צה"ל בתרגיל בגולן - הגבול הסורי שוב מתוח
אחרי תקופה של רגיעה יחסית שוב ניכרת מתיחות בגבול סוריה, בשל תרגיל שצה"ל מבצע בימים אלה. לנוכח רגישות העניין - ועל רקע הערפל שעדיין שורר סביב תקיפת חיל האוויר בסוריה בחודש שעבר - העבירה ישראל מסר לדמשק, ולפיו "אין לנו כל כוונה לתקוף אתכם". צפירת ההרגעה שוגרה לסורים באמצעות צינורות דיפלומטיים, וזאת על-רקע החשש שיפרשו את הפעילות החריגה של צה"ל באזור כהכנות למתקפה נרחבת.
למרות המסרים מישראל ניכר כי עובדת קיומו של התרגיל הגבירה לאחרונה את הדריכות בקרב הסורים, שמעדיפים לא לקחת סיכונים. המתיחות בין ישראל וסוריה החלה למעשה כבר במהלך מלחמת לבנון השנייה. בשני צדי הגבול חששו ממתקפה, ובהתאם תיגברו שני הצדדים את כוחותיהם ברמת הגולן.
עם תום המלחמה ירדה במעט רמת הכוננות באזור, אך נותרה גבוהה מזו שהורגשה בגבול לפניה. לקראת הקיץ האחרון שוב זינקה המתיחות בין הצדדים לשיאים חדשים. תחושת הקלה נרשמה לאחר שחודשי יולי-אוגוסט חלפו ללא עימות, אולם ב-6 בספטמבר שוב הגיעה המתיחות לרמות גבוהות ביותר בגלל התקיפה של צה"ל בשטח סוריה. מאז התקיפה לא חל שינוי בדריכות ההדדית, גם אם נראה שתרחיש של מלחמה מידית כבר אינו בתוקף.
בירושלים דאגו כי מסרי ההרגעה הנוכחיים לסורים, לקראת התרגיל הצה"לי, יועברו בכמה ערוצים. במערכת הביטחון מקווים שהסורים לא יפרשו את מהלכי התרגיל בצורה שגויה, מה שעלול לגרום להתלקחות שבה שני הצדדים אינם מעוניינים.
מטרת ההתקפה הישראלית - כור גרעיני
אתמול פרסם מכון מחקר בוושינגטון סדרת תמונות לוויין המחזקות לכאורה את החשד שהיעד הסורי המותקף שימש ככור גרעיני.
בתמונות, שצולמו כחודש לפני תקיפת חיל האוויר, ניתן לראות בניין מרובע, מבנה נוסף לא מזוהה ותחנת שאיבה על נהר הפרת, במרחק כמה קילומטרים מהאתר החשוד. מקום היישוב הקרוב ביותר הוא כפר קטן בשם טיבנה, ובאזור אותר גם שדה תעופה קטן.
"אני כמעט משוכנע שהסורים ניסו לבנות כור אטומי", אמר דייוויד אולברייט, אחד ממנהלי מכון המחקר, בראיון לעיתון "וושינגטון פוסט". הוא הוסיף כי המבנה דומה בצורתו החיצונית לכור הגרעיני שקוריאה הצפונית מפעילה ביונגביון.
עם זאת, סייג אולברייט את מסקנתו, ואמר כי מדובר בשלב מוקדם של הבנייה ולכן קשה לקבוע חד-משמעית את יעודו של המתקן.
"מסע הכפשה נגד סוריה"
פול ברנן - חוקר אחר, שכמו אולברייט נמנה בעבר על פקחי האטום של האו"ם, ציין כי מאות צילומי לוויין נסרקו כדי לאתר את המקום. לדבריו, הוא ועמיתיו חיפשו מבנים יוצאי דופן המרוחקים מאזורים מיושבים, שכן מרחק כזה הוא אחד מסימני ההיכר של מתקנים הקשורים לענף האטום.
הידיעה על איתור הכור התקבלה אצל מומחים אחרים בספקנות. אלה ציינו כי מאחר והכור הקוריאני נעדר את כיפת המתכת האופיינית לרוב לכורים גרעיניים, הרי שכל מבנה תעשייתי מרובע יכול להראות כמו הכור ביונגביון.
שעות ספורות לאחר פרסום הידיעה בוושינגטון פוסט, מיהרו בסוריה להכחיש את הדיווח. דובר של משרד החוץ בדמשק מסר כי "הפרסום הוא עוד נדבך במסע ההכפשה נגד סוריה".

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב
ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.
בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.
הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית?
מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%
יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב.
- ה-CPI של אוגוסט: הקריאה השנתית תואמת לצפי, אבל הקצב החודשי מפתיע ללמעלה
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש. לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".

בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
הממוצעים שפרסם בנק ישראל משקפים פערים חדים בין הריביות שהציבור מקבל לבין אלה שהוא משלם: 1.1% על עו"ש בזכות מול 12.1% על חובה, פערים גדולים בין הריבית על הפיקדונות והריבית על ההלוואות, ובנוסף גם פערים של עשרות אחוזים בריביות אשראי בין גופים שונים
הצרכן הישראלי מחכה בכליון עיניים להורדת הריבית, שלא ירדה מינואר 2024, ובנתיים, עד ההודעה הבאה של הנגיד, בנק ישראל פירסם את נתוני הריביות במשק, שמראים בבירור כיצד רוב הציבור מאבד את כספו לאור שיעורי הריבית הגבוהים.
נתחיל בעובר ושב, שבו סך יתרת משקי הבית היא 232 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה 8.4% בלבד נושא ריבית, וגם זו נמוכה, היות והממוצע עומד על 1.1% בלבד. אם נשווה את הריבית לעובר ושב בחובה, נראה תמונה הפוכה עם ריבית ממוצעת של 12.1%. זהו הפרש של יותר מפי 10. מבחינת הריבית שתקבלו על יתרת עו"ש, בנק מסד מוביל עם 3.2%, לאומי ויהב עם 2% ואילו בבנק הפועלים יתנו לכם 0.2% בלבד על יתרת העו"ש. אם נסתכל על הריבית על עו"ש בחובה, לקוחות בנק לאומי ישלמו את שיעור הריבית הגבוה ביותר, 13.6%, ואחריהם גם לקוחות של בנק הפועלים ישלמו שיעור גבוה של 12.9%, דיסקונט עם 11.3% ומזרחי עם 10.1%. הבנק הזול ביותר בתחום הוא יהב, עם 9.10% בלבד.
הריבית גבוהה, אבל לא בפיקדונות
מבט על נתוני הריבית בהלוואות מראה פער עצום בין הממוצעים, היות והלוואה חוץ בנקאית אצל כאל תגבה מכם ריבית ממוצעת של כ-11.3%, בעוד שאם תעשו זאת בבנק הדיגיטלי, וואן זירו, תיגבה מכם את הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר, 6.9%, אך היקף ההלוואות שלו נמוך במיוחד. בבנקים הקטנים יותר תקבלו הלוואות בתנאים טובים ביותר, כשבנק מסד ויהב עם כ-7.9% ו-8.1%, בהתאמה. מבין הבנקים הגדולים, ממוצע ההלוואות של דיסקונט הוא הנמוך ביותר, עם 8.4% ואילו מזרחי עם הממוצע הגבוה ביותר, כ-9.5%, כך שגם בקרב הבנקים הגדולים ישנו הפרש לא קטן בכלל. מבחינת הלוואות אצל גופים חוץ בנקאיים, אצל מקס וישראכרט ההלוואה תהיה בריבית גבוהה של 10% וכ-10.7%, בהתאמה. במילים אחרות, הפערים מראים כי לקוח עלול לשלם פי 2 ריבית, בהתאם לבחירתו בגוף הפיננסי. ממוצע הריבית על ההלוואות עומד על כ-9.2%. סך ההלוואות שניתנו באוגוסט הוא 4.97 מיליארד שקל.
אם נסתכל על פיזור הריביות להלוואות נראה נתון בולט נוסף, שמראה פערים גדולים בין לקוחות אותו הגוף. בכאל, למשל, הריבית הממוצעת היא 11.3%, אך לקוחות מסוימים חווים ריביות של עד 16.7%. במרכנתיל, הטווח נע בין 6.4% ל־15.5%, ובהפועלים מ־6.6% ועד 14.7%. וכך, במקרים פרטניים שבהם הלקוחות הם בעלי פרופיל סיכון גבוה הריבית תהיה גבוהה דרמטית מלקוחות "טובים".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך הפיקדונות של משקי הבית עמד על כ-39.6 מיליארד ש"ח, והחריג הוא הבנק הדיגיטלי One Zero, שמציע ריבית קבועה של 5% בפיקדון לשנה, בעוד שהממוצע על הריבית הקבועה בפקדונות לשנה עומד על 4.2% והבנקים הגדולים ברובם נותנים תשואות נמוכות יותר, כשלאומי הוא היחיד מהבנקים הגדולים שנמצא מעל הממוצע, עם ריבית קבועה של כ-4.3%. את הריבית הקבועה הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים תקבלו בבנק הפועלים, עם 4.08% בלבד, ואילו בבנקים הקטנים המצב אף פחות טוב, כשבבנק מסד תקבלו 3.69% בלבד. וכך, גם כשמדובר בפיקדון שנתי, אנחנו רואים שרובה המוחלט של המערכת נותנת שיעור נמוך יותר מריבית הבסיס של בנק ישראל.