אסם מגדילה אחזקות בטבעול: תרכוש עוד 7% ב-71 מ' ש'
ספקית המזון הגדולה, אסם מדווחת הבוקר (רביעי), כי תרכוש 7% נוספים ממניות טבעול, במסגרת האופציה שהייתה לקיבוץ למכור לאסם עד 23% ממניות טבעול. מועד מימוש האופציה הינו ב-13 במארס 2006 והתמורה עבורה הינה 70.87 מיליון שקל. עם מימושה יגיע שיעור אחזקותיה של אסם בטבעול ובסלטי צבר (חברה בת בשליטה מלאה של טבעול) לכדי 58%.
לא מדובר במידע חדש, אלא בעסקה שסוכמה כבר בחודש אוגוסט 2005.
כמו כן, במסגרת ההסכם שנחתם, ניתנו אופציות PUT ו-CALL חדשות לאסם ולקיבוץ שיאפשרו לאסם את רכישת יתרת המניות של טבעול וצבר, בעוד 7 שנים בכדי להגיע לאחזקה ולבעלות מלאה של 100%.
הקיבוץ קיבל אופצית PUT למכור לאסם בעוד 7 שנים את יתרת המניות שבידיו (42%) לפי שווי חברה כפי שנקבע במימוש האופציה הנוכחי כשהוא צמוד למדד ובניכוי חלקו של הקיבוץ בדיבידנדים שיחולקו באותן שנים.
אסם קיבלה אופצית CALL לרכוש מהקיבוץ בעוד 7 שנים את יתרת המניות שבידיו (42) לפי שווי הגבוה מבין השניים: שווי כפי שנקבע באופצית PUT בתוספת 10% או שווי חברה המבוסס של הרווח הנקי הממוצע של טבעול בשנים 2011-2012 מוכפל במכפיל 15 ובניכוי חלקו של הקיבוץ בדיבידנדים שיחולקו באותן 7 שנים.
בגאון בית השקעות מיהרו הבוקר להתייחס לעסקה. האנליסט בני שרביט מספר, כי הנהלת אסם ציינה בפגישתה האחרונה עמו, כי בשנים הקרובות היא תמנף את המאזן שלה כדי לממן את המרכז הלוגיסטי (שהקמתו תסתיים במחצית השניה של 2007 בהשקעה של 450 מיליון שקל), את מפעל סלטי צבר (שנמצא בשלבי הקמה בהשקעה של 93 מיליון שקל) ואת המפעל החדש של טבעול בצ'כיה (בהשקעה של 30 מיליון שקל).
הוא מפנה את תשומת הלב לכך, שהמפעל של טבעול בצ'כיה מתוכנן כעת, לאחר שהמפעל של טבעול בארץ הגיע למלוא יכולת היצור שלו. המפעל בצ'כיה יאופיין בעובדים זולים יותר לעומת ישראל, והקרבה שלו לשווקי היעד באירופה תאפשר להוזיל את עלויות ההובלה וגם לשווק מוצרים מצוננים (במקביל למוצרים הקפואים של טבעול שמשווקים כיום באירופה). טבעול נמצאת בתהליכי חדירה למדינות נוספות באירופה, כמו גרמניה ושוויץ.
בשורה התחתונה, אומר שרביט, כי כיוון שעדיין קשה לו לראות צמיחה מהותית באופק (למעט פעילות טבעול בחו"ל) שתצדיק את מחיר המניה הנוכחי, הוא מותיר למניה המלצת "החזק".
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
