גרין-בול: ישראל במקום ה-17 בלבד באטרקטיביות להשקעה
שוק המניות הישראלי ממוקם במקום ה-17 בלבד ב"מדד אטרקטיביות השווקים" שהרכיב בית ההשקעות גרין-בול בניהולו של ארז צדוק, המתמחה בהשקעות גלובליות. המדד הורכב יחד עם בית ההשקעות האמריקני CMA הנחשב, לדברי גרין-בול, לאחד מבתי ההשקעות האמריקאים המובילים בתשואות בעשור האחרון.
המדד בודק את כדאיות ההשקעה בשוקי ההון בעולם, בטווח של שנה קדימה ומדרג את המדינות על פי האטרקטיביות ועל פי כדאיות ההשקעה בכל אחת מהן. על פי המדד שדירג את שוקי ההון של 24 מדינות מתפתחות ומפותחות, שוק המניות האטרקטיבי ביותר, נכון לספטמבר 2005 הוא שוק המניות של פינלנד.
לאחריו ממוקם שוק המניות הצרפתי, שוק המניות ההולנדי והשוק היפני. ארה"ב ממוקמת במקום השישי בכדאיות ההשקעה בשווקי ההון במדינה, ולאחריה נמצאת קנדה. שוק המניות הישראלי ממוקם רק במקום ה-17, כאשר נועלים את הרשימה שוקי ההון של מקסיקו, אוסטריה והונגריה. (המדד מובא בתחתית הידיעה).
המודל המתמטי המאפשר חיזוי של תשואות שוקי המניות בעולם פותח ע"י ארז צדוק, מנכ"ל בית ההשקעות גרין-בול ובעשור האחרון הניב תשואה עודפת על תשואת שוק ההון העולמי. המדינות הכלולות במודל הן מדינות המדווחות לארגון העולמי לשיתוף פעולה כלכלי - OECD. המודל בוחן את היחסים בין הסביבה הכלכלית לשוק המניות בכל מדינה ומדינה, ועל בסיס היחסים ההיסטוריים מבצע חיזוי של תשואה לשנה הקרובה.
חיזוי התשואה ועוצמתו, משמשים לדירוג אטרקטיביות השווקים. האינדיקטורים הכלכליים אותם בוחן המודל כוללים אינדיקטורים של צמיחה כלכלית, בהם התוצר וחלק ממרכיביו, כמו אינדיקטורים של בנייה, מכירות קמעונאיות מסוגים שונים וייצור ותעשייה. כמו כן נכללים אינדיקטורים של השתכרות ואבטלה, מדדי מחירים שונים ואינדיקטורים הקשורים לשוק הכסף, כמו היצע הכסף וריביות לטווחים שונים.
לדברי שירי צ'ירקוב, אנליסטית המאקרו של גרין-בול, הקשר בין כלכלת ישראל לשוק המניות חלש יחסית לממוצע העולמי, ולעיתים קרובות השוק עולה או יורד באופן חד, ללא סיבות כלכליות אמיתיות. בעוד שהקשר הממוצע בין הכלכלה לשוקי המניות במדינות המודל עומד על 1.81, הקשר בין כלכלת ישראל לשוק המניות עומד על 0.96, כמחצית בלבד מהממוצע העולמי.
צ'ירקוב מציינת כי העובדה ששוק המניות הישראלי מוגדר כשוק מתעורר, אינה הגורם לקשר הנמוך יחסית בין הכלכלה לשוק המניות. לראיה היא מצביעה על קשר חזק בין כלכלות מתעוררות לשוקי המניות שלהן, כמו הקשר בין כלכלת הונגריה לשוק המניות ההונגרי שעומד על 2.46, מקסיקו 2.09, פולין 1.89 וטורקיה 1.71.
את הקשר הנמוך מייחסים בבית ההשקעות גרין-בול להשפעה הגדולה שיש למצב הביטחוני והגיאו-פוליטי על שוק המניות הישראלי. בגרין-בול מציינים עוד כי על פי המודל, קיימת עדיפות למדינות מפותחות על פני שווקים מתעוררים. עם זאת, חלק מן השווקים המתעוררים אינם כלולים במודל עקב חוסר בנתונים כלכליים ובדיווחים לארגון OECD.
אוסטרליה, קנדה ודנמרק מדורגות הכי גבוה ברמת ביטחון החיזוי, אך הציון שלהן נמוך באופן יחסי למדינות אחרות. מבין המדינות הנ"ל ראוי לציין את צרפת, יפן, ספרד וארה"ב, להן יכולות חיזוי גבוהות מהממוצע - וציון גבוה יחסית.
ישראל, אשר רמת ביטחון החיזוי שלה היא 0.96, מותחת את הקו המבדיל בין מדינות שניתן לחשב להם ציון לפי הנתונים הקיימים ובין אותן מדינות שרמת החיזוי על סמך על הנתונים נמוכה מדי ואינה מאפשרת תחזית.
המדד של גרין בול ו-CMA:
מהמקום הראשון: פינלנד, צרפת, הולנד, יפן, שוודיה, ארה"ב, ספרד, שוויץ, קנדה, אוסטרליה, דנמרק, פורטוגל, איטליה, אירלנד, בלגיה, ניו זילנד, ישראל, פולין, תורכיה, נורווגיה, איסלנד, מקסיקו, אוסטריה, והונגריה.
הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי. המבצע פעולה שכזאת פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- משרד התקשורת מבטל את העמלות על הוראות קבע לחברות התקשורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
פטריוט (צה"ל)ביקוש משולש לטילי הפטריוט והקשר לתעשייה הביטחונית הישראלית
וגם - 10 דברים שצריך לדעת על הפטריוט
טילי פטריוט בואינג משלשת ייצור רכיבי פטריוט על רקע ביקוש עולמי שיא. החברה האמריקאית נערכת לקפיצה דרמטית בהזמנות ומקימה מתקן חדש - התעשייה הביטחונית הישראלית צפויה להרוויח גם היא מהביקושים למערכות הגנה.
חברת בואינג הודיעה כי היא צופה עלייה חדה במספר מערכות ההנחייה (seekers) שהיא מספקת עבור טילי הפטריוט, מערכת ההגנה האווירית האמריקאית. מדובר בשילוש קצב האספקה על רקע דרישה עולמית גוברת למערכות הגנה מתקדמות, בעיקר באירופה.
מתכוננים לביקוש: מתקן חדש ומעבר לייצור מואץ
בהתאם לתחזיות הביקוש, בואינג הקימה מתקן ייעודי חדש בשטח של כ-4,000 מ"ר שנועד לתמוך בהרחבת כושר הייצור של רכיבי ההנחיה. סטיב פארקר, ראש חטיבת ההגנה והחלל של בואינג, ציין במהלך תערוכת התעופה בדובאי כי החברה "זיהתה את העלייה בביקושים עוד לפני שהלקוח עצמו פנה", וכי היא נערכת לתקופה של פעילות אינטנסיבית. המהלך מגיע על רקע סיום שביתה ממושכת במפעלי החברה בסנט לואיס, מיזורי – שם מיוצרים חלק מהרכיבים הקריטיים. בעקבות סיום השביתה, החברה נוקטת גישה מדודה בפתיחת קווי הייצור שנפגעו.
מערכת הפטריוט נמצאת בשירות נרחב בכמה מהמדינות המרכזיות של נאט"ו, לרבות גרמניה, פולין, הולנד ורומניה. בשנה האחרונה הביקוש למערכות אלו קפץ משמעותית, בעיקר בשל החשש באירופה מהמשך תוקפנות רוסית. בנוסף, מערכות הפטריוט נמצאות בשימוש אינטנסיבי באוקראינה, כחלק מהמאמץ ליירט טילים בליסטיים ורחפנים איראניים.
במקביל, גוברת הדאגה ברחבי העולם מהתעצמות המתיחות במספר מוקדים נוספים. באירופה, החשש המרכזי נוגע לא רק ללחימה הפיזית באוקראינה אלא גם לממד ההיברידי של המלחמה, לרבות מתקפות סייבר, הפצת דיסאינפורמציה וניסיונות לערער יציבות פוליטית במדינות החברות בנאט"ו. המתיחות סביב הגבולות המזרחיים של אירופה והאיום מפני חדירה של גורמים עוינים אל תוך שטח האיחוד האירופי מגבירים את הדרישה לפתרונות הגנה מתקדמים.
