא היה מחנק האשראי? עיקר המשבר לא היה בעיית החזרי החובות? המשבר לא חשף בפנינו שורת ארוכה של אגרות חוב ללא נכסים המגבים אותם? אז נאמר משהו על שינוי קריטריונים לגיוס, לא?!

קרנות ההשקעה אמורות לעסוק במחזור חוב ובניהולו, והן ישקיעו בחברות ישראליות שעיקר פעילותן בישראל ומרבית עובדיהם מועסקים בארץ, באמצעות גוף מנהל מתמחה שאינו מוסדי ואינו מנהל כספי ציבור.

לפתע, יחד עם גל העליות הראשון בשווקים, בעודנו מנתחים נתוני מאקרו כלכלים, האם זה תיקון לגל הירידות או שמא שינוי כיוון? שלל החברות הישראליות נעמדות בתור בכניסה לראשות לניירות ערך, ומגישות תשקיף מדף לאישורם. תשקיף זה תקף לשנתיים, הוא מאפשר מרגע שאושר ליישם את הגיוס בתוך 24 שעות, בדרך זו החברה מכינה את עצמה לבחירת העיתוי המתאים.

בין רשימת הדורשים לאישור תשקיף מדף לאחרונה, ניתן למצוא את חברת שטראוס שמתכוונת לגייס כבר אחרי חג הפסח, קרדן אן וי, מבני תעשיה, גב ים, אי די בי, כיל ישרמקו וסלקום. מלירסון ומכתשים ביצעו גיוס שנרשמו בו עודפי ביקוש. העודפים נובעים בעיקר מכך שלמוסדיים יש נזילות רבה.

מה עומד מאחורי ההכנות הללו?

ניתן לאפיין את סוגית העיתוי, ראשית "התאוששות השוק", שנית סביבת הריבית הנמוכה שכעת במשק מטיבה עימם, בנוסף חברות רבות סבלו מהורדת דירוג באופן מהותי, מה שמאפשר לחברות שמדורגת ליהנות מכך. סידור מבנה ההון, ראשית ההנפקות יעזרו לחברות לשמור על יחס של חוב נטו להון עצמי.

עוד חוזר הניגון...

חברות, האינטרס משותף! עליכן להיות מוכנות לרגולציה במיטבה. המוסדיים לא ימהרו להשקיע את כספי לקוחותיהם, על קרני הצבי, לחזור על הטעות השקעה בחברות ממונפות.

הדרישות כעת חדשות ומחמירות, שיעבוד לא רק לבנקים. ראיה לכך שזו הדרך הנוחה לביטחון השקעתי, תשובה ולבייב "העדיפו" להחזיר הלוואות לבנקים במדד פלוס 4-5 אחוז לעומת 30 אחוז באיגרות החוב שלהם. בכדי לא לקבל תשובה שלילית בבקשות עתידות להלוואות.

יש לציין שהמוסדיים ממתינים להקשחת עמדות בהנפקות, וכסנונית ראשונה היה משרד האוצר אשר אסר על גופים מוסדיים להשקיע באגרת חוב, מבלי שקיבלו את מלוא המידע על איגרת החוב של החברה המנפיקה, שטר הנאמנות וכל מסמך נלווה אליהם, וזאת לפחות חמישה ימי עסקים לפני מועד ההשקעה.

לסיכום, קופת המזומנים הדשנה של קופות הגמל וקרנות הפנסיה קורצת לבעלי החברות שמעוניינים שוב להנפיק לנו איגרות חוב במחירים מפולפלים, עלינו כמנהלי השקעות מוטלת החובה לא ליפול בפח הזה ולברור את השקעתנו בפרמטרים כלכלים מובהקים ולדרוש בטחונות הולמים עבור כספי הפנסיה של כולנו.

מאת: נתי לייזר - אנליסט בפורמולה שוקי הון

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח ענת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח ענת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".