עלות שכר מבקר בנק ישראל ב-2004 - 274 א' ש' בחודש

דוח השכר הציבורי חושף: עלות השכר של שיאני המגזר הציבורי 42 מיליארד שקל. בבנק הסבירו: הנתון כולל פדיון חופשות. דוח חריגות הציבורי מפרסם ושוב מציג תמונה עגומה
שי פאוזנר |

בחודשים האחרונים דובר לא מעט על כך שבנק ישראל הוא הגוף הציבורי הנדיב ביותר לעובדיו, ושחריגות השכר בו הפכו ללחם חוק. היום - כחלק מפרסום נתוני השכר במגזר הציבורי של משרד האוצר, מתקבלת תמונה מדהימה - לפיה עלות שכרם של 150 מנהלים בבנק ישראל עומדת על יותר מ-41 אלף שקל בחודש. אך זהו רק קצה הקרחון.

מהנתונים עולה כי שיאן השכר של המגזר הציבורי ב-2004 היה מבקר בנק ישראל, משה בן אהרון, שהשתכר - תחזיקו חזק... כמעט 98 אלף שקל בחודש, ועלות שכרו עמדה על, לא פחות מ-274 אלף שקל בחודש. אם זה לא מספיק, הנה כמה מספרים נוספים לדוגמא: התכנת הראשי בבנק הרוויח אשתקד 97 אלף שקל בחודש - ועלות שכרו עמדה על 281 אלף שקל בחודש. עלות שכרם של שניים מסגני מנהלי מחלקות בבנק ישראל עמדה על 106 ו-108 אלף שקל בחודש.

בבנק ישראל שספג כאמור, לא מעט ביקורת על השכר בו בתקופה האחרונה, מהרו להגיב ומסרו, כי "הנתונים המפורסמים בדוח הממונה על השכר, כוללים מלבד השכר השוטף בשנת 2004, פדיונות של ימי חופשות מיוחדות, אשר נצברו במהלך שנות עבודתו של העובד, בהתאם לזכויותיו". הסבר מעניין, לא?

בבנק הוסיפו, כי "בשנה זו פדו עובדים רבים את ימי החופשה המוזכרים ולפיכך, הסכומים המוצגים מצביעים על רמה חריגה במיוחד. יודגש כי לא הייתה בשנה זו עלייה חריגה בשכר השוטף".

בבנק הזכירו, כי בימים אלה מתגבש בו הסכם שכר חדש, לאחר חודשים רבים של דיונים, בין הנהלת בנק ישראל וועד עובדי הבנק, לבין הממונה על השכר באוצר. ההסכם החדש מבטל לחלוטין חריגות אלה לעובדי דור ב', ומטפל בשינויים מהותיים גם כלפי דור א'. דוברי הבנק סיכמו את תגובתם וכתבו, "אנו מקווים, כי הסכם זה יחתם בקרוב ובכך תותאם שיטת קביעת השכר וההטבות בבנק ישראל, למקובל בשירות הציבורי". נו, גם אנחנו מקווים.

החגיגה בחברת החשמל ורש"ת נמשכת

בחברת החשמל ב-2004 - ושם הרוויח סמנכ"ל החברה כ-45 אלף שקל בחודש. עלות שכרו 71 אלף שקל בחודש. בסך הכל נרשמו בחברה משכורות הגבוהות מ-35 אלף שקל בחודש ל-106 אנשים.

גוף נוסף שהינו מועד לפורענות הוא רשות שדות התעופה - שם מרוויח שיאן השכר כ-55 אלף שקל בחודש. באוצר ציינו כי מדובר בבעל תפקיד "אחר". האם מדובר במישהו שלא ממש יודעים מה הוא עושה שם?

ברש"ת ישנם לא פחות מ-160 איש שמרווחים יותר מ-31 אלף שקל בחודש.

ונעבור לנתונים הממוצעים:

בסיכום הדוח המלא עולה, כי הגופים בהם היה ב-2004 את מספר בעלי התפקידים משתכרים שכר ברוטו הגבוה ביותר הם: בנק ישראל עם 13 בעלי שכר של 57,893.80 בחודש. קופת-חולים "מאוחדת" עם 14 המשתכרים 46,952.48 בחודש. בנק לפתוח התעשיה עם 7.75 המשתכרים 46,646.19 שקל בחודש. בתי זיקוק לנפט בהם 8.83 המשתכרים 42,208.95 שקל בחודש. חברת החשמל לישראל בה 9.16 המשתכרים 41,451.50 שקל בחודש. שירותי בריאות כללית בה 29.99 המשתכרים 40,603.86 בחודש.

גם מקומן של הרשויות המקומיות לא נפקד מהרשימה המרגיזה הזו. מועצה אזורית מרום הגליל היו שניים המשתכרים 30,908. ביפיע שני עובדים המשתכרים 29,907 בחודש. בבירה הגרעונית, ירושלים, 21 עובדים השתכרו 28,590 שקל בחודש. במועצה מקומית מג'אר ישנם 2.87 המרוויחים 28,183 בחודש. במועצה מקומית כפר יונה - 3.5 עובדים 27,501. בתל-אביב, בין עובדי ביה"ח איכילוב ישנם 66.83 עובדים בכירים המשתכרים 27,209 שקל בחודש. עיריית רמת גן מעניקה ל-8.84 עובדים 26,962 שקל בחודש. בעיריית נהריה היו 7.25 עובדים שקיבלו 26,949 שקל בחודש. בעירו של עוזי כהן, רעננה ישנם 11 עובדים שמשתכרים 26,712 שקל בחודש. והשוס - היא עיריית קלנסואה בה 4.89 עובדים עם שכר חודשי של 26,626 שקל בחודש.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?

הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב

תמיר חכמוף |

ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.

בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.    

הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית? 

מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%

יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב. 

"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש.  לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".


ריבית
צילום: ISTOCK

בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית

הממוצעים שפרסם בנק ישראל משקפים פערים חדים בין הריביות שהציבור מקבל לבין אלה שהוא משלם: 1.1% על עו"ש בזכות מול 12.1% על חובה, פערים גדולים בין הריבית על הפיקדונות והריבית על ההלוואות, ובנוסף גם פערים של עשרות אחוזים בריביות אשראי בין גופים שונים

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

הצרכן הישראלי מחכה בכליון עיניים להורדת הריבית, שלא ירדה מינואר 2024, ובנתיים, עד ההודעה הבאה של הנגיד, בנק ישראל פירסם את נתוני הריביות במשק, שמראים בבירור כיצד רוב הציבור מאבד את כספו לאור שיעורי הריבית הגבוהים. 

נתחיל בעובר ושב, שבו סך יתרת משקי הבית היא 232 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה 8.4% בלבד נושא ריבית, וגם זו נמוכה, היות והממוצע עומד על 1.1% בלבד. אם נשווה את הריבית לעובר ושב בחובה, נראה תמונה הפוכה עם ריבית ממוצעת של 12.1%. זהו הפרש של יותר מפי 10. מבחינת הריבית שתקבלו על יתרת עו"ש, בנק מסד מוביל עם 3.2%, לאומי ויהב עם 2% ואילו בבנק הפועלים יתנו לכם 0.2% בלבד על יתרת העו"ש. אם נסתכל על הריבית על עו"ש בחובה, לקוחות בנק לאומי ישלמו את שיעור הריבית הגבוה ביותר, 13.6%, ואחריהם גם לקוחות של בנק הפועלים ישלמו שיעור גבוה של 12.9%, דיסקונט עם 11.3% ומזרחי עם 10.1%. הבנק הזול ביותר בתחום הוא יהב, עם 9.10% בלבד.


ריביות ממוצעות על עו"ש בחובה

הריבית גבוהה, אבל לא בפיקדונות 

מבט על נתוני הריבית בהלוואות מראה פער עצום בין הממוצעים, היות והלוואה חוץ בנקאית אצל כאל תגבה מכם ריבית ממוצעת של כ-11.3%, בעוד שאם תעשו זאת בבנק הדיגיטלי, וואן זירו, תיגבה מכם את הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר, 6.9%, אך היקף ההלוואות שלו נמוך במיוחד. בבנקים הקטנים יותר תקבלו הלוואות בתנאים טובים ביותר, כשבנק מסד ויהב עם כ-7.9% ו-8.1%, בהתאמה. מבין הבנקים הגדולים, ממוצע ההלוואות של דיסקונט הוא הנמוך ביותר, עם 8.4% ואילו מזרחי עם הממוצע הגבוה ביותר, כ-9.5%, כך שגם בקרב הבנקים הגדולים ישנו הפרש לא קטן בכלל. מבחינת הלוואות אצל גופים חוץ בנקאיים, אצל מקס וישראכרט ההלוואה תהיה בריבית גבוהה של 10% וכ-10.7%, בהתאמה. במילים אחרות, הפערים מראים כי לקוח עלול לשלם פי 2 ריבית, בהתאם לבחירתו בגוף הפיננסי. ממוצע הריבית על ההלוואות עומד על כ-9.2%. סך ההלוואות שניתנו באוגוסט הוא 4.97 מיליארד שקל. 

ריביות על ההלוואות למשקי הבית בישראל

אם נסתכל על פיזור הריביות להלוואות נראה נתון בולט נוסף, שמראה פערים גדולים בין לקוחות אותו הגוף. בכאל, למשל, הריבית הממוצעת היא 11.3%, אך לקוחות מסוימים חווים ריביות של עד 16.7%. במרכנתיל, הטווח נע בין 6.4% ל־15.5%, ובהפועלים מ־6.6% ועד 14.7%. וכך, במקרים פרטניים שבהם הלקוחות הם בעלי פרופיל סיכון גבוה הריבית תהיה גבוהה דרמטית מלקוחות "טובים". 

סך הפיקדונות של משקי הבית עמד על כ-39.6 מיליארד ש"ח, והחריג הוא הבנק הדיגיטלי One Zero, שמציע ריבית קבועה של 5% בפיקדון לשנה, בעוד שהממוצע על הריבית הקבועה בפקדונות לשנה עומד על 4.2% והבנקים הגדולים ברובם נותנים תשואות נמוכות יותר, כשלאומי הוא היחיד מהבנקים הגדולים שנמצא מעל הממוצע, עם ריבית קבועה של כ-4.3%. את הריבית הקבועה הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים תקבלו בבנק הפועלים, עם 4.08% בלבד, ואילו בבנקים הקטנים המצב אף פחות טוב, כשבבנק מסד תקבלו 3.69% בלבד. וכך, גם כשמדובר בפיקדון שנתי, אנחנו רואים שרובה המוחלט של המערכת נותנת שיעור נמוך יותר מריבית הבסיס של בנק ישראל.