מחירי הדירות עולים: חושבים שהכל בדולר?
מדדי המחירים לצרכן רושמים, בחודשים האחרונים, באופן עקבי, עליות גבוהות יותר מאשר ההערכות המוקדמות. כך, במחצית השנה האחרונה, עלה מדד המחירים לצרכן ב-2 נקודות אחוז שלמות מעבר להערכות המוקדמות! ההשפעות השליליות של מוצרי המזון והאנרגיה, שמחיריהם מאמירים במהירות, על המדד זוכות להד רב, אך הן אינן חזות הכול. גורם נוסף משחק תפקיד מפתח בעליות הגבוהות – מחירי הדיור במשק. כך, לדוגמא, במדד אפריל עלו מחירים אלה, כפי שהם מחושבים במדד המחירים לצרכן, ב-1.1%, בעוד שער החליפין של הדולר פוחת ב-1.9% מול השקל. כתוצאה, עלו מחירי הדיור ב-3% במונחים דולריים.
במהלך 24 החודשים האחרונים, התוספת המצטברת לשינוי במדד המחירים לצרכן, כתוצאה מההפרש בין השינוי בסעיף מחירי הדיור בבעלות, לבין השינוי בשער החליפין שקל - דולר, הגיעה ל 3.6%. בתקופה זו, עלה מדד המחירים לצרכן, לפי נתוני המגמה, ב 4.1%. ניתן להצביע, לכן, על השפעה מכרעת של עליית היתר במחירי הדיור בבעלות על המדד. מראשית השנה, אגב, נרשמו עליות מהירות הן במדד הכללי והן בהפרש הנ"ל, כך שניתן לקשור היטב בין השניים.
לאחרונה, אחד ההסברים הפופולאריים לכך הוא התרופפות הקשר בין סעיף מחירי הדיור בבעלות לבין שער השקל - דולר, על רקע הנטייה הברורה לפיחותו של המטבע האמריקאי. בנק ישראל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הראו, כי שיעור חוזי השכירות הצמודים לדולר, שהיו בעבר רוב מכריע, נמצא בסימן ירידה מהירה, כך שבהשוואה לשנת 2005, אז עמד, בממוצע, על 89%, הוא צנח ל-65% בסוף 2007. עד אפריל 2008 החריפה הקריסה והשיעור ירד ל-41% בלבד.
הרציונאל די ברור – מאחר והפיחות בשער הדולר מול השקל מתארך, הוא כבר לא נחשב תופעה זמנית, בניגוד למצב בעבר. משכירי הדירות הפנימו לבסוף, כי המתנה להתאוששות בשער הדולר גורמת לירידה בתמורה שניתן להשיג עבור הדירות המושכרות. כדי לבלום ירידה זו, החוזים המתחדשים מוצעים עתה תמורת שקל, תוך הערכה כי התיסוף בשער המטבע הישראלי אינו תופעה חולפת.
תופעה זו אכן מתרחשת במהירות, אך כדאי לא להישבות יתר על המידה בקסמה, שכן אינה חזות הכול. העלייה הנוספת במחירי הדירות בבעלות, ניתנת להסבר גם על ידי משתנים נוספים, הקשורים לשיקולי ביקוש והיצע רגילים. מדדים מקובלים לצד הביקוש, כגון מדד משכן למצב רוכשי הדירות – המשקלל משתנים כמו הריבית על המשכנתאות, מחירי הדיור והשכר במשק - ומדדי אמון הציבור – במסגרתם נשאלים משקי הבית בדבר כוונותיהם לרכוש דירה בחודשים הבאים – מצביעים על השתפרות. מנגד, בצד ההיצע, ניתן להצביע על נסיגה עקבית במספר התחלות הבנייה.
כמו כן, מספר הדירות החדשות, בבנייה פרטית, שנותרו למכירה בסוף אפריל היה, לפי נתוני הלמ"ס, נמוך ב-31% בהשוואה לסוף אפריל אשתקד. כתוצאה, מספר חודשי ההיצע – נתון המשמש להערכות בדבר השתנות מחירי הדיור בחודשים הבאים – נמצא בירידה תלולה, שעל פני זמן עשויה להוליך לעליות מחירים. מספרם ירד מ- 11.3 ל-9.0 כעת. אגב, נתוני הלמ"ס מראים כי ההשקעה בבנייה למגורים עולה בשיעורים נמוכים יחסית (כ 6% ברביע הראשון של 2008) ולכן אפשר שהתמעטות מספר הדירות הזמינות תוגש ביתר שאת.
מעבר לאמור לעיל, סיכון שער החליפין אינו סימטרי. ירידות נוספות בשער הדולר מול השקל, אם תתחוללנה, כנראה לא תולכנה לירידה במדד המחירים לצרכן, אך אם המטבע האמריקאי יתאושש מול חלופתו הישראלית, לא מן הנמנע כי ציבור המשכירים לא יתמהמה בטרם ישוב להרגלו – תמחור החוזים במט"ח.
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.
פדרו סאנצ'ז ראש ממשלת ספרד (רשתות)ראש ממשלת ספרד נגד ישראל, מה חושב ראש ממשלה קודם ומה חושב העם הספרדי?
פדרו סאנצ'ז מוביל מתקפה דיפלומטית חסרת תקדים נגד ישראל, מאיים באמברגו צבאי ומכנה את המלחמה בעזה "ג'נוסייד" - בעוד יריביו מזהירים שהוא מסכן את ביטחון ספרד למען קולות של מהגרים; האטם הוא עושה את זה בשביל רווח פוליטי?
פדרו סאנצ'ז פדרו סאנצ'ס, ראש ממשלת ספרד מאז 2018, בנה את עצמו כפוליטיקאי פרגמטי שיודע לנווט בין קואליציות מורכבות. בן 52, בוגר כלכלה שהחל את דרכו כצעיר שאפתן במפלגה הסוציאליסטית (PSOE), סאנצ'ז נחשב היה למתון שמנסה לגשר בין זרמים שונים. המפנה החד בגישתו לישראל החל באוקטובר 2023, כשהמלחמה בעזה פרצה, והפך לקמפיין שיטתי שמטרתו בין היתר לצבור תמיכה פוליטית ביתית על חשבון יחסי ספרד עם ישראל.
"ג'נוסייד", "טבח" ואיומים צבאיים: הלשון החדה של מדריד
מאז תחילת המלחמה, סאנצ'ז לא נמנע מהצהרות עזות שחוצות את הגבולות הדיפלומטיים המקובלים. הוא האשים את ישראל ב"מחיקת עם חסר הגנה", כינה את פעולותיה "טבח" וטען שמדובר ב"ג'נוסייד". אלו לא היו פליטות פה - אלא מהלך מחושב שהגיע לשיאו בתשעה צעדים דרסטיים שהכריז עליהם בספטמבר 2025: אמברגו נשק מלא על ישראל, איסור שימוש בנמלים ספרדיים לדלק צבאי, איסור כניסה ל"פושעי מלחמה", קריאה להחרמת ישראל מתחרויות ספורט בינלאומיות, ואפילו שליחת אוניית מלחמה להגנה על שיירת סיוע לעזה.
הקו הרשמי של ממשלתו הולך ומחריף: "ישראל אינה יכולה לסחור עם דעת הקהל שלנו תוך ביצוע פעולות כאלה", אמר בראיון לתקשורת הספרדית. ברמז מאיים שגבל באיומים אפילו גרעיניים, הוא הוסיף: "ספרד לא יכולה להפסיק את ישראל לבד כי אין לה נשק ויכולות לכך, גם לא נשק גרעיני". ישראל הגיבה בהקפאת יחסים דיפלומטיים, והאשמות ב"אנטישמיות פוליטית" החלו להטיל צל על היחסים.
התמורה הפוליטית: 82% מהספרדים תומכים באמירתו שישראל מבצעת "ג'נוסייד"
אסטרטגיית הקיטוב של סאנצ'ז נושאת פירות. סקרי דעת קהל מ-2025 מראים כי 82% מהספרדים מאמינים שישראל מבצעת "ג'נוסייד" בעזה, לפי מכון רויאל אלקנו. רק 6-16% מצדיקים את פעולות ישראל, בעוד 75% מחזיקים בדעה שלילית כללית עליה. מדובר במספרים דרמטיים שמשקפים הצלחה בעיצוב דעת קהל, אך גם סכנה לעתיד היחסים עם ישראל.
הרקע לתמיכה הרחבה בזווית הפלסטינית מובן מתוך ההיסטוריה הספרדית: ארץ שסבלה מדיכוי תחת פרנקו מזדהה טבעית עם ה"קורבן" הפלסטיני. התקשורת הספרדית מדגישה את הסבל בעזה, ערים כמו מדריד וברצלונה רואות הפגנות פרו-פלסטיניות המוניות כשבערים אלו יש המוני מהגרים. סאנצ'ז מנצל את הרגש הזה, אך הוא גם מתחשב בכוח האלקטוראלי: כ-7.5 מיליון זרים חיים בספרד - 15% מהאוכלוסייה - רבים מהם ממוצא ערבי או מוסלמי שמזדהים עמוקות עם הסבל הפלסטיני. כל הצמיחה בתושבים מגיעה מזרים. זה הימור מושכל, הימור פוליטי.
