מדוע נפלו מדדי הדיבידנד?
בשנה האחרונה הונפקו תעודות סל רבות העוקבות אחר מדד ייחודי – מדד שבו נקבעות המניות על פי תשואת הדיבידנד ולא על פי שווי שוק. ניתן למצוא צידוקים רבים להשקעה במדד כזה – חברות המחלקות דיבידנד גבוה הן בדרך כלל חברות רווחיות מאוד, בוגרות ויציבות, כאשר בתקופות של שפל הן נהנות מקופת המזומנים התפוחה שלהן על מנת לשפר את מעמדן בשוק, כך שהן מגיעות חזקות יותר אל תקופות הגאות. מסיבה זו פרח מעמדם של מדדי הדיבידנד על מפת ההשקעות העולמים והגלובאלית, ועל סמך הנחות אלו קנו משקיעים רבים מוצרים פיננסיים העוקבים אחר מדדים אלו, והפסידו. מדוע זה קרה?
בשנה האחרונה החלה מגמה בקרב מנפיקי תעודות הסל בארץ, להנפיק תעודות סל על מדדי הדיבידנדים העולמיים – תל דיב 20 בישראל, וכן באירופה, ארה"ב, קנדה, המזרח הרחוק ועוד. ההנפקות של תעודות אלו הצליחו כמובן, שכן משקיעים רבים ראו את הפוטנציאל הרב של השקעות אלו. כיום נסחרות בבורסה הישראלית לא פחות מ-17 תעודות סל כאלו, כאשר את השיירה מובילות תעודות הסל של תאלי מבית פסגות אופק. בבדיקה פשוטה ניתן לראות שתעודות הסל על מדדי הדיבידנד הניבו למשקיעים תשואת חסר משמעותית על פני המדדים הסטנדרטיים. כך לדוגמה, תשואת תעודת הסל על מדד דיבידנד ארה"ב הניבה תשואה שלילית של כמעט 12%, בעוד זו שעל מדד ה-S&P500 ירדה רק באחוז בודד. גם באירופה המצב דומה (הפרש של 12% לטובת היורוסטוקס 50 על פני הדיבידנד) וגם ביפן (הפרש של 4%).
תעודות הסל הרגילות מול תעודות הדיבידנד בשנה האחרונה:
מדוע הציגו מדדי הדיבידנד תשואה נמוכה כל כך לעומת המדדים הרגילים? באוגוסט האחרון נפל דבר בעולם הפיננסי – משבר הסאב-פריים או משבר האשראי. התפרצות משבר האשראי החלה כאשר אחד מביתי ההשקעות הגדולים בעולם, בר-סטרנס, הודיע על מחיקה של מיליארדי דולרים מקרנות הגידור שלו המשקיעות במכשירים פיננסיים מגובי משכנתאות. מכאן החל כדור השלג להתגלגל. אחד אחרי השני הודיעו בנקי ההשקעות הגדולים בעולם, ואחריהם הבנקים המסחריים ובנקי המשכנתאות על הפסדי עתק הקשורים לשוק משכנתאות הסאב-פריים. רצה הגורל, וחלק נכבד מההרכב של מדדי הדיבידנדים כולל את החברות הפיננסיות הגדולות בעולם, הבנקים וחברות הביטוח שדאגו לחלק למשקיעים קופונים שמנים כל זמן שהרוויחו יפה. כעת נוצר מצב בו הבנקים ובתי ההשקעות נמצאים בקשיים גדולים, והם זקוקים לעזרתם של משקיעים "זרים" (סינים, ערבים, סינגפורים) על מנת להזרים הון לחברה ולהציל אותה מקשיי נזילות.
כך יצא שהשקעה שעל פניה נראית דפנסיבית ובטוחה, גורמת להפסדים כבדים למשקיעים תמימים. לכן חשוב להזכיר – אין ארוחות חינם בשוק ההון. כל מוצר שנראה מבטיח וחסר סיכון – טומן בחובו סיכונים רבים. על כל משקיע האחריות האישית להבין במה הוא משקיע את כספו, מהם הסיכויים ומהם הסיכונים. סביר מאוד להניח שהמוסדות הפיננסיים הגדולים בעולם יתאוששו בטווח הארוך, ואולי אף יתכן שהמחירים הנמוכים מהווים הזדמנות. כך או כך, חשוב להבין למה אנחנו נכנסים לפני שאנו קונים נכס פיננסי כלשהו.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
לבנון בין משבר לתקווה: כלכלה קורסת, רפורמות מתחילות והשקעות זרות חוזרות
בורסת לבנון, מהעתיקות במזרח התיכון מאז 1920, מציגה תמונה עגומה: מדד BLOM צנח ב-23% בשנה האחרונה. המדד משקף משבר כלכלי עמוק המשפיע על כל תחומי החיים, אך לצד התמונה האפלה צומחים גם סימני תקווה ראשונים.
לבנון בורסת ביירות, שהוקמה ב-1920 ואחת הוותיקות במזרח התיכון, היא בורסה במלחמה. המלחמה של ישראל בחיזבאללה וחוסר היכולת של לבנון להשתלט על ארגון הטרור מייצר אי וודאות גם לגבי ההמשך. המלחמה פגעה בכלכלה, הגדילה את אי הוודאות, אבל גם קודם הכלכלה הלבנונית היתה בקריסה ונשענה על לבנונים בחו"ל שמעבירים כספים לבני המשפחה.
מדד BLOM של המניות הנרכזיות בבורסה ירד בכ-23% ב-2025, ועמד על 1,888 נקודות בסוף דצמבר, וזאת על רקע משבר פיננסי מתמשך שהחל ב-2019 והוביל לאובדן 40% מהתמ"ג. הבנקים איבדו מעל 72 מיליארד דולר. עם זאת, יש קצת סימני התאוששות לאחר הפסקת האש בנובמבר 2024 והקמת ממשלה חדשה בתחילת 2025, עם צמיחה צפויה של 3.5%-4.7% בתמ"ג.
הממשלה קידמה רפורמות בעיקר בבנקאות, לצד צעדים תקציביים לקיצוץ הוצאות, רפורמת מסים ושקיפות. הבנק העולמי מציין כי לבנון לקראת תקציב מאוזן, גירעון חשבון שוטף 15% ואינפלציה של 15%. אלו לא נתונים טובים, אבל מעודדים לעומת העבר.
הירידות בבורסה מבטאות את המצב - תוצאות חלשות על רקע משבר קשה. מדד CLFI (מדד מניות הפיננסים) ירד מ-983 ל-791, כ-20% מהשיא; CLCI (בנייה) מ-6,679 ל-4,365 נקודות. השאלה מה יהיה בהמשך? המצב הביטחוני עדיין מתוח: הפסקת אש מחייבת פירוק חיזבאללה מדרום לליטני עד סוף 2025, אך זה לא קורה, וישראל מגיבה. אם לבנון לא תצליח להשתלט על חיזבאללה, התקיפות במרכז לבנון ובירות יכולות לחזור.
- ארה״ב ומדינות המפרץ לוחצות לפירוק חיזבאללה מנשקו - לבנון על סף עימות חדש
- איך הפכה לבנון מבת ערובה של חיזבאללה למדינה השולטת בגורלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנה האחרונה יש התאוששות בתיירות שעלתה בכ-20% עם 2.8 מיליון מבקרים. במקביל, מדינות מפרץ בשיחות עם הממשל על סיוע וזרם ההשקעות הזרות עלה ב-50% ל-1.45 מיליארד דולר
מהו מצב מדד BLOM נכון לסוף דצמבר 2025?
