סססס
בית משפט השלום בתל אביב (השופט חbi אפרתי) הרשיע היום את איגוד קרנות נאמנות בע"מ (חברת ניהול הקרנות של בנק איגוד) ושניים מעובדיה - הוד זויברמן ועמינחום רזניק (שכיהן בתקופה הרלבנטית כמנכ"ל החברה) בעבירות תרמית בניירות ערך, כפי שיוחסו להם בכתב האישום.
כתב האישום, שהוגש בינואר 2000, כלל שלושה אישומים. כאמור לעיל' שלושת הנאשמים הואשמו בכל האישומים שיוחסו להם בכתב האישום.
האישום הראשון יוחס להוד זויברמן בלבד, ובו הואשם זויברמן כי במהלך החודשים אוגוסט-ספטמבר 1998, גרם לירידה של 30% בשער מנית ישראקולור בע"מ, אותה החזיק בקרן שבניהולו. הנאשם עשה כן באמצעות מתן הוראת רכישה של 1 ע"נ בשלב טרום הפתיחה, במשך ששה ימי מסחר עוקבים. הנאשם כיוון את הוראת הרכישה לפקודת ההיצע בעלת השער הנמוך ביותר, וכך גרם לשער פתיחה נמוך, אשר עקב המסחר הדל במנייה אותה עת היווה גם את שער הנעילה. בית המשפט קיבל את גרסת הנאשם כי פעל כאמור על מנת "להנזיל" את המניות שבחזקת בקרן, אך קבע (תוך שימוש בסלנג של הנאשם) כי "הנאשם עבר את הגבול בין מותר ואסור ופעילותו ב- 1 ע"נ בנסיבות דנן לא לתחכום ותיכנון תחשב, אלא לתיכמון...".
האישום השני יוחס לכל הנאשמים. לנאשם זויברמן יוחסה אחריות ישירה לפעילות תרמיתית שיועדה להביא למיתון ירידות שערים של מניות שהחזיק בקרן שבניהולו. זויברמן נהג לתת במגוון מניות פקודות מכירה של 1 ע"נ בסביבות שער הפתיחה, וכך איפשר לגורמים זרים, שנענו לפקודות אלו בשלב המסחר הרציף למתן ירידות שערים. רזניק, הואשם באישום זה כמסייע מן הטעם שבתוקף תפקידו היה מודע לשיטת פעילותו התרמיתית של זויברמן ואיפשר אותה. החברה הואשמה מכוח "תורת האורגנים" נוכח מעמדו ותפקידו של רזניק.
האישום השלישי יוחס לרזניק ולחברה. רזניק הואשם והורשע באישום זה בביצוע חמש פעולות עצמיות במניות אשר החזיק בקרנות שבניהולו. גם באישום זה הואשמה והורשעה החברה נוכח מעמדו ותפקידו של רזניק.
התביעה יוצגה בתיק זה על ידי חנה קורין וירון ליפשס. הכרעת הדין משתרעת על פני
כ- 50 עמודים, והיא תפורסם בקרוב באתר בית המשפט (ת.פ. 5410/00).
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
