ההתחייבויות המשק נטו מול חו"ל - 17 מיליארד ש'

כך עולה מנתוני בנק ישראל לסוף יוני 2006. ברביע ה-1 חלה עלייה חדה בצד הנכסים בחו"ל ובצד ההתחייבויות מול חו"ל בעיקר כתוצאה מעסקה גדולה בענף הפרמצבטיקה, ואילו ברביע ה-2 חלה האטה משמעותית בפעילות
אסף מליחי |

יתרת ההתחייבויות נטו של המשק מול חו"ל (יתרת ההתחייבויות של המשק הישראלי לחו"ל בניכוי נכסיו בחו"ל) הסתכמה בסוף יוני 2006 בכ-17 מיליארד דולר. ברביע הראשון חלה עלייה חדה הן בצד הנכסים בחו"ל והן בצד ההתחייבויות מול חו"ל בעיקר כתוצאה מעסקה גדולה בענף הפרמצבטיקה, כאשר מנגד ברביע השני חלה האטה משמעותית בפעילות מול חו"ל. כך עולה מנתונים שפורסמו היום על ידי המחלקה לפעילות המשק במט"ח בבנק ישראל.

יתרת הנכסים של המשק בחו"ל הסתכמה בכ-141 מיליארד דולר בסוף יוני 2006 - גידול של 18.2 מיליארד דולר, שעיקרו נובע מגידול בהשקעות הישירות ברביע הראשון, כאשר העסקה בענף הפרמצבטיקה תרמה 10 מיליארד דולרים. יתרת ההשקעות בתיק ני"ע למסחר גדלה ב-4.2 מיליארדי דולרים בעיקר כתוצאה מהמשך התאמת התיקים במגזר המוסדי ובמגזר משקי הבית, על רקע הרפורמה במס.

במהלך המחצית הראשונה של 2006 הגדילו הבנקים את רכישות אג"ח הזרות וכן את הפקדותיהם בבנקים בחו"ל. עודף המקורות במט"ח במערכת הבנקאות נוצר כתוצאה מגידול בפיקדונות תושבי חוץ על רקע העלייה בריבית לטווח קצר, ומפיקדונות במט"ח של תאגידים ויחידים. רזרבות מט"ח של בנק ישראל הצטמצמו ב-600 מיליון דולר במהלך הרביע השני, כתוצאה מרכישות מט"ח ע"י הממשלה לצורך מימון פעילותה מול חו"ל.

יתרת התחייבויות המשק מול חו"ל הסתכמה ב-158 מיליארד דולר בסוף יוני 2006 - גידול של 5 מיליארדים במהלך המחצית הראשונה של 2006. רוב הגידול נובע מרישום העסקה בענף הפרמצבטיקה בתיק ני"ע למסחר של תושבי חוץ. ללא עסקה זו הייתה נרשמת האטה ברביע הראשון של 2006 בהשקעות הפיננסיות של תושבי חוץ במניות ישראליות, שאף הפכה למימושים במהלך הרביע השני. ערכו של תיק ני"ע למסחר של תושבי חוץ הצטמצם ב-600 מיליון דולר עקב ירידות מחירים חדות במניות הישראליות בחו"ל ברביע השני.

בהשקעות הישירות נמשכה המגמה החיובית שהחלה ברביע האחרון של 2005 ותושבי חוץ השקיעו 3.2 מיליארד דולר נוספים במהלך המחצית הראשונה של 2006. חלק הארי של סכום זה מבטא השקעות בחברות קטנות, לא סחירות, מענפי הטכנולוגיה העילית, וכן התממשות מכירת גרעין השליטה בבנק ישראלי גדול.

החוב החיצוני נטו הפך לשלילי כבר ב-2002, כלומר המשק נמצא מאז בעודף נכסים (מכשירי חוב) מול חו"ל. עודף הנכסים המשיך לעלות גם במחצית הראשונה של 2006, ועמד בסוף יוני 2006 על 24 מיליארדי דולרים.

החוב החיצוני ברוטו של המשק גדל במהלך המחצית הראשונה של 2006 והסתכם ב-82 מיליארד דולר בסוף יוני 2006. עודף הנכסים (מכשירי חוב) לזמן קצר הסתכם בסוף יוני 2006 ב-40 מיליארד דולר. עודף זה גדל ב-1.7 מיליארד דולר נוספים במהלך המחצית הראשונה של 2006, בעיקר כתוצאה מגידול בפיקדונות מערכת הבנקאות בחו"ל.

יש לציין, כי החוב נטו לזמן קצר מהווה רכיב מרכזי בהערכת הסיכון של כל משק, ועודף נכסים לזמן קצר תורם לשיפור דירוג האשראי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


משרד אורבך הלוי, צילום: תומר שמשמשרד אורבך הלוי, צילום: תומר שמש

מה מניע עיצוב משרד ב-5,000 שקל למ"ר?

מצד אחד משקיעים יותר מאי פעם בעיצוב משרדים, מצד שני מודל העבודה מהבית פופולרי יותר מאי פעם- במה חברות צריכות להשקיע כשהן באות לעצב משרד?

אורי הלוי |

שוק המשרדים, בניגוד לשוק המגורים, תמיד פעל בגלים. אין בו קו צמיחה אחיד או יציב, אלא תנועות חדות שנובעות ממבנה הכלכלה, מהחלטות רשויות ומהשינויים בתרבות העבודה. כיום אנו נמצאים באחת הנקודות המשמעותיות ביותר שידע התחום בשנים האחרונות: היצף בשטחי משרדים לצד אי־ודאות מתמשכת.

אחת הסיבות המרכזיות למצב היא מדיניות הרשויות המקומיות, שמעדיפות בניית משרדים על פני מגורים מסיבות של ארנונה. לכך הצטרפה האופוריה שאחרי הקורונה, תקופה שבה רבים האמינו שהשוק עומד לחזור בגדול. ניתנו היתרי בנייה רבים, ופרויקטים של משרדים יצאו לדרך כמעט בכל עיר מרכזית. אך במקביל, התרבות הארגונית השתנתה: עבודה מרחוק, לפחות יום או יומיים בשבוע, הפכה לנורמה ולא רק בהייטק, אלא גם בענפים מסורתיים. כך מצאנו את עצמנו עם כמות עצומה של פרויקטים זמינים, אך עם פחות עובדים שמגיעים למשרד מדי יום.


קפיטריית חברת אנבידיה בעיצוב משרד אורבך הלוי, צילום: יואב פלד
קפיטריית חברת אנבידיה בעיצוב משרד אורבך הלוי - קרדיט: יואב פלד


למרות ההצפה, לשוק יש חוקיות ברורה: בניינים ממותגים, יוקרתיים, חדשניים ובעלי נגישות תחבורתית גבוהה ימשיכו להוביל את הביקושים למשרדים אלה כאשר העלות עבור עיצוב משרד יוקרה כבר עלה מעל ל-5,000 שקל למטר רבוע . סוגיה נוספת היא מיקום המשרד, כאשר מיקום בנקודת מפתח, קרבה לרכבת ישראל או לקווי הרכבת הקלה וסביבת עירוב שימושים ושירותים מעניקים לבניינים יתרון משמעותי.

כך למשל, חברת Google בחרה להעביר את משרדיה במיקום אסטרטגי שקרוב יותר לתחנת הרכבת, שינוי של 300 מטר שהיה שווה מבחינתם השקעה לוגיסטית ותקציבית למגדל TOHA 2. דוגמא שמדגישה היטב את החשיבות של נגישות ויעילות, שהפכו לשיקול מרכזי בבחירת משרד.

מתי יתרחש המפנה הבא וההיצע יקטן? אינני נביא. אך ברור שהגלים ימשיכו,  והשוק יתעדף תמיד את האיכותי והנחשק.