מדוע נפלו מדדי הדיבידנד?

מורן נחשוני מברוקר טוב סבור שיש מקום לתעודות התל-דיב ובכל זאת משהו השתבש
מורן נחשוני |

בשנה האחרונה הונפקו תעודות סל רבות העוקבות אחר מדד ייחודי – מדד שבו נקבעות המניות על פי תשואת הדיבידנד ולא על פי שווי שוק. ניתן למצוא צידוקים רבים להשקעה במדד כזה – חברות המחלקות דיבידנד גבוה הן בדרך כלל חברות רווחיות מאוד, בוגרות ויציבות, כאשר בתקופות של שפל הן נהנות מקופת המזומנים התפוחה שלהן על מנת לשפר את מעמדן בשוק, כך שהן מגיעות חזקות יותר אל תקופות הגאות. מסיבה זו פרח מעמדם של מדדי הדיבידנד על מפת ההשקעות העולמים והגלובאלית, ועל סמך הנחות אלו קנו משקיעים רבים מוצרים פיננסיים העוקבים אחר מדדים אלו, והפסידו. מדוע זה קרה?

בשנה האחרונה החלה מגמה בקרב מנפיקי תעודות הסל בארץ, להנפיק תעודות סל על מדדי הדיבידנדים העולמיים – תל דיב 20 בישראל, וכן באירופה, ארה"ב, קנדה, המזרח הרחוק ועוד. ההנפקות של תעודות אלו הצליחו כמובן, שכן משקיעים רבים ראו את הפוטנציאל הרב של השקעות אלו. כיום נסחרות בבורסה הישראלית לא פחות מ-17 תעודות סל כאלו, כאשר את השיירה מובילות תעודות הסל של תאלי מבית פסגות אופק. בבדיקה פשוטה ניתן לראות שתעודות הסל על מדדי הדיבידנד הניבו למשקיעים תשואת חסר משמעותית על פני המדדים הסטנדרטיים. כך לדוגמה, תשואת תעודת הסל על מדד דיבידנד ארה"ב הניבה תשואה שלילית של כמעט 12%, בעוד זו שעל מדד ה-S&P500 ירדה רק באחוז בודד. גם באירופה המצב דומה (הפרש של 12% לטובת היורוסטוקס 50 על פני הדיבידנד) וגם ביפן (הפרש של 4%).

תעודות הסל הרגילות מול תעודות הדיבידנד בשנה האחרונה:

מדוע הציגו מדדי הדיבידנד תשואה נמוכה כל כך לעומת המדדים הרגילים? באוגוסט האחרון נפל דבר בעולם הפיננסי – משבר הסאב-פריים או משבר האשראי. התפרצות משבר האשראי החלה כאשר אחד מביתי ההשקעות הגדולים בעולם, בר-סטרנס, הודיע על מחיקה של מיליארדי דולרים מקרנות הגידור שלו המשקיעות במכשירים פיננסיים מגובי משכנתאות. מכאן החל כדור השלג להתגלגל. אחד אחרי השני הודיעו בנקי ההשקעות הגדולים בעולם, ואחריהם הבנקים המסחריים ובנקי המשכנתאות על הפסדי עתק הקשורים לשוק משכנתאות הסאב-פריים. רצה הגורל, וחלק נכבד מההרכב של מדדי הדיבידנדים כולל את החברות הפיננסיות הגדולות בעולם, הבנקים וחברות הביטוח שדאגו לחלק למשקיעים קופונים שמנים כל זמן שהרוויחו יפה. כעת נוצר מצב בו הבנקים ובתי ההשקעות נמצאים בקשיים גדולים, והם זקוקים לעזרתם של משקיעים "זרים" (סינים, ערבים, סינגפורים) על מנת להזרים הון לחברה ולהציל אותה מקשיי נזילות.

כך יצא שהשקעה שעל פניה נראית דפנסיבית ובטוחה, גורמת להפסדים כבדים למשקיעים תמימים. לכן חשוב להזכיר – אין ארוחות חינם בשוק ההון. כל מוצר שנראה מבטיח וחסר סיכון – טומן בחובו סיכונים רבים. על כל משקיע האחריות האישית להבין במה הוא משקיע את כספו, מהם הסיכויים ומהם הסיכונים. סביר מאוד להניח שהמוסדות הפיננסיים הגדולים בעולם יתאוששו בטווח הארוך, ואולי אף יתכן שהמחירים הנמוכים מהווים הזדמנות. כך או כך, חשוב להבין למה אנחנו נכנסים לפני שאנו קונים נכס פיננסי כלשהו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?

הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב

תמיר חכמוף |

ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.

בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.    

הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית? 

מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%

יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב. 

"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש.  לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".


ריבית
צילום: ISTOCK

בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית

הממוצעים שפרסם בנק ישראל משקפים פערים חדים בין הריביות שהציבור מקבל לבין אלה שהוא משלם: 1.1% על עו"ש בזכות מול 12.1% על חובה, פערים גדולים בין הריבית על הפיקדונות והריבית על ההלוואות, ובנוסף גם פערים של עשרות אחוזים בריביות אשראי בין גופים שונים

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

הצרכן הישראלי מחכה בכליון עיניים להורדת הריבית, שלא ירדה מינואר 2024, ובנתיים, עד ההודעה הבאה של הנגיד, בנק ישראל פירסם את נתוני הריביות במשק, שמראים בבירור כיצד רוב הציבור מאבד את כספו לאור שיעורי הריבית הגבוהים. 

נתחיל בעובר ושב, שבו סך יתרת משקי הבית היא 232 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה 8.4% בלבד נושא ריבית, וגם זו נמוכה, היות והממוצע עומד על 1.1% בלבד. אם נשווה את הריבית לעובר ושב בחובה, נראה תמונה הפוכה עם ריבית ממוצעת של 12.1%. זהו הפרש של יותר מפי 10. מבחינת הריבית שתקבלו על יתרת עו"ש, בנק מסד מוביל עם 3.2%, לאומי ויהב עם 2% ואילו בבנק הפועלים יתנו לכם 0.2% בלבד על יתרת העו"ש. אם נסתכל על הריבית על עו"ש בחובה, לקוחות בנק לאומי ישלמו את שיעור הריבית הגבוה ביותר, 13.6%, ואחריהם גם לקוחות של בנק הפועלים ישלמו שיעור גבוה של 12.9%, דיסקונט עם 11.3% ומזרחי עם 10.1%. הבנק הזול ביותר בתחום הוא יהב, עם 9.10% בלבד.


ריביות ממוצעות על עו"ש בחובה

הריבית גבוהה, אבל לא בפיקדונות 

מבט על נתוני הריבית בהלוואות מראה פער עצום בין הממוצעים, היות והלוואה חוץ בנקאית אצל כאל תגבה מכם ריבית ממוצעת של כ-11.3%, בעוד שאם תעשו זאת בבנק הדיגיטלי, וואן זירו, תיגבה מכם את הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר, 6.9%, אך היקף ההלוואות שלו נמוך במיוחד. בבנקים הקטנים יותר תקבלו הלוואות בתנאים טובים ביותר, כשבנק מסד ויהב עם כ-7.9% ו-8.1%, בהתאמה. מבין הבנקים הגדולים, ממוצע ההלוואות של דיסקונט הוא הנמוך ביותר, עם 8.4% ואילו מזרחי עם הממוצע הגבוה ביותר, כ-9.5%, כך שגם בקרב הבנקים הגדולים ישנו הפרש לא קטן בכלל. מבחינת הלוואות אצל גופים חוץ בנקאיים, אצל מקס וישראכרט ההלוואה תהיה בריבית גבוהה של 10% וכ-10.7%, בהתאמה. במילים אחרות, הפערים מראים כי לקוח עלול לשלם פי 2 ריבית, בהתאם לבחירתו בגוף הפיננסי. ממוצע הריבית על ההלוואות עומד על כ-9.2%. סך ההלוואות שניתנו באוגוסט הוא 4.97 מיליארד שקל. 

ריביות על ההלוואות למשקי הבית בישראל

אם נסתכל על פיזור הריביות להלוואות נראה נתון בולט נוסף, שמראה פערים גדולים בין לקוחות אותו הגוף. בכאל, למשל, הריבית הממוצעת היא 11.3%, אך לקוחות מסוימים חווים ריביות של עד 16.7%. במרכנתיל, הטווח נע בין 6.4% ל־15.5%, ובהפועלים מ־6.6% ועד 14.7%. וכך, במקרים פרטניים שבהם הלקוחות הם בעלי פרופיל סיכון גבוה הריבית תהיה גבוהה דרמטית מלקוחות "טובים". 

סך הפיקדונות של משקי הבית עמד על כ-39.6 מיליארד ש"ח, והחריג הוא הבנק הדיגיטלי One Zero, שמציע ריבית קבועה של 5% בפיקדון לשנה, בעוד שהממוצע על הריבית הקבועה בפקדונות לשנה עומד על 4.2% והבנקים הגדולים ברובם נותנים תשואות נמוכות יותר, כשלאומי הוא היחיד מהבנקים הגדולים שנמצא מעל הממוצע, עם ריבית קבועה של כ-4.3%. את הריבית הקבועה הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים תקבלו בבנק הפועלים, עם 4.08% בלבד, ואילו בבנקים הקטנים המצב אף פחות טוב, כשבבנק מסד תקבלו 3.69% בלבד. וכך, גם כשמדובר בפיקדון שנתי, אנחנו רואים שרובה המוחלט של המערכת נותנת שיעור נמוך יותר מריבית הבסיס של בנק ישראל.