ברננקי והדולר - גרינספאן בטח תפס את הראש

זה היה אחד השבועות היותר סוערים בדולר, גרינספאן בטח תפס את הראש
יוסי פינק |

השבוע שחלף היה סוער במסחר בדולר בעולם, אחד הסוערים שזכורים לי בתקופה האחרונה. זה התחיל בנאום של ברננקי בפני ועידת הנגידים בברצלונה ביום שלישי ונגמר בנתון האבטלה האמריקני ביום שישי. מה בסה"כ אמר ברננקי? "אנחנו מודעים להשלכות של השינויים בערכו של הדולר על האינפלציה והציפיות לאינפלציה". נשמע תמים למדי, אבל מבחינתם של המשקיעים האמריקנים מדובר ברגע חריג במיוחד. בארה"ב, בניגוד לישראל, קיימת חלוקה ברורה, הנגיד מדבר על מדיניות מוניטארית ושר האוצר מדבר על המטבע.

החריגה הזו של ברננקי הקפיצה את הדולר שגם ככה נהנה עוד קודם ממספר ימים של עליות. אבל אז בא ז'אן קלוד טרישה, נגיד הבנק המרכז האירופי, ודיבר אף הוא ובאופן מפורש עוד יותר - "לא פוסל העלאה של הריבית באירופה בחודש הבא". כמובן שהאירו הגיב בזינוק. כנראה שככה מתנהלים הדברים בכלכלה העולמית, הבכירים מדברים והמשקיעים מזיזים. ואיפה התכלס? זה דווקא הגיע מהר מהצפוי.

האירוע הזה עם ברננקי העלה במוחי זיכרון. לפני מספר שבועות שלח אחד הכתבים הצעירים והמבטיחים במערכת Bizportal מייל מנוסח היטב אל הבנק המרכזי האמריקני, בו הוא מבקש את התייחסותו של כבוד הנגיד ליום הולדתה ה-60 של מדינת ישראל. התגובה מהבנק המרכזי האמריקני לא איחרה להגיע והייתה קצרה וקולעת - "הנגיד לא מעניק ראיונות לכלי התקשורת באשר הם". הכתב הצעיר התעקש על כבוד המדינה ושלח מכתב הבהרה לפיו אין מדובר בראיון או התייחסות כלכלית כלשהי, אלא בדברי ברכה בלבד. הפעם התשובה הייתה מפורטת יותר. במייל הוסבר כי בשל העובדה כי כל מילה שמוציא הנגיד נשקלת בקפידה ועשויה להשפיע באופן ישיר על שוקי ההון, אין בכוונתו או ביכולתו להתראיין.

ובכל זאת אמר ברננקי ביום שלישי את מה שאמר והשפיע כפי שהשפיע. אלן גרינספאן, קודמו של ברננקי בתפקיד ואחד האנשים היותר מוערכים בוול סטריט היה אומר - "אם הבנתם את מה שאמרתי אז כנראה שלא ניסחתי זאת כראוי". אני מניח שבזמן הנאום של ברננקי מול ועידת הנגידים, גרינספאן תפס את הראש ולא האמין, הרי אסור לדבר מפורשות, הערפול זה חלק מהמשחק. גם אם ברננקי מודאג מעניין הדולר וגם אם הוא מתכוון לעשות משהו בנדון, למה לו להכניס את עצמו לפוזיציה של מי שמעתה מחויב לחוזקו של הדולר ויבחן על כך? ולמה לו לתרום לתנודתיות והעצבנות בשוק המט"ח מבלי שהוא יודע בוודאות כי יש באפשרותו להעלות ריבית?

הבעיה עם דיבורים, מלבד העובדה שהם מייצרים תנודות לטווח הקצר, היא שכוחם הולך ופוחת. ברננקי דיבר, הדולר עלה. בפעם הבאה שהוא ידבר, הדולר יעלה קצת פחות ובפעם השלישית הדולר כבר לא יזוז והאמינות של ברננקי תיראה בהתאם. ביום שישי הגיע נתון התעסוקה הכמעט מזעזע ופחות או יותר אמר לכולם - עד כאן דיבורים, בואו נראה אתכם מחזקים את הדולר בזמן שבשלושת החודשים האחרונים (מארס-מאי) נגרעו מהמשק האמריקני 49,000, 28,000 ו-88 אלף משרות בהתאמה. וזה כאשר צריך לקחת בחשבון שהאומה האמריקנית שעומדת על יותר מ-300 מיליון תושבים צריכה לייצר כ-100-150 אלף מקומות עבודה בחודש רק בשביל לעמוד בקצב הנכנסים למעגל העבודה. אז ברננקי, לא חבל על המילים?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?

הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב

תמיר חכמוף |

ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.

בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.    

הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית? 

מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%

יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב. 

"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש.  לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".


ריבית
צילום: ISTOCK

בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית

הממוצעים שפרסם בנק ישראל משקפים פערים חדים בין הריביות שהציבור מקבל לבין אלה שהוא משלם: 1.1% על עו"ש בזכות מול 12.1% על חובה, פערים גדולים בין הריבית על הפיקדונות והריבית על ההלוואות, ובנוסף גם פערים של עשרות אחוזים בריביות אשראי בין גופים שונים

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

הצרכן הישראלי מחכה בכליון עיניים להורדת הריבית, שלא ירדה מינואר 2024, ובנתיים, עד ההודעה הבאה של הנגיד, בנק ישראל פירסם את נתוני הריביות במשק, שמראים בבירור כיצד רוב הציבור מאבד את כספו לאור שיעורי הריבית הגבוהים. 

נתחיל בעובר ושב, שבו סך יתרת משקי הבית היא 232 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה 8.4% בלבד נושא ריבית, וגם זו נמוכה, היות והממוצע עומד על 1.1% בלבד. אם נשווה את הריבית לעובר ושב בחובה, נראה תמונה הפוכה עם ריבית ממוצעת של 12.1%. זהו הפרש של יותר מפי 10. מבחינת הריבית שתקבלו על יתרת עו"ש, בנק מסד מוביל עם 3.2%, לאומי ויהב עם 2% ואילו בבנק הפועלים יתנו לכם 0.2% בלבד על יתרת העו"ש. אם נסתכל על הריבית על עו"ש בחובה, לקוחות בנק לאומי ישלמו את שיעור הריבית הגבוה ביותר, 13.6%, ואחריהם גם לקוחות של בנק הפועלים ישלמו שיעור גבוה של 12.9%, דיסקונט עם 11.3% ומזרחי עם 10.1%. הבנק הזול ביותר בתחום הוא יהב, עם 9.10% בלבד.

ריביות ממוצעות על עו"ש בחובה

הריבית גבוהה, אבל לא בפיקדונות 

מבט על נתוני הריבית בהלוואות מראה פער עצום בין הממוצעים, היות והלוואה חוץ בנקאית אצל כאל תגבה מכם ריבית ממוצעת של כ-11.3%, בעוד שאם תעשו זאת בבנק הדיגיטלי, וואן זירו, תיגבה מכם את הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר, 6.9%, אך היקף ההלוואות שלו נמוך במיוחד. בבנקים הקטנים יותר תקבלו הלוואות בתנאים טובים ביותר, כשבנק מסד ויהב עם כ-7.9% ו-8.1%, בהתאמה. מבין הבנקים הגדולים, ממוצע ההלוואות של דיסקונט הוא הנמוך ביותר, עם 8.4% ואילו מזרחי עם הממוצע הגבוה ביותר, כ-9.5%, כך שגם בקרב הבנקים הגדולים ישנו הפרש לא קטן בכלל. מבחינת הלוואות אצל גופים חוץ בנקאיים, אצל מקס וישראכרט ההלוואה תהיה בריבית גבוהה של 10% וכ-10.7%, בהתאמה. במילים אחרות, הפערים מראים כי לקוח עלול לשלם פי 2 ריבית, בהתאם לבחירתו בגוף הפיננסי. ממוצע הריבית על ההלוואות עומד על כ-9.2%. סך ההלוואות שניתנו באוגוסט הוא 4.97 מיליארד שקל. 


ריביות על ההלוואות למשקי הבית בישראל

אם נסתכל על פיזור הריביות להלוואות נראה נתון בולט נוסף, שמראה פערים גדולים בין לקוחות אותו הגוף. בכאל, למשל, הריבית הממוצעת היא 11.3%, אך לקוחות מסוימים חווים ריביות של עד 16.7%. במרכנתיל, הטווח נע בין 6.4% ל־15.5%, ובהפועלים מ־6.6% ועד 14.7%. וכך, במקרים פרטניים שבהם הלקוחות הם בעלי פרופיל סיכון גבוה הריבית תהיה גבוהה דרמטית מלקוחות "טובים". 

ריביות ממוצעות על עו"ש בחובה

הריבית גבוהה, אבל לא בפיקדונות 

מבט על נתוני הריבית בהלוואות מראה פער עצום בין הממוצעים, היות והלוואה חוץ בנקאית אצל כאל תגבה מכם ריבית ממוצעת של כ-11.3%, בעוד שאם תעשו זאת בבנק הדיגיטלי, וואן זירו, תיגבה מכם את הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר, 6.9%, אך היקף ההלוואות שלו נמוך במיוחד. בבנקים הקטנים יותר תקבלו הלוואות בתנאים טובים ביותר, כשבנק מסד ויהב עם כ-7.9% ו-8.1%, בהתאמה. מבין הבנקים הגדולים, ממוצע ההלוואות של דיסקונט הוא הנמוך ביותר, עם 8.4% ואילו מזרחי עם הממוצע הגבוה ביותר, כ-9.5%, כך שגם בקרב הבנקים הגדולים ישנו הפרש לא קטן בכלל. מבחינת הלוואות אצל גופים חוץ בנקאיים, אצל מקס וישראכרט ההלוואה תהיה בריבית גבוהה של 10% וכ-10.7%, בהתאמה. במילים אחרות, הפערים מראים כי לקוח עלול לשלם פי 2 ריבית, בהתאם לבחירתו בגוף הפיננסי. ממוצע הריבית על ההלוואות עומד על כ-9.2%. סך ההלוואות שניתנו באוגוסט הוא 4.97 מיליארד שקל.