הקשר שבין מניות ואמונה: עכשיו יותר מתמיד
הכלכלה נשענת במידה רבה על הציפיות. התופעה מכונה "ציפיות שמגשימות את עצמן" והדוגמאות רבות. דומה שהפעם השווקים מתעלים על עצמם בכך. הרי אם משקי הבית והחברות רק יאמינו שאין מנוס ממיתון, הרי גם אם יש כזה, הוא ייעלם. זאת משום שתחת אמונה זו הוצאותיהם יקטנו (למה לרכוש מוצרים בני קיימא ולהתחייב לסדרת תשלומים שאין סיכוי שנעמוד בהם? ישאלו משקי הבית. למה להוציא כסף על פרויקטים שלבטח לא יהיה להם שוק? תשאלנה החברות.) הכול ברור והמיתון, בעקביות, "מגשים את עצמו לדעת".
שלוש תופעות מעניינות צדות את עינינו בהקשר למיתון בו עוסקים שוקי ההון בעולם באינטנסיביות גדלה והולכת: מדובר במיתון מתוקשר, מיתון מיקרו ולא מאקרו, ומיתון דווקני, המעניק "תמחור חסר" או "סיקור לא הוגן" לידיעות חיוביות או לסוגיות כלכליות אחרות.
הפן הראשון נוגע להיות המיתון מתוקשר. אין ספק שריבוי ערוצי התקשורת – הכתובה, המשודרת, המקוונת – ומהירות המידע, מעלה את קרנו של המיתון הגלובאלי, עוד לפני שפורסם נתון אחד אמיתי (שחיקה בתוצר, בהוצאות משקי הבית, בהוצאות החברות או במספר המועסקים) ולבטח לפני שזוהה רצף של נתונים כאלה. נראה שהיום שואלים "סנוב, על המיתון כבר כתבת?".
הסבירויות שניתנות למיתון כזה עולות מיום ליום (מ 30% ל 40% ו 50%) והמומחים השונים מתחרים זה בזה בחריפות המילים והסופרלטיבים בהם נעשה שימוש. דומה שבאירועי מיתון קודמים לא היה מגוון כזה של ערוצים דרכם ניתן היה להשמיע דעות בתדירות כה גבוהה. בעצם, גם כותב שורות אלה חוטא בהתייחסויות תכופות מהרגיל לנושא, בבואו לטעון מדי פעם כי המיתון טרם גלש מהשורות הכתובות לשטח.
הפן השני נוגע לכך שרוב החדשות הרעות, הגורמות שוב ושוב לכך שעליות שערים מתחלפות במהירות לירידות תלולות וירידות קלות מחריפות ומתפשטות כאש בשדה קוצים בין גושי מטבע וסקטורים שונים, הן חדשות בתחום המיקרו. זאת ועוד, הן מרוכזות שוב ושוב במגזרים פרטניים – בנקים לסוגיהם, אשראי, דיור ומשכנתאות. מדי פעם ניתן אמנם לקרוא על חברה מתחום התעשייה המסורתית, נאמר, הנקלעת לקשיים ועד מהרה מנוצל הדבר לצורך הוכחה כי המשבר הפיננסי במקורו מתפשט לחלקים אחרים בכלכלה.
האם מישהו בדק, נניח, מהם מקורות הקשיים בחברות אלה? האם מישהו בדק שמא "מנצלות" חברות פיננסיות את התקופה כדי לשייך לכותרת "מחיקות הסב פריים" מחיקות אחרות, כגון עקב כשלים ניהוליים או עסקאות לא מוצלחות? קשה להניח, שכן בימים טרופים אלו הידיעה עלולה לאבד מחשיבותה עוד בטרם יבש הדיו על כתיבתה, אם פרסומה ייאלץ להשתהות.
מאידך, ברמה המאקרו כלכלית, המיתון מתעכב מדי חודש ואפילו בנתוני הצריכה בארה"ב הוא טרם נצפה, למרות שתילי תילים של מילים כבר נכתבו עליו.
הפן השלישי נוגע לכך שידיעות חיוביות, שבזמנים רגילים היו זוכות לאזכורים וניתוחים ראויים, מאבדות מערכן בתקופה בה הולכת ומתגבשת "מוסכמה" כי המיתון בפתח. במובן מסוים, לדוחות של מיקרוסופט ו וול מארט לא היה סיכוי לעמוד בפני גלי הודעות המחיקות/פיטורין/עריפת ראשים של ענקיות הפיננסים. אבל האם לולא המיתון לא היו מתפרסמות ידיעות שליליות על הסקטור הפיננסי?
גם לנתונים לא רעים כמו עלייה בת 4% בצריכה הפרטית בארה"ב ברביע האחרון אשתקד, או לכך שהירידות שכבר נעשו בריבית המוניטארית עשויות להתחיל להיטיב עם המשק האמריקאי כבר בקרוב (כמו גם הפיחות שכבר עושה זאת), אין יותר מדי מקום במיתון המתוקשר האחרון.
איננו טוענים כי אין בסיס אמיתי לדון בנושא ולהעלות חשש שמא מיתון גלובאלי נמצא בשער. ואולם, בסופו של דבר, הכלכלה נשענת במידה רבה על הציפיות. התופעה מכונה "ציפיות שמגשימות את עצמן" והדוגמאות רבות. דומה שהפעם השווקים מתעלים על עצמם בכך.
הרי אם משקי הבית והחברות רק יאמינו שאין מנוס ממיתון, הרי גם אם יש כזה, הוא ייעלם. זאת משום שתחת אמונה זו הוצאותיהם יקטנו (למה לרכוש מוצרים בני קיימא ולהתחייב לסדרת תשלומים שאין סיכוי שנעמוד בהם? ישאלו משקי הבית. למה להוציא כסף על פרויקטים שלבטח לא יהיה להם שוק? תשאלנה החברות.) הכול ברור והמיתון, בעקביות, "מגשים את עצמו לדעת".
מאת: רונן מנחם.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
