סססס

חזי שטרנליכט |

בית משפט השלום בתל אביב (השופט חbi אפרתי) הרשיע היום את איגוד קרנות נאמנות בע"מ (חברת ניהול הקרנות של בנק איגוד) ושניים מעובדיה - הוד זויברמן ועמינחום רזניק (שכיהן בתקופה הרלבנטית כמנכ"ל החברה) בעבירות תרמית בניירות ערך, כפי שיוחסו להם בכתב האישום.

כתב האישום, שהוגש בינואר 2000, כלל שלושה אישומים. כאמור לעיל' שלושת הנאשמים הואשמו בכל האישומים שיוחסו להם בכתב האישום.

האישום הראשון יוחס להוד זויברמן בלבד, ובו הואשם זויברמן כי במהלך החודשים אוגוסט-ספטמבר 1998, גרם לירידה של 30% בשער מנית ישראקולור בע"מ, אותה החזיק בקרן שבניהולו. הנאשם עשה כן באמצעות מתן הוראת רכישה של 1 ע"נ בשלב טרום הפתיחה, במשך ששה ימי מסחר עוקבים. הנאשם כיוון את הוראת הרכישה לפקודת ההיצע בעלת השער הנמוך ביותר, וכך גרם לשער פתיחה נמוך, אשר עקב המסחר הדל במנייה אותה עת היווה גם את שער הנעילה. בית המשפט קיבל את גרסת הנאשם כי פעל כאמור על מנת "להנזיל" את המניות שבחזקת בקרן, אך קבע (תוך שימוש בסלנג של הנאשם) כי "הנאשם עבר את הגבול בין מותר ואסור ופעילותו ב- 1 ע"נ בנסיבות דנן לא לתחכום ותיכנון תחשב, אלא לתיכמון...".

האישום השני יוחס לכל הנאשמים. לנאשם זויברמן יוחסה אחריות ישירה לפעילות תרמיתית שיועדה להביא למיתון ירידות שערים של מניות שהחזיק בקרן שבניהולו. זויברמן נהג לתת במגוון מניות פקודות מכירה של 1 ע"נ בסביבות שער הפתיחה, וכך איפשר לגורמים זרים, שנענו לפקודות אלו בשלב המסחר הרציף למתן ירידות שערים. רזניק, הואשם באישום זה כמסייע מן הטעם שבתוקף תפקידו היה מודע לשיטת פעילותו התרמיתית של זויברמן ואיפשר אותה. החברה הואשמה מכוח "תורת האורגנים" נוכח מעמדו ותפקידו של רזניק.

האישום השלישי יוחס לרזניק ולחברה. רזניק הואשם והורשע באישום זה בביצוע חמש פעולות עצמיות במניות אשר החזיק בקרנות שבניהולו. גם באישום זה הואשמה והורשעה החברה נוכח מעמדו ותפקידו של רזניק.

התביעה יוצגה בתיק זה על ידי חנה קורין וירון ליפשס. הכרעת הדין משתרעת על פני

כ- 50 עמודים, והיא תפורסם בקרוב באתר בית המשפט (ת.פ. 5410/00).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום 

רן קידר |

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'. 

שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD. 

על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף. 

הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

כלכלת הבחירות של סמוטריץ - נותן לכם פטור במסים כדי לקבל מנדטים

הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 ל־150–200 דולר מוצגת כהקלה לצרכן, אך המהלך עלול לפגוע בעסקים המקומיים ולהיתפס ככלכלת בחירות מובהקת
אדיר בן עמי |

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקדם מהלך שיוזיל את הקניות מאמזון ואתרי יבוא אישי אחרים, אבל קשה להתעלם מהתזמון ומהמשמעות הכלכלית הרחבה שלו. הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 דולר ל־150 או 200 דולר נשמעת כמו בשורה לצרכנים, אך בפועל היא עשויה להפוך לאחד הצעדים הפופוליסטיים היקרים של השנה.


מאחורי ההחלטה עומד מהלך שמוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.


הבעיה המרכזית טמונה בפגיעה הצפויה בשוק המקומי עם עסקים קטנים ובינוניים, שכבר מתקשים להתמודד עם תחרות מחו"ל, וצפויים לעמוד מול גל גדול יותר של מוצרים זולים שמגיעים מסין, טורקיה וממדינות נוספות. הגדלת הפטור מגדילה את הפער שיש להם מול ספקים זרים שנכנסים לישראל, בזמן שעסק ישראלי מחויב בכל מס ורגולציה מקומית. המשמעות היא שיותר קטגוריות מוצרים יהפכו ללא משתלמות לייבוא מקומי, יותר צרכנים יעדיפו להזמין מבחוץ, והכדאיות של החזקת חנות קטנה או עסק בינוני תישחק עוד יותר.


בניגוד לנרטיב של "הקלה ביוקר המחיה", רוב המוצרים שמוזמנים באינטרנט הם אופנה והנעלה ולא אלה שמכבידים באמת על תקציב משקי הבית, כמו מזון. כלומר, ההטבה לא פותרת את בעיית המחירים המשמעותית של הציבור, אלא רק יוצרת תחושת הטבה רגעית. הערכות באוצר מדברות על כך שסמוטריץ' נשען על תחזית לגידול בגביית המסים, מה שאמור לאפשר מהלכים שנויים במחלוקת בלי לפגוע בקופה. אבל תחזית איננה מציאות ואם ההכנסות לא יגיעו כפי שהוצג, הציבור יגלה מהר מאוד שההנחה הקטנה באמזון תעלה לו ביוקר במקום אחר.


מבחינה פוליטית, המהלך מובן מאוד. העלאת הפטור מיד לפני קמפיין פוליטי משדרת "דאגה לציבור" ומייצרת כותרות חיוביות. בפועל, זהו צעד שמיטיב עם ציבור קטן של צרכני אונליין ומעמיק את הבעיה העיקרית של הכלכלה הישראלית: פער עצום בין מדיניות לטווח קצר לבין השלכות לטווח ארוך.