חישוב משקלו של רכב מסחרי לצורך התרת ניכוי מע"מ

מאת: עו"ד איילת יצחקי ועו"ד מיכל כהן

בתקנות מע"מ התווסף המבחן, שמשקלו הכולל של הרכב אינו עולה על 3,500 ק"ג. משקל זה נמוך מסף המשקל המינימלי של "רכב מסחרי בלתי אחוד"
עו"ד לילך דניאל |

שאלה:

------

בחודש יולי 2005 נכנסה לתוקף תקנה, האוסרת ניכוי מס תשומות על רכישת רכב מסחרי, אשר משקלו עד 3.5 טונות.

האם הכוונה למשקל הרכב בלבד, או למשקל הרכב בתוספת משקל העמסה ?

דוגמה לשאלה: משקלו של רכב הוא 2.5 טונות, ובחוזה מחברת הליסינג כתוב, שאפשר להעמיס עליו עד 1.9 טונות [כלומר: ביחד 2.5 + 1.9 = 4.4] - האם, אמנם, שני המשקלים במצורף עוברים את משקל 3.5 הטונות הנידונות; ובענייננו אפשר לנכות מס תשומות בגין רכישתו של הרכב ?

תשובה:

------

עקרונות ניכוי מס התשומות, קבועים בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו- 1975 [להלן - "החוק"] בסעיפים 1, 38 ו-41.

"מס התשומות" הוגדר בסעיף 1 לחוק; וזו הגדרתו בסעיף -

"מס הערך המוסף שהוטל על מכירת נכסים לעוסק, על יבוא נכסים בידי עוסק או על מתן שירותים לעוסק, הכל לצורכי עסקו או לשימוש בעסקו;"

סעיף 38(א) לחוק קובע:

"עוסק זכאי לנכות מהמס שהוא חייב בו את מס התשומות הכלול בחשבונית מס שהוצאה לו כדין או ברשימון יבוא או במסמך אחר שאישר לענין זה המנהל, ובלבד שרשימון היבוא או המסמך האחר נושא את שמו של העוסק כבעל הטובין ושהניכוי ייעשה בתוך ששה חדשים מיום הוצאת החשבונית, הרשימון או המסמך."

סעיף 41 לחוק קובע:

"אין לנכות מס על תשומות אלא אם הן לשימוש בעסקה החייבת במס."

עם זאת, סעיף 44 לחוק קובע:

"שר האוצר רשאי לקבוע, דרך כלל או לסוג מסויים של עוסקים או עסקאות, הוראות בדבר -

(1) נכסים ושירותים אשר מס התשומות ששולם על עסקאות בהם או על יבואם לא יהא ניתן לניכוי, או שהזכות לנכותו תוגבל כפי שקבע;"

בהתאם לכך, התקין שר האוצר את תקנה 14(א) לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו- 1976 [להלן - "התקנות"], הקובעת, כי "המס שהוטל על מכירת רכב פרטי לעוסק או על ייבוא רכב כאמור בידי עוסק לא יהיה ניתן לניכוי".

[ההדגשה במובאה אינה במקור- א' י'; מ' כ']

הגדרת "רכב פרטי" מופיעה בסעיף 1(1)(ב) לתקנות וקובעת, כי לעניין תקנה 14 "רכב פרטי" הוא -

"רכב נוסעים פרטי, רכב פרטי דו-שימושי, רכב מסחרי אחוד ורכב מסחרי בלתי אחוד כמשמעותם בתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 ובלבד שמשקלו הכולל המותר של רכב מסחרי כאמור אינו עולה על 3,500 ק"ג, וכן רכב המפורט בתוספת הרביעית, דומה לו במהותו או זהה לו, אך למעט ג'יפ המועסק דרך קבע בתנאי שדה או בחצרי העסק או המפעל."

[הדגשה לא במקור - א' י'; מ' כ']

תכלית הרחבת הגדרת "רכב פרטי" לרכבים מסחריים כמפורט מעלה היא לשלול קיזוז מס תשומות על "המסחריות הקלות" והוואנים למיניהם, אשר הלכה למעשה משמשים בעיקר לצרכים פרטיים. מדובר ברכב מסחרי "אחוד" ורכב מסחרי "בלתי אחוד" [כהגדרתם בתקנות התעבורה(*)]; ולעניין תקנות מע"מ - התווסף המבחן, שמשקלו הכולל של הרכב הנ"ל אינו עולה על 3,500 ק"ג. משקל זה נמוך מסף המשקל המינימלי של "רכב מסחרי בלתי אחוד" ויוצר רף גבוה מהמוגדר בתקנות התעבורה, בחלק מן הקטגוריות של "רכב מסחרי אחוד".

לשאלה, אם המשקל הכולל של 3,500 ק"ג כולל גם את משקל ההעמסה - נסב את תשומת הלב, שברישיונות רכב מופיעות שתי קטגוריות משקל: האחת - "משקל כולל"; והשנייה - "משקל עצמי". נראה, כי הפער בין המשקל הכולל לבין המשקל העצמי משקף את משקל ההעמסה המותר.

כעולה מהגדרות תקנות התעבורה - הגדרת "משקל עצמי" היא: "משקל הרכב ללא מטען וללא נהג, לרבות משקל כל אבזרי הרכב ומשקל הדלק, המים והשמן שבו;"

ולעומתו: "משקל כולל מותר" הוא: "המשקל העצמי בתוספת משקל האנשים והמטען שהתירה רשות הרישוי לרכב הנדון להסיע או להוביל;"

לפיכך, המלצתנו היא להסתמך לעניין קיזוז מס תשומות על המשקל המצוין תחת קטגוריית "המשקל הכולל" ברישיון הרכב.

(*) תקנות התעבורה, התשכ"א-1961 [להלן - "תקנות התעבורה"] מגדירות "רכב מסחרי אחוד (Delivery van)" וכן "רכב מסחרי בלתי אחוד (pick up)"; ולהלן - ההגדרות:

הגדרת "רכב מסחרי אחוד (DELIVERY)":

"רכב מנועי מסחרי שנתקיים בו אחד מאלה:

(1) (א) מותקן בו מרכב אחוד;

(ב) משקלו הכולל המותר עולה על 2,200 ק"ג;

(ג) גובהו אינו פחות מ-175 ס"מ מפני הקרקע עד לנקודה הגבוהה ביותר שבגג המרכב, למעט כל חלק, מיתקן או תוספת שנקבעו על הגג שלא על ידי היצרן בתהליך ייצורו של הרכב (להלן - הנקודה הגבוהה ביותר במרכב);

(ד) מותר שיהיו בו מקומות ישיבה לנוסעים, נוסף למושב הנוהג, בין אם המושבים הותקנו לרוחב המרכב ובין לאורכו ומספר הנוסעים צויין ברשיון הרכב.

(2) רכב מנועי מסחרי שמשקלו הכולל המותר פחות מ-2,200 ק"ג או גובהו אינו עולה על 175 ס"מ שנקבעה לגביו קבוצת ייצור (Range) מקורית לרכב מסחרי אחוד."

הגדרת "רכב מסחרי בלתי אחוד (pick up)":

"רכב מנועי מסחרי שנתקיימו בו כל אלה:

(1) מותקן בו מרכב בלתי אחוד;

(2) יש בו תא נהג נפרד מארגז המטען ובאין תא כאמור - נתקיימו בו כל אלה:

(א) ארגז המטען רחב מתא הנהג;

(ב) גג תא המטען גבוה ב-14 ס"מ לפחות מגג תא הנהג;

(ג) גובה הרכב בעת ייצורו עולה על 174 ס"מ מפני הקרקע.

(3) מותר שיהיו בו מקומות ישיבה לנוסעים נוסף למושב הנהג ומספר הנוסעים צויין ברשיון הרכב;

(4) משקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,000 ק"ג;"

התשובות אינן תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.

המידע באדיבות "כל-מס" מבית חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.