FXCM ישראל: "יש כעת 3 גורמים לזרם החזק הזה של ספקולנטים לכיוון השקל"

הדולר היציג איבד אתמול 0.77%, הירידה החדה מזה חודשיים. טל עבדה מתייחס לסיבות שהביאו את הדולר לשפל של שנה וחצי
יעל גרונטמן | (2)

כשמדברים על שוק המט"ח אי אפשר להסתכל על השוק המקומי מבלי להסתכל גם על השוק העולמי. אולם בתקופה האחרונה מתרחש תהליך משמעותי של התחזקות של השקל, שלאו דווקא מושפע ישירות מהתהליכים העולמיים, אלא מושפע מתהליכים מקומיים. בשיחה עם Bizportal מונה טל זהר עבדה, מנכ"ל FXCM ישראל 3 גורמים מרכזיים שמשפיעים על השוק המקומי, מתייחס גם לספקולנטים הזרים ומסמן את רמת התמיכה בה צפוי הייסוף של השקל כנגד הדולר להיבלם.

"ההשפעה המרכזית הראשונה היא עצם הקמת הממשלה והמסרים האחראיים שמשדרים ראש הממשלה, נתניהו ושר האוצר לפיד שמיהר להגדיר את הגירעון בתקציב כ'מפלצתי'. מבחינה פסיכולוגית זה משדר לשוק כי בכוונתם ללכת למאבק גדול בעניין השמירה על מסגרת התקציב ועל ניהולו באופן אחראי במטרה לשמור על היציבות הכלכלית. זאת, בניגוד למה שקורה בעולם ובמיוחד בארה"ב, שם נפרצה מזמן מסגרת התקציב בעקבות ההדפסות האדירות של ה'פד'. מבחינה כלכלית הטיפול בהשבת האיזון התקציבי מוביל לכך שהחשש מאינפלציה קטן ולכן המטבע המקומי מתחזק".

"הגורם המרכזי השני שמשפיע על התחזקות השקל הוא נושא הגז. בפועל, בזכות תחילת הזרמת הגז ממאגר 'תמר' יירדו ההוצאות הדולריות של חברת החשמל על מקורות אנרגיה זרים, בסך של 3 מיליארד דולר בחודש. מעבר לזה, בעתיד הגז הישראלי צריך יהיה גם למכור לחו"ל. שני התהליכים האלה צפויים להמשיך לחזק את המטבע המקומי".

הגורם השלישי שצריך להזכיר אותו כרוך במגבלה על הדפסת כסף שהוטלה על פי חוק על בנק ישראל כבר בשנות ה-80'. זאת בזמן שבשנים האחרונות באירופה ובארה"ב מרבים הבנקים המרכזיים להדפיס כספים ובכך מובילים לפיחות המטבעות שלהם ומשפר את כושר התחרות העולמי של החברות היצואניות שלהם, תהליך זה רק הולך ומתחזק ובינתיים לא נראה שיעצר".

לדברי זהר עבדה "כל ההשפעות הריאליות האלה מביאות זרם של ספקולנטים שמצטרפים למגמה הפרו שקלית. בשוק המט"ח לא נכון להתייחס אל המשקיעים הזרים כאל גוף אחד, אלא לכל אחד מבתי ההשקעות יש את המדיניות שלו לגבי השקעה בשוק המט"ח. אבל צריך לזכור שהיקף המסחר בדולר שקל הוא כל כך קטן מבחינה היסטורית, שמספיק שגוף אחד או שנים לוקחים כיוון בהיקף גדול יחסית - על מנת להזיז את השוק בטווח הקצר באופן משמעותי".

מבדיקת נתוני בנק ישראל עולה כי בחודש ינואר 2013 הסתכם היקף המסחר היומי בעסקאות בשוק המט"ח המקומי בכ-4.6 מיליארד דולר, היקף שנחשב לקטן באופן היסטורי, ונמוך גם ביחס לדצמבר, אז עמד היקף המסחר היומי הממוצע על 4.85 מיליארד דולר ליום.

מנכ"ל FXCM ישראל התייחס גם לשאלה ביחס לאפשרות כי בקרוב נראה התערבות של פישר בשוק המט"ח ואמר "לדעתי התערבות לא תהיה בגלל שער הדולר ברמה ספציפית. פישר אמר כבר בעבר שיש לבנק ישראל נוסחה לחישוב היחסים בין המטבעות שבסל המטבעות (היחסים בנוסחה זו אינם מפורסמים בציבור) ואמר כי ברגע שבבנק ישראל רואים משהו אותו מגדירים ככשל שוק - זה יכול להוות טריגר להתערבות".

"בעוד שרבים שואלים מה תהיה נקודת ההתערבות, בפועל אנו יודעים מהניסיון כי ההתערבות של ישראל משפיעה לטווח מאוד קצר והיא לא יכולה לשנות את המגמה, כשהמגמה היא נגדה. אני חושב שישראל תהיה צריכה ללמוד לחיות עם רמת שערים נמוכה יותר, בוודאי בטווח של החודשים הקרובים, אלא אם ישוב ויגדל בצורה משמעותית הסיכון הכלכלי בעיקר מכיוונה של אירופה. מה שעשוי לשנות את המגמה בשוק המט"ח ובעיקר לחזק את הדולר הנחשב לחוף מבטחים".

"לדעתינו בטווח הקצר רמה של 3.58 שקלים תהיה נקודת התמיכה, או נקודת המבחן המשמעותית בשוק המקומי. אבל צריך לזכור כי התנודתיות כיום היא מאוד גבוהה וצריך לחשוב היטב לפני שקובעים בנחרצות מה תהיה המגמה".

בין צמדי המטבעות הזרים מסמן זהר עבדה את הצמד דולר/ ין כמעניין למסחר בטווח הקצר. "אנחנו חושבים שבטווח הקצר הין הולך להתחזק מול הדולר, לאחר תהליך ממושך של היחלשות שלו, כאשר נקודת התמיכה המרכזית הבאה היא בסביבות רמה של 92 ין לדולר ולאחר מכן ברמה של 91 ין לדולר. כעת נסחר הצמד ברמה של 93.5 ין לדולר.

טל עבדה מסמן את המשבר באירופה כגורם מרכזי שעשוי להשפיע על כיוון השוק ואומר "בטווח הארוך אנחנו חושבים שהאירו לא נידון לכלייה אבל הוא נידון לאיבוד ערך משמעותי, על רקע המשבר הכלכלי והמיתון החריף".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כ 03/04/2013 09:46
    הגב לתגובה זו
    כל אחד אומר משהו אחר ומשנים כל רגע את דעתם.
  • לפעמים אני חושב שצריך להוסיף לו את השם - גרים (ל"ת)
    חחח 03/04/2013 12:35
    הגב לתגובה זו
נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTנשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT

מלחמת המטבעות: למה טראמפ וסין פתאום מסכימים על דולר חלש

כשהדולר יורד מדרגה, כל שרשרת המחירים זזה, מהמפעלים בארה״ב דרך יצואני סין ועד שוק האג״ח, מכניס לחץ פוליטי ומציב לסין דילמה פנימית

ליאור דנקנר |

הנשיא דונלד טראמפ ממשיך לטעון שדולר חלש יחסית ליואן יכול לעזור לכלכלה האמריקאית להתאזן ולחזק את התעשייה המקומית. במקביל, השיחה סביב שערי החליפין בין המטבעות הגדולים מתחממת, והפעם היא לא נשארת רק בוושינגטון. בתוך סין מתחילים להישמע יותר קולות שמדברים על הפוטנציאל של דולר פחות חזק, גם אם הסיבות שלהם שונות לגמרי.

כשמטבע מרכזי כמו הדולר משנה כיוון, זה לא נשאר בגרפים. המחיר של יצוא ויבוא זז, התחרות בין יצרנים משתנה, וחברות צריכות להתאים תמחור וקווי אספקה. לכן הוויכוח על דולר מול יואן הופך מהר מדיון כלכלי לשאלת כוח, תעסוקה ועמדות פתיחה במאבקי הסחר.


בסין שומרים את היואן במסלול שנוח ליצוא

סין ממשיכה לשמור על יתרון גדול בסחר הבינלאומי, עם עודף סחר מצטבר של כ-1.08 טריליון דולר ב-11 החודשים הראשונים של השנה, לפי נתוני מכס שדווחו ברויטרס. במקביל הדולר נשאר חזק יחסית, בעוד שהיואן נחלש בסדר גודל של 7% מול הדולר מאז תחילת העשור, לפי נתוני שער חליפין היסטוריים. התוצאה היא שמוצרים סיניים נשארים תחרותיים יותר בשווקים בחוץ, גם בתקופות שבהן מדינות אחרות מנסות להגן על תעשייה מקומית.

ברקע יש גם מנגנון טכני שמכתיב את הטון. הבנק המרכזי קובע שער ייחוס יומי לפני פתיחת המסחר, והמסחר נע סביבו בתוך טווח שמוגדר מראש. במסחר האונשור היואן מורשה לנוע עד 2% לכל כיוון סביב שער האמצע, וכשבייג׳ינג רוצה לייצב את התנועה היא משפיעה דרך שער הייחוס ודרך פעילות של בנקים גדולים בשוק. 

הרזרבות האלה מחפשות נכסים נזילים בהיקפים גדולים, ושוק האג״ח הממשלתי האמריקאי הוא יעד טבעי, מה שמכניס את סוגיית המטבע לתוך הממשק הרגיש בין סחר, מימון ושוקי הון.

נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTנשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT

מלחמת המטבעות: למה טראמפ וסין פתאום מסכימים על דולר חלש

כשהדולר יורד מדרגה, כל שרשרת המחירים זזה, מהמפעלים בארה״ב דרך יצואני סין ועד שוק האג״ח, מכניס לחץ פוליטי ומציב לסין דילמה פנימית

ליאור דנקנר |

הנשיא דונלד טראמפ ממשיך לטעון שדולר חלש יחסית ליואן יכול לעזור לכלכלה האמריקאית להתאזן ולחזק את התעשייה המקומית. במקביל, השיחה סביב שערי החליפין בין המטבעות הגדולים מתחממת, והפעם היא לא נשארת רק בוושינגטון. בתוך סין מתחילים להישמע יותר קולות שמדברים על הפוטנציאל של דולר פחות חזק, גם אם הסיבות שלהם שונות לגמרי.

כשמטבע מרכזי כמו הדולר משנה כיוון, זה לא נשאר בגרפים. המחיר של יצוא ויבוא זז, התחרות בין יצרנים משתנה, וחברות צריכות להתאים תמחור וקווי אספקה. לכן הוויכוח על דולר מול יואן הופך מהר מדיון כלכלי לשאלת כוח, תעסוקה ועמדות פתיחה במאבקי הסחר.


בסין שומרים את היואן במסלול שנוח ליצוא

סין ממשיכה לשמור על יתרון גדול בסחר הבינלאומי, עם עודף סחר מצטבר של כ-1.08 טריליון דולר ב-11 החודשים הראשונים של השנה, לפי נתוני מכס שדווחו ברויטרס. במקביל הדולר נשאר חזק יחסית, בעוד שהיואן נחלש בסדר גודל של 7% מול הדולר מאז תחילת העשור, לפי נתוני שער חליפין היסטוריים. התוצאה היא שמוצרים סיניים נשארים תחרותיים יותר בשווקים בחוץ, גם בתקופות שבהן מדינות אחרות מנסות להגן על תעשייה מקומית.

ברקע יש גם מנגנון טכני שמכתיב את הטון. הבנק המרכזי קובע שער ייחוס יומי לפני פתיחת המסחר, והמסחר נע סביבו בתוך טווח שמוגדר מראש. במסחר האונשור היואן מורשה לנוע עד 2% לכל כיוון סביב שער האמצע, וכשבייג׳ינג רוצה לייצב את התנועה היא משפיעה דרך שער הייחוס ודרך פעילות של בנקים גדולים בשוק. 

הרזרבות האלה מחפשות נכסים נזילים בהיקפים גדולים, ושוק האג״ח הממשלתי האמריקאי הוא יעד טבעי, מה שמכניס את סוגיית המטבע לתוך הממשק הרגיש בין סחר, מימון ושוקי הון.