ברננקי והדולר - גרינספאן בטח תפס את הראש

השבוע שחלף היה סוער במסחר בדולר בעולם, אחד הסוערים שזכורים לי בתקופה האחרונה. זה התחיל בנאום של ברננקי בפני ועידת הנגידים בברצלונה ביום שלישי ונגמר בנתון האבטלה האמריקני ביום שישי. מה בסה"כ אמר ברננקי? "אנחנו מודעים להשלכות של השינויים בערכו של הדולר על האינפלציה והציפיות לאינפלציה". נשמע תמים למדי, אבל מבחינתם של המשקיעים האמריקנים מדובר ברגע חריג במיוחד. בארה"ב, בניגוד לישראל, קיימת חלוקה ברורה, הנגיד מדבר על מדיניות מוניטארית ושר האוצר מדבר על המטבע.

החריגה הזו של ברננקי הקפיצה את הדולר שגם ככה נהנה עוד קודם ממספר ימים של עליות. אבל אז בא ז'אן קלוד טרישה, נגיד הבנק המרכז האירופי, ודיבר אף הוא ובאופן מפורש עוד יותר - "לא פוסל העלאה של הריבית באירופה בחודש הבא". כמובן שהאירו הגיב בזינוק. כנראה שככה מתנהלים הדברים בכלכלה העולמית, הבכירים מדברים והמשקיעים מזיזים. ואיפה התכלס? זה דווקא הגיע מהר מהצפוי.

האירוע הזה עם ברננקי העלה במוחי זיכרון. לפני מספר שבועות שלח אחד הכתבים הצעירים והמבטיחים במערכת Bizportal מייל מנוסח היטב אל הבנק המרכזי האמריקני, בו הוא מבקש את התייחסותו של כבוד הנגיד ליום הולדתה ה-60 של מדינת ישראל. התגובה מהבנק המרכזי האמריקני לא איחרה להגיע והייתה קצרה וקולעת - "הנגיד לא מעניק ראיונות לכלי התקשורת באשר הם". הכתב הצעיר התעקש על כבוד המדינה ושלח מכתב הבהרה לפיו אין מדובר בראיון או התייחסות כלכלית כלשהי, אלא בדברי ברכה בלבד. הפעם התשובה הייתה מפורטת יותר. במייל הוסבר כי בשל העובדה כי כל מילה שמוציא הנגיד נשקלת בקפידה ועשויה להשפיע באופן ישיר על שוקי ההון, אין בכוונתו או ביכולתו להתראיין.

ובכל זאת אמר ברננקי ביום שלישי את מה שאמר והשפיע כפי שהשפיע. אלן גרינספאן, קודמו של ברננקי בתפקיד ואחד האנשים היותר מוערכים בוול סטריט היה אומר - "אם הבנתם את מה שאמרתי אז כנראה שלא ניסחתי זאת כראוי". אני מניח שבזמן הנאום של ברננקי מול ועידת הנגידים, גרינספאן תפס את הראש ולא האמין, הרי אסור לדבר מפורשות, הערפול זה חלק מהמשחק. גם אם ברננקי מודאג מעניין הדולר וגם אם הוא מתכוון לעשות משהו בנדון, למה לו להכניס את עצמו לפוזיציה של מי שמעתה מחויב לחוזקו של הדולר ויבחן על כך? ולמה לו לתרום לתנודתיות והעצבנות בשוק המט"ח מבלי שהוא יודע בוודאות כי יש באפשרותו להעלות ריבית?

הבעיה עם דיבורים, מלבד העובדה שהם מייצרים תנודות לטווח הקצר, היא שכוחם הולך ופוחת. ברננקי דיבר, הדולר עלה. בפעם הבאה שהוא ידבר, הדולר יעלה קצת פחות ובפעם השלישית הדולר כבר לא יזוז והאמינות של ברננקי תיראה בהתאם. ביום שישי הגיע נתון התעסוקה הכמעט מזעזע ופחות או יותר אמר לכולם - עד כאן דיבורים, בואו נראה אתכם מחזקים את הדולר בזמן שבשלושת החודשים האחרונים (מארס-מאי) נגרעו מהמשק האמריקני 49,000, 28,000 ו-88 אלף משרות בהתאמה. וזה כאשר צריך לקחת בחשבון שהאומה האמריקנית שעומדת על יותר מ-300 מיליון תושבים צריכה לייצר כ-100-150 אלף מקומות עבודה בחודש רק בשביל לעמוד בקצב הנכנסים למעגל העבודה. אז ברננקי, לא חבל על המילים?

מאת: יוסי פינק, עורך אתר Bizportal