ביפן מורידים הילוך: היקף הייצור רושם ירידה של 1.2%
היצרנים היפניים חתכו את היקף היצור בחודש פברואר, חודש שני ברציפות שהיקף היצור נפגע בעקבות שוק הייצוא הגדול ביותר של יפן – ארצות הברית.
היקף התפוקה בחודש פברואר צנח ב-1.2% בהשוואה לחודש ינואר, אז צנחה התפוקה ב-2.2%, כך נמסר היום מלשכת הסחר בטוקיו. עם זאת, האנליסטים חזו ירידה חדה יותר - בשיעור של 2%.
הירידה בהיקף היצור ביפן במקביל לירידת היקף היצור בארצות הברית, מרמזת על החשש שהביקוש העולמי ידעך בעוד הכלכלה הגדולה בעולם מורידה הילוך. ראוי לציין, כי השוק האמריקני מהווה 50% מסך יעדי היצוא היפנים.
"היקף התפוקה נמצא בשלב התאקלמות", אמר נאוקי מוראקמי, כלכלן בכיר בגולדמן זאקס. "היקף היצור צפוי להציג ירידה מתונה יותר בחודשיים הקרובים, בעוד סימני ההתאוששות אינם נראים באופק", ציין מוראקמי.
עקב החשש הגדול להאטת הכלכלה היפנית, המשקיעים היפנים חיזקו את הסיכוי להורדת ריבית הבסיס ב-0.5% על ידי הבנק המרכזי ביפן ל-59%, על כך מצביעים כעת החוזים העתידים על ריבית הבסיס ביפן. עוד החודש הצהירו בבנק המרכזי של יפן כי "מדיניות מוניטארית גמישה" תינקט באם יקום הצורך.
כמו כן, בעקבות פרסום נתון זה התחזק הדולר האמריקני אל מול היין לרמה של 99.95 דולר, בהשוואה לרמה של 99.24 טרום פרסום הנתון.
ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
המטה צפוי לפעול במשרד ראש הממשלה, יפתח תשתיות מחשוב מתקדמות, יטמיע יישומי בינה מלאכותית בשירותי המדינה ויגבש תוכנית רב־שנתית להכשרת כוח אדם ולקידום רגולציה ואתיקה שיחזקו את מעמד ישראל בזירה הטכנולוגית העולמית
הממשלה אישרה השבוע הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית עם תקציב של 120 מיליון שקל לשנתיים הקרובות, צעד שמסמן כניסה רשמית של ישראל למירוץ הגלובלי על עליונות טכנולוגית. המטה יוקם כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה ויתמקד בשלושה צירים מרכזיים: גיוס כוח אדם איכותי, פיתוח תשתיות מחשוב מתקדמות והטמעת AI במערכות הממשלה. בתוך 120 יום תובא לאישור הממשלה תוכנית לאומית רב שנתית שתבטיח השקעות לטווח ארוך.
המהלך, ביוזמה משותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשרד ראש הממשלה, נועד לשמור על מעמדה של ישראל בחזית החדשנות מול התחרות הגוברת של מדינות כמו סין, ארצות הברית וגרמניה. "הקמת המטה היא צעד חיוני שמבהיר שזו אינה אופנה חולפת אלא תחום אסטרטגי לעתיד ישראל", אמר סמוטריץ'. "למהלך יהיו השפעות כלכליות וביטחוניות עמוקות. הממשלה מאותתת מחויבות ברורה עם תקציב ראשוני ותוכנית לאומית בהכנה".
התוכנית כוללת הקמת תשתית מחשוב חזקה שתאפשר לישראל לעמוד בתחרות העולמית ולמשוך חוקרים ויזמים מהשורה הראשונה. במקביל, מערך הדיגיטל במשרד ראש הממשלה ישמש זרוע ביצועית ליישום בינה מלאכותית בשירותי הממשלה, כדי שהאזרחים יקבלו שירותים מהירים, פשוטים ויעילים יותר. זה אומר אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים, שירות לקוחות חכם ויכולות ניתוח נתונים מתקדמות שיכולות לשפר משמעותיות את איכות השירותים הציבוריים.
המטה גם ימפה את הצרכים האנרגטיים הנגזרים מהשימוש בבינה מלאכותית. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צורכים כמויות אנרגיה עצומות, ובישראל שכבר מתמודדת עם מחסור באנרגיה, התכנון המוקדם חיוני. בנוסף, המטה יבחן את השפעת הטכנולוגיה על שוק התעסוקה ויקדם מדיניות עדכנית בתחומי הרגולציה והאתיקה - נושאים שהופכים יותר ויותר רלוונטיים כשמערכות AI מתחילות להשפיע על חיי היומיום.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- מה יהיה גורל הותמ"ל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התקציב הראשוני של 120 מיליון שקל הוא רק תחילת הדרך. הממשלה מתכוונת להציג תוכנית רב שנתית שתכלול השקעות משמעותיות יותר, בדומה למה שעושות מדינות מובילות אחרות. המטרה היא ליצור מנגנון קבוע שלא יהיה תלוי בתחלופות פוליטיות ושיבטיח רציפות בפיתוח היכולות הלאומיות. ישראל מצטרפת בכך לרשימה של מדינות שהבינו שבינה מלאכותית היא לא עוד תחום טכנולוגי, אלא נדבך בביטחון הלאומי ובתחרותיות הכלכלית.
