על שולחן הניתוחים: ראיון חג עם אייל גורביץ'
מה יש בו, בניתוח הטכני, שלפתע הוא צץ בכל אתר כלכלי, בכל בית השקעות, ואפילו הבנקים למדו לעשות בו שימוש? קורסי ניתוח טכני נפתחים ללא הרף והפורומים באתרי האינטרנט מלאים בטכנאים החדשים המחליפים מידע באמצעות מילים לא ברורות כמו מתנדים, פריצת התנגדות, רצועות וממוצעים.
שיטת הניתוח הטכני קיימת זמן רב, אולם רק לאחרונה היא מקבלת את הבמה הראויה לה. השיטה מנתחת את מגמות העבר במחירי נכסים פיננסיים, וצופה מגמות עתידיות. הנכסים הפיננסיים מאופיינים במסחר רציף ובמחזורי מסחר גדולים, והניתוח כולו מבוצע על ידי גרפים. העיקרון הבולט בשיטה קשור לניתוח פסיכולוגי של פעולות המשקיעים בשוק ההון. עם זאת, אין מדובר בשיטה מיסטית, אלא כשמה כן היא, טכנית לחלוטין.
"הניתוח הטכני פשוט מאוד והקושי העיקרי בשיטה הוא הקושי המנטלי מצד המשקיע", אומר אייל גורביץ', "משקיעים רבים מגיעים ללימוד הניתוח הטכני כי הם חושבים שהם מצאו את המפתח למערה של עלי באבא, אבל השיטה מחייבת נטרול של רגשות. הפחד והחמדנות קיימים תמיד, השאלה היא באיזה מינון ואיך מתעלים אותם לטובה, זוהי העבודה האמיתית".
אייל גורביץ' (41) הוא אנליסט טכני ומנכ"ל משותף באתר בורסהגרף, אתר מוביל לניתוח טכני, מקבוצת קו מנחה. גורביץ' עוסק בתחום 16 שנה, ונחשף אליו כשלמד בקורס השקעות. "זכור לי שהיה לי שיעור בודד בניתוח טכני שהועבר על ידי רפי פרסיץ, המנתח הטכני של עיתון 'הארץ'", הוא מספר, "בתום השיעור, הבנתי בדיוק מה בתחום שוק ההון אני רוצה לעשות, ואיך. מאותו רגע הפכתי לפריק של השיטה".
מה היא תורת הניתוח הטכני ומה הם מקורותיה?
"הניתוח הטכני קיים כבר 115 שנה בחצי הכדור המערבי, ומכונן השיטה הוא צ'ארלס דאו, מייסד מדד דאו ג'ונס. ביפן השיטה קיימת יותר מ-400 שנה, ושם שיטת הרישום שונה לחלוטין ונקראת 'נרות יפניים'. במערב משתמשים בגרף העמודות.
"לשיטה שלוש הנחות יסוד. הראשונה, גרף המחירים מגלם את כל מה שקורה בשוק. כל הנתונים בשוק, החל בציפיות המשקיעים וכלה בדוחות כספיים ונתונים כלכליים ברמת המיקרו והמאקרו, מגולמים בגרף. ההנחה השנייה היא כי המחירים נעים במגמות. השוק תמיד נמצא באחת משלוש מגמות: עלייה, ירידה, או דשדוש. כל מגמה שייכת לאחד משלושה סוגים: ראשית, משנית, או מינורית. על מנת לקבל החלטה נכונה, יש לבחון את מגמת הנכס ולבנות אסטרטגיית מסחר מתאימה.
"הנחה שלישית קובעת כי ההיסטוריה תמיד חוזרת על עצמה. בדיוק כשם שתהליכים רבים ביקום מתרחשים באופן מחזורי ועל כן ניתן לחזותם, גם תהליכים כלכליים ניתנים לחיזוי על פי תקדימים שאירעו בעבר. השיטה עוסקת בפסיכולוגיית המונים, שכן מאחורי גרף המחירים עומדות פעולות רכישה ומכירה של הציבור. פסיכולוגיית המונים, בניגוד לפסיכולוגיית היחיד, נוטה להישאר קבועה לאורך זמן. בשנות קיומה של השיטה קוטלגו לא מעט תקדימים התנהגותיים, וסביר להניח שתקדים יוביל למהלך נוסף, אולם כמובן ששום דבר אינו ודאי לחלוטין.
"שיטת הניתוח הטכני בונה יכולת עיקרית של ניתוח גרף המחירים וחילוץ יחסי הסיכוי–סיכון מתוכו. איש אינו יכול לדעת מה יהיה עם מניית טבע מחר, מחרתיים או בעוד שנה. אבל לפי ניתוח גרף המחירים של טבע אני יכול לדעת אם נכון להיום כדאי לקנות את הנייר".
אילו היבטים התנהגותיים נוטים יותר לחזור על עצמם לאורך גרף המחירים?
"היבט התנהגותי מהמוכרים ביותר, הוא מניה שמדשדשת לפחות שנה. הדשדוש נוצר כשיש שתי נגיעות באותה רמת שפל ושתי נגיעות באותה רמת שיא במשך לפחות שנה. במצב כזה אנו מבינים שקיים גוף גדול, פיננסי או מוסדי, שמוכן לקנות כל כמות מהמניה במחיר ידוע מראש. למשל, מניה מדשדשת בין 6 ל–10 שקלים, ולא יורדת במשך שנה אל מתחת למחיר 6 שקלים. מדוע? מפני שאותו גוף מוכן לקנות כל כמות מהמניה במחיר 6 שקלים. הגוף הפיננסי ניתח את החברה על בסיס כלכלי והגיע למסקנה כי 6 שקלים הם מחיר אטרקטיבי ולאור ההתפתחויות העתידיות המניה עשויה לעלות. מבחינתי, כמנתח טכני, כשאני מסתכל על הגרף אני יודע שהניתוח הכלכלי כבר נעשה, ואותו גוף שמוכן לקנות ודאי יודע משהו שאני לא יודע".
השיטה מסיקה מהעבר לגבי העתיד. מה לגבי אירועים בלתי צפויים? כיצד אפשר להימנע מסיכונים שהשיטה אינה מצליחה לצפות מראש?
"גם כאשר מנתחים שווקים באמצעות ניתוח כלכלי, מתבססים על נתוני העבר. בניגוד לניתוח הכלכלי, את המנתח הטכני לא ממש מעניינות הסיבות לאירועים אלא התהליך. מסיבות אי אפשר לעשות כסף, מתהליכים כן. אירועים שאי אפשר לצפות מראש הם חלק מהשוק. האירועים באים לידי ביטוי בזמן אמת על גרף המחירים ולא בדיעבד, וכדי להימנע מהסיכונים שאירועים אלה יוצרים, אנו בונים לכל אסטרטגיית השקעה רשתות ביטחון. רשת הביטחון הראשונה היא הדרך שבה מנהלים את הכסף. "
לא שמים את כל הכסף במניה אחת. שנית, אנו עובדים עם Stop Loss, כלומר, בוחרים מיקום להוראה לקביעת הפסד. שלישית, מקפידים לבחור רק מניות מסוג מסוים, שכן שיטת הניתוח הטכני אינה יכולה לנתח כל מניה. לניתוח טכני קיימים קריטריונים מאוד ברורים של רצף מחירים, מובהקות ומחזורי מסחר גבוהים. יש מניות שהן קלות ופשוטות ואפשר לנתח אותן בצורה מאוד אובייקטיבית.
"אף שיטה אינה יכולה להתמודד עם אירועים חיצוניים פתאומיים. מדי פעם אפשר לחטוף מכה, אבל בדרך כלל לפחות אחת מרשתות הביטחון מחזיקה מעמד ואני לא מאמין שאירוע חיצוני יכול לקלקל את התשואה בצורה משמעותית. לעומת זאת, סדרה עקבית של בחירות לא טובות עשויה בהחלט להחריב את התשואה".
*את חלקו השני של הראיון נביא לכם מחר - ובו על כישלונות, אחוזי הצלחה, מודלים שונים של ניתוח ועוד...
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
