גינקו מתכוונת לגייס בבורסה כ-55 מיליון שקל
חברת גינקו מימון נפט וגז, חברה יעודית לגיוס הון ולהשקעה בהיתר ענת, הממוקם בשפלת החוף במרכזן של ארבע מערכות נפט וגז עם הפקות מסחריות, לגייס בבורסה כ-55 מיליון שקל. היקף ההנפקה יוכל לגדול עד לכ-180 מיליון שקל, בהתאם לביקושים במכרז ההנפקה לציבור שצפויה במחצית השבוע הבא. את הנפקת החברה מובילה כלל פיננסים חיתום ביחד עם אלטשולר שחם ולידר. תשקיף ההנפקה של החברה צפוי להתפרסם מחר (יום שני).
ניירות הערך של גינקו יוצעו למשקיעים במבנה יחודי: קרן ההשקעה של המשקיעים באיגרות החוב של החברה יובטח בערכו הדולרי בתום עשר שנים. התחייבות זו קיבלה דירוג פקדונות של Aa1 ע"י חברת מדרוג. בעלי האג"ח ייהנו מתמלוגי על, לפני היזמים והמנהלים, בשיעור של 25% ממכירות הנפט והגז בהיתר ענת עד להיקף מצטבר של פי 10 מסכום ההשקעה (בסכום כולל של עד כ-1.8 מיליארד שקל), בנוסף להחזר הדולרי של קרן ההשקעה.
היתר ענת כולל כ-281 אלף דונם וממוקם על שפלת החוף בין ראשון לציון ואשדוד. איזור ההיתר כמעט ולא נחקר עד כה, למרות שלהערכת שותפות ענת יש לאיזור פוטנציאל נפט וגז ניכרים. שטח ההיתר מוקף על ידי 4 מערכות נפרדות של נפט וגז: ים תטיס, שדה חלץ, ים ומגד העשויים להזין את המאגרים באיזור ההיתר.
להערכת גינקו, המתבססת גם על עיבוד מחדש ופענוח של כ-200 ק"מ של קווים סייסמיים, הגז הביוגני שנתגלה בים ממערב להיתר (שדות הגז מרי ונעה) המוכר גם במישור החוף (שדות, שקמה ואשדוד), שהם חלק ממערכת הגז הגדולה של הדלתא של הנילוס, עשויים למלא מאגרים בעומק רדוד בשטח ההיתר. בנוסף לפוטנציאל הנפט של האזור, בחינה ראשונית של קווים סייסמיים מצביעה על היתכנות של מלכודות נפט באיזור ההיתר.
בכוונת השותפות לבצע בכספי הגיוס סקר סייסמי תלת מימדי ולאחריו קידוח לעומק של כ-1,650 מטר למטרות גז, בסמוך לקו הים צפונית לאשדוד. הסייסמיקה התלת מימדית שתבצע החברה, צפוייה לספק אמינות ורזולציה גבוהים של איזור ההיתר. גינקו מציינת שגם שדות הגז של ים תטיס ובריטיש גז התגלו בעזרת שיטה זו.
יצויין כי באוגוסט 2004 ביטלה גינקו הנפקה שהיתה אמורה לבצע בחברת האם של הקבוצה ללא חיתום, זאת לנוכח גל פיגועים שקדם למועד המכרז לציבור אשר הרתיע משקיעים זרים, עליהם היתה מבוססת מרבית ההנפקה. ההנפקה הפעם תבוצע עם חיתום בראשות כלל פיננסים, קרן ההשקעה תישמר בערכה הדולרי, המשקיעים ייהנו מעדיפות בתמלוגי העל וכמו כן, מנהלי החברה לא יקבלו כל שכר בחברה המונפקת.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
