ההתחייבויות המשק נטו מול חו"ל - 17 מיליארד ש'
יתרת ההתחייבויות נטו של המשק מול חו"ל (יתרת ההתחייבויות של המשק הישראלי לחו"ל בניכוי נכסיו בחו"ל) הסתכמה בסוף יוני 2006 בכ-17 מיליארד דולר. ברביע הראשון חלה עלייה חדה הן בצד הנכסים בחו"ל והן בצד ההתחייבויות מול חו"ל בעיקר כתוצאה מעסקה גדולה בענף הפרמצבטיקה, כאשר מנגד ברביע השני חלה האטה משמעותית בפעילות מול חו"ל. כך עולה מנתונים שפורסמו היום על ידי המחלקה לפעילות המשק במט"ח בבנק ישראל.
יתרת הנכסים של המשק בחו"ל הסתכמה בכ-141 מיליארד דולר בסוף יוני 2006 - גידול של 18.2 מיליארד דולר, שעיקרו נובע מגידול בהשקעות הישירות ברביע הראשון, כאשר העסקה בענף הפרמצבטיקה תרמה 10 מיליארד דולרים. יתרת ההשקעות בתיק ני"ע למסחר גדלה ב-4.2 מיליארדי דולרים בעיקר כתוצאה מהמשך התאמת התיקים במגזר המוסדי ובמגזר משקי הבית, על רקע הרפורמה במס.
במהלך המחצית הראשונה של 2006 הגדילו הבנקים את רכישות אג"ח הזרות וכן את הפקדותיהם בבנקים בחו"ל. עודף המקורות במט"ח במערכת הבנקאות נוצר כתוצאה מגידול בפיקדונות תושבי חוץ על רקע העלייה בריבית לטווח קצר, ומפיקדונות במט"ח של תאגידים ויחידים. רזרבות מט"ח של בנק ישראל הצטמצמו ב-600 מיליון דולר במהלך הרביע השני, כתוצאה מרכישות מט"ח ע"י הממשלה לצורך מימון פעילותה מול חו"ל.
יתרת התחייבויות המשק מול חו"ל הסתכמה ב-158 מיליארד דולר בסוף יוני 2006 - גידול של 5 מיליארדים במהלך המחצית הראשונה של 2006. רוב הגידול נובע מרישום העסקה בענף הפרמצבטיקה בתיק ני"ע למסחר של תושבי חוץ. ללא עסקה זו הייתה נרשמת האטה ברביע הראשון של 2006 בהשקעות הפיננסיות של תושבי חוץ במניות ישראליות, שאף הפכה למימושים במהלך הרביע השני. ערכו של תיק ני"ע למסחר של תושבי חוץ הצטמצם ב-600 מיליון דולר עקב ירידות מחירים חדות במניות הישראליות בחו"ל ברביע השני.
בהשקעות הישירות נמשכה המגמה החיובית שהחלה ברביע האחרון של 2005 ותושבי חוץ השקיעו 3.2 מיליארד דולר נוספים במהלך המחצית הראשונה של 2006. חלק הארי של סכום זה מבטא השקעות בחברות קטנות, לא סחירות, מענפי הטכנולוגיה העילית, וכן התממשות מכירת גרעין השליטה בבנק ישראלי גדול.
החוב החיצוני נטו הפך לשלילי כבר ב-2002, כלומר המשק נמצא מאז בעודף נכסים (מכשירי חוב) מול חו"ל. עודף הנכסים המשיך לעלות גם במחצית הראשונה של 2006, ועמד בסוף יוני 2006 על 24 מיליארדי דולרים.
החוב החיצוני ברוטו של המשק גדל במהלך המחצית הראשונה של 2006 והסתכם ב-82 מיליארד דולר בסוף יוני 2006. עודף הנכסים (מכשירי חוב) לזמן קצר הסתכם בסוף יוני 2006 ב-40 מיליארד דולר. עודף זה גדל ב-1.7 מיליארד דולר נוספים במהלך המחצית הראשונה של 2006, בעיקר כתוצאה מגידול בפיקדונות מערכת הבנקאות בחו"ל.
יש לציין, כי החוב נטו לזמן קצר מהווה רכיב מרכזי בהערכת הסיכון של כל משק, ועודף נכסים לזמן קצר תורם לשיפור דירוג האשראי.

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב
ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.
בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.
הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית?
מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%
יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב.
- ה-CPI של אוגוסט: הקריאה השנתית תואמת לצפי, אבל הקצב החודשי מפתיע ללמעלה
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש. לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".

בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
הממוצעים שפרסם בנק ישראל משקפים פערים חדים בין הריביות שהציבור מקבל לבין אלה שהוא משלם: 1.1% על עו"ש בזכות מול 12.1% על חובה, פערים גדולים בין הריבית על הפיקדונות והריבית על ההלוואות, ובנוסף גם פערים של עשרות אחוזים בריביות אשראי בין גופים שונים
הצרכן הישראלי מחכה בכליון עיניים להורדת הריבית, שלא ירדה מינואר 2024, ובנתיים, עד ההודעה הבאה של הנגיד, בנק ישראל פירסם את נתוני הריביות במשק, שמראים בבירור כיצד רוב הציבור מאבד את כספו לאור שיעורי הריבית הגבוהים.
נתחיל בעובר ושב, שבו סך יתרת משקי הבית היא 232 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה 8.4% בלבד נושא ריבית, וגם זו נמוכה, היות והממוצע עומד על 1.1% בלבד. אם נשווה את הריבית לעובר ושב בחובה, נראה תמונה הפוכה עם ריבית ממוצעת של 12.1%. זהו הפרש של יותר מפי 10. מבחינת הריבית שתקבלו על יתרת עו"ש, בנק מסד מוביל עם 3.2%, לאומי ויהב עם 2% ואילו בבנק הפועלים יתנו לכם 0.2% בלבד על יתרת העו"ש. אם נסתכל על הריבית על עו"ש בחובה, לקוחות בנק לאומי ישלמו את שיעור הריבית הגבוה ביותר, 13.6%, ואחריהם גם לקוחות של בנק הפועלים ישלמו שיעור גבוה של 12.9%, דיסקונט עם 11.3% ומזרחי עם 10.1%. הבנק הזול ביותר בתחום הוא יהב, עם 9.10% בלבד.
הריבית גבוהה, אבל לא בפיקדונות
מבט על נתוני הריבית בהלוואות מראה פער עצום בין הממוצעים, היות והלוואה חוץ בנקאית אצל כאל תגבה מכם ריבית ממוצעת של כ-11.3%, בעוד שאם תעשו זאת בבנק הדיגיטלי, וואן זירו, תיגבה מכם את הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר, 6.9%, אך היקף ההלוואות שלו נמוך במיוחד. בבנקים הקטנים יותר תקבלו הלוואות בתנאים טובים ביותר, כשבנק מסד ויהב עם כ-7.9% ו-8.1%, בהתאמה. מבין הבנקים הגדולים, ממוצע ההלוואות של דיסקונט הוא הנמוך ביותר, עם 8.4% ואילו מזרחי עם הממוצע הגבוה ביותר, כ-9.5%, כך שגם בקרב הבנקים הגדולים ישנו הפרש לא קטן בכלל. מבחינת הלוואות אצל גופים חוץ בנקאיים, אצל מקס וישראכרט ההלוואה תהיה בריבית גבוהה של 10% וכ-10.7%, בהתאמה. במילים אחרות, הפערים מראים כי לקוח עלול לשלם פי 2 ריבית, בהתאם לבחירתו בגוף הפיננסי. ממוצע הריבית על ההלוואות עומד על כ-9.2%. סך ההלוואות שניתנו באוגוסט הוא 4.97 מיליארד שקל.
אם נסתכל על פיזור הריביות להלוואות נראה נתון בולט נוסף, שמראה פערים גדולים בין לקוחות אותו הגוף. בכאל, למשל, הריבית הממוצעת היא 11.3%, אך לקוחות מסוימים חווים ריביות של עד 16.7%. במרכנתיל, הטווח נע בין 6.4% ל־15.5%, ובהפועלים מ־6.6% ועד 14.7%. וכך, במקרים פרטניים שבהם הלקוחות הם בעלי פרופיל סיכון גבוה הריבית תהיה גבוהה דרמטית מלקוחות "טובים".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך הפיקדונות של משקי הבית עמד על כ-39.6 מיליארד ש"ח, והחריג הוא הבנק הדיגיטלי One Zero, שמציע ריבית קבועה של 5% בפיקדון לשנה, בעוד שהממוצע על הריבית הקבועה בפקדונות לשנה עומד על 4.2% והבנקים הגדולים ברובם נותנים תשואות נמוכות יותר, כשלאומי הוא היחיד מהבנקים הגדולים שנמצא מעל הממוצע, עם ריבית קבועה של כ-4.3%. את הריבית הקבועה הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים תקבלו בבנק הפועלים, עם 4.08% בלבד, ואילו בבנקים הקטנים המצב אף פחות טוב, כשבבנק מסד תקבלו 3.69% בלבד. וכך, גם כשמדובר בפיקדון שנתי, אנחנו רואים שרובה המוחלט של המערכת נותנת שיעור נמוך יותר מריבית הבסיס של בנק ישראל.