הקשר שבין מניות ואמונה: עכשיו יותר מתמיד

רונן מנחם, האסטרטג הראשי של מזרחי טפחות עושה קצת סדר בבלגן של השבועיים האחרונים
רונן מנחם |

הכלכלה נשענת במידה רבה על הציפיות. התופעה מכונה "ציפיות שמגשימות את עצמן" והדוגמאות רבות. דומה שהפעם השווקים מתעלים על עצמם בכך. הרי אם משקי הבית והחברות רק יאמינו שאין מנוס ממיתון, הרי גם אם יש כזה, הוא ייעלם. זאת משום שתחת אמונה זו הוצאותיהם יקטנו (למה לרכוש מוצרים בני קיימא ולהתחייב לסדרת תשלומים שאין סיכוי שנעמוד בהם? ישאלו משקי הבית. למה להוציא כסף על פרויקטים שלבטח לא יהיה להם שוק? תשאלנה החברות.) הכול ברור והמיתון, בעקביות, "מגשים את עצמו לדעת".

שלוש תופעות מעניינות צדות את עינינו בהקשר למיתון בו עוסקים שוקי ההון בעולם באינטנסיביות גדלה והולכת: מדובר במיתון מתוקשר, מיתון מיקרו ולא מאקרו, ומיתון דווקני, המעניק "תמחור חסר" או "סיקור לא הוגן" לידיעות חיוביות או לסוגיות כלכליות אחרות.

הפן הראשון נוגע להיות המיתון מתוקשר. אין ספק שריבוי ערוצי התקשורת – הכתובה, המשודרת, המקוונת – ומהירות המידע, מעלה את קרנו של המיתון הגלובאלי, עוד לפני שפורסם נתון אחד אמיתי (שחיקה בתוצר, בהוצאות משקי הבית, בהוצאות החברות או במספר המועסקים) ולבטח לפני שזוהה רצף של נתונים כאלה. נראה שהיום שואלים "סנוב, על המיתון כבר כתבת?".

הסבירויות שניתנות למיתון כזה עולות מיום ליום (מ 30% ל 40% ו 50%) והמומחים השונים מתחרים זה בזה בחריפות המילים והסופרלטיבים בהם נעשה שימוש. דומה שבאירועי מיתון קודמים לא היה מגוון כזה של ערוצים דרכם ניתן היה להשמיע דעות בתדירות כה גבוהה. בעצם, גם כותב שורות אלה חוטא בהתייחסויות תכופות מהרגיל לנושא, בבואו לטעון מדי פעם כי המיתון טרם גלש מהשורות הכתובות לשטח.

הפן השני נוגע לכך שרוב החדשות הרעות, הגורמות שוב ושוב לכך שעליות שערים מתחלפות במהירות לירידות תלולות וירידות קלות מחריפות ומתפשטות כאש בשדה קוצים בין גושי מטבע וסקטורים שונים, הן חדשות בתחום המיקרו. זאת ועוד, הן מרוכזות שוב ושוב במגזרים פרטניים – בנקים לסוגיהם, אשראי, דיור ומשכנתאות. מדי פעם ניתן אמנם לקרוא על חברה מתחום התעשייה המסורתית, נאמר, הנקלעת לקשיים ועד מהרה מנוצל הדבר לצורך הוכחה כי המשבר הפיננסי במקורו מתפשט לחלקים אחרים בכלכלה.

האם מישהו בדק, נניח, מהם מקורות הקשיים בחברות אלה? האם מישהו בדק שמא "מנצלות" חברות פיננסיות את התקופה כדי לשייך לכותרת "מחיקות הסב פריים" מחיקות אחרות, כגון עקב כשלים ניהוליים או עסקאות לא מוצלחות? קשה להניח, שכן בימים טרופים אלו הידיעה עלולה לאבד מחשיבותה עוד בטרם יבש הדיו על כתיבתה, אם פרסומה ייאלץ להשתהות.

מאידך, ברמה המאקרו כלכלית, המיתון מתעכב מדי חודש ואפילו בנתוני הצריכה בארה"ב הוא טרם נצפה, למרות שתילי תילים של מילים כבר נכתבו עליו.

הפן השלישי נוגע לכך שידיעות חיוביות, שבזמנים רגילים היו זוכות לאזכורים וניתוחים ראויים, מאבדות מערכן בתקופה בה הולכת ומתגבשת "מוסכמה" כי המיתון בפתח. במובן מסוים, לדוחות של מיקרוסופט ו וול מארט לא היה סיכוי לעמוד בפני גלי הודעות המחיקות/פיטורין/עריפת ראשים של ענקיות הפיננסים. אבל האם לולא המיתון לא היו מתפרסמות ידיעות שליליות על הסקטור הפיננסי?

גם לנתונים לא רעים כמו עלייה בת 4% בצריכה הפרטית בארה"ב ברביע האחרון אשתקד, או לכך שהירידות שכבר נעשו בריבית המוניטארית עשויות להתחיל להיטיב עם המשק האמריקאי כבר בקרוב (כמו גם הפיחות שכבר עושה זאת), אין יותר מדי מקום במיתון המתוקשר האחרון.

איננו טוענים כי אין בסיס אמיתי לדון בנושא ולהעלות חשש שמא מיתון גלובאלי נמצא בשער. ואולם, בסופו של דבר, הכלכלה נשענת במידה רבה על הציפיות. התופעה מכונה "ציפיות שמגשימות את עצמן" והדוגמאות רבות. דומה שהפעם השווקים מתעלים על עצמם בכך.

הרי אם משקי הבית והחברות רק יאמינו שאין מנוס ממיתון, הרי גם אם יש כזה, הוא ייעלם. זאת משום שתחת אמונה זו הוצאותיהם יקטנו (למה לרכוש מוצרים בני קיימא ולהתחייב לסדרת תשלומים שאין סיכוי שנעמוד בהם? ישאלו משקי הבית. למה להוציא כסף על פרויקטים שלבטח לא יהיה להם שוק? תשאלנה החברות.) הכול ברור והמיתון, בעקביות, "מגשים את עצמו לדעת".

מאת: רונן מנחם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?

הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב

תמיר חכמוף |

ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.

בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.    

הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית? 

מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%

יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב. 

"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש.  לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".


ריבית
צילום: ISTOCK

בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית

הממוצעים שפרסם בנק ישראל משקפים פערים חדים בין הריביות שהציבור מקבל לבין אלה שהוא משלם: 1.1% על עו"ש בזכות מול 12.1% על חובה, פערים גדולים בין הריבית על הפיקדונות והריבית על ההלוואות, ובנוסף גם פערים של עשרות אחוזים בריביות אשראי בין גופים שונים

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

הצרכן הישראלי מחכה בכליון עיניים להורדת הריבית, שלא ירדה מינואר 2024, ובנתיים, עד ההודעה הבאה של הנגיד, בנק ישראל פירסם את נתוני הריביות במשק, שמראים בבירור כיצד רוב הציבור מאבד את כספו לאור שיעורי הריבית הגבוהים. 

נתחיל בעובר ושב, שבו סך יתרת משקי הבית היא 232 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה 8.4% בלבד נושא ריבית, וגם זו נמוכה, היות והממוצע עומד על 1.1% בלבד. אם נשווה את הריבית לעובר ושב בחובה, נראה תמונה הפוכה עם ריבית ממוצעת של 12.1%. זהו הפרש של יותר מפי 10. מבחינת הריבית שתקבלו על יתרת עו"ש, בנק מסד מוביל עם 3.2%, לאומי ויהב עם 2% ואילו בבנק הפועלים יתנו לכם 0.2% בלבד על יתרת העו"ש. אם נסתכל על הריבית על עו"ש בחובה, לקוחות בנק לאומי ישלמו את שיעור הריבית הגבוה ביותר, 13.6%, ואחריהם גם לקוחות של בנק הפועלים ישלמו שיעור גבוה של 12.9%, דיסקונט עם 11.3% ומזרחי עם 10.1%. הבנק הזול ביותר בתחום הוא יהב, עם 9.10% בלבד.


ריביות ממוצעות על עו"ש בחובה

הריבית גבוהה, אבל לא בפיקדונות 

מבט על נתוני הריבית בהלוואות מראה פער עצום בין הממוצעים, היות והלוואה חוץ בנקאית אצל כאל תגבה מכם ריבית ממוצעת של כ-11.3%, בעוד שאם תעשו זאת בבנק הדיגיטלי, וואן זירו, תיגבה מכם את הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר, 6.9%, אך היקף ההלוואות שלו נמוך במיוחד. בבנקים הקטנים יותר תקבלו הלוואות בתנאים טובים ביותר, כשבנק מסד ויהב עם כ-7.9% ו-8.1%, בהתאמה. מבין הבנקים הגדולים, ממוצע ההלוואות של דיסקונט הוא הנמוך ביותר, עם 8.4% ואילו מזרחי עם הממוצע הגבוה ביותר, כ-9.5%, כך שגם בקרב הבנקים הגדולים ישנו הפרש לא קטן בכלל. מבחינת הלוואות אצל גופים חוץ בנקאיים, אצל מקס וישראכרט ההלוואה תהיה בריבית גבוהה של 10% וכ-10.7%, בהתאמה. במילים אחרות, הפערים מראים כי לקוח עלול לשלם פי 2 ריבית, בהתאם לבחירתו בגוף הפיננסי. ממוצע הריבית על ההלוואות עומד על כ-9.2%. סך ההלוואות שניתנו באוגוסט הוא 4.97 מיליארד שקל. 

ריביות על ההלוואות למשקי הבית בישראל

אם נסתכל על פיזור הריביות להלוואות נראה נתון בולט נוסף, שמראה פערים גדולים בין לקוחות אותו הגוף. בכאל, למשל, הריבית הממוצעת היא 11.3%, אך לקוחות מסוימים חווים ריביות של עד 16.7%. במרכנתיל, הטווח נע בין 6.4% ל־15.5%, ובהפועלים מ־6.6% ועד 14.7%. וכך, במקרים פרטניים שבהם הלקוחות הם בעלי פרופיל סיכון גבוה הריבית תהיה גבוהה דרמטית מלקוחות "טובים". 

סך הפיקדונות של משקי הבית עמד על כ-39.6 מיליארד ש"ח, והחריג הוא הבנק הדיגיטלי One Zero, שמציע ריבית קבועה של 5% בפיקדון לשנה, בעוד שהממוצע על הריבית הקבועה בפקדונות לשנה עומד על 4.2% והבנקים הגדולים ברובם נותנים תשואות נמוכות יותר, כשלאומי הוא היחיד מהבנקים הגדולים שנמצא מעל הממוצע, עם ריבית קבועה של כ-4.3%. את הריבית הקבועה הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים תקבלו בבנק הפועלים, עם 4.08% בלבד, ואילו בבנקים הקטנים המצב אף פחות טוב, כשבבנק מסד תקבלו 3.69% בלבד. וכך, גם כשמדובר בפיקדון שנתי, אנחנו רואים שרובה המוחלט של המערכת נותנת שיעור נמוך יותר מריבית הבסיס של בנק ישראל.