גרין-בול: ישראל במקום ה-17 בלבד באטרקטיביות להשקעה
שוק המניות הישראלי ממוקם במקום ה-17 בלבד ב"מדד אטרקטיביות השווקים" שהרכיב בית ההשקעות גרין-בול בניהולו של ארז צדוק, המתמחה בהשקעות גלובליות. המדד הורכב יחד עם בית ההשקעות האמריקני CMA הנחשב, לדברי גרין-בול, לאחד מבתי ההשקעות האמריקאים המובילים בתשואות בעשור האחרון.
המדד בודק את כדאיות ההשקעה בשוקי ההון בעולם, בטווח של שנה קדימה ומדרג את המדינות על פי האטרקטיביות ועל פי כדאיות ההשקעה בכל אחת מהן. על פי המדד שדירג את שוקי ההון של 24 מדינות מתפתחות ומפותחות, שוק המניות האטרקטיבי ביותר, נכון לספטמבר 2005 הוא שוק המניות של פינלנד.
לאחריו ממוקם שוק המניות הצרפתי, שוק המניות ההולנדי והשוק היפני. ארה"ב ממוקמת במקום השישי בכדאיות ההשקעה בשווקי ההון במדינה, ולאחריה נמצאת קנדה. שוק המניות הישראלי ממוקם רק במקום ה-17, כאשר נועלים את הרשימה שוקי ההון של מקסיקו, אוסטריה והונגריה. (המדד מובא בתחתית הידיעה).
המודל המתמטי המאפשר חיזוי של תשואות שוקי המניות בעולם פותח ע"י ארז צדוק, מנכ"ל בית ההשקעות גרין-בול ובעשור האחרון הניב תשואה עודפת על תשואת שוק ההון העולמי. המדינות הכלולות במודל הן מדינות המדווחות לארגון העולמי לשיתוף פעולה כלכלי - OECD. המודל בוחן את היחסים בין הסביבה הכלכלית לשוק המניות בכל מדינה ומדינה, ועל בסיס היחסים ההיסטוריים מבצע חיזוי של תשואה לשנה הקרובה.
חיזוי התשואה ועוצמתו, משמשים לדירוג אטרקטיביות השווקים. האינדיקטורים הכלכליים אותם בוחן המודל כוללים אינדיקטורים של צמיחה כלכלית, בהם התוצר וחלק ממרכיביו, כמו אינדיקטורים של בנייה, מכירות קמעונאיות מסוגים שונים וייצור ותעשייה. כמו כן נכללים אינדיקטורים של השתכרות ואבטלה, מדדי מחירים שונים ואינדיקטורים הקשורים לשוק הכסף, כמו היצע הכסף וריביות לטווחים שונים.
לדברי שירי צ'ירקוב, אנליסטית המאקרו של גרין-בול, הקשר בין כלכלת ישראל לשוק המניות חלש יחסית לממוצע העולמי, ולעיתים קרובות השוק עולה או יורד באופן חד, ללא סיבות כלכליות אמיתיות. בעוד שהקשר הממוצע בין הכלכלה לשוקי המניות במדינות המודל עומד על 1.81, הקשר בין כלכלת ישראל לשוק המניות עומד על 0.96, כמחצית בלבד מהממוצע העולמי.
צ'ירקוב מציינת כי העובדה ששוק המניות הישראלי מוגדר כשוק מתעורר, אינה הגורם לקשר הנמוך יחסית בין הכלכלה לשוק המניות. לראיה היא מצביעה על קשר חזק בין כלכלות מתעוררות לשוקי המניות שלהן, כמו הקשר בין כלכלת הונגריה לשוק המניות ההונגרי שעומד על 2.46, מקסיקו 2.09, פולין 1.89 וטורקיה 1.71.
את הקשר הנמוך מייחסים בבית ההשקעות גרין-בול להשפעה הגדולה שיש למצב הביטחוני והגיאו-פוליטי על שוק המניות הישראלי. בגרין-בול מציינים עוד כי על פי המודל, קיימת עדיפות למדינות מפותחות על פני שווקים מתעוררים. עם זאת, חלק מן השווקים המתעוררים אינם כלולים במודל עקב חוסר בנתונים כלכליים ובדיווחים לארגון OECD.
אוסטרליה, קנדה ודנמרק מדורגות הכי גבוה ברמת ביטחון החיזוי, אך הציון שלהן נמוך באופן יחסי למדינות אחרות. מבין המדינות הנ"ל ראוי לציין את צרפת, יפן, ספרד וארה"ב, להן יכולות חיזוי גבוהות מהממוצע - וציון גבוה יחסית.
ישראל, אשר רמת ביטחון החיזוי שלה היא 0.96, מותחת את הקו המבדיל בין מדינות שניתן לחשב להם ציון לפי הנתונים הקיימים ובין אותן מדינות שרמת החיזוי על סמך על הנתונים נמוכה מדי ואינה מאפשרת תחזית.
המדד של גרין בול ו-CMA:
מהמקום הראשון: פינלנד, צרפת, הולנד, יפן, שוודיה, ארה"ב, ספרד, שוויץ, קנדה, אוסטרליה, דנמרק, פורטוגל, איטליה, אירלנד, בלגיה, ניו זילנד, ישראל, פולין, תורכיה, נורווגיה, איסלנד, מקסיקו, אוסטריה, והונגריה.
הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי. המבצע פעולה שכזאת פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
הבלאגן בחקיקה: זו הסיבה שקיבלתם 4 חודשים נוספים כדי לתאם מס
שינויי המס עדיין לא אושרו, וברשות המסים מעדיפים לדחות את חובת תיאום המס לשכירים; 258 אלף שכירים כבר קיבלו הודעה מרשות המסים שהם פטורים מתיאום מס לכל שנת 2026; האם אתם ברשימה? וגם: מה השינויים במדרגות המיסוי, ואיך תעשו את התיאום בקליק
רשות המסים מודיעה כי "תיאומי מס בגין משכורת ממעסיק נוסף או קצבה, שהופקו עבור שנת 2025, יעמדו בתוקף עד אמצע אפריל 2026". כלומר, בתלושי המשכורת או הקצבאות של החודשים ינואר עד מרץ 2026 כולל, ינכו המשלמים מס בהתאם לתיאומי המס שנערכו בשנת 2025 ואין צורך לבצע תיאום מס על מנת למנוע חיוב ביתר.
במבט ראשון זו נשמעת הודעה טכנית בפועל, היא משקפת את המצב המורכב שבו נפתח תקציב 2026. החקיקה עדיין לא הושלמה ויש הרבה שינויים שמתוכננים במערכת המס שנמצאים על הנייר, אבל עוד לא עברו את מסלול האישור בכנסת. בתוך אי-הוודאות
הזאת, רשות המסים מעדיפה להאריך את תוקף האישורים הקיימים ולדחות את הצורך בתיאום מס חדש, כדי להימנע מהפקת אישורים שעלולים להפוך ללא רלוונטיים תוך כמה שבועות.
מדרגות המס יתרחבו - מה זה אומר?
ההצעה של האוצר היא לבצע ריווח של מדרגות מס ההכנסה.
בישראל המס הוא פרוגרסיבי, כלומר כל חלק מהשכר ממוסה בשיעור אחר. עד סכום מסוים משלמים שיעור מס נמוך, ומעליו עוברים למדרגה הבאה עם מס גבוה יותר. המדרגות האלה מתעדכנות בדרך כלל לפי האינפלציה, אבל לא תמיד בקצב מלא.
מה שהאוצר מציע עכשיו הוא לא לשנות
את שיעורי המס עצמם, אלא להרחיב את טווחי השכר בכל מדרגה. בפועל זה אומר ששיעור מס מסוים יחול על שכר גבוה יותר מבעבר. אם היום, לדוגמה, שיעור מס של 20% חל עד שכר של כ-15 אלף שקל, הריווח יכול לדחוף את הסף הזה כלפי מעלה, כך שחלק גדול יותר מהשכר ימשיך להיות ממוסה
ב-20% ולא יגלוש למדרגה גבוהה יותר.
- של מי הכסף? העליון משאיר את ההכרעה לרשות המסים
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון להיום, מדרגות המס נותרו "קפואות" ברמה של השנה הקודמת. המדרגה הראשונה (10%) חלה על הכנסה של עד 7,010 שקל בחודש, המדרגה השנייה (14%) חלה על הטווח שבין 7,011 ל-10,060 שקל, והמדרגה השלישית (20%) נעצרת כיום ברמת
שכר של 16,150 שקל ברוטו. מעבר לסכום זה, העובד כבר "קופץ" למדרגת מס של 31%.
