גינקו מתכוונת לגייס בבורסה כ-55 מיליון שקל
חברת גינקו מימון נפט וגז, חברה יעודית לגיוס הון ולהשקעה בהיתר ענת, הממוקם בשפלת החוף במרכזן של ארבע מערכות נפט וגז עם הפקות מסחריות, לגייס בבורסה כ-55 מיליון שקל. היקף ההנפקה יוכל לגדול עד לכ-180 מיליון שקל, בהתאם לביקושים במכרז ההנפקה לציבור שצפויה במחצית השבוע הבא. את הנפקת החברה מובילה כלל פיננסים חיתום ביחד עם אלטשולר שחם ולידר. תשקיף ההנפקה של החברה צפוי להתפרסם מחר (יום שני).
ניירות הערך של גינקו יוצעו למשקיעים במבנה יחודי: קרן ההשקעה של המשקיעים באיגרות החוב של החברה יובטח בערכו הדולרי בתום עשר שנים. התחייבות זו קיבלה דירוג פקדונות של Aa1 ע"י חברת מדרוג. בעלי האג"ח ייהנו מתמלוגי על, לפני היזמים והמנהלים, בשיעור של 25% ממכירות הנפט והגז בהיתר ענת עד להיקף מצטבר של פי 10 מסכום ההשקעה (בסכום כולל של עד כ-1.8 מיליארד שקל), בנוסף להחזר הדולרי של קרן ההשקעה.
היתר ענת כולל כ-281 אלף דונם וממוקם על שפלת החוף בין ראשון לציון ואשדוד. איזור ההיתר כמעט ולא נחקר עד כה, למרות שלהערכת שותפות ענת יש לאיזור פוטנציאל נפט וגז ניכרים. שטח ההיתר מוקף על ידי 4 מערכות נפרדות של נפט וגז: ים תטיס, שדה חלץ, ים ומגד העשויים להזין את המאגרים באיזור ההיתר.
להערכת גינקו, המתבססת גם על עיבוד מחדש ופענוח של כ-200 ק"מ של קווים סייסמיים, הגז הביוגני שנתגלה בים ממערב להיתר (שדות הגז מרי ונעה) המוכר גם במישור החוף (שדות, שקמה ואשדוד), שהם חלק ממערכת הגז הגדולה של הדלתא של הנילוס, עשויים למלא מאגרים בעומק רדוד בשטח ההיתר. בנוסף לפוטנציאל הנפט של האזור, בחינה ראשונית של קווים סייסמיים מצביעה על היתכנות של מלכודות נפט באיזור ההיתר.
בכוונת השותפות לבצע בכספי הגיוס סקר סייסמי תלת מימדי ולאחריו קידוח לעומק של כ-1,650 מטר למטרות גז, בסמוך לקו הים צפונית לאשדוד. הסייסמיקה התלת מימדית שתבצע החברה, צפוייה לספק אמינות ורזולציה גבוהים של איזור ההיתר. גינקו מציינת שגם שדות הגז של ים תטיס ובריטיש גז התגלו בעזרת שיטה זו.
יצויין כי באוגוסט 2004 ביטלה גינקו הנפקה שהיתה אמורה לבצע בחברת האם של הקבוצה ללא חיתום, זאת לנוכח גל פיגועים שקדם למועד המכרז לציבור אשר הרתיע משקיעים זרים, עליהם היתה מבוססת מרבית ההנפקה. ההנפקה הפעם תבוצע עם חיתום בראשות כלל פיננסים, קרן ההשקעה תישמר בערכה הדולרי, המשקיעים ייהנו מעדיפות בתמלוגי העל וכמו כן, מנהלי החברה לא יקבלו כל שכר בחברה המונפקת.

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
