גרין-בול: ישראל במקום ה-17 בלבד באטרקטיביות להשקעה

כך עולה ממדד שהרכיב בית ההשקעות גרין בול יחד עם בית ההשקעות האמריקני CMA. במקום הראשון? פינלנד, אחרי צרפת, הולנד, יפן. ארה"ב? היא הגיעה במדד הזה למקום השישי.
חזי שטרנליכט |

שוק המניות הישראלי ממוקם במקום ה-17 בלבד ב"מדד אטרקטיביות השווקים" שהרכיב בית ההשקעות גרין-בול בניהולו של ארז צדוק, המתמחה בהשקעות גלובליות. המדד הורכב יחד עם בית ההשקעות האמריקני CMA הנחשב, לדברי גרין-בול, לאחד מבתי ההשקעות האמריקאים המובילים בתשואות בעשור האחרון.

המדד בודק את כדאיות ההשקעה בשוקי ההון בעולם, בטווח של שנה קדימה ומדרג את המדינות על פי האטרקטיביות ועל פי כדאיות ההשקעה בכל אחת מהן. על פי המדד שדירג את שוקי ההון של 24 מדינות מתפתחות ומפותחות, שוק המניות האטרקטיבי ביותר, נכון לספטמבר 2005 הוא שוק המניות של פינלנד.

לאחריו ממוקם שוק המניות הצרפתי, שוק המניות ההולנדי והשוק היפני. ארה"ב ממוקמת במקום השישי בכדאיות ההשקעה בשווקי ההון במדינה, ולאחריה נמצאת קנדה. שוק המניות הישראלי ממוקם רק במקום ה-17, כאשר נועלים את הרשימה שוקי ההון של מקסיקו, אוסטריה והונגריה. (המדד מובא בתחתית הידיעה).

המודל המתמטי המאפשר חיזוי של תשואות שוקי המניות בעולם פותח ע"י ארז צדוק, מנכ"ל בית ההשקעות גרין-בול ובעשור האחרון הניב תשואה עודפת על תשואת שוק ההון העולמי. המדינות הכלולות במודל הן מדינות המדווחות לארגון העולמי לשיתוף פעולה כלכלי - OECD. המודל בוחן את היחסים בין הסביבה הכלכלית לשוק המניות בכל מדינה ומדינה, ועל בסיס היחסים ההיסטוריים מבצע חיזוי של תשואה לשנה הקרובה.

חיזוי התשואה ועוצמתו, משמשים לדירוג אטרקטיביות השווקים. האינדיקטורים הכלכליים אותם בוחן המודל כוללים אינדיקטורים של צמיחה כלכלית, בהם התוצר וחלק ממרכיביו, כמו אינדיקטורים של בנייה, מכירות קמעונאיות מסוגים שונים וייצור ותעשייה. כמו כן נכללים אינדיקטורים של השתכרות ואבטלה, מדדי מחירים שונים ואינדיקטורים הקשורים לשוק הכסף, כמו היצע הכסף וריביות לטווחים שונים.

לדברי שירי צ'ירקוב, אנליסטית המאקרו של גרין-בול, הקשר בין כלכלת ישראל לשוק המניות חלש יחסית לממוצע העולמי, ולעיתים קרובות השוק עולה או יורד באופן חד, ללא סיבות כלכליות אמיתיות. בעוד שהקשר הממוצע בין הכלכלה לשוקי המניות במדינות המודל עומד על 1.81, הקשר בין כלכלת ישראל לשוק המניות עומד על 0.96, כמחצית בלבד מהממוצע העולמי.

צ'ירקוב מציינת כי העובדה ששוק המניות הישראלי מוגדר כשוק מתעורר, אינה הגורם לקשר הנמוך יחסית בין הכלכלה לשוק המניות. לראיה היא מצביעה על קשר חזק בין כלכלות מתעוררות לשוקי המניות שלהן, כמו הקשר בין כלכלת הונגריה לשוק המניות ההונגרי שעומד על 2.46, מקסיקו 2.09, פולין 1.89 וטורקיה 1.71.

את הקשר הנמוך מייחסים בבית ההשקעות גרין-בול להשפעה הגדולה שיש למצב הביטחוני והגיאו-פוליטי על שוק המניות הישראלי. בגרין-בול מציינים עוד כי על פי המודל, קיימת עדיפות למדינות מפותחות על פני שווקים מתעוררים. עם זאת, חלק מן השווקים המתעוררים אינם כלולים במודל עקב חוסר בנתונים כלכליים ובדיווחים לארגון OECD.

אוסטרליה, קנדה ודנמרק מדורגות הכי גבוה ברמת ביטחון החיזוי, אך הציון שלהן נמוך באופן יחסי למדינות אחרות. מבין המדינות הנ"ל ראוי לציין את צרפת, יפן, ספרד וארה"ב, להן יכולות חיזוי גבוהות מהממוצע - וציון גבוה יחסית.

ישראל, אשר רמת ביטחון החיזוי שלה היא 0.96, מותחת את הקו המבדיל בין מדינות שניתן לחשב להם ציון לפי הנתונים הקיימים ובין אותן מדינות שרמת החיזוי על סמך על הנתונים נמוכה מדי ואינה מאפשרת תחזית.

המדד של גרין בול ו-CMA:

מהמקום הראשון: פינלנד, צרפת, הולנד, יפן, שוודיה, ארה"ב, ספרד, שוויץ, קנדה, אוסטרליה, דנמרק, פורטוגל, איטליה, אירלנד, בלגיה, ניו זילנד, ישראל, פולין, תורכיה, נורווגיה, איסלנד, מקסיקו, אוסטריה, והונגריה.

הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי. המבצע פעולה שכזאת פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.