מדוע נפלו מדדי הדיבידנד?

בשנה האחרונה הונפקו תעודות סל רבות העוקבות אחר מדד ייחודי – מדד שבו נקבעות המניות על פי תשואת הדיבידנד ולא על פי שווי שוק. ניתן למצוא צידוקים רבים להשקעה במדד כזה – חברות המחלקות דיבידנד גבוה הן בדרך כלל חברות רווחיות מאוד, בוגרות ויציבות, כאשר בתקופות של שפל הן נהנות מקופת המזומנים התפוחה שלהן על מנת לשפר את מעמדן בשוק, כך שהן מגיעות חזקות יותר אל תקופות הגאות. מסיבה זו פרח מעמדם של מדדי הדיבידנד על מפת ההשקעות העולמים והגלובאלית, ועל סמך הנחות אלו קנו משקיעים רבים מוצרים פיננסיים העוקבים אחר מדדים אלו, והפסידו. מדוע זה קרה?

בשנה האחרונה החלה מגמה בקרב מנפיקי תעודות הסל בארץ, להנפיק תעודות סל על מדדי הדיבידנדים העולמיים – תל דיב 20 בישראל, וכן באירופה, ארה"ב, קנדה, המזרח הרחוק ועוד. ההנפקות של תעודות אלו הצליחו כמובן, שכן משקיעים רבים ראו את הפוטנציאל הרב של השקעות אלו. כיום נסחרות בבורסה הישראלית לא פחות מ-17 תעודות סל כאלו, כאשר את השיירה מובילות תעודות הסל של תאלי מבית פסגות אופק. בבדיקה פשוטה ניתן לראות שתעודות הסל על מדדי הדיבידנד הניבו למשקיעים תשואת חסר משמעותית על פני המדדים הסטנדרטיים. כך לדוגמה, תשואת תעודת הסל על מדד דיבידנד ארה"ב הניבה תשואה שלילית של כמעט 12%, בעוד זו שעל מדד ה-S&P500 ירדה רק באחוז בודד. גם באירופה המצב דומה (הפרש של 12% לטובת היורוסטוקס 50 על פני הדיבידנד) וגם ביפן (הפרש של 4%).

תעודות הסל הרגילות מול תעודות הדיבידנד בשנה האחרונה: מדוע הציגו מדדי הדיבידנד תשואה נמוכה כל כך לעומת המדדים הרגילים? באוגוסט האחרון נפל דבר בעולם הפיננסי – משבר הסאב-פריים או משבר האשראי. התפרצות משבר האשראי החלה כאשר אחד מביתי ההשקעות הגדולים בעולם, בר-סטרנס, הודיע על מחיקה של מיליארדי דולרים מקרנות הגידור שלו המשקיעות במכשירים פיננסיים מגובי משכנתאות. מכאן החל כדור השלג להתגלגל. אחד אחרי השני הודיעו בנקי ההשקעות הגדולים בעולם, ואחריהם הבנקים המסחריים ובנקי המשכנתאות על הפסדי עתק הקשורים לשוק משכנתאות הסאב-פריים. רצה הגורל, וחלק נכבד מההרכב של מדדי הדיבידנדים כולל את החברות הפיננסיות הגדולות בעולם, הבנקים וחברות הביטוח שדאגו לחלק למשקיעים קופונים שמנים כל זמן שהרוויחו יפה. כעת נוצר מצב בו הבנקים ובתי ההשקעות נמצאים בקשיים גדולים, והם זקוקים לעזרתם של משקיעים "זרים" (סינים, ערבים, סינגפורים) על מנת להזרים הון לחברה ולהציל אותה מקשיי נזילות.

כך יצא שהשקעה שעל פניה נראית דפנסיבית ובטוחה, גורמת להפסדים כבדים למשקיעים תמימים. לכן חשוב להזכיר – אין ארוחות חינם בשוק ההון. כל מוצר שנראה מבטיח וחסר סיכון – טומן בחובו סיכונים רבים. על כל משקיע האחריות האישית להבין במה הוא משקיע את כספו, מהם הסיכויים ומהם הסיכונים. סביר מאוד להניח שהמוסדות הפיננסיים הגדולים בעולם יתאוששו בטווח הארוך, ואולי אף יתכן שהמחירים הנמוכים מהווים הזדמנות. כך או כך, חשוב להבין למה אנחנו נכנסים לפני שאנו קונים נכס פיננסי כלשהו.

*מורן נחשוני משמש כמנהל הפיתוח העסקי של חברת ברוקרטוב, המתמחה בלימוד פרקטי של שוק ההון וניהול השקעות באמצעות קרנות פרטיות.