על שולחן הניתוחים: ראיון חג עם אייל גורביץ'
מה יש בו, בניתוח הטכני, שלפתע הוא צץ בכל אתר כלכלי, בכל בית השקעות, ואפילו הבנקים למדו לעשות בו שימוש? קורסי ניתוח טכני נפתחים ללא הרף והפורומים באתרי האינטרנט מלאים בטכנאים החדשים המחליפים מידע באמצעות מילים לא ברורות כמו מתנדים, פריצת התנגדות, רצועות וממוצעים.
שיטת הניתוח הטכני קיימת זמן רב, אולם רק לאחרונה היא מקבלת את הבמה הראויה לה. השיטה מנתחת את מגמות העבר במחירי נכסים פיננסיים, וצופה מגמות עתידיות. הנכסים הפיננסיים מאופיינים במסחר רציף ובמחזורי מסחר גדולים, והניתוח כולו מבוצע על ידי גרפים. העיקרון הבולט בשיטה קשור לניתוח פסיכולוגי של פעולות המשקיעים בשוק ההון. עם זאת, אין מדובר בשיטה מיסטית, אלא כשמה כן היא, טכנית לחלוטין.
"הניתוח הטכני פשוט מאוד והקושי העיקרי בשיטה הוא הקושי המנטלי מצד המשקיע", אומר אייל גורביץ', "משקיעים רבים מגיעים ללימוד הניתוח הטכני כי הם חושבים שהם מצאו את המפתח למערה של עלי באבא, אבל השיטה מחייבת נטרול של רגשות. הפחד והחמדנות קיימים תמיד, השאלה היא באיזה מינון ואיך מתעלים אותם לטובה, זוהי העבודה האמיתית".
אייל גורביץ' (41) הוא אנליסט טכני ומנכ"ל משותף באתר בורסהגרף, אתר מוביל לניתוח טכני, מקבוצת קו מנחה. גורביץ' עוסק בתחום 16 שנה, ונחשף אליו כשלמד בקורס השקעות. "זכור לי שהיה לי שיעור בודד בניתוח טכני שהועבר על ידי רפי פרסיץ, המנתח הטכני של עיתון 'הארץ'", הוא מספר, "בתום השיעור, הבנתי בדיוק מה בתחום שוק ההון אני רוצה לעשות, ואיך. מאותו רגע הפכתי לפריק של השיטה".
מה היא תורת הניתוח הטכני ומה הם מקורותיה?
"הניתוח הטכני קיים כבר 115 שנה בחצי הכדור המערבי, ומכונן השיטה הוא צ'ארלס דאו, מייסד מדד דאו ג'ונס. ביפן השיטה קיימת יותר מ-400 שנה, ושם שיטת הרישום שונה לחלוטין ונקראת 'נרות יפניים'. במערב משתמשים בגרף העמודות.
"לשיטה שלוש הנחות יסוד. הראשונה, גרף המחירים מגלם את כל מה שקורה בשוק. כל הנתונים בשוק, החל בציפיות המשקיעים וכלה בדוחות כספיים ונתונים כלכליים ברמת המיקרו והמאקרו, מגולמים בגרף. ההנחה השנייה היא כי המחירים נעים במגמות. השוק תמיד נמצא באחת משלוש מגמות: עלייה, ירידה, או דשדוש. כל מגמה שייכת לאחד משלושה סוגים: ראשית, משנית, או מינורית. על מנת לקבל החלטה נכונה, יש לבחון את מגמת הנכס ולבנות אסטרטגיית מסחר מתאימה.
"הנחה שלישית קובעת כי ההיסטוריה תמיד חוזרת על עצמה. בדיוק כשם שתהליכים רבים ביקום מתרחשים באופן מחזורי ועל כן ניתן לחזותם, גם תהליכים כלכליים ניתנים לחיזוי על פי תקדימים שאירעו בעבר. השיטה עוסקת בפסיכולוגיית המונים, שכן מאחורי גרף המחירים עומדות פעולות רכישה ומכירה של הציבור. פסיכולוגיית המונים, בניגוד לפסיכולוגיית היחיד, נוטה להישאר קבועה לאורך זמן. בשנות קיומה של השיטה קוטלגו לא מעט תקדימים התנהגותיים, וסביר להניח שתקדים יוביל למהלך נוסף, אולם כמובן ששום דבר אינו ודאי לחלוטין.
"שיטת הניתוח הטכני בונה יכולת עיקרית של ניתוח גרף המחירים וחילוץ יחסי הסיכוי–סיכון מתוכו. איש אינו יכול לדעת מה יהיה עם מניית טבע מחר, מחרתיים או בעוד שנה. אבל לפי ניתוח גרף המחירים של טבע אני יכול לדעת אם נכון להיום כדאי לקנות את הנייר".
אילו היבטים התנהגותיים נוטים יותר לחזור על עצמם לאורך גרף המחירים?
"היבט התנהגותי מהמוכרים ביותר, הוא מניה שמדשדשת לפחות שנה. הדשדוש נוצר כשיש שתי נגיעות באותה רמת שפל ושתי נגיעות באותה רמת שיא במשך לפחות שנה. במצב כזה אנו מבינים שקיים גוף גדול, פיננסי או מוסדי, שמוכן לקנות כל כמות מהמניה במחיר ידוע מראש. למשל, מניה מדשדשת בין 6 ל–10 שקלים, ולא יורדת במשך שנה אל מתחת למחיר 6 שקלים. מדוע? מפני שאותו גוף מוכן לקנות כל כמות מהמניה במחיר 6 שקלים. הגוף הפיננסי ניתח את החברה על בסיס כלכלי והגיע למסקנה כי 6 שקלים הם מחיר אטרקטיבי ולאור ההתפתחויות העתידיות המניה עשויה לעלות. מבחינתי, כמנתח טכני, כשאני מסתכל על הגרף אני יודע שהניתוח הכלכלי כבר נעשה, ואותו גוף שמוכן לקנות ודאי יודע משהו שאני לא יודע".
השיטה מסיקה מהעבר לגבי העתיד. מה לגבי אירועים בלתי צפויים? כיצד אפשר להימנע מסיכונים שהשיטה אינה מצליחה לצפות מראש?
"גם כאשר מנתחים שווקים באמצעות ניתוח כלכלי, מתבססים על נתוני העבר. בניגוד לניתוח הכלכלי, את המנתח הטכני לא ממש מעניינות הסיבות לאירועים אלא התהליך. מסיבות אי אפשר לעשות כסף, מתהליכים כן. אירועים שאי אפשר לצפות מראש הם חלק מהשוק. האירועים באים לידי ביטוי בזמן אמת על גרף המחירים ולא בדיעבד, וכדי להימנע מהסיכונים שאירועים אלה יוצרים, אנו בונים לכל אסטרטגיית השקעה רשתות ביטחון. רשת הביטחון הראשונה היא הדרך שבה מנהלים את הכסף. "
לא שמים את כל הכסף במניה אחת. שנית, אנו עובדים עם Stop Loss, כלומר, בוחרים מיקום להוראה לקביעת הפסד. שלישית, מקפידים לבחור רק מניות מסוג מסוים, שכן שיטת הניתוח הטכני אינה יכולה לנתח כל מניה. לניתוח טכני קיימים קריטריונים מאוד ברורים של רצף מחירים, מובהקות ומחזורי מסחר גבוהים. יש מניות שהן קלות ופשוטות ואפשר לנתח אותן בצורה מאוד אובייקטיבית.
"אף שיטה אינה יכולה להתמודד עם אירועים חיצוניים פתאומיים. מדי פעם אפשר לחטוף מכה, אבל בדרך כלל לפחות אחת מרשתות הביטחון מחזיקה מעמד ואני לא מאמין שאירוע חיצוני יכול לקלקל את התשואה בצורה משמעותית. לעומת זאת, סדרה עקבית של בחירות לא טובות עשויה בהחלט להחריב את התשואה".
*את חלקו השני של הראיון נביא לכם מחר - ובו על כישלונות, אחוזי הצלחה, מודלים שונים של ניתוח ועוד...
מערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיותרפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה
רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור
רפאל חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם.
המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם.
לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.
בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- תעשייה אווירית, רפאל, אלביט מערכות - מי קיבלה יותר פרסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים
קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית,
נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.
בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
הממוצעים שפרסם בנק ישראל משקפים פערים חדים בין הריביות שהציבור מקבל לבין אלה שהוא משלם: 1.1% על עו"ש בזכות מול 12.1% על חובה, פערים גדולים בין הריבית על הפיקדונות והריבית על ההלוואות, ובנוסף גם פערים של עשרות אחוזים בריביות אשראי בין גופים שונים
הצרכן הישראלי מחכה בכליון עיניים להורדת הריבית, שלא ירדה מינואר 2024, ובנתיים, עד ההודעה הבאה של הנגיד, בנק ישראל פירסם את נתוני הריביות במשק, שמראים בבירור כיצד רוב הציבור מאבד את כספו לאור שיעורי הריבית הגבוהים.
נתחיל בעובר ושב, שבו סך יתרת משקי הבית היא 232 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה 8.4% בלבד נושא ריבית, וגם זו נמוכה, היות והממוצע עומד על 1.1% בלבד. אם נשווה את הריבית לעובר ושב בחובה, נראה תמונה הפוכה עם ריבית ממוצעת של 12.1%. זהו הפרש של יותר מפי 10. מבחינת הריבית שתקבלו על יתרת עו"ש, בנק מסד מוביל עם 3.2%, לאומי ויהב עם 2% ואילו בבנק הפועלים יתנו לכם 0.2% בלבד על יתרת העו"ש. אם נסתכל על הריבית על עו"ש בחובה, לקוחות בנק לאומי ישלמו את שיעור הריבית הגבוה ביותר, 13.6%, ואחריהם גם לקוחות של בנק הפועלים ישלמו שיעור גבוה של 12.9%, דיסקונט עם 11.3% ומזרחי עם 10.1%. הבנק הזול ביותר בתחום הוא יהב, עם 9.10% בלבד.
הריבית גבוהה, אבל לא בפיקדונות
מבט על נתוני הריבית בהלוואות מראה פער עצום בין הממוצעים, היות והלוואה חוץ בנקאית אצל כאל תגבה מכם ריבית ממוצעת של כ-11.3%, בעוד שאם תעשו זאת בבנק הדיגיטלי, וואן זירו, תיגבה מכם את הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר, 6.9%, אך היקף ההלוואות שלו נמוך במיוחד. בבנקים הקטנים יותר תקבלו הלוואות בתנאים טובים ביותר, כשבנק מסד ויהב עם כ-7.9% ו-8.1%, בהתאמה. מבין הבנקים הגדולים, ממוצע ההלוואות של דיסקונט הוא הנמוך ביותר, עם 8.4% ואילו מזרחי עם הממוצע הגבוה ביותר, כ-9.5%, כך שגם בקרב הבנקים הגדולים ישנו הפרש לא קטן בכלל. מבחינת הלוואות אצל גופים חוץ בנקאיים, אצל מקס וישראכרט ההלוואה תהיה בריבית גבוהה של 10% וכ-10.7%, בהתאמה. במילים אחרות, הפערים מראים כי לקוח עלול לשלם פי 2 ריבית, בהתאם לבחירתו בגוף הפיננסי. ממוצע הריבית על ההלוואות עומד על כ-9.2%. סך ההלוואות שניתנו באוגוסט הוא 4.97 מיליארד שקל.
אם נסתכל על פיזור הריביות להלוואות נראה נתון בולט נוסף, שמראה פערים גדולים בין לקוחות אותו הגוף. בכאל, למשל, הריבית הממוצעת היא 11.3%, אך לקוחות מסוימים חווים ריביות של עד 16.7%. במרכנתיל, הטווח נע בין 6.4% ל־15.5%, ובהפועלים מ־6.6% ועד 14.7%. וכך, במקרים פרטניים שבהם הלקוחות הם בעלי פרופיל סיכון גבוה הריבית תהיה גבוהה דרמטית מלקוחות "טובים".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך הפיקדונות של משקי הבית עמד על כ-39.6 מיליארד ש"ח, והחריג הוא הבנק הדיגיטלי One Zero, שמציע ריבית קבועה של 5% בפיקדון לשנה, בעוד שהממוצע על הריבית הקבועה בפקדונות לשנה עומד על 4.2% והבנקים הגדולים ברובם נותנים תשואות נמוכות יותר, כשלאומי הוא היחיד מהבנקים הגדולים שנמצא מעל הממוצע, עם ריבית קבועה של כ-4.3%. את הריבית הקבועה הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים תקבלו בבנק הפועלים, עם 4.08% בלבד, ואילו בבנקים הקטנים המצב אף פחות טוב, כשבבנק מסד תקבלו 3.69% בלבד. וכך, גם כשמדובר בפיקדון שנתי, אנחנו רואים שרובה המוחלט של המערכת נותנת שיעור נמוך יותר מריבית הבסיס של בנק ישראל.
