אסם מגדילה אחזקות בטבעול: תרכוש עוד 7% ב-71 מ' ש'
ספקית המזון הגדולה, אסם מדווחת הבוקר (רביעי), כי תרכוש 7% נוספים ממניות טבעול, במסגרת האופציה שהייתה לקיבוץ למכור לאסם עד 23% ממניות טבעול. מועד מימוש האופציה הינו ב-13 במארס 2006 והתמורה עבורה הינה 70.87 מיליון שקל. עם מימושה יגיע שיעור אחזקותיה של אסם בטבעול ובסלטי צבר (חברה בת בשליטה מלאה של טבעול) לכדי 58%.
לא מדובר במידע חדש, אלא בעסקה שסוכמה כבר בחודש אוגוסט 2005.
כמו כן, במסגרת ההסכם שנחתם, ניתנו אופציות PUT ו-CALL חדשות לאסם ולקיבוץ שיאפשרו לאסם את רכישת יתרת המניות של טבעול וצבר, בעוד 7 שנים בכדי להגיע לאחזקה ולבעלות מלאה של 100%.
הקיבוץ קיבל אופצית PUT למכור לאסם בעוד 7 שנים את יתרת המניות שבידיו (42%) לפי שווי חברה כפי שנקבע במימוש האופציה הנוכחי כשהוא צמוד למדד ובניכוי חלקו של הקיבוץ בדיבידנדים שיחולקו באותן שנים.
אסם קיבלה אופצית CALL לרכוש מהקיבוץ בעוד 7 שנים את יתרת המניות שבידיו (42) לפי שווי הגבוה מבין השניים: שווי כפי שנקבע באופצית PUT בתוספת 10% או שווי חברה המבוסס של הרווח הנקי הממוצע של טבעול בשנים 2011-2012 מוכפל במכפיל 15 ובניכוי חלקו של הקיבוץ בדיבידנדים שיחולקו באותן 7 שנים.
בגאון בית השקעות מיהרו הבוקר להתייחס לעסקה. האנליסט בני שרביט מספר, כי הנהלת אסם ציינה בפגישתה האחרונה עמו, כי בשנים הקרובות היא תמנף את המאזן שלה כדי לממן את המרכז הלוגיסטי (שהקמתו תסתיים במחצית השניה של 2007 בהשקעה של 450 מיליון שקל), את מפעל סלטי צבר (שנמצא בשלבי הקמה בהשקעה של 93 מיליון שקל) ואת המפעל החדש של טבעול בצ'כיה (בהשקעה של 30 מיליון שקל).
הוא מפנה את תשומת הלב לכך, שהמפעל של טבעול בצ'כיה מתוכנן כעת, לאחר שהמפעל של טבעול בארץ הגיע למלוא יכולת היצור שלו. המפעל בצ'כיה יאופיין בעובדים זולים יותר לעומת ישראל, והקרבה שלו לשווקי היעד באירופה תאפשר להוזיל את עלויות ההובלה וגם לשווק מוצרים מצוננים (במקביל למוצרים הקפואים של טבעול שמשווקים כיום באירופה). טבעול נמצאת בתהליכי חדירה למדינות נוספות באירופה, כמו גרמניה ושוויץ.
בשורה התחתונה, אומר שרביט, כי כיוון שעדיין קשה לו לראות צמיחה מהותית באופק (למעט פעילות טבעול בחו"ל) שתצדיק את מחיר המניה הנוכחי, הוא מותיר למניה המלצת "החזק".
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
