זרקור על מניה: בריינסוויי - הכל או לא כלום
חברת בריינסוויי היא חברה חדשה בבורסה בתל אביב אשר מניותיה נסחרות בבורסה מאז ינואר 2007 לאחר שגייסה 32 מיליון שקל וכיום שווי השוק של החברה עומד על כ- 190 מיליון שקל. פעילותה של החברה החלה במרץ 2003 והיא עוסקת במחקר ופיתוח של מכשיר רפואי לטיפול לא פולשני בהפרעות נפוצות בתפקודי המוח. החברה נמצאת בתהליכי פיתוח של מכשיר אשר יוצר שדה חשמלי שבאמצעותו ניתן להשפיע על אזורים שונים בעומק המוח על ידי גירוי או דיכוי עצבי. המכשיר אותו מפתחת החברה מבוסס על טכנולוגיית Deep Transcranial Magnetic Stimulation או בקיצור - DEEP TMS, אשר הזכויות על הפטנט שייכות למשרד הבריאות האמריקאי אולם החברה קיבלה רשיון בלעדי, בכל העולם לשימוש בפטנט (בתמורה לתמלוגים עתידיים).
החברה מתכוונת להתמקד בטיפול בדיכאון קליני. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי כ- 120 מיליון אנשים מאוכלוסיית המדינות המפותחות לוקים בדיכאון, שהינו הגורם השני בגודלו באוכלוסיית העולם לנכות ולירידה בתפקוד, ומכאן ניתן לגזור שהשוק אליו החברה חותרת הוא עצום.
יתרה מכך, בחברה מעריכים כי מעבר לטיפול בדיכאון, המכשיר שהחברה מפתחת עשוי לטפל במגוון רחב של מחלות ותופעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות כגון סכיזופרניה, אלצהיימר, אוטיזם, מניה דיפרסיה, התמכרויות שונות, השמנת יתר, פרקינסון, הפרעה פוסט טראומטית ועוד הפרעות ומחלות אשר מקורן בתהליכים המתבצעים בעומק המוח.
בחודש מאי, דיווחה החברה על כך שזכתה בפרס יוקרתי באנגליה בעקבות פיתוחיה בתחום ה- Deep TMS. מדי שנה מתמודדות מאות חברות על הפרס היוקרתי. בזכייה בפרס זה, יש לא רק כבוד רב שאותו קיבלה החברה, אלא גם הכרה בינלאומית בפעילות ובטכנולוגיה של החברה.
כחלק מהניסויים שהחברה עושה במכשיר שהיא מפתחת, החברה דיווחה על תוצאות ביניים חיוביות שערכה הן לטיפול בדיכאון והן לטיפול במניה דיפרסיה:
תוצאות הביניים בניסוי לטיפול בדיכאון בקרב 42 חולים (מתוך 60 חולים מתוכננים) הניב השפעה חיובית של המכשיר על החולים ו- 97% הגיבו לטיפול המגנטי כאשר 50% מהמטופלים הגיבו משמעותית לטיפול (שיפור במעל 50% במדדי הדיכאון).
בניסוי לטיפול במניה דיפרסיה נבדקו עד כה 8 חולים (מתוך 25 חולים מתוכננים), אך גם ניסוי זה הניב תוצאות טובות כאשר 75% מהמטופלים הגיבו לטיפול, באופן מלא עם שיפור משמעותי במדדי הדיכאון.
בריינסוויי מוגדרת ללא ספק כ - "חברת חלום" אשר משקיעיה חולמים על הצלחתה של החברה תוך מספר שנים אך להערכתי לחלום של בריינסוויי יש סיכוי רב יותר מאשר חברות מחקר ופיתוח אחרות. הסיבה העיקרית לכך, הוא שלחברה יש כיום מוצר שעד כה מראה תוצאות חיוביות בכל ניסוי אותו החברה מבצעת וגם יש הכרה בינלאומית.
עם זאת, חשוב להגיד שהשקעה בחברת חלום היא מסוכנת כיוון שהדבר שקול למעשה להגרלת לוטו (זכייה ב- 50 מיליון או הפסד ההשקעה) והכישלון של פארמוס עדיין מהדהד בכל פעם שמדברים על חברות מהסוג הזה. אולם, מי שרוצה לחלום את החלום של בריינסוויי, יכול להשקיע בחברה במינון נמוך ולטווח ארוך.
*הכותב, זאב תומר קורנפלד, הינו כתב אורח בביזפורטל, בעל טור שבועי שבועי המתפרסם מדי יום ה'.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
