יוסי אבו מנכל דלק קידוחים
צילום: יחצ

דלק קידוחים: הרווח הנקי עלה ב-21% ברבעון ל-78 מיליון דולר

ההכנסות ברבעון הרביעי של 2019 ירדו ב-3% והסתכמו בכ-87 מיליון דולר; למרות משבר הקורונה, הפקת הגז הטבעי ממאגרי תמר ולוויתן נמשכת. עם זאת, ככל שיימשך המשבר צפויה פגיעה בתוצאות וביכולת לשרת את החוב
ערן סוקול | (13)

שותפות דלק קידוחים יהש שבשליטת דלק קבוצה 0.8% (54.2%) דיווחה על גידול של 21% ברווח הנקי לרבעון הרביעי אשר הסתכם בכ-78 מיליון דולר. בשותפות מציינים כי על אף משבר הקורונה – הפקת הגז הטבעי ממאגרי תמר ולוויתן נמשכת לישראל, ירדן ומצרים. עם זאת, ככל שיימשך המשבר צפויה פגיעה בתוצאות ובין היתר ביכולת לשרת את החוב.

הכנסות השותפות (נטו) הסתכמו בכ-86.8 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2019, ירידה של כ-3% לעומת כ-89.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסות ברוטו עלו בשיעור לא מהותי, אולם היקף תשלום התמלוגים עלה בכ-2.4 מיליון דולר.

הרווח הנקי של השותפות ברבעון הרביעי של שנת 2019 עלה בכ-21%, והסתכם לסך של כ- 78.4 מיליון דולר לעומת סך של כ- 50.9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. העלייה ברווח נובעת בעיקר מהגידול בהכנסות המימון.

הרווח התפעולי הסתכם בכ-53 מיליון דולר ברבעון, ירידה של כ-22% לעומת כ-68 מיליון דולר ברבעון המקביל, כאשר הירידה מיוחסת בעיקר לגידול של כ-7 מיליון דולר בהוצות פחת, אזילה והפחתות - העלייה נובעת בעיקר מעדכון עלויות סילוק בפרויקט ים תטיס בסך של כ-9.5 מיליון דולר אשר נרשם ברבעון.

מנגד, פער של כ-35 מיליון דולר בסעיף הוצאות המימון נטו, אשר הסתכמו בכ-15.5 מיליון דולר ברבעון המקביל, לעומת הכנסות מימון נטו של כ-19.5 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2019, סידר את השורה התחתונה. הכנסות המימון ברבעון הרביעי של 2019 נבעו בעיקר מעדכון תמלוגים לקבל מחזקות כריש ותנין.

השפעות משבר הקורונה

בשותפות מציינים כי על אף משבר הקורונה – הפקת הגז הטבעי ממאגרי תמר ולוויתן נמשכת לישראל, ירדן ומצרים. עם זאת, ככל שיימשך משבר הקורונה ותימשך ההאטה בכלכלה העולמית, צפוי הדבר להמשיך ולהשפיע לרעה על הביקושים למוצרי אנרגיה ומחיריהם, באופ אשר עלול להשפיע לרעה על השותפות ולפגוע ביכולת לגייס כספים או לייקר את עלות המימון מחדש; לפגוע ביכולת לעמוד בפירעון התחייבויות לבנקים ומחזיקי האג"ח, המסתכמים בכ-2.6 מיליארד דולר בשנת 2020; לגרום לארועי הפרה אשר יקנו למלווים עילה להעמדת הלוואות לפרעון מיידי; לפגוע בחוסנם הכלכלי של לקוחות השותפות ושותפיה ובקבוצת דלק, בעלת השליטה בשותפות, דבר שעשויה להיות לו השפעה לרעה על השותפות, במישרין או בעקיפין; לגרום לירידת מחירי הנפט והגז הטבעי בשווקים הבינלאומיים, לצמצם את הביקושים לגז טבעי בשווקים הרלוונטיים לשותפות ולפגוע בהכנסות השותפות ממאגרי תמר ולוויתן.

חלקה של המדינה בהכנסות

בשותפות מציינים כי מאז תחילת ההפקה ממאגר תמר (2013) שולמו למדינה תמלוגים בהיקף של כ-5.3 מיליארד שקל. סכום זה צפוי לגדול משמעותית השנה (2020), עם תחילת הפקת הגז הטבעי מלוויתן. בחודשים הקרובים יחל תשלום היטל ששנסקי בגין הפקת הגז מתמר, מה שצפוי להגדיל בשיעור ניכר את היקף התשלומים שמועברים לקופת המדינה (לצד תמלוגים ומס חברות) כתוצאה מהפקת הגז הטבעי.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    תשובה 30/03/2020 12:21
    הגב לתגובה זו
    מקבלים הרווחים
  • 5.
    נמרוד 30/03/2020 11:45
    הגב לתגובה זו
    המניה שווה 10 שח ולא 3 כל אדם היה רוצה חברה עם רוחיות מעולה,תזרים מובטח לא ממליץ לא המלצה לקנות את המניה
  • איך המניה שווה 10 אם משלמים בשבילה בקושי 3? (ל"ת)
    ה 30/03/2020 12:54
    הגב לתגובה זו
  • אתה בטח מושקע במניה היא תגיע גם ל1 ולא ל10 כנראה התבלבל (ל"ת)
    שלומי 30/03/2020 15:18
  • ה 30/03/2020 12:45
    הגב לתגובה זו
    דלק קידוחים בסכנה קיומית. זה ברור. ואתה מקשקש
  • שמוליק 30/03/2020 13:43
    אם ישברו החוזים ממשלת ארהב תפצה במיליארדי דולרים שירדו מהסיוע שלהם לירדן ומצריים. גם הגז ישאר פה וגם נקבל את הכסף. תכלס ממשלת ארהב נותנת לירדן ומצריים גז בחינם, מי לא יקח במיוחד בתקופת המשבר.
  • 4.
    רון 30/03/2020 11:06
    הגב לתגובה זו
    וזאת לעומת נדל''ן ושאר ענפים שתמיד נחשבו "הכי בטוחים", ששם הלקוחות מפרים חוזים לאור המצב
  • שמוליק 30/03/2020 13:33
    הגב לתגובה זו
    וכמה שמשבר מותר חריף ככה יותר מסוכן לשבור חוזים. הינה רוסיה באמצע משבר שברו כלים עם סעודיה וחטפו במחיר הנפט
  • 3.
    בן 30/03/2020 11:02
    הגב לתגובה זו
    חוזי הגז ארוכי טווח, מגובים בערבויות של ממשלת ארה''ב ונותנים מענה לצורך קיים (חשמל) אם או בלי הקורונה. כל המספידים - לכו לאכול תפוזים.
  • 2.
    ההפקרות נגמרה (ל"ת)
    ביבי כחלון תנו גז 30/03/2020 11:01
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שמוליק 30/03/2020 10:49
    הגב לתגובה זו
    באמת קשה לי לראות איך תרד הצריכה של גז, המניות נפלו ב50%, האם הכלכלה תיפגע ב50%? בחוזים יש מחיר ריצפה, וממשלת ארהב ערבה לחוזי יצוא. גם בתסריט הכי גרוע זה הזדמנות לתווך ארוך.
  • לטווח ארוך כולנו מתים (ל"ת)
    כ 30/03/2020 12:46
    הגב לתגובה זו
  • שמוליק 30/03/2020 14:11
    ושניהם אני צופה שיקרו תוך שנתיים
אנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאןאנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאן

אקסון מצטרפת לאנרגי'אן בקידוח ראשון לחיפוש גז ביוון מ-1981

ענקית האנרגיה האמריקאית מצטרפת לאנרג'יאן ול-HelleniQ Energy בזיכיון בלוק 2 שבצפון־מערב יוון; אנרג'יאן תחזיק ב-30% ותנהל את שלב החיפושים; הקידוח צפוי להתחיל בסוף 2026

רן קידר |

חברת אנרג'יאן אנרג'יאן 7.84%  , הנסחרת בבורסות לונדון ותל אביב, הודיעה על חתימת הסכם שותפות אסטרטגי בזיכיון בלוק 2 שבצפון-מערב הים היווני, עם ענקית האנרגיה האמריקאית אקסון מוביל Exxon Mobil Corp.  ועם HelleniQ Energy היוונית. ההסכם נחתם בטקס רשמי שנערך באתונה, במעמד ראש ממשלת יוון ובכירי החברות, והוא נחשב לאחת העסקאות הבולטות בתחום חיפושי הגז באזור הים התיכון בשנים האחרונות.

במסגרת ההסכם, אנרג’יאן תחזיק ב-30% מהזיכיון ותשמש כמפעילה בשלב החיפושים, שתכלול את תכנון וביצוע הקידוח הימי. אקסון מוביל תחזיק ב-60% מהזיכיון ותהיה שותפה פעילה כבר משלב ההיערכות הראשוני, ואילו HelleniQ Energy מקבוצת Hellenic Petroleum תחזיק ב-10% הנותרים.

על פי ההבנות בין הצדדים, במידה ותתגלה תגלית גז משמעותית, תעבור ההובלה בשלב הפיתוח לידי אקסון מוביל, שתהיה אחראית על מימוש הפוטנציאל המסחרי של המאגר. השלמת העסקה כפופה עדיין לאישורים רגולטוריים ולתנאי סגירה מקובלים בשוק האנרגיה.

בלוק 2 ממוקם בסמוך לגבול הימי שבין יוון לאיטליה, ונחשב כיום לזיכיון המתקדם ביותר במדינה מבחינת מוכנות לקידוח. מדובר באזור בעל פוטנציאל גבוה לאיתור גז טבעי, אשר עשוי לשנות את מפת האנרגיה של יוון ואף של האזור כולו. הקידוח הראשון צפוי להתחיל בסוף 2026 או בתחילת 2027, לאחר קבלת כלל האישורים הנדרשים והארכת שלב החיפושים לצורך עמידה בלוחות הזמנים.


                        מפת האזור. קרדיט: אנרג'יאן 

מדובר למעשה בקידוח החיפושי הימי הראשון ביוון מאז שנת 1981, אז התגלה שדה קטאקולו שבמערב המדינה. מאז, בוצעו ביוון רק קידוחי הפקה, כולם על ידי אנרג’יאן בשדה פרינוס. בלוק 2 נחשב גם למבנה הימי הלא נחקר הגדול ביותר בים התיכון, והפוטנציאל שלו עשוי לחזק את ביטחון האנרגיה של יוון ושל אירופה כולה.

אנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאןאנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאן

אקסון מצטרפת לאנרגי'אן בקידוח ראשון לחיפוש גז ביוון מ-1981

ענקית האנרגיה האמריקאית מצטרפת לאנרג'יאן ול-HelleniQ Energy בזיכיון בלוק 2 שבצפון־מערב יוון; אנרג'יאן תחזיק ב-30% ותנהל את שלב החיפושים; הקידוח צפוי להתחיל בסוף 2026

רן קידר |

חברת אנרג'יאן אנרג'יאן 7.84%  , הנסחרת בבורסות לונדון ותל אביב, הודיעה על חתימת הסכם שותפות אסטרטגי בזיכיון בלוק 2 שבצפון-מערב הים היווני, עם ענקית האנרגיה האמריקאית אקסון מוביל Exxon Mobil Corp.  ועם HelleniQ Energy היוונית. ההסכם נחתם בטקס רשמי שנערך באתונה, במעמד ראש ממשלת יוון ובכירי החברות, והוא נחשב לאחת העסקאות הבולטות בתחום חיפושי הגז באזור הים התיכון בשנים האחרונות.

במסגרת ההסכם, אנרג’יאן תחזיק ב-30% מהזיכיון ותשמש כמפעילה בשלב החיפושים, שתכלול את תכנון וביצוע הקידוח הימי. אקסון מוביל תחזיק ב-60% מהזיכיון ותהיה שותפה פעילה כבר משלב ההיערכות הראשוני, ואילו HelleniQ Energy מקבוצת Hellenic Petroleum תחזיק ב-10% הנותרים.

על פי ההבנות בין הצדדים, במידה ותתגלה תגלית גז משמעותית, תעבור ההובלה בשלב הפיתוח לידי אקסון מוביל, שתהיה אחראית על מימוש הפוטנציאל המסחרי של המאגר. השלמת העסקה כפופה עדיין לאישורים רגולטוריים ולתנאי סגירה מקובלים בשוק האנרגיה.

בלוק 2 ממוקם בסמוך לגבול הימי שבין יוון לאיטליה, ונחשב כיום לזיכיון המתקדם ביותר במדינה מבחינת מוכנות לקידוח. מדובר באזור בעל פוטנציאל גבוה לאיתור גז טבעי, אשר עשוי לשנות את מפת האנרגיה של יוון ואף של האזור כולו. הקידוח הראשון צפוי להתחיל בסוף 2026 או בתחילת 2027, לאחר קבלת כלל האישורים הנדרשים והארכת שלב החיפושים לצורך עמידה בלוחות הזמנים.


                        מפת האזור. קרדיט: אנרג'יאן 

מדובר למעשה בקידוח החיפושי הימי הראשון ביוון מאז שנת 1981, אז התגלה שדה קטאקולו שבמערב המדינה. מאז, בוצעו ביוון רק קידוחי הפקה, כולם על ידי אנרג’יאן בשדה פרינוס. בלוק 2 נחשב גם למבנה הימי הלא נחקר הגדול ביותר בים התיכון, והפוטנציאל שלו עשוי לחזק את ביטחון האנרגיה של יוון ושל אירופה כולה.