גינקו מתכוונת לגייס בבורסה כ-55 מיליון שקל
חברת גינקו מימון נפט וגז, חברה יעודית לגיוס הון ולהשקעה בהיתר ענת, הממוקם בשפלת החוף במרכזן של ארבע מערכות נפט וגז עם הפקות מסחריות, לגייס בבורסה כ-55 מיליון שקל. היקף ההנפקה יוכל לגדול עד לכ-180 מיליון שקל, בהתאם לביקושים במכרז ההנפקה לציבור שצפויה במחצית השבוע הבא. את הנפקת החברה מובילה כלל פיננסים חיתום ביחד עם אלטשולר שחם ולידר. תשקיף ההנפקה של החברה צפוי להתפרסם מחר (יום שני).
ניירות הערך של גינקו יוצעו למשקיעים במבנה יחודי: קרן ההשקעה של המשקיעים באיגרות החוב של החברה יובטח בערכו הדולרי בתום עשר שנים. התחייבות זו קיבלה דירוג פקדונות של Aa1 ע"י חברת מדרוג. בעלי האג"ח ייהנו מתמלוגי על, לפני היזמים והמנהלים, בשיעור של 25% ממכירות הנפט והגז בהיתר ענת עד להיקף מצטבר של פי 10 מסכום ההשקעה (בסכום כולל של עד כ-1.8 מיליארד שקל), בנוסף להחזר הדולרי של קרן ההשקעה.
היתר ענת כולל כ-281 אלף דונם וממוקם על שפלת החוף בין ראשון לציון ואשדוד. איזור ההיתר כמעט ולא נחקר עד כה, למרות שלהערכת שותפות ענת יש לאיזור פוטנציאל נפט וגז ניכרים. שטח ההיתר מוקף על ידי 4 מערכות נפרדות של נפט וגז: ים תטיס, שדה חלץ, ים ומגד העשויים להזין את המאגרים באיזור ההיתר.
להערכת גינקו, המתבססת גם על עיבוד מחדש ופענוח של כ-200 ק"מ של קווים סייסמיים, הגז הביוגני שנתגלה בים ממערב להיתר (שדות הגז מרי ונעה) המוכר גם במישור החוף (שדות, שקמה ואשדוד), שהם חלק ממערכת הגז הגדולה של הדלתא של הנילוס, עשויים למלא מאגרים בעומק רדוד בשטח ההיתר. בנוסף לפוטנציאל הנפט של האזור, בחינה ראשונית של קווים סייסמיים מצביעה על היתכנות של מלכודות נפט באיזור ההיתר.
בכוונת השותפות לבצע בכספי הגיוס סקר סייסמי תלת מימדי ולאחריו קידוח לעומק של כ-1,650 מטר למטרות גז, בסמוך לקו הים צפונית לאשדוד. הסייסמיקה התלת מימדית שתבצע החברה, צפוייה לספק אמינות ורזולציה גבוהים של איזור ההיתר. גינקו מציינת שגם שדות הגז של ים תטיס ובריטיש גז התגלו בעזרת שיטה זו.
יצויין כי באוגוסט 2004 ביטלה גינקו הנפקה שהיתה אמורה לבצע בחברת האם של הקבוצה ללא חיתום, זאת לנוכח גל פיגועים שקדם למועד המכרז לציבור אשר הרתיע משקיעים זרים, עליהם היתה מבוססת מרבית ההנפקה. ההנפקה הפעם תבוצע עם חיתום בראשות כלל פיננסים, קרן ההשקעה תישמר בערכה הדולרי, המשקיעים ייהנו מעדיפות בתמלוגי העל וכמו כן, מנהלי החברה לא יקבלו כל שכר בחברה המונפקת.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
