גינקו מתכוונת לגייס בבורסה כ-55 מיליון שקל
חברת גינקו מימון נפט וגז, חברה יעודית לגיוס הון ולהשקעה בהיתר ענת, הממוקם בשפלת החוף במרכזן של ארבע מערכות נפט וגז עם הפקות מסחריות, לגייס בבורסה כ-55 מיליון שקל. היקף ההנפקה יוכל לגדול עד לכ-180 מיליון שקל, בהתאם לביקושים במכרז ההנפקה לציבור שצפויה במחצית השבוע הבא. את הנפקת החברה מובילה כלל פיננסים חיתום ביחד עם אלטשולר שחם ולידר. תשקיף ההנפקה של החברה צפוי להתפרסם מחר (יום שני).
ניירות הערך של גינקו יוצעו למשקיעים במבנה יחודי: קרן ההשקעה של המשקיעים באיגרות החוב של החברה יובטח בערכו הדולרי בתום עשר שנים. התחייבות זו קיבלה דירוג פקדונות של Aa1 ע"י חברת מדרוג. בעלי האג"ח ייהנו מתמלוגי על, לפני היזמים והמנהלים, בשיעור של 25% ממכירות הנפט והגז בהיתר ענת עד להיקף מצטבר של פי 10 מסכום ההשקעה (בסכום כולל של עד כ-1.8 מיליארד שקל), בנוסף להחזר הדולרי של קרן ההשקעה.
היתר ענת כולל כ-281 אלף דונם וממוקם על שפלת החוף בין ראשון לציון ואשדוד. איזור ההיתר כמעט ולא נחקר עד כה, למרות שלהערכת שותפות ענת יש לאיזור פוטנציאל נפט וגז ניכרים. שטח ההיתר מוקף על ידי 4 מערכות נפרדות של נפט וגז: ים תטיס, שדה חלץ, ים ומגד העשויים להזין את המאגרים באיזור ההיתר.
להערכת גינקו, המתבססת גם על עיבוד מחדש ופענוח של כ-200 ק"מ של קווים סייסמיים, הגז הביוגני שנתגלה בים ממערב להיתר (שדות הגז מרי ונעה) המוכר גם במישור החוף (שדות, שקמה ואשדוד), שהם חלק ממערכת הגז הגדולה של הדלתא של הנילוס, עשויים למלא מאגרים בעומק רדוד בשטח ההיתר. בנוסף לפוטנציאל הנפט של האזור, בחינה ראשונית של קווים סייסמיים מצביעה על היתכנות של מלכודות נפט באיזור ההיתר.
בכוונת השותפות לבצע בכספי הגיוס סקר סייסמי תלת מימדי ולאחריו קידוח לעומק של כ-1,650 מטר למטרות גז, בסמוך לקו הים צפונית לאשדוד. הסייסמיקה התלת מימדית שתבצע החברה, צפוייה לספק אמינות ורזולציה גבוהים של איזור ההיתר. גינקו מציינת שגם שדות הגז של ים תטיס ובריטיש גז התגלו בעזרת שיטה זו.
יצויין כי באוגוסט 2004 ביטלה גינקו הנפקה שהיתה אמורה לבצע בחברת האם של הקבוצה ללא חיתום, זאת לנוכח גל פיגועים שקדם למועד המכרז לציבור אשר הרתיע משקיעים זרים, עליהם היתה מבוססת מרבית ההנפקה. ההנפקה הפעם תבוצע עם חיתום בראשות כלל פיננסים, קרן ההשקעה תישמר בערכה הדולרי, המשקיעים ייהנו מעדיפות בתמלוגי העל וכמו כן, מנהלי החברה לא יקבלו כל שכר בחברה המונפקת.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- חברת רפאל וריית'און האמריקאית חנכו מפעל לייצור מיירטים בארקנסו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
כאן צומחים!
לאחר שנתיים של כאב וחוסר ודאות, נפתח חלון לשינוי חברתי־כלכלי - חדשנות טכנולוגית ושותפות בין־מגזרית – הם הבסיס לבניית עתיד חזק ושוויוני יותר לישראל
כלכלת ישראל
בשנתיים האחרונות חווינו כאבים ומשברים כבדים ומתמשכים. היו אלה שנתיים של כאב מתמשך ודימום שאינו פוסק, חוסר ודאות ופגיעה ברציפות החיים של משפחות, קהילות וארגונים. אך היו אלו גם שנתיים של השתאות מכוחות שצמחו מתוכנו, מעוצמות אנושיות, ממנהיגות מרגשת שהדגימה חוסן ומהכוח של הקהילות והסולידריות החברתית.
ישראל של היום אוספת את השברים, מנסה להתרגל לאובדן, עייפה ומתוחה. ישראל של היום היא גם מדינה שנפתח בה חלון הזדמנויות נדיר לשינוי חברתי עמוק – אם רק נדע לזהות את ההזדמנויות הטמונות בו, במשבר.
השכול היכה בנו באלפים, פציעות פיזיות ונפשיות בעשרות אלפים, מאות אלפים נעקרו מבתיהם, עסקים רבים נפגעו, מאות אלפי ישראלים ומשפחותיהם שילמו את מחיר שירות המילואים, מערכות וארגונים רבים איבדו את יכולת התפקוד השוטף ותוצרם נפגע, מאות אלפי ישראל העבירו ימים ולילות בחרדה עמוקה.
מול מציאות זו, מיליוני אזרחים, ארגונים וקהילות השקיעו משאבים חברתיים, רגשיים וערכיים בהיקפים חסרי תקדים – בהתנדבות, בליווי קהילתי, בסיוע לעסקים ובמתן מענים מהירים בשטח. ההשקעה החברתית הזו הפכה לגורם מרכזי ביכולת ההתמודדות עם המשבר, ויהיה צורך להמשיך ולהעמיק אותה גם במאמצי השיקום והצמיחה בשנים הבאות.
- "כלכלת ישראל תצמח ב-5% בשנה הקרובה"
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעגלי הפגיעות המתרחבים והפתרונות החדשים
בתהליך האסטרטגי שקיימנו בג'וינט ישראל – "אופקים 2035: אסטרטגיה לעשור של שיקום וצמיחה" – ניסינו לשרטט את הפעולה הנדרשת לעשור הקרוב מנקודת המבט החברתית המתמקדת באוכלוסיות הפגיעות, וגיבשנו שלושה מרחבי פעולה מרכזיים:
