אסם מגדילה אחזקות בטבעול: תרכוש עוד 7% ב-71 מ' ש'

במסגרת האופציה שהייתה לקיבוץ לוחמי הגטאות למכור לאסם עד 23% מהמניות. כעת עומדות אחזקות אסם על 58% וניתנה לה אופציה להגיע ל-100% בעוד 7 שנים. גאון בית השקעות מותיר לאסם המלצת "החזק": קשה לראות צמיחה מהותית באופק של אסם
שרון שפורר |

ספקית המזון הגדולה, אסם מדווחת הבוקר (רביעי), כי תרכוש 7% נוספים ממניות טבעול, במסגרת האופציה שהייתה לקיבוץ למכור לאסם עד 23% ממניות טבעול. מועד מימוש האופציה הינו ב-13 במארס 2006 והתמורה עבורה הינה 70.87 מיליון שקל. עם מימושה יגיע שיעור אחזקותיה של אסם בטבעול ובסלטי צבר (חברה בת בשליטה מלאה של טבעול) לכדי 58%.

לא מדובר במידע חדש, אלא בעסקה שסוכמה כבר בחודש אוגוסט 2005.

כמו כן, במסגרת ההסכם שנחתם, ניתנו אופציות PUT ו-CALL חדשות לאסם ולקיבוץ שיאפשרו לאסם את רכישת יתרת המניות של טבעול וצבר, בעוד 7 שנים בכדי להגיע לאחזקה ולבעלות מלאה של 100%.

הקיבוץ קיבל אופצית PUT למכור לאסם בעוד 7 שנים את יתרת המניות שבידיו (42%) לפי שווי חברה כפי שנקבע במימוש האופציה הנוכחי כשהוא צמוד למדד ובניכוי חלקו של הקיבוץ בדיבידנדים שיחולקו באותן שנים.

אסם קיבלה אופצית CALL לרכוש מהקיבוץ בעוד 7 שנים את יתרת המניות שבידיו (42) לפי שווי הגבוה מבין השניים: שווי כפי שנקבע באופצית PUT בתוספת 10% או שווי חברה המבוסס של הרווח הנקי הממוצע של טבעול בשנים 2011-2012 מוכפל במכפיל 15 ובניכוי חלקו של הקיבוץ בדיבידנדים שיחולקו באותן 7 שנים.

בגאון בית השקעות מיהרו הבוקר להתייחס לעסקה. האנליסט בני שרביט מספר, כי הנהלת אסם ציינה בפגישתה האחרונה עמו, כי בשנים הקרובות היא תמנף את המאזן שלה כדי לממן את המרכז הלוגיסטי (שהקמתו תסתיים במחצית השניה של 2007 בהשקעה של 450 מיליון שקל), את מפעל סלטי צבר (שנמצא בשלבי הקמה בהשקעה של 93 מיליון שקל) ואת המפעל החדש של טבעול בצ'כיה (בהשקעה של 30 מיליון שקל).

הוא מפנה את תשומת הלב לכך, שהמפעל של טבעול בצ'כיה מתוכנן כעת, לאחר שהמפעל של טבעול בארץ הגיע למלוא יכולת היצור שלו. המפעל בצ'כיה יאופיין בעובדים זולים יותר לעומת ישראל, והקרבה שלו לשווקי היעד באירופה תאפשר להוזיל את עלויות ההובלה וגם לשווק מוצרים מצוננים (במקביל למוצרים הקפואים של טבעול שמשווקים כיום באירופה). טבעול נמצאת בתהליכי חדירה למדינות נוספות באירופה, כמו גרמניה ושוויץ.

בשורה התחתונה, אומר שרביט, כי כיוון שעדיין קשה לו לראות צמיחה מהותית באופק (למעט פעילות טבעול בחו"ל) שתצדיק את מחיר המניה הנוכחי, הוא מותיר למניה המלצת "החזק".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.