אסם מגדילה אחזקות בטבעול: תרכוש עוד 7% ב-71 מ' ש'
ספקית המזון הגדולה, אסם מדווחת הבוקר (רביעי), כי תרכוש 7% נוספים ממניות טבעול, במסגרת האופציה שהייתה לקיבוץ למכור לאסם עד 23% ממניות טבעול. מועד מימוש האופציה הינו ב-13 במארס 2006 והתמורה עבורה הינה 70.87 מיליון שקל. עם מימושה יגיע שיעור אחזקותיה של אסם בטבעול ובסלטי צבר (חברה בת בשליטה מלאה של טבעול) לכדי 58%.
לא מדובר במידע חדש, אלא בעסקה שסוכמה כבר בחודש אוגוסט 2005.
כמו כן, במסגרת ההסכם שנחתם, ניתנו אופציות PUT ו-CALL חדשות לאסם ולקיבוץ שיאפשרו לאסם את רכישת יתרת המניות של טבעול וצבר, בעוד 7 שנים בכדי להגיע לאחזקה ולבעלות מלאה של 100%.
הקיבוץ קיבל אופצית PUT למכור לאסם בעוד 7 שנים את יתרת המניות שבידיו (42%) לפי שווי חברה כפי שנקבע במימוש האופציה הנוכחי כשהוא צמוד למדד ובניכוי חלקו של הקיבוץ בדיבידנדים שיחולקו באותן שנים.
אסם קיבלה אופצית CALL לרכוש מהקיבוץ בעוד 7 שנים את יתרת המניות שבידיו (42) לפי שווי הגבוה מבין השניים: שווי כפי שנקבע באופצית PUT בתוספת 10% או שווי חברה המבוסס של הרווח הנקי הממוצע של טבעול בשנים 2011-2012 מוכפל במכפיל 15 ובניכוי חלקו של הקיבוץ בדיבידנדים שיחולקו באותן 7 שנים.
בגאון בית השקעות מיהרו הבוקר להתייחס לעסקה. האנליסט בני שרביט מספר, כי הנהלת אסם ציינה בפגישתה האחרונה עמו, כי בשנים הקרובות היא תמנף את המאזן שלה כדי לממן את המרכז הלוגיסטי (שהקמתו תסתיים במחצית השניה של 2007 בהשקעה של 450 מיליון שקל), את מפעל סלטי צבר (שנמצא בשלבי הקמה בהשקעה של 93 מיליון שקל) ואת המפעל החדש של טבעול בצ'כיה (בהשקעה של 30 מיליון שקל).
הוא מפנה את תשומת הלב לכך, שהמפעל של טבעול בצ'כיה מתוכנן כעת, לאחר שהמפעל של טבעול בארץ הגיע למלוא יכולת היצור שלו. המפעל בצ'כיה יאופיין בעובדים זולים יותר לעומת ישראל, והקרבה שלו לשווקי היעד באירופה תאפשר להוזיל את עלויות ההובלה וגם לשווק מוצרים מצוננים (במקביל למוצרים הקפואים של טבעול שמשווקים כיום באירופה). טבעול נמצאת בתהליכי חדירה למדינות נוספות באירופה, כמו גרמניה ושוויץ.
בשורה התחתונה, אומר שרביט, כי כיוון שעדיין קשה לו לראות צמיחה מהותית באופק (למעט פעילות טבעול בחו"ל) שתצדיק את מחיר המניה הנוכחי, הוא מותיר למניה המלצת "החזק".
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
